החלטנו ממש מהרגע להרגע לטוב לכמה ימים לרודוס. מצאנו דיל של טיסה + מלון ותוך יומיים עפנו מפה.
טיסה :
חברת בלו בירד. לא הכי מומלצת. נתחיל מזה שהם מרשים להעלות למטוס רק 5 ק"ג לאדם. מרגיז ברמות. טרולי לבדו שוקל 2-3 ק"ג. נמשיך באיחור בהלוך – לא נורא רק שעה וחצי אבל בחזור היו שני איחורים במצטבר ( של יותר מארבע שעות) מה שגרם לבעייה קשה לכל שומרי השבת על הטיסה. והודיעו עליהם די ברגע האחרון. מה שעשינו זה לעלות עם תרמילי גב שכמעט ולא שוקלים ואז היה לנו מקום/ משקל לבגדים לארבעה ימים, כלי רחצה. המינימום שבמינימום.
מלון- בחרנו במלון HORIZON CITY שנמצא ממש במרכז העיר. ליד הקזינו ( למי שמעוניין- חחח) במרחק 2-3 דקות הליכה מחוף אלי (ELLI ) שהוא החוף הציבורי הצפוני ביותר באי. המלון מיועד רק למבוגרים. שקט, נוח נעים, ארוחת בוקר עשירה ומגוונת. המלון שופץ לאחרונה, עיצוב נעים ונקי והצוות נחמד.
המלון נמצא ממש ליד הנמל. במרחק 10 דק' הליכה מתחנת האוטובוס המרכזית- כנ"ל לגבי "מרכז העיר" ( לחובבי הקניות שבינכם ) , וכ -20 דק' הליכה מהעיר העתיקה. המון מסעדות ועסקים נמצאים באיזור. פשוט נוח . הוא מצויד בחדר כושר קטנה ובריכה קטנה ( 10-15 מ') לרביצה.
תחבורה:
ברודוס קיימות שתי חברות אוטובוסים ( כתומים וכחולים) כל אחת מהן מסיעה למקומות אחרים. ה "תחנה המרכזית" היא פשוט רחוב קטן שבחלקו האחד אחת החברות ובחלקו השני השנייה. כמו שהיה פעם בארץ. היא נמצאת בחלק המערבי של השוק החדש. ליד מרכז המידע לתיירים. לכל חברה דוכן משלה ושם אפשר לברר לאן הם נוסעים, שעות ולקנות כרטיס. המחירים לא יקרים אבל הנסיעה איטית והם .... איך לומר? חוסכים קצת במיזוג האוויר.
נסיעה משדה"ת העירה עלתה 3.5 יורו הכיוון השני 2.5. לא יודע למה- אולי בגלל שקניתי כרטיס באוטובוס ובדרך חזרה בקופה. נסיעה מרודוס ללינדוס ( 50 ק"מ כשעה וחצי ) עולה 5.5 יורו לכיוון. לא בדקתי מחירי השכרת רכב , אולי שווה כי לפעמים זה חוסך הרבה זמן.
מזג האוויר:
לפחות בצד המערבי של האי נושבות רוחות חזקות נון סטופ- מכיוון שהן יבשות הן מפיגות את הלחות מה שמקל על טיול ביום ( בעיקר אם אתם בצל) ובערב נהיה ממש נעים כמו בירושלים או באר שבע. לדעתי הצד המזרחי חסום קצת וכנראה ששם דומה יותר למישור החוף שלנו. בקיצור- הופתענו לטובה. מצד שני בצד המערבי הים תמיד סוער וקצת מסוכן. הלגונות הרומנטיות אכן נמצאות במזרח.
קניות:
ממש לא התחום שלי אבל כל הזארות השמארות, ה-HM והברשקות נמצאות בקרבה זה לזה ותמיד רואים עדרי ישראליים שעושים שם קניות. הכל ממש ליד התחנה המרכזית. חנויות מזכרות? מפה ועד להודעה חדשה. בצד זה העיר מלאה בגלידריות , "סופרים" עם המון ציוד לים ובאופן מפתיע מכוני קעקועים.
לגבי אוכל- כנ"ל- מליון מסעדות. באופן עקרוני אני תמיד מנסה להתרחק מאלו שעל הכביש הראשי- בד"כ מלכודות תיירים, לא נכנס למקום שבו מסתערים עלי ומציעים לי לבוא לאכול אצלם ומשתדל לחפש מסעדות משפחתיות וקטנות- שם יש יותר סיכוי לאוכל מכבד.
הטיול:
ביום הראשון הטיסה התעכבה. אחר כך, מעשה שטן , פיספסנו את האוטובוס העירה וחיכינו כמעט שעה לאוטובוס הבא. הגענו למלון לקראת 8 בערב. אחרי שקיבלנו כוס "שמפניה" – התארגנו בחדר ויצאנו לאכול במסעדה בשם TIS MAMMIS SU שזכתה להמלצה פה במדור- מצטרף להמלצה. מסעדה ביתית. האמא מבשלת , הבת מארחת, ניתן לראות מקומיים שבאים לקחת אוכל הבייתה ( תמיד סימן מעודד). האוכל ביתי עדין וטעים אבל רמת המחירים בינונית. כמו כן המסעדה נמצאת בתוך פסז' קטן שמוגן מהרוחות שנושבות במקום. זה חסרון כי חם והרוח היבשה דווקא נעימה ומקררת. אז אל תשבו קרוב למסך הפרספקס.
יום שני:
בבוקר קפצתי לשחות בים מה שהפך לשגרה יומית – החוף ריק ואין בעיה למצוא כסא להניח עליו את החפצים. שחיתי צפונה עד קצה האי ( ממש כך) ובחזרה. ארוחת בוקר גדולה ויצאנו לעיר העתיקה. קודם טיילנו לאורך הנמל- אח"כ נכנסנו לחפיר המרשים והלכנו לאורכו ככה הגענו לחלק ה "אחורי" של העיר העתיקה ( שער AMBOISE) . העיר העתיקה באמת מקסימה . לא סתם היא אתר לשימור של אונסק"ו מצד שני ממוסחרת לעייפה וצפופה. ממליץ לקחת מפה במרכז המידע ולשוטט איתה- ככה אפשר להבין מה רואים ואיפה נקודות העניין. זה גם מתווה לכם מסלול שמסכם את המקום.
נכנסנו לארמון- הכרטיס עולה 8 יורו לאדם. א-ב-ל תמורת 10 יורו מקבלים כרטיס משולב שכולל גם את מוזיאון הארכיאולוגיה,( מרשים אך קצת מייגע- יותר לחובבי הז'אנר) כנסיית גבירתנו של הטירה ( קטנה נחמדה עם איקונות מעניינים) ומוזיאון אמנות קטן וממש נחמד שמציג בעיקר חפצים ביתיים מכל איי האיזור. הארמון עצמו מרשים- בקומה התחתונה מוצגים ארכיאולוגיים בקומה השניה פסיפסים מכל האיים האיזור. בעיני שווה ביותר. חבל רק שאין הסברים על חדרי הארמון.
כשיוצאים מהארמון אם פונים שמאלה מגיעים לרחוב האבירים. יורדים לאורכו ורואים את כל הפונדקים שאירחו אבירים פעם. בקצה הרח' מצד שמאל נמצאים שלוש האתרים האחרים שקרובים זה לזה. בכלל .העיר התיקה רצופה נקודות עניין ויופי ואני גם ממליץ לצאת קצת מהסמטאות הראשיות. גם בלי המפה פשוט כיף לשוטט שם.
בערב לאחר שחזרנו למלון והתרעננו יצאנו לשוטט במדרחוב שלא רחוק מהמלון ובסוף אכלנו במסעדה שנמצאת בסמטא מקסימה ושקטה LA CASA FOOD GARDEN . האוכל בסדר גמור, המחירים טיפה זולים יותר. האווירה 10!
יום שלישי:
נוסעים לעמק הפרפרים. יש אוטובוס אחד ביום לשם ( 10.15 יציאה 15 חזרה - 10.4 יורו הלוך חזור) של החברה הכחולה. הנסיעה אורכת כ 45-60 דק'. כרטיס הכניסה עולה 5 יורו. מטפסים לאורך ההר , לאורך הפלג המפכה ורואים אלפי פרפרים מדהימים שמעופפים. ככל שעולים למעלה המראה מרהיב ומהפנט יותר. אז אל תצלמו כמו מטורפים על ההתחלה. חכו קצת! לשמורה שני חלקים. אין צורך להכנס לתחתון- הפרפרים נמצאים בעליון. כשמגיעים למעלה פונים ימינה במעלה ההר ואחרי עוד כמה דק' הליכה מגיעים למנזר יפיפה שנמצא על ראש הר וממנו ניבט נוף מהמם. חזיתי שם בשלוש נשים דתיות מצטלבות ומנשקות את האיקונות במקום ואח"כ עוברות לקבל "שיעור-תורה" מהנזיר במקום. זמן טוב להתאוורר, לנוח לאכול משהו . הירידה למטה פחות נעימה ( הברכיים, הקרסולים..... ) ואז מגיע הברוך. כל הטיול- בלי לחץ לוקח איזה שעתיים וחצי. נניח שלוש. ב 11 נכנסנו- האוטובוס אמור להגיע בשלוש וב 13.30 כבר היינו למטה בחזרה. עכשיו לך תהרוג שעה וחצי..... אז לשם שווה להגיע עצמאית ברכב אם זה אפשרי.
עוד ענין מרגיז. בשמורת הטבע יש רק שירותים בתשלום. חוצפה – כי הרי שילמנו על כניסה.
הטיפוס למעלה הוא באורך של כ -2.5-3 ק"מ.
אז חזרנו העירה. שתינו קפה קר בבית קפה ממש נחמד שנמצא בקרבת התחנה. קצת קניות חזרנו למלון ויצאנו לעיר העתיקה. בערב העיר פשוט קסומה , פחות לוהטת מהחום וקצת פחות עמוסה. ציורי! שוטטנו די הרבה ובסוף מצאנו מסעדה בסמטא קצת צדדית פחות עמוסה ויותר נעימה ואולי פחות " תיירותית". האוכל לא רע והשירות היה אדיב לאללה. המסעדה נקראת LAGANIS
יום רביעי:
נסיעה ללינדוס (החברה הכתומה 5.5 ₪ לכל כיוון) - האוטובוס יוצא בכל חצי שעה. הנסיעה פשוט מייגעת. לאורך הדרך יש 45 תחנות וחלק מהדרך הוא בין כפרים. זה אולי מקסים אבל גורם לזחילה.
התחנה של לינדוס נמצאת על ראש גבעה. משם יורדים ברגל במדרון תלול 5-10 דק' למרכז הכפר. כל זאת במקביל לשורת מכוניות שמנסות אף הן להכנס. הכפר מצטיין בבתים לבנים. גם פה צפוף וציורי. הסחורה יקרה יותר אבל נראית איכותית יותר. רוב הסמטאות מוצלות למרבה המזל. דרך הכפר מטפסים לאקרופוליס ששולט על הכפר מלמעלה. לעצלנים שביננו יש אופציה לשכור חמור. בעיני צער בעלי חיים. הכניסהעולה 12 יורו אדם וגם כאן אין . פשוט אין שירותים ואפילו לא מים לשתייה. חוצפה ( כמעט בא לי לצעוק – "בושה" "בושה"...) וזה ביום חם חם חם. הפיצוי הוא בעתיקות די מעניינות אבל בעיקר בנוף פנורמי שחבל על הזמן. באמת. ירדנו לכפר בחזרה בשביל המקביל לזה בו עלינו. זה השביל בו עולים החמורים והוא כולל מלא גללי חמורים. כולל הריח.... כדאי גם להיזהר בהליכה כי ה"ריצוף" של השביל קצת מחליק.שוטטנו עוד קצת בין הבתים. כי באמת קסום שם ואז ירדנו לחוף הים. החוף מכוסה כולו במיטות שיזוף בתשלום ( 15 יורו למיטה ) וגם כאן אין שירותים..... לפחות מים אפשר לשתות בברזים של המקלחת. לאחר טבילה מרעננת וקפה קר בקיוסק כשר שנמצא בכפר עצמו ( לטובת מי שזה חשוב לו!) חזרנו למעלה לאוטובוס. את הדרך למעלה לא עשינו ברגל אלא במין אוטובוס/ שאטל שעולה ויורד וגובה 0.5 יורו לאדם.
את היום סיימנו בסעודה במסעדה הכי טובה שהיינו בה. ONIRO ( חלום ביוונית מסתבר... ) באופן אירוני היא הייתה ממש מתחת למלון שלנו.... המסעדה משפחתית- האבא מבשל , האמא מנהלת ( כמובן!! ) והבת עוזרת. אנשים נחמדים, אוכל טעים לאללה, שירות מפנק ונדיב. למנה ראשונה קיבלנו מרק שלא הזמנו ולמנה אחרונה אבטיח ולימונצ'לו מלא טעמים שגם לא הוזמנו.
שימו לב יש רק 8 שולחנות קטנים אז צריך להזמין מקום מראש. כדאי ושווה.
יום רביעי ואחרון:
הצרות חוזרות- בלילה קיבלתי הודעה על עיכוב בטיסה ( המטוס התקלקל הם אומרים...) אז בבוקר שוטטנו לנו להנאתנו בעיר העתיקה והנמל. ותוך כדי זה פתאום עוד עיכוב. בסוף הטיסה יצאה ביום שישי ב 17.30 ( קצת אחרי למעשה ) במקום ב 12.10 . כל הדתיים על הטיסה היו די באטרף. בצדק.
ובסה"כ- היה שווה ונהנינו.
