יום ה' ה- 3/12/15 – בדרך לאל צ'אלטן.
היום עבר עלינו בנסיעה ארוכה של כ- 600 ק"מ על כביש האורך 40 הידוע כ- Ruta 40. הכביש באיכות מצוינת, ישר כמו סרגל ועובר בנוף האופייני לפטגוניה הארגנטינאית כלומר מישורים צחיחים ורחבי ידיים, המכוסים בשיחים נמוכים ללא ישובים וכמעט ללא כלי רכב או סימן חיים אחר ושמים שבדרך כלל מכוסים בעננים גבוהים. מפעם לפעם נתקלים בגואנקו בודדים או בעדרים קטנים ובקיצור, ממש משעמם.
לקראת אחה"צ הגענו לאל צ'אלטן והתמקמנו במלון koonek שהוזמן מראש (1,500 פזו ל- 3 לילות לאדם. על המלון ראו טיפ נפרד)
יום ו' ה- 4/12/15 – אל צ'אלטן – הפיץ רוי.
הבוקר קמנו למזג אויר מדהים של שמים בהירים נקיים מעננים ושמש זורחת. מהרנו לסיים את ההתארגנויות ויצאנו לטראק לפיץ רוי.
תחילת המסלול הוא בקצה העיירה אל צ'אלטן. יש במקום שילוט הכוונה והסברים ברורים מאד ומיד התחלנו את ההליכה.
ככלל ניתן לומר כי סימון השביל, שלטי ההכוונה וכל אמצעי העזר כמו מעקות, מעבירי מעברי מים וגשרונים אינם ברמה גבוהה מאד ואין כל חשש לאבד את הדרך. המקום מאד נקי ומטופח וממש מעורר קינאה.
את המסלול עצמו אפשר לחלק לשלושה חלקים:
החלק הראשון הינו ברמה בינונית+ ואינה דורשת כושר גופני חריג. הקטע שנמשך כשעה ומאופיין בעליה קלה והוא מסתיים בלגונה קפרי Capri.
החלק השני שנמשך כשעתיים הינו קטע קל מאד שרובו מישורי, הרבה מים והרבה צמחיה וממש נעים לטייל בו.
הקטע השלישי הוא הקטע המאוד מאד קשה. מדובר בעליה די תלולה המאופיינת בהליכה על שביל עם הרבה אבנים קטנות (דרדרת) ומדרגות מאד גבוהות ואין בקטע אפילו לא מטר אחד של הליכה במישור. בתחילת הקטע יש שלט שמציין כי נותרה שעה של הליכה אבל אין ספק שזו הייתה השעה הארוכה ביותר בחיי. לאחר כשעה ורבע הגעתי לסוף הקטע והנוף שמתגלה שם שווה את המאמץ.
לפנינו מתגלה הפיץ רוי במלוא גובהו ועוצמתו כאשר לרגליו פרוסה לגונה דה לוס טרס de los Tressהמדהימה.
לסיכום, מזג האוויר המושלם והשמיים ללא כל סימן לענן, היו תפאורה מושלמת לטראק לא פשוט אשר בסיומו ולאחר כחמש וחצי שעות של הליכה ומנוחה, מתגלה מראה עוצר נשימה שמהווה תמורה נאותה למאמץ הגופני הלא פשוט.
במהלך המסלול פגשנו המון חברה ישראלים שמטיילים גם הם באזור. המפגשים האלו מאד נעימים ומרגשים במיוחד כאשר שומעים מפי הצעירים את המשפט החוזר "חבל שגם אבא שלי לא עושה טיולים מהסוג הזה"
לאחר מנוחה של כשעה, התחלנו את הדרך חזרה והגענו למלון לקראת השעה 21:00 מלאי סיפוק ותחושה טובה. דרך אגב למרות השעה המאוחרת, בחוץ היה אור יום מלא.
יום ש' ה- 5/12/15 – אל צ'אלטן – הר ולגונה טורה Cerro & Laguna Torre.
הבוקר קמנו למזג אויר מעט פחות ידידותי. השמים מכוסים בעננות גבוהה אשר הפריעה לשמש לזרוח אבל לא הפריעה לנו לצאת לטראק להר ולגונה טורה.
תחילת המסלול נמצאת באמצע הרחוב הראשי של העיירה ויש שילוט הכוונה ברור. המסלול עצמו שאורכו כ- 9 ק"מ לכל כיוון, מתחיל בקטע קצר של עליה קלה ולאחר מכן, ההליכה היא בשטח מישורי שממש נעים ונוח להליכה כ- 3 שעות של הליכה נינוחה מגיעים ללגונה ולהר טורה.
הנוף שמתגלה מזכיר מאד את מה שראינו אתמול בפיץ רוי. גם כאן רואים לגונה יפה עם גושי קרח צפים בה וברקע רואים את הר הטורה הגבוה עם כתמי השלג הגדולים עליו. יש הטוענים כי המראה יפה יותר מהפיץ רוי אבל אני אומר כי הדבר נתון לטעמו של כל אחד ואחד ובכל מקרה אני ממליץ לעשות את שני הטראקים.
לאחר מנוחה קצרה, התחלנו את הדרך חזרה וכבר בשעה 17:00 היינו בחדרנו במלון. בערב הלכנו למסעדה נחמדה שנמצאת בהוסטל Rancho Grande ואכלנו ארוחת ערב טעימה כולל שתיה ב- 200 פזו. (על המסעדה ראו טיפ נפרד)
יום א' ה- 6/12/15 – בדרך לאל קלאפטה.
הבוקר עזבנו את אל צ'אלטן בדרכנו לאל קלאפטה. לאחר נסיעה נינוחה של כ- 3 שעות הגענו לאל קלאפטה והתמקמנו במלון Solares Del Sur שהוזמן מראש. שם קיבלנו דירה ל- 4 איש מאובזרת ונחמדה.
לאחר התארגנות קצרה, יצאנו למרכז העיירה. מצאנו מקום מאד נחמד עם רחוב ראשי בו יש שפע של חנויות לממכר מזכרות, מסעדות והרבה סוכנויות נסיעה ועזר לתיירים.
מצאנו את סוכנות Solo Patagonia שמפעילה שייט לכיוון הקרחונים ורכשנו כרטיס להפלגה למחר בבוקר. מחיר כרטיס לשייט הינו 1350 פזו כאשר עלינו לדאוג ולהגיע בכוחות עצמנו לנמל פוטה בנדרס ממנו יוצאת ההפלגה.
המשכנו להסתובב ומצאנו את המסעדה Tenedor Libre שהיא מסעדה בשיטת שרות עצמי ואכול כפי יכולתך. (260 פזו לסועד כולל שתיה. על המסעדה ראו טיפ נפרד) סיימנו את היום בארוחת ערב עשירה ומשביעה וחזרו למלון.
יום ב' ה- 7/12/15 – אל קלאפטה – שייט לקרחונים וביקור בקרחון המתנפץ.
הבוקר יצאנו במזג אויר נאה לשייט לכיוון קרחון אופסלה (Upsala). הקרחון הוא הגדול ביותר בדרום אמריקה, אורכו 60 ק"מ, ורוחבו 10 ק"מ. אין אפשרות להגיע אליו ברכב או ברגל, אלא אך ורק בשייט יקר אך מרהיב מאין כמותו. השייט באגם ארגנטינה מתקדם בין גושי הקרח גדולים מאד הצפים באגם. השייט יוצא מנמל פונטה בנדרס (Punta Bandera) הנמצא כ-47 ק"מ מאל-קלפטה והוא מתבצע על ספינת קטמרן גדולה מאד. לפני היציאה לשייט יש לרכוש במקום כרטיסי כניסה לפארק (260 פזו). הכרטיס תקף גם לכניסה לפארק של קרחון פוריטו מורנו הנמצא בקרבת מקום.
לאחר שעה וחצי של שייט, מגיעה הספינה לתצפית ולצילומים מול קרחון אופסלה וגושי הקרח הצפים באגם ויפים לא פחות מהקרחון. קברניט הקטמרן מוביל את הספינה לעבר הקרחונים ומקיף אותם על מנת לאפשר צילומים מכל זווית.
לאחר מכן ממשיכים בהפלגה אל מול קרחון ספגזיני (Spegazzini) היפה, הגדול, המרשים שגובהו כ- 135 מ' והוא נחשב לגבוה ביותר מבין הקרחונים בפארק הקרחונים .Los Glaciares
חשוב מאד !! יש להצטייד בלבוש חם משום שבמהלך ההפלגה עולים על סיפון הספינה שם קר מאד ורוחות חזקות מאד מנשבות.
לאחר כ- 5 שעות חזרנו לנמל ומיד יצאנו לכיוון קרחון פורטו מורינו הנמצא באותו אזור.
הערה חשובה !! כפי שכבר ציינתי, כרטיס הכניסה מאפשר כניסה לשני הפארקים. לכן כדאי להשתדל ולעשות את השייט לקרחון אופסלה וספגזיני והן את הביקור בקרחון פורטו מורינו באותו יום.
קרחון פורטו מורינו הידוע גם בכינויו "הקרחון המתנפץ" הוא אחד הקרחונים היחידים בעולם, שלא רק שהוא לא מתכווץ בגלל ההתחממות הגלובלית, הוא דווקא ממשיך לגדול בכשני מטרים ביום. תוך כדי תהליך הגדילה המתמיד שלו, נופלים ממנו גושי קרח ענקיים, שיוצרים מחזה מדהים ורעש מחריש אוזניים ומכאן הכינוי שלו. הקרחון עצמו מרהיב ביופיו ונמצא לגדתו של אגם יפה מצדו האחד, ולכוד בתוך שרשרת הרים מושלגים מצדו השני. בפארק נבנתה מערכת שלמה של שבילים שמאפשרים להגיע ממש עד מרחק "נגיעה" מהקרחון. לצערנו, לא הצלחנו להבחין בנפילות של גושי קרח מהקרחון אבל גם כך הקרחון מאד יפה ומרשים.
הערה חשובה !! כאשר מגיעים לפארק, ישנו מגרש חניה שם מחנים את הרכב ואוטובוסים מסיעים את המבקרים לאזור הקרחון עצמו. יש לברר באיזו שעה יוצא האוטובוס האחרון בחזרה למגרש החניה. אנחנו פספסנו את האוטובוס האחרון ונאלצנו לרדת רגלית למגרש החניה שנמצא כק"מ מאזור הקרחון.
חזרנו לאל קלאפטה וקינחנו בארוחת ערב טעימה במסעדת Tenedor Libre בה ביקרנו אתמול בערב.
יום ג' ה- 8/12/15 – אל קלאפטה.
את היום ניצלנו למנוחה וקניות אחרונות משום שמחר אנחנו עוזבים את ארגנטינה ולכן צריך לנצל את כל הכסף הארגנטינאי שנשאר לנו.
יום ד' ה- 9/12/15 – בדרך לפוארטו נאטאלס- צ'ילה.
היום עזבנו את אל קאלאפטה ואת ארגנטינה. המעבר בגבול עבר ללא כל אירועים מיוחדים ותוך פרק זמן קצר מצאנו את עצמנו שנית בצ'ילה עושים את דרכנו לכיוון פוארטו נאטאלס.
לאחר כ- 6 שעות נסיעה, הגענו לעיר והתמקמנו בהוסטל The Singing Lamb אשר הוזמן מראש. (40$ ללילה אחד לאדם. על ההוסטל ראו טיפ נפרד)
לאחר שסיימנו להתארגן, יצאנו העירה להתחיל בקנית אוכל לקראת ארבעת ימי השהייה בפארק הטורס דל פיינה.
