אז קייב... למה קייב? מהסיבה הפרוזאית שמבהלך שיחה סתמית על שם העיר כי בן הדוד שלי מצא לשם טיסה מוזלת. 220 דולר. אז שיהיה קייב.

כאמור טיסה לקייב ב- UP של אל על (לא כולל מזוודות) . את המחיר הזול מאזנת העובדה שטיסת ההלוך יצאה באיחור שערורייתי של 2.5 שעות , כשבחלק מהזמן ערימת נוסעים מחכה ליד שער העלייה ואף אחד לא יודע להסביר למה מאחרים, כמה מאחרים ומתי נטוס. בחזרה איחור צנוע של 1.5 "בלבד". ככה יצא שבהלוך במקום להגיע למלון ב 11 בלילה הגענו הרבה אחרי אחת. הלך לילה של שינה נורמלית.

משדה התעופה תואמה מראש הסעה עם נהג מונית/ הסעות פרטי . איש נחמד בשם וולדימיר שחיכה לנו בסבלנות למרות האיחרו והגיע בזמן גם לאיסוף חזרה מהמלון לשדה"ת. (עניין של כחצי שעה -30 ק"מ נסיעה). הוא דובר רוסית ואנגלית רצוצה. שילמנו כ 40$ לכל כיוון. זה מחיר לשתי מוניות (פרייבטים) שהסיעו שתי משפחות של 4 איש. מחבר קייבאי לשעבר הבנתי שבמהלך היום נסיעה כזו יכולה גם לארוך כשעה וחצי בגלל פקקים.

מלון- בגלל שאנחנו חברי מועדון הזמנו את מלון IBIS CENTRUM שנמצא בשדרות שבצ'נקו. ממש ליד הגנים הבוטנים, בקרבה להילטון הענק. לא בצנטרום של העיר אבל קרוב. חצי שעה הליכה לשדרת חרשטיק (הרחוב המרכזי בעיר). חמש דקות הליכה לתחנת המטרו, מתחת למלון יש תחנת אוטובוס לקו 118 שנוסע למרכז בתדירות גבוהה. הנסיעה עצמה לוקחת 5-10 דק'.

במלון לא היו חדרי משפחה- אז הזמנו שני חדרים זוגיים. בגלל בקשה לדלת מקשרת קיבלנו חדר רגיל וחדר מותאם לנכים. החדר לנכים ענק. מלא "מרחבים". מצד שני אין מקלחון אל מקלחת שנסגרת במין וילון כזה. לשיקולכם. המחיר (כולל ארוחת בוקר) כ -1850 ₪ לארבעה לילות. ארוחת הבוקר די עשירה אבל אל תבנו על סלט ירקות טרי בבוקר. הרבה ביצים, בשר, שעועית, נקניקים ונקניקיות בכל בוקר יש גם מין תבשיל חם (פטריות/ תפ"א וכאלה) לחמים, יוגורטים, דגנים. מכונת קפה שלא מייצרת שוקו- אז הכנתי שוקו מחלב חם מעורבב עם נוטלה. בסה"כ ממש בסדר.

צוות הקבלה צעיר יחסית, סימפטי. כולם מדברים אנגלית טובה ואף עזרו לי קצת עם בעיה קטנה שדרשה טלפון ושפה מקומית. במלון יש וויפי חופשי. עיצוב מודרני ונעים.

כסף:

המטבעה המקומי הוא גריבנה. בכל העיר יש חלפנים. רובם זה דוכנים קטנים כאלה שנמצאים בתוך חנויות אחרות. פרפורמריה, בית קפה, חנות ספרים וכו'. בחוץ מיד יש לשט שמציין שערי חליפין. השער הוא אותו שער בכולם וכנראה מוכתב מלמעלה. בד"כ גם תקבלו קבלה רשמית על ההחלפה. אין טעם לנסות ולחפש חלפני רחוב. מיוון שכך אין בעיה להחליף סכומים קטנים לפי הצורך.

הערה קלה- אני מציין מחירים בגריבנה. נכון לכתיבת שורות עלו השער היה 7 ארבעים ומשהו. חישבתי בגדול לפי 7.5 גריבנה לשקל.

אוכל- לצחוק ולבכות

טוב, אז בקייב יש שפע של אוכל, מכל המינים אבל כמובן בעיקר "אוקראיני" (נראה לי כשילוב בין הרוסי והפולני). המחירים? נכון להיום פשוט מצחיקים. מצד אחד בא לך לצחוק על כמה שזול, מצד שני לבכות על יוקר המחייה בארץ.

הבעייה? שם המשחק הו א ס-ב-ל-נ-ו-ת. והרבה ממנה. ארוחה במסעדה לוקחת שעתיים כמו כלום. ולא מדובר על מסעדה צרפתית. גם כשהמסעדה ריקה, או חצי ריקה כל דבר לוקח שעות. לפעמים נדמה שאם הזמנתם סטייק עם צ'יפס בעל הבית יצא לצוד פרה ולשתול תפוחי אדמה בגינה. אז... המלצה שלי? לא להגיע מורעבים, ואם יש לכם תכניות למאוחר יותר תכננו את הזמן בהתאם. אגב. ממה שהבנתי את השירות כוללים בחשבון.

כאמור- המחירים מצחיקים. אבל שימו לב. לא פעם המחירים הם למאה גרם כך שאם מזמינים מנה של 300 גר' יש להכפיל. לפעמים ליד המנה יהיה מין פירוט של נאמר 250-80-30. וזה יהי ה למשל 250 גר' כנפיים 80 גר' ירקות 30 גר' רוטב. יש מסעדות ביתיות בהן ממלאים את הצלחת ואז שוקלים את המנה בשביל לתמחר אותה. כנ"ל בכל דוכן גלידה. אין לי מושג למה הם עושים את זה.

בערב הראשון אכלנו במסעדה גרוזינית (כן כן, ויש כמה כאלה בעיר, לא יודע אם זאת האופנה או לא).שנמצאת ברח' SAGADAICHNOGO. הולכים בצד ימין מכיוון המרכז לכיוון רובע פודולו (צפונה בגדול) עוברים את החנות של איב רושה ומיד מצד ימין יש מין פסאז' נכנסים ושם נמצאת הירידה למסעדה שנמצאת במרתף.

אכלנו המווון- שני מרקים, תבשיל צמחוני, שני מנות חצ'פורי (כל אחת בגודל של פיצה בינונית/אישית) צ'יפס, שלושה שיפודי עוף עסיסי ומשביע (נדמה לי שזה היה 300 גר') שניים קולה 1/2ליטר בירה, מים מינרלים שהוזמנו בטעות ואולי עוד משהו. על הכל שילמנו 610 גריבנה שזה בערך 80 ₪...

בכלל כל הרחוב והאיזור מלא במסעדות כך שזה מקום טוב לסיים בו את היום ולמצוא מקום לאכול. יש אפילו עוד מסעדה גרוזינית ממש ממול, מעבר לרחוב. יכולים להשוות.

בערב השני אכלנו במסעדה שנקראת "רוקולה" והיא חלק מרשת מקומית של מסעדות איטלקיות. (שילוט בירוק, יש עוד אחת באותו איזור של הגרוזינית). האוכל קצת יותר יקר. אבל עדין וממש טעים. בהחלט מסעדה "שווה". , אבל כצפוי שירות איטי . נכנסנו אליה כי היינו אחרי מופע , השעה הייתה 9 ומשהו בערב ולא היה לנו כוח לשוטט ולחפש מקום. פיצה מרגריטה, מרק פורצ'יני מוקרם, מנת פסטה עם סלמון, מנת פסטה עם פירות ים (קטנה קצת) , 2 כוסות יין, פיצה עם פטריות. שתיה קלה. ואז עשינו טעות והזמנו עוד פיצה מרגריטה שחיכינו לה יותר מחצי שעה בשעה שלא נכנס אף קליינט חדש ובזמן הזה הוציאו אולי שתי מנות מהמטבח.... סה"כ כמאה ₪. כבר היינו עייפים וויתרנו על הקינוח.

ערב אחרון – אכלנו ברשת שנקראת פוזטה חטה (מילולית הבית עם הכרס). מצאתי 2.5 סניפים שלה לפחות. אחד מאחורי שוק בסרבסקי בקצה שד' חרשטיק, השני בקצה רחוב SAGADAICHNOGO בכיכר קונסטרקטובה. סניף שלישי באמצע חרשטיק (באיזור המקדונלד) היה סגור- כנראה לשיפוצים. זוהי רשת עם מבחר עצום של אוכל מקומי בשיטת הגשה עצמית. עם מגשים כמו בקיבוץ והמחיר זול אפילו ביחס לקייב. היתרון הוא שאוכלים מהר ולא נתקעים. החסרון? לא הכל ממש מדהים הרמה מתנדנדת . האוכל נוטה להיות פושר מבחינת הטמפרטורה. מרק ירקות ובורשט (מעולה ) טעימים אבל לא לוהטים. שתי מנות עוף שהיו ככה ככה (מין משהו שנראה כמו קובה ענק וחתיכת חזה שהיה עליה מין רוטב גבינה) , כיסונים מצוינים. 1/2 ליטר בירה שחורה טובה. אח" כ עלינו לקומה השנייה והוספנו 2 קפה ושתי חתיכות עוגה. גבינה/שוקולד מצוינת וטורט פחות מוצלח. כל הסיפור 300 גריבנה.

חדי העין שמו לב שדילגתי על היום השלישי- ובכן. אחה"צ היינו בקניון וכשיצאנו היו כל מיני דוכנים ממול, כנראה לחג הפסחה. כולל דוכנים שיצא מהם עשן מגרה. בקיצור נכנסנו רק לטעום ויצא שהתחלנו לאכול שיפודים וירקות על הגריל + איזה מין כיסונים ממולאים בגבינה ותרד לצמחונים. טעים ממלא ובזול מאוד.

מכיון שכבר לא היינו רעבים אז בערב, יצאנו לאיזה פאב שנמצא ליד המלון. יוצאים מהמלון ופונים שמאלה ביציאה, במורד הרחוב , לא ביוון מרכז העיר. מגיעים לכיכר הגדולה חוציפ אותה ימינה ותיכף ברחוב רואים את המבשלה. בשביל טעימת בירות (4סוגים של בירה 100 מ"לכל אחד) , מנת כנפיים בגריל , מנה צמחונית כלשהי ושתייה קלה ל-"גיברת", הבירה הרגילה הייתה סטנדרטית. השחורה טעימה מאוד והבירה העונתית הייתה פשוט פנטסטית (עשירה ופירותית) כל כך טעימה שהזמנו עוד כוס גדולה ממנה אותה שתיתי בצוותא עם הבחור שמולי. 300 גריבנה....

יצא לנו להכנס לכמה בתי קפה. רמת המחירים דומה. זול, טעים. לא צריך לחשוב פעמיים לפני שנכנסים. רק על הדיאטה... זה הטיול הראשון בחו"ל שבו לא נכנסתי לסופר. עד כדי כך הכל היה זול.

העיר זרועה דוכני קפה וכאלה. קפה או שוקו ינוע בין 10-40 גריבנה בערך, תלוי בגודל ובסוג. גלידות נמכרות כאמור לפי משקל כל שגביע גלידה ינוע בין 30-35 גריבנה לגלידה ממכונה ל 50-60 לגלידה "איטלקית" איכותית.

התמצאות:

אם אתם קוראים קירילית זה יתרון. אמנם ניכר מאמץ לשלט כמה שיותר בשתי שפות, במטרו ובשדרות הראשיות, אבל עדיין שלטי רחוב רבים כמו גם שילוט כללי / חנויות וכו'. מופיעים באותיות קיריליות.

רוב הצעירים מדברים אנגלית סבירה- המבוגרים יותר רק רוסית. כך שאם יש שאלה או הלכתם לאיבוד פנו לצעיר/ה. בגדול הקייבאים היו די סימפטיים ומאירי פנים. פרק למקרה אחד שבו המשגיחה במטרו התחילה לנבוח עלי אחרי שלא הבנתי את ההסבר שלה ברוסית איך עוברים עם עגה של ילד במכונות. מסתבר שמכניסים את הז'טון במכונה ה"רגילה. ואז היא פותחת מאצלה את המעבר לעגלה. שאריות של העידן הקומוניסטי.

מצד שני בכניסה למנזר סופיה אני מבקש מהקופאית המבוגרת 2 כרטיסי מבוגר וכרטיס לילד (20ו -15 גריבנה שתבינו...) הקופאית שואלת בן כמה הוא 7 אני עונה ואז היא קורצת לי ואומרת הוא בן שש ונותנת שני כרטיסים. ובמקרה אחר איש מבוגר שלא הצלחתי להבין את הסבריו איפה תחנת המטרו הקרובה לקח אותנו ברגל לתחנה הרחוקה יותר אבל ליווה אותנו עד לשם...

הערת אזהרה- קייב בנויה על גבעה, כמו חיפה. כך שאם אתם מתכננים ללכת ברגל עדיף לתכנן את זה כך שתלכו בירידות ולא בעליות.... בגדול שד' חרשטיק הן כמו מין עמק שמשני צדדיו מתנשאות גבעות.. די תלולות.

תחבורה: יש מטרו עם שלושה קווים- אדום ירוק כחול. (גם שלטי התחנה בהתאם). עולה 4 גריבנה לכרטיס. הבעיה שהקווים מצטלבים רק פעם אחת ובמרכז העיר כך שיוצא שהוא תמיד עמוס לעייפה. התחנות קצת רחוקות זו מזו אבל השירות יעיל.

בכניסה למטרו עומדים בקופה וקונים ז'טונים לנסיעה. משום מה הן מתעקשים למכור רק שניים בכל פעם. לך תדע למה. אז מצאתי את עצמי לא פעם מבקש לקנות 3 . המוכרת אומרת מותר רק שניים, מחזירה לי עודף ואז אני מבקש למנות עוד אחד, עם העודף שהוגש לי. דבילי? הכי שיש. בן הדוד שלי חווה את אותו הסיפור אבל עם ארבעה.... (2+2). בד"כ המטרו די עמוס. כנראה בגלל ששלוש הקווים שבו מצטלבים רק פעם אחת. ובמרכז העיר. אז לא הכי כיף אבל יעיל. התחנות די רחוקות זו מזו מה שמצריך תכנון של ההליכות שלכם.

אוטובוסים עולים 3 אבל לא נתקלתי במפה כך שרצוי לדעת או לשאול לאן האוטובוס מגיע או איזה מגיע לאן. באחד הבקרים חיכינו לאוטובוס למעלה מ-20 דק' התייאשנו והחלטנו ללכת למטרו.

באחד הימים שקלנו ללכת מ שד' חרשטיק לגני מרינסקי ולארמון. משהסתבר שהדרך היא עלייה תלולה, היה קר והילד נרדם בטיולון שלו , החלטנו לקחת מונית. חזרנו אחורה לאיזור הקניון, עצרנו מונית. שאלתי כמה? ענה 150 גריבנה. היה נראה לי יקר (יחסית...) . הלכנו עוד שתי דקות ופתח הקניון עמדו כמה מוניות בראשונה שנגשתי אליה הנהג אמר 100. סגרנו ונסענו (משהו כמו 5 דק' נסיעה). את המוניות קל לזהות בגלל השלט ובכולן יש בפנים משהו שנראה כמו רשיון מטעם הממשלה או העירייה.

הטיול: טוב בחלק זה אנסה ליצור מסלולים "היפותטיים"/ תיאורטיים שבנוי על השוטטות בת ארבעה הימים שלנו שם.

מסלול 1:

יוצאים מהמלון לשד' שבצ'נקו ופונים ימינה במעלה הגבעה לאורך הגן הבוטני. אחרי שעוברים את ההילטון רואים מצד שמאל של השדרה כנסיה צהובה (וולודימיר הקדוש). שם פונים שמאלה ומקיפים אותה (אפשר גם להכנס פנימה) אח"כ ממשיכים לרח' בוגדן חלמניצקי (כן כן , האנטישם הזה הוא גיבור לאומי שם) פונים ימינה ומגיעים לבניין האופרה. מי שרוצה, שווה להזמין שם מופע. אנחנו ראינו בלט (שודד הים) בביצוע טוב ובמחיר מצחיק של 30 ₪ לכרטיס. אמנם במקומות ככה ככה אבל הארץ אפילו כוס בירה לא קונים במחיר כזה.

משם עולים במעלה הגבעה (שמאלה מחלמניצקי – ישר יביא אתכם לשד' חרשטיק) ומגיעים לזולוטי וורוטה. כניסה משוגעת שחציה אבן וחציה עץ. במקום גם דוכנים למכירת כל מיני שטויות. מקום מחד עם אווירה מעניינת (הכנסיה הייתה סגורה כשעברנו שם). משם כבר רואים את הצריחים של מנזר סופיה הקדוה ומתקדמים לעברו. כדאי להכנס למתחם המנזר. הכניסה עולה 20 גריבנה למבוגר, בפנים יש עוד כמה מבנים שהכניסה אליהם עולה עוד קצת כסף. לשיקולכם.

עוברים את הכיכר ומיד אחרי הפסל של חלמינצקי שנישא שם בגאון יש בית קפה נחמד מצד שמאל אם באל לכם להינפש./פה יש שתי אופציות.

א) ממשיכים ישר לעבר מנזר מייקל הקדוש (בצבע כחול) נכנסים אליו פניה (חינם) וסובבים אותו ואת גנים. כשיוצאים ממנו פונים ימינה (שמאלה אם אתם עם הגב לסופיה הקדושה) ויורדים למטה עד שמגיעים לשוק פשפשים חמוד שנמצאה מעל כנסיית סט. אנדרו (ירוקה) שסגורה לשיפוצים.

אופציה ב) מסופיה הקדושה פונים מאלה אחרי הכיכר לרח' ז'יטומירסקה. לא הכי מעניין. מוצאים את מס' 34 או 38. מזהים אותו בקלות כי יש שם ציור קיר ענק על גב הבניין. שם נכנסים לשביל ומגיעים לגן/ שחקים/פסלים יפיפה. אם יש לכם ילדים זה גן עדן בשבילם ואם לא, תהנו מהשיטוט ומהנוף המרהיב. (יש גם דוכן קפה אם בא לכם ממש באמצע) קצהו השני של השביל יביא אתכם קרוב לשוק הפשפשים שהזכרתי קודם.

אז משוק הפשפשים יורדים בסמטת אנדיירבסקי. סמטה ציורית עם כל מיני דוכני רחוב חמודים. למעלה משמאל אגב יש פיצריה נחמדה אם הילד שלכם (כמו שלנו רעב).

גם כאן יש כמה אופציות. מיד אחרי הכנסייה יש שביל שפונה ימינה (מלא ציירים מוכרים שם את מרכולתם) . השביל הסלול יורד בתוך חורש טבעי עד למטה למטה. יש כמה נקודות תצפית יפות מאוד על הנהר. כשמגיעים אפשר לרדת שם להגיע לשד' סגאידחנוגו או לחזור ולעלות את הגבעה בפוניקולאר הציורי שנמצא קרוב לנקודת הסיום. ואז עושים את אופצייה ב'!

או ש.... (אופציה ) שנייה. יורדים ברגל את סמטת אנדרייבסקי הציורית. הסמתטא מלאה באמני כחוב ונשדרת אווירה כמו של שיינקין של פעם. במס' 13 (מייד אחרי עיקול גדול ימינה) נמצא מוזיאון שמוקדש לסופר הדגול מיכאיל בולגקוב. כחובב ספרות ובעיקר את הספר "האמן ומרגריטה" ראיתי חובה לעצמי להיכנס. ביקור הזוי- מדריכה מבוגרת צוותה אלי וזכיתי להדרכה פרטית במרחבי הדירה המשעשעת ותיאטרלית. הבעיה שהיא דיברה רק רוסית . למרות שהבהרתי לה שאני לא דובר רוסית היא המשיכה להסביר לי את הכל, בכל חדר. כולל דקלום בקול נמוך ודרמטי של משהו בשעה שהיא הראתה לי איזה טריק עם המראה שם. חמוד להפליא וכאמור קצת הזוי. 30 גריבנה.

קצה סמטת אנדרייבסקי מביא אתכם לרובע פודול הציורי. שווה לעשות שם סיבוב ולסיים אותו בכיכר קונטרחובה שהיא למעשה הקצה השני של שד' סגאידחנוגו. בכיכר אגב יש מבנה מרשים וריק שהיה פעם קניון וסניף של רשת פוזטה חטה שהזכרתי קודם. מצדה השני תחנת מטרו בקו הירוק.

כאמור- השדרה מלאה במסעדות מין כזה או אחר. שוטטות שם ובחרו לכם מקום לאכול.

מסלול 2:

כדאי להתחיל בגני מרינסקי הנפלאים. משוטים דרכם לכיוון צפון. עוברים את הפרלמנט ואת בנין הארמון שלצערי היה סגור לרגל שיפוצים בזמן ביקורנו כך שאני לא יכול לחוות עליו דעה. תוך כדי נהנים מנוף הנהר היפה. בקצה הגנים מגיעים לאצטדיון ההיסטורי של דינמו קייב (במורד הגבעה) שנמצא בדיוק בהתחלה של שד' חרשטיק.

אם תמשיכו ישר בשדרה זאת תגיעו לאזור הפוניקולר בו טיילתם במסלול מס' 1.

פונים שמאלה לשד' חרשטיק ופשוט נהנים מטיול לאורך השדרה היפה ולא ארוכה במיוחד. לאחר כשליש שד' מגיעים לכיכר העצמאות המיורית שניתן לזהות בקלות בגלל הפסל שבה במקום יש מרכז קניות בגודל בינוני מאוד נקי ואלגנטי. מאחוריו נמצא מלון אוקראינה הקומוניסטי ולידו מונומנט להרוגים במהפכת האביב מלפני כמה שנים.

מי שרוצה יכול לטפס במעלה הגבעה לרח' בנקובה 10 שם נמצא בנין מעניין בשל הפסלים הרבים שעליו שנקרא "בית הכימרה". הבעיה שאי אפשר להגיע ממש עד אליו שכן הרח' חסום , ממולו נמצא בית הנשיא או הפרלמנט והמקום חסום בידי חיילים.

חוזרים לשדרה. אחרי שויינו קצת באזור הכיכר (עלייה לצד השני תביא אתכם לסופיה הקדושה אגב. ממשיכים לאורך השדרה עד שמגיעים לשוק המקורה שוק בסרבסקי. הכניסות אליו נמצאות מאחור (איך הסתבכתי עם זה...). זהו שוק ציורי, מרשים. לחובבי הבירה, במקום נמצא גם פאב קטן שבו בעל הבית מכין סוגי בירה רבים וטעימים. כמו כן תמצאו מבחר מעניין של פירות וירקות. תבלינים, חמוצים, קוויאר וקצבים "כמו פעם". משם ממשיכים ישר לעבר קניון גוליבר. גן עדן לחובבי הקניות. קל לזהות אותו , זהו מבנה מודרני שלצידו מגדל גדול שנראה ממקומות רבים. במקום אגב יש תחנת מטרו של הקו הירוק. (palats sportu).

מעבר לקניון יש כיכר נחמדה (כשביקרנו בעיר היו שם דוכני אוכל רח' לרגל חג הפסחה- טעים לאללה). בצידה הימני מסעדה כשרה שנמצאת בצידו האחרוי של בית הכנסת של העיר. מול הקניון אי אפשר לפספס את האצטדיון המרשים שנבנה לרגל המונדיאל שנערך בפולין/אוקראינה.

מסלול 3:

נוסעים במטרו לתחנת ארסנליה. משם יוצאים והולכים לאורך שדרה יפה (למעשה גם לאורך הנהר) . בדרך עוצרים בשתי אנדרטות. הראשונה- לזכר חללי מלה"ע השנייה ולידה אנדרטה יפיפה לחללי הולודומור. מהמקום נשקף גם נוף מרהיב של העיר.

לאחר מכן נכנסים למתחם לוורה ( PECHERSK LAVRA). מנזר פעיל מרשים ותוסס שמהווה מוקד עליה לרגל. מטיילים בו, רואים מה שרוצים (כנסו לכנסיות הן יפיפיות) .

אני ממליץ לשלם תוספת וגם להכנס למוזיאון המיקרו מיניאטוריות המדהימות. יצירות אמנות מרהיבות בגודל של ראש סיכה או פחות שצופים בהם דרך מיקרוסקופ . לאחר שסיימנו שוטט יורדים למטה במתחם . שימו לב ששבשלב כלשהו "יוצאים" מהמתחם העליון ואם תרצו לחזור תצטרכו לשלם כניסה מחדש. עניין מעצבן אם כי לא יקר. יורדים עד למטה ומגיעים (עם השילוט) למערות הקבורה. בדרך עוברים במסדרון ארוך מאוד שכולו מלא במוכרים של דברי /ספרי קודש. מערות הקבורה די מאכזבות לטעמי. כמה מומיות בארונות חתומים בזכוכית וזהו. לא משהו מרשים כמו מערות הקבורה בפריז למשל. לא שווה ללכת לשם במיוחד אבל אם אתם כבר שם למה לא.

חוזרים למעלה, אם עייפים כשיוצאים מהכניסה הראשית שמאלה יש בית קפה מאוד יפה לשבת בו לנוח. אם תזמינו משהו ייקח שעות כמובן...

מכאן ניתן להמשיך למונומנט לזכר מיסדי העיר ולפסל שנקרא מאמה רודינה (אם האומה).

מסלול 4: טוב, את המסלול הזה לא ביצעתי מקוצר זמן ורצון של השותפים לטיול. ניתן לנסוע מחוץ לעיר למוזיאון פתוח שבו מוצגים בתים מכל אוקראינה. מעין מוזיאון אתנוגרפי/ פולקלור. המוזיאון נמצא במרחק של שעה ומשהו נסיעה לכל כיוון.

לא ביקרנו גם בבאבי יאר, ולא במוזיאון הפתוח למלחמת העולם השנייה. לא שקלנו אפילו נסיעה לצ'רנוביל (יש לשם טיולים!) . למעשה לא ביקרנו בשום מוזיאון כך שגם את זה ניתן להוסיף לרשימה.

לסיכום:

זאת לא פריז או לונדון. אפילו לא ורשה אבל מרכז קייב (כי בסופו של דבר שם מטיילים) הוא מאוד נעים ונקי. העיר מאופיינת בשדרות רחבות ויפות. אווירה משוחררת, כמעט תוססת. נחמד לטייל בה רגלית, ולא מעט אבל כדאי להביא בחשבון את מורדותיה. התחבורה הציבורית סבירה. הקניות בזיל הזול, כך גם האוכל כך שזהו טיול שאינו מכביד על הכיס. ניתן לשלב בו קצת היסטוריה, אמנות, "דת" (פרבוסלבית כמובן) וסתם שוטטות בריאה. בהחלט שווה ביקור של 4-6 ימים. תלוי בקצב וברמת העניין שלכם.