כל האמת מאחורי קרואטיה

אשתי ואני טיילנו במשך חודש במונטנגרו – קרואטיה – סלובניה בקיץ 2016, ואלה התובנות שלנו.

מומלץ לטייל עם ספר הדרכה. אנחנו היינו עם ספר "מדריך EYEWITNESS", שהוא למעשה מסדרת ספרי "העולם". זה בהחלט מוסיף לחוויה, גם הנוחות של התמצאות וגם מעשיר ידע. עם זאת, לעיתים הם מפריזים ביופי ובחיוביות בתיאורים שלהם של מקומות שונים, לכן יש לקחת אותם בערבון מוגבל.

מומלץ גם לקרוא כתבות ב"למטייל". יש שם כמה טיפים טובים.

מטרת הכתבה הזו היא להוסיף על המידע שכבר נמצא בספר וב"למטייל", מידע חדש וטיפים יותר מדויקים שלא נמצאים בשום מקום ונאספו רק על ידי הניסיון שלנו בשטח.

מדינה יחסית גדולה לאזורה, כמובן שמומלץ לשכור רכב ולטייל לבד. אנחנו טיילנו במשך 16 ימים (מתוכם השכרנו רכב רק ל- 14 ימים. יומיים ראשונים טיילנו בדוברובניק).

אל קרואטיה הגענו בהסעה שארגנו מהמלון במונטנגרו (בעיר הרצוגנובי) ישירות עד המלון בעיר דוברובניק (שכללה בדרך מעבר גבול וביקורת דרכונים קלה, בזמן שאנו ברכב והנהג משוחח עם הפקיד ומציג לו את הדרכונים שלנו). המונית המוזמנת עלתה לנו 60 אירו.

כסף:

בקרואטיה, בשונה משכנותיה ושאר אירופה, המטבע הוא לא אירו אלא קונות קרואטיות, שערכן נמוך מהאירו. עם זאת, המדינה יחסית יקרה עד יקרה מאד לעיתים, בהשוואה לאזור הבלקן ואף בהשוואה לישראל בתחומים מסוימים.

הסימון של הקונות הוא KN, או בשפה המקומית HRK. אגב, המילה "קונה" (Kuna) בקרואטית היא "סמור" ועל המטבעות מוטבע ציור של סמור.

נוחות:

לפארקים הלאומיים שווה לבוא מוקדם, בסביבות 8:30-9:00. מאזור השעה 10-11 כבר מתחיל להיות מלא באנשים ופחות נעים להיות שם.

ברוב המקומות יש מעליות ובנושא הזה קרואטיה היא יחסית יותר מתקדמת משכנתה מונטנגרו, אבל עדיין אל תתפלאו אם תגיעו למקום מיושן שאין בו מעלית.

מזג האוויר יכול להיות הפכפך וגם בקיץ יכול להיות מעט קריר בערבים.

האנשים יותר דוברי אנגלית מאשר במונטנגרו, אך הם הרבה פחות נחמדים מהאנשים במונטנגרו – בעיקר נותני השירותים!

אתרי התיירות הגדולים נוחים ומונגשים לתיירים מבחינת דרכי הגעה, חנייה, מידע בשפה האנגלית וכו.

חופי הים הם חופי חצץ לא מרשימים במיוחד.

עישון:

אנשים מעשנים שם בכל מקום! גם במקומות סגורים וצפופים: בתוך בתי קפה, מסעדות, בארים, על חוף הים וכו'. זאת פשוט מכה שלא ניתן להתחמק ממנה! לנו זה ממש הפריע פעמים רבות לאורך הטיול, אבל נאלצנו לסבול בשקט.

לינה:

באופן כללי צורת ההארחה היותר מקובלת היא דירות, אבל עדיין ישנם מלונות רבים וטובים.

מחירי המלונות לא זולים, אך גם לא יקרים מאד.

אנחנו ביצענו את כל ההזמנות שלנו מעכשיו לעכשיו דרך אתר או אפליקציית "בוקינג" https://www.booking.com/

אוכל:

טיב האוכל במסעדות הוא בינוני, ולרוב גם השירות לא טוב! זמן ההמתנה במסעדה למנה הוא לעיתים ארוך מאד, ופעמים רבות גם ישנה המתנה לא מבוטלת עד שמישהו ניגש אליך לקחת הזמנה או בכלל לתת לך תפריט. בקיצור - אל תגיעו כבר רעבים!

המחירים במסעדות די דומים למחירים בארץ ולעיתים אפילו קצת גבוהים יותר.

נהיגה:

צריך מאד להיזהר בכבישים, הנהגים המקומיים לא ממש זהירים. באופן כללי הכבישים די נוחים ומסודרים לנהיגה.

מומלץ מאד להוריד ולהשתמש באפליקציית הניווט Map.me. עובדת גם ללא חיבור לאינטרנט או חבילת גלישה ומקלה על ההתמצאות (ממש כמו וויז).

מומלץ גם לרכוש מפת דרכים של המדינה. אנחנו מצאנו רק בקנה מידה של 1:500,000. קנינו בעיר העתיקה של דוברובניק (יעדנו הראשון) בחנות מזכרות ליד המזרקה הגדולה הראשית (עלות של 55 קונות קרואטיות).

שימו לב: כביש A1, הכביש הראשי שגם מופיע במפות ככביש מהיר, הוא כביש אגרה! ולעיתים המעבר בו הוא לא זול בכלל. לכן שימו לב במפה או באפליקציה כאשר מפנים אתכם לעבור שם.

לא צריך להוציא רישיון בינלאומי, הישראלי מספיק. עבור הזמנת רכב ביצענו בדיקה מרובה באינטרנט בשלל אתרים, עד שהחלטנו לנסות סוכנויות בעיר. נכנסו לסוכנות רכב FLEET בדוברובניק, ליד המלון שלנו (Hotel Petka), ושם היה הדיל הכי טוב וביצענו הזמנה לרכב לעוד יומיים.

רכב חדש מקטגוריית אקונומי (EDMV), ידני, כולל ביטוח CDW+ ו- THP, נקודת איסוף בסוכנות, נקודות החזרה בעיר הבירה זאגרב! בסוכנות ליד מלון שרתון, עלה לנו בסביבות 620 אירו.

דעו לכם שבחלק מאתרי התיירות יש צורך לשלם גם על חנייה, תעריף שעתי.

בכל הנוגע למלונות או דירות הארחה מומלץ תמיד להזמין מקום עם חנייה חינם.

אזור מחוז דלמטיה (Dalmacija)

  • דוברובניק (Dubrovnik)

דוברובניק, או יותר נכון "מעלה המלך", היא אחת הערים המתוירות ביותר בקרואטיה בשל העיר העתיקה שלה המיוחדת ומרשימה ביותר. בשנים האחרונות דוברובניק נהייתה מוקד עלייה לרגל לצופי ומעריצי תוכנית הטלוויזיה "משחקי הכס", כיוון שהיא הבסיס לעיר "מעלה המלך" (king's landing) ובה מצולמים כמעט כל קטעי העלילה אשר מתרחשים שם.

העיר העתיקה מאד מרשימה אך צפופה מאד בתיירים, בעיקר בשעות הבוקר המאוחרות, ולכן מומלץ להשכים קום ולהגיע מוקדם.

יש בעיר הרבה מאד סיורים שונים שניתן לרכוש: סיורים רגליים רבים, שייט בקאיקים סביב העיר, שייט בסירות ועוד. אפילו ישנו סיור בעקבות "משחקי הכס" אשר מוביל אתכם במספר נקודות שבהן צולמו סצנות מסוימות מהסדרה. באופן אישי, נראה לי מיותר כיוון שאם זה באמת מעניין אתכם ניתן לברר באינטרנט מראש היכן בדיוק צולמו סצנות מסוימות ולבקר במקום בעצמכם ללא סיור מודרך. בכניסה לעיר ובמספר מקומות גם מחלקים בחינם מפה קטנה של העיר, שבה גם מסומנים מקומות על החומה שבהם צולמה הסדרה. גילוי נאות: אנחנו טיילנו על החומה אך לא עשינו את סיור "משחקי הכס" ולכן לא ידוע לי אם יש בו תוכן משמעותי נוסף, אך כן נתקלנו בקבוצות אלו בחלק מהמקומות שאליהם צעדנו לבדנו.

מומלץ מאד! לקנות כרטיס עלייה לחומות העיר העתיקות (שאגב גם עליהן צולמו סצנות מסוימות של משחקי הכס וקל להבחין בזאת). הסיור מספק נוף מרהיב על העיר וכל אזור המפרץ. מחיר למבוגר 120KN, סטודנט 30KN (עם הצגת תעודת סטודנט בתוקף).

הליכה סביב החומות והקפת העיר כולה היא חופשית ואורכת בין שעה-לשעתיים, תלוי בקצב שלכם. ישנן מספר נקודות יציאה באמצע. במקום אחד על החומה ישנו בית קפה קטן שניתן להתרענן בו ולשתות משהו קר או לאכול גלידה. מומלץ לבוא מוקדם בבוקר, אחרת נתקעים בהמוני התיירים וההליכה נהיית איטית ופקוקה כיוון שהחומות צרות.

כל אתר קטן וקטנטן בעיר עולה כסף, וזאת אחת העובדות המרגיזות ביותר בעיר! כל מוזיאון הכי קטן, מגדל תצפית או כנסייה – הכול בתשלום. לרוב לא גבוהה, אך אם רוצים לבקר במספר מקומות עניין בעיר המחיר מצטבר לסכום נאה.

התחבורה הציבורית בתוך העיר ואל אזור העיר העתיקה היא מאד נוחה (12KN לכיוון).

לא רחוק מהעיר העתיקה, מרחק הליכה קצר, ישנו חוף ים קטן. זהו אזור חצצי ולא ממש נוח, עמוס מאד בתיירים וצפוף מאד.

חשוב:

דוברובניק היא למעשה מעין מובלעת של קרואטיה בתוך אזור בוסניה-הרצוגובינה.

לכן, כדי לעבור "לעומק" קרואטיה ולהמשיך לטייל יש שתי דרכים:

האחת- דרך היבשה, להמשיך בכביש החוף העולה צפון-מערב. נסיעה בכביש זו מצריכה מעבר גבול ובדיקת דרכונים כפולה (בגלל חצייה קצרה בשטח בוסניה-הרצוגובינה).

זו הדרך שאנו בחרנו בה, והמעבר היה די זריז. אך בכיוון ההפוך, לבאים מרחבי קרואטיה אל דוברובניק היה פקק מטורף! מאות מכוניות ואוטובוסים של תיירים, ונראה שהמעבר יקח להם יום שלם.

השנייה- היא מעבר דרך הים. כלומר לקחת מעבורת מדוברובניק אל אחד האיים של קרואטיה, ומשם חזרה אל היבשת (בד"כ אל העיר ספליט – SPLIT), בדרך שבעצם עוקפת את הגבול עם בוסניה-הרצוגובינה. החסרון בכך הוא בעיקר שמדלגים על סיור במרבית מאזור החוף היפה של קרואטיה.

  • צאבטאט (Cavtat)

מעט דרומית מדוברובניק. נסיעה קצרה.

עיירה קטנה, שלווה, יפה מאד ומי חופיה כחולים וצלולים. מומלץ לבוא לנפוש בחופיה המסולעים כיוון שהיא לא כל כך מתויירת. שווה לקחת מלון או בית הארחה בתוך העיירה ולהזמין מראש. הבאים מחוץ לעיירה לביקור באזור הנמל ומרכז העיר יידרשו לשלם 10KN לשעה עבור חנייה בחניון הגדול שצמוד למרכז העיר והמרינה.

בספר "העולם" מסופר על שרידים עתיקים בעיירה, אך לא הצלחנו בשום צורה למצוא אותם. כן ישנם כמה כנסיות קטנות ומוזיאון מקומי קטן אשר מספר על ההיסטוריה של המקום ובעיקר מכיל מסמכים, ספרים וציורים.

  • נארונה (Narona)

עיירה קטנה ושוממת שאין מה לעשות בה! הדרך המובילה אליה יפה מאד וזה הכול. בספר מתוארים שרידי עתיקות, אך באופן לא מפתיע גם אותם לא מצאנו כלל (ותאמינו לי שחיפשנו!).

יש בעיירה כנסייה קטנה, ובכפר הסמוך Vid ישנו מוזיאון שנראה מודרני ממבט חיצוני אך לא התעכבנו בניסיון להיכנס אליו כיוון שנראה היה שהוא סגור ושומם.

  • פיתול הדרך בין Brela ל- Omis שמומלץ ב"למטייל"

מדובר בסטייה קלה מהדרך הראשית שעולה לאורך החוף מכיוון דרום אל כיוון העיר ספליט. באחת הכתבות בלמטייל היא מומלצת מאד ומתוארת כ"דרך היפה ביותר בקרואטיה". אבל – היא באמת דרך הררית יפה מאד ויש בה מספר נקודות תצפית יפות אך זהו זה! הבאים למשל ממונטנגרו, אשר ביקרו בדרכי ההרים והנופים המשוגעים שלהן, כנראה שלא יתרשמו כלל מהדרך וספק אם בכלל יבחינו שעוברים בה. בכל מקרה, גם בהשוואה לשאר קרואטיה בהחלט לא הייתי מגדיר אותה כדרך היפה ביותר במדינה, אלא כעיקוף דרך מיותר.

  • ספליט (Split)

עיר גדולה ומודרנית, מלאה בחנויות, מלונות, בנקים, סופרים וכו'. בהחלט שונה מאד משאר העיירות הקטנות שבד"כ פרט לחלק העתיק שלהן אין בהן כלום.

העיר עתיקה של ספליט יפה מאד ובלילה מתעוררת לחיים.

בדומה לדוברובניק, בכל אתר קטן שבה צריך לשלם (מוזיאונים, כנסיות, מגדל פעמונים, קתדרלות וכו').

שווה מאד להיכנס לסיור בחלק התחתון של ארמון דיוקלטיאנוס (Diocletians Palace), האזור התחתון הוא האזור היחידי בארמון שנשאר אוטנטי ולא שוחזר במלואו. הסיור בארמון מאד מסודר ומלווה במפות ושלטים באנגלית, יש במקום שירותים, וגם קריר ונעים שם ומתרחק מהחום וההמולה של האנשים בחוץ. כרטיס עולה 20KN לסטודנטים (לא התבקשנו להציג את התעודות), 100 KN למבוגר.

  • סאלונה (Salona)

עיירה קטנה ועתיקה, לא רחוק מספליט. לחובבי עתיקות מומלץ להגיע.

יש בעיירה אזור של עתיקות רומיות יפות: אמפי תיאטרון מרשים, בית קברות ועוד.

לאחר תשלום (בסביבות 20-30 KN) וכניסה לאזור ניתן להלך חופשי בין השרידים העתיקים וזו בהחלט חוויה ייחודית.

יש במקום מעט שילוט באנגלית, בכניסה מקבלים מפה קטנה אבל היא לא מאד מדוייקת אך כן עוזרת מעט בהתמצאות. האזור לא גדול אך כולו בחוץ ויש לפעמים מעט הליכה מאתר לאתר, ומעט מאד צל. לכן צריך לקחת את זה בחשבון בימי הקיץ החמים.

  • טרוגיר (Trogir)

עיר עתיקה קטנה ומיוחדת ביופיה. גם כאן כמובן כניסה לכל אתר קטנטן (אפילו היכל של חדרון אחד) דורשת תשלום. מספיק להקדיש לעיר יום אחד או חצי יום כדי לסייר בכולה. בערב טרוגיר יותר מתעוררת לחיים והטייל הארוכה שלה לאורך הנמל נהיית תוססת ומתמלאת בדוכני אוכל ומזכרות.

ממערב לעיר ישנו חוף רחצה שלכאורה נחשב לפופולארי מאד (חוף Madeha) אך אנחנו לא ביקרנו בו.

מחירי המסעדות בינוניים עד יקרים.

מומלץ לישון בדירות הארחה Villa Maslina (ניתן להזמין דרך אתר Booking). מדובר למעשה בסוג של מלון בוטיק קטן אשר ממוקם מחוץ לשטח העמוס והרועש של העיר העתיקה אבל במרחק כ- 5 דק הליכה משם. חדרים יפה ומרווחים. בריכה קטנה של המקום, חנייה חינם, ארוחת בוקר אפשרית בתוספת תשלום סמלי ואפילו מציעים שירות כביסה בתשלום סמלי.

  • שיבניק (Sibenik)

נמצאת במרחק של כ- 50 דק נסיעה מטרוגיר. עיר עתיקה נחמדה וקטנה, אבל אם כבר ראיתם את דוברובניק, ספליט וטרוגיר אז אין הרבה חדש תחת השמש. גם שם ישנם מספר אתרים קטנים הדורשים תשלום בכניסה. שעה-שעתיים של סיור רגלי ברחבי העיר וראיתם הכול.

אחד האתרים המרכזיים של העיר, שדווקא לא עולה כסף, הוא קתדרלת יעקב הקדוש. מבנה גדול ומרשים. בקצה העיירה ישנה גבעה אשר בראשה עומד מבצר מיכאל הקדוש (או בשמו השני חנה הקדושה). המבצר משקיף על העיר וכל אזור המפרץ והכניסה אליו היא בתשלום. מבוגר - 50 KN , סטודנט- 30 KN, כרטיס משפחתי- 110KN. ככל הנראה הכרטיס מזכה גם כניסה למבצר הברון אשר נמצא קצת מחוץ לאזור העיר העתיקה. אנחנו ויתרנו על הכניסה, למרות ההליכה המרובה במעלה הגבעה עד המבצר, והסתפקנו בתצפית מעמדת השומר בכניסה.

סמוך לעיר העתיקה (כ-10 דק הליכה), ישנו חוף ים קטן, חצצי אבל נחמד. לחוף ישנו חניון שנראה היה בחינם, אנחנו בכל מקרה כבר חנינו בחינם לצד שביל כורכר סמוך שמוביל מהחוף אל המרינה. החוף שקט ולא מאד מתוייר ויש במקום בית קפה קטן ויחיד עם שירותים.

הפארק הלאומי קרקה (Nacionalni Park Krka)

אחד הפארקים הגדולים והמתויריים של קרואטיה. מקום מאד גדול, נקי ומסודר.

לבאים מדרום דרך כביש החוף, נוסעים עד שיבניק ולאחר מכן ישנו שילוט לכניסה המרכזית.

מומלץ להגיע דווקא דרך הכביש המהיר ולא דרך כביש החוף כי הוא מפותל, איטי יותר ועובר דרך הרבה כפרים ופקוק.

כרטיס כניסה למבוגר 150KN, ילדים בגיל 7-18 וסטודנטים עם תעודה בתוקף 90 KN (לא בדקו את התעודה בקפידה).

בכניסה ישנה נקודת איפורמציה וצוות דובר אנגלית מעולה. שם גם ניתן לקבל מפה באנגלית של כל אזור השמורה והמסלולים השונים והסבר על כל מסלול.

כרטיס הכניסה לפארק מקנה כניסה לכל השמורה וגם למפלים העליונים. השמורה נסגרת בשעה 20:00.

לאחר הכניסה הראשית ניתן גם לרכוש כרטיס נוסף לשייט בסירה (יש שילוט למקום) במעלה הנהר אשר עוצר במספר נקודות ומפלים בשמורה. סיור קצר כשעתיים וסיור ארוך כארבע שעות. מחירי כרטיסי השייט דומים למחיר הכניסה לפארק.

בכניסה ישנו חניון גדול ומסודר בחינם, עם שירותים ו- 3-2 מסעדות קטנות.

מסלולי ההליכה מתחילים במורד שביל שאורכו 875 מטרים אשר ניתן ללכת ברגל, או לעלות על אוטובוסים המסיעים את המבקרים בחינם מהכניסה אל תחילת המסלול וחזרה בסיום.

מסלול ההליכה העיקרי סובב סביב הבריכות והמפלים הקטנים ועובר דרך האטרקציה המרכזית שהיא המפל הגדול הנשפך אל בריכה רחבה- זהו המקום היחידי שמותר להיכנס למים ולרחוץ במי הבריכה והמפל. המסלול הוא קל ונוח ומותאם למשפחות, אך לוקח זמן בגלל העומסים והפקקים. לנו זה לקח שעתיים וחצי (בהליכה יחסית מהירה).

באזור המפל המרכזי, היכן שטובלים במים, יש שירותים, מסעדה ודוכנים קטנים שמוכרים אוכל וגלידה.

  • המפלים העליונים: מחוץ לאזור הפארק (אבל עדיין בתוך השמורה) נמצאים המפלים העליונים ביותר של השמורה והם יפים למראה. הנסיעה אליהן היא קצת ארוכה והיקפית לכיוון העיר סקראדין (Skradin) אבל בדרך יפה.

כאשר מגיעים עוברים את דוכן הכניסה (המפלים כלולים בכרטיס הכניסה לפארק ולכן צריך רק להציג אותו לשומר), וקצת אחריו מגיעים לגשר צהוב. מיד מצד שמאל, לפני העלייה לגשר, מתחיל שביל הליכה היקפי קצר סביב המפלים. השביל יפה, נוח ומוצל ברובו. הולכים עד שמגיעים לדוכן אינפורמציה קטן. שם יש שילוט לטיפוס במעלה ההר אל נקודת תצפית, וכתוב עליו שהטיפוס אורך כ- 7 דקות. הטיפוס הוא קצת קשה ולא בשביל מסודר ומוכן, תלול ואפילו די מסוכן בחלקים מסויימים.

אני יחסית בכושר טוב ואוהב דרכים מאתרות ובטיפוס מהיר לקח לי כ- 18 דקות עד הפסגה, כאשר אשתי מחשש לא טיפסה והמתינה לי למטה. בכל מקרה ממש לא מדובר בשביל למשפחות או ילדים. הנוף בפסגה יפה מאד אבל לא בטוח מצדיק את הטיפוס הקשה.

  • לא רחוק מהשלט לכיוון הטיפוס לתצפית, ישנו שלט שמורה לטיפוס אל עבר מערה שבה נקודת תצפית נוספת. העלייה אל המערה היא דרך טיפוס 500 מדרגות עץ והנוף כנראה עדיף מהתצפית הקודמת.
  • המפל הגבוה: מהמפלים העליונים ניתן לנסוע עוד צפונה, כ- 25-30 דקות ולהגיע אל המפל הגבוה ביותר באזור השמורה. בדרך אליו ניתן לעבור בכמה אתרים עתירים מהתקופה הרומית. אנחנו כבר לא הספקנו לעשות את הנסיעה הזו כיוון שהתחיל להיות מאוחר ובנוסף מזג האוויר השתנה והחל לרדת גשם מבול שוטף!
  • זאדאר (Zadar)

זאדאר היא עיר עתיקה אבל יפה וייחודית פחות מדוברובניק, ספליט וטרוגיר.

לא בכל המסעדות בעיר יש WiFi וקשה למצוא כאלה שכן, לכן כדאי לשאול מראש לפני שמתיישבים (זה גם מקובל). מסעדת Donat מומלצת- ארוחות טובות במחירים זולים. יש לה WiFi חינם וגם מחלקת ליושבים קופון לשוט ראשון חינם של משקה אלכוהולי ייחודי בטעמים שונים.

נסיעה לזאדאר מקרקה דרך מקטע על כביש האגרה A1 עלתה 17 KN.

הפארק הלאומי אגמי פלטביצה (Nacionalni Park Plitvicka Jezera)

מרחק כשעתיים נסיעה מזאדאר, נסיעה דרך מקטע בכביש A1 עלתה 23KN.

לפארק יש כמה כניסות והכניסה הראשית מסומנת כ"כניסה מספר 2".

החנייה במקום היא בתשלום שעתי, אך אין חניון מסודר. לאחר הכניסה הכביש מוביל אל חורשת יער מעבר לקופות, ושם הרכבים חונים בין העצים. שימו לב! היזהרו בחנייה והישמרו לא להתדרדר עם הרכב מעבר לשורות העצים, אנחנו התדרדרנו מעט ורכבנו נתקע ונאלצנו לפנות לאנשים בבקשת עזרה לגרירה מעבר לתעלה שבה נתקענו. למזלנו מצאנו ישועה בקרב זרים עם ציוד מתאים והבנה בסיסית ביותר של אנגלית.

התשלום על החנייה מתחיל ברגע הכניסה לאזור הפארק (שער חשמלי ופתק כמו שאנו מכירים) ורק לאחר מכן ניגשים לקופות לקניית כרטיס כניסה. התורים ארוכים מאד! ולכן מומלץ לבוא מוקדם, וגם מומלץ לשלוח בן משפחה להמתין בתור לכרטיסים בזמן חיפוש החנייה במקום.

רבים לא שמים לב שגם בדוכן המידע שבכניסה מוכרים כרטיסים! ולכן בד"כ התור שם הרבה יותר קצר. ניתן בדוכן זה גם לקנות מפה של המסלולים (20KN) אך זה לא מאד נחוץ. גם על הכרטיסים עצמם מצויירת מפה ברורה מספיק. עם זאת, כן שווה לקבל ייעוץ והכוונה בדוכן המידע על אפשרויות המסלולים השונים ולבחור את המסלול המתאים לכם ביותר.

מומלץ: מסלול H- הוא מתחיל בהסעה קצרה אל הנקודה הגבוהה ביותר בפארק ומשם יורדים בהליכה חזרה לכניסה. המסלול נוח ומרוצף בקורות עץ לכל אורכו, משולט וברור מאד. בדוכן המידע אמרו שהמסלול לוקח 4-6 שעות הליכה. לנו בהליכה מעט זריזה לקח נטו כשעתיים וארבעים דקות, אך סה"כ כולל עצירה לצהריים, שייט במעבורות הפנימיות של הפארק (שהן חלק מהמסלול) והמתנות ארוכות מאד בתור למעבורות – לקח לנו באמת 4 שעות עד היציאה מהפארק.

שאר המסלולים המוצעים בפארק הם למעשה קטעים שונים של אותו מסלול היקפי.

מהכניסה לפארק ועד העלייה אל האוטובוס המוביל אל תחילת המסלול ישנה הליכה בירידה של כ- 300 מטרים. בחזרה אין ברירה וצריך גם לעלות אותם בהליכה.

בניגוד לפארק קרקה, בפארק זה אסורה השחייה והכניסה למים בכל שטח הפארק.

  • סלוני (Slunj)

עיירה קטנטונת וייחודית כחצי שעה נסיעה צפונה מאגמי פלטביצה. העיירה בעיקר מציעה הרבה חדרי אירוח להשכרה, ויש בה רק בית קפה-בר אחד ומסעדה מסורתית אחת.

ה"אטרקציה" המרכזית שם היא לצפות על בתי העץ הבנויים ממש מעל הנהר והיובלים הנשפכים ממנו. לעיתים נראה שהבתים ממש מרחפים מעל המים. בהחלט מראה שלו ומיוחד.

כדאי לחנות צמוד לנהר, שם ניתן לחנות בחינם. בנהר גם ניתן לרחוץ ולבלות על רצועת דשא נחמדה שלאורכו, שבה קיימים גם מתקנים שונים לילדים. כדי להגיע לשם חוצים את העיירה ומגיעים לגשר שבקצה ולשלט שמכוון ל- Rastoke. פונים שמאלה לפני הגשר הראשון (או ממש מיד אחריו). יורדים עד למטה ועוברים את גשר העץ, אז רואים שביל עפר שיורד לכיוון הנהר ואזור הרחצה – שם ניתן להחנות ללא תשלום (סמוך לשירותים הכימיים).

  • האי לושיני (Losinj) והעיירה מאלי לושיני (Mali Losinj)

אי נחמד לנושף ו"בטן גב". ישנו היצע גדול של מלונות איכותיים וחופי הים יפים ונקיים.

רבים מגיעים לשם בעיקר בשביל צלילות וישנם מספר מועדוני צלילה קטנים בעיר.

הדרך אל האי קצת מסורבלת:

מעבר בגשר מהיבשת אל האי הסמוך קרק (Kark) עולה 35KN.

מקרק עוברים במעבורת אל האי צרס (Cres) ומשלמים עבור הרכב ועבור כל אדם שבתוכו. מעבר רכב פרטי עולה 115KN ובנוסף משלמים 18KN על כל אדם שנמצא בתוך הרכב.

מצרס ממשיכים בנסיעה ועוברים בגשר עד לאי לושני (Losinj).

ירידה למרכז העיר עם רכב תעלה 10KN לשעה במספר חניונים באזור המרכז.

צלילה:אנחנו עשינו צלילה במועדון הצלילה "Diver" שנמצא בחלק המערבי של האי, באזור המלונות, ולא במרכז העיר. המועדון מציע צלילות למגוון אתרים במגוון מחירים ותלוי בלו"ז היומי ובמספר הנרשמים עבור כל אתר. אין באמת הרבה מה לראות מלבד שרידי ספינה, מערה תת ימית וצלילת עומק לא ממש מרשימה.

השכרת ציוד מלא ליום עולה 30 אירו! (כן התשלום כאן הוא לפי שער האירו). בנוסף משלמים עבור הצלילות לפי האתר שאליו בוחרים להגיע (35-45 אירו).

צלילת "היכרות" למתחילים, בעומק רדוד, עולה 55 אירו כולל הציוד והמדריך והכול – צלילה אחת.

יום צלילות מלא הכולל שתי צלילות, ציוד מלא, שייט בסירה לאתרים, ארוחת צהריים (דגים ובשר ושתייה קלה ובירות חופשי) עולה לאדם 88 אירו. אדם מלווה שלא צולל ורוצה להצטרף לסירה ולארוחת הצהריים עולה 28 אירו.

יום מלא נמשך בערך מהשעה 9:30 ועד שעת חזרה בערך 18:30.

המועדון מציע גם קורסים ללימוד צלילה ברמות שונות במחירים משתנים ודי גבוהים.

חצי האי איסטריה (Istarska županija)

דבר ראשון, בשונה משאר האזורים בקרואטיה, בחצי האי האוכל במסעדות יחסית טוב ומגיע במהירות שיא! אין עוד המתנה ארוכה ומייגעת למנה.

  • פולה (Pula)

עיר עתיקה יפה מאד, מלאה בשרידי בניינים מהתקופה הרומית הפזורים ברחבי העיר. אחד האתרים היפים בה הוא אמפי-תיאטרון רומי גדול וייחודי המזכיר בצורתו וביופיו את הקולוסיאום ברומא, ונראה כמעין שכפול קטן שלו. בלילה הוא מואר בצורה יפה מאד. ניתן להלך סביבו או לבקר בתוכו. בקיץ הוא פתוח בשעות 8:00-24:00. כרטיס למבוגר עולה 50KN ולסטודנטים וילדים 25KN.

  • רוביני (Rovinj)

עיר רומית עתיקה. מאד מתויירת ובהחלט שווה להקדיש בה כמה שעות לפחות להסתובב בסמטאותיה היפות ולאכול צהריים באחת מהמסעדות ודוכני האוכל הרבים שבשטחה.

מומלץ להלך ברחובות העיר המטפסים, ולעלות אל הקתדרלה העתיקה שבראש הגבעה. שם מתגלה נוף יפה של האזור, והקתדרלה עצמה היא צבעונית ויפה ומכילה בתוכה סרקופג אבן המכיל את שרידיה של "אופמיה הקדושה".

בשטח העיר יש מספר חניונים גדולים בתשלום אשר לרוב עמוסים. ניתן להיכנס למעבה העיר (אך עדיין במרחק הליכה מהמרכז העתיק) ולחפש חלקת אדמה פנוי לחנייה חינם אך יש מעט כאלה וקשה למצוא – תלוי במזלכם.

  • זאגרב (Zagreb)

בירתה של קרואטיה, עיר גדולה ומודרנית.

העיר העתיקה נחמדה אבל לא גדולה וגם ולא מאד עתיקה כמו שאר הערים שהזכרתי.

כיאה לבירה יש בה הרבה חנויות מודרניות ל"שופינג".

יום אחד מספיק כדי לטייל בה ולעבור בכל האתרים שיש לעיר להציע.

למי שיש יותר זמן וחובב היסטוריה ואומנות העיר מציעה מספר מוזיאונים וגלריות שניתן לבקר בהן. מוזיאון הארכיאולוגיה (שגם מוזכר בספר המטיילים בפרקים שונים) מציג ממצאים שנמצאו ברחבי קרואטיה. הוא נחמד ולא גדול במיוחד (3 קומות), קצת מיושן אבל נמצא בתהליכי התחדשות. ישנם שלטים והסברים באנגלית ובהחלט מומלץ לבקר למי שחובב את הז'אנר. כניסה 20KN למבוגר, 10KN ילדים וסטודנטים, 30 KN כרטיס משפחתי.

למי שמעונין להמשיך את טיולו ולבקר במדינת סלובניה השכנה: מתחנת הרכבת המרכזית של העיר ניתן לעלות על רכבת ולעבור אל העיר ליובליאנה (Ljubljana) בירת סלובניה. הנסיעה אורכת כשעתיים וחצי. כרטיס עולה 67.77KN והשעות בהן יוצאת רכבת זו הן 4:45 בבוקר, 6:50 בבוקר, 12:37, 18:37, 21:20 רכבת אחרונה.