חווית הולנד עם ילדים גדולים

החלטנו לטייל השנה בהולנד, ואכן נוכחנו שעשינו החלטה נכונה.
הארץ השטוחה מסבירת פנים למטיילים, האנשים חביבים ומנומסים, ההתמצאות קלה ביותר ויש הרבה מאוד מה לראות ולחוות.
הרבה מהספרים ובעצות בפורום התייחסו לטיול עם ילדים צעירים, ואצלנו הצעיר עוד מעט בן 12.... לכן ניסינו להרכיב מסלול שעניין את הגדולים, לא יתיש מידי, יתן גם זמן לשופינג (אצל מתבגרים זו נקודה חשובה בטיול), ויאפשר לנו ערבים שלווים ביחד למשחקי קופסא כמו פעם.

הערות כלליות:

·נסענו חמישה: זוג הורים, ילד בן 18+ ילדה בת 15+ וילד כמעט בן 12.

·נסענו בתאריכים 15/07 עד 28/07, שזה 13 יום, אך בפועל אנו סופרים את זה כ 11 ימי טיול, מאחר ונחתנו ביום שישי ב 16:10 והמראנו ביום רביעי בשעה 10:30.
·ברשותנו ג'י פי אס. רכשנו מפות אירופה, הזנו את המועדפים בכתובות של המקומות העיקריים בהם רצינו לטייל. את כתובת הבית ששכרנו הזנו כ"קח אותי הביתה". מאוד נוח, הוראות בעברית והעובדה שניתן להזין עוד בארץ את הטיול, מקלה על העסק.
·הזמנו רכב דרך אופרן- מדגם רנו סניק גראנד. קיבלנו אופל זפירה, חדש לגמרי- היינו הראשונים לנסוע עליו.
·קנינו כרטיס מוזיאונים, שהיה משתלם ביותר. למרות שהצהרנו שהבן שלנו עבר את גיל 18, הוא תומחר כילד מאחר ורק מגיל 19 זה מבוגר. הכרטיס החזיר את עצמו בהחלט, חלק מהמקומות בהם מכבדים אותו: מוזיאון אנה פרנק, מוזיאון וואן גוך, ארמון הוט לו, פנורמת מסדך, מוזיאון הכלא בהאג, מוזיאון תיבות הנגינה באוטרכט, מוזיאון הימי (פרדריך) ברוטרדם, תחנת הרוח בליידן.
·באמסטרדם: חנינו בחניה של האצטדיון p&r. בעינינו זה ממש מוצלח. לוקחים כרטיסי טראם מהקופאי ונוסעים 2 נסיעות בטראם (כל אחת יכולה להיות עד שעה). נסיעה ראשונה נסענו עד כיכר דאם, ובנסיעה השנייה חזרנו מפארק (באיזור מבשלת הייניקן). בחניון מחזירים לקופאי את כרטיסי הנסיעה והוא מבצע זיכוי על כרטיס החניה כך שעולה 8 יורו לכל היום (החניון הכי זול שעלה לנו בהולנד, לשעות רבות כל כך....).
·שעות סגירת אתרים וחנויות בהולנד: אמנם רוב האתרים נסגרים בשעה 17:00, וחלק גדול מהחנויות גם (באוטרכט סוגרים ב שעה 18:00), אך המסעדות נפתחות מחדש ב17:00 עד מאוחר. היה אפילו מקום שהגענו ברבע לחמש והמסעדה עדיין לא נפתחה ולא נתנו לנו להיכנס. פתיחת החנויות ביום שני לא לפני 12:00, ומקומות מסויימים גם בשעה 13:00. ביום ראשון רוב החנויות סגורות, גם סופרמרקטים גדולים.
·הבית שבו גרנו מומלץ בהחלט. הוא נמצא דרומית לאמסטרדם, כחצי שעה נסיעה מסחיפול. אתר הבית- http://www.logiesoudboreft.nl/ הגענו אליו דרך האתר http://www.groenehartlogies.nl/engels/home/ , כתבנו מייל לכמה בתים שם וחזרנו אל הרלוונטים לנו. הבית הוא 2 יחידות- האחת לשישה דיירים והשניה לארבעה. אנו לקחנו אתהיחידה הגדולה לתקופה של 15/07 עד 25/07 ועברנו לדירה השנייה ביום ראשון 25/07 עד רביעי בבוקר כשטסנו הביתה, וזאת מאחר והדירה הראשונה הייתה כבר מוזמנת לתאריכים הללו (הגיעו אליה משפחה ישראלית והיה נחמד). רוברט (בעל הבית) הציע מראש שיוסיף לנו עוד מיטה, ולא הרגשנו צפיפות פרט לעובדה שלא היו 2 מקלחות. הדירה מצויידת ומאובזרת ביותר, אפילו קצת יותר דברים מהמצויינים באתר.

מסלול הטיול שלנו עם חוויות:

יום שישי 15/07

הטיסות עברו היטב, נחתנו בשעה 16:10 שעון הולנד והלכנו לאסוף את האוטו מחברת ההשכרה. בדרך עצירה זריזה לבדיקת חנות תחנת הדלק שבדרך, וקניית קפה (לא טעים...) כשלושת רבעי שעה נסיעה לעיירה שלנו- Bodegraven. הבית ממוקם במעין פרבר מחוץ לעיר. העיירה נחמדה וציורית, הבתים על שפת נחל.
הבית כמו בתמונות- גדול, נוח, ומאובזר בכל טוב ואפילו הפתעות שלא היו רשומת באתר. עוד לפני פריקת הציוד נסענו לסופרמרקט להצטיידות של אוכל ומוצרים בסיסיים, עשינו ארוחת סטייקים מעולה ולמיטות.

יום שבת 16/07

לאחר התארגנות וארוחת בוקר טעימה יצאנו ליער הקופים. מיד בכניסה ראינו את הקופים הקטנים מתרוצצים. שניים מהם התיישבו על יואב שנהנה ללטף אותם, ואחר כך המשיכו לטפס על כולנו- חוויתי ביותר. לא פסחנו על הפסקת צהריים שכללה המבורגרים בלחמניות מוזרות. ההמבורגר בהחלט לא היה אכיל לנו, והסתפקנו בצ'יפסים הענקיים שקנינו. כולנו מאוד נהנו מהטיול בפארק עד שהבנו שאנחנו מטיילים שם כבר 3 שעות!! המשכנו במרחק נסיעה של דקות אחדות לארמון הט לו, שם קנינו כרטיס מוזיאונים. הסיור בארמון דורג כנחמד אבל מיותר, אם כבר ראינו ארמון אחד באירופה. למרות זאת היינו בו כשעתיים,

ונכנסנו למכונית והבנו שאנחנו מתים מרעב, נסענו לעיר הקרובה- אפלדרון, ולאחר סיבוב במדרחוב מרהיב נכסנו לסטייק האוס. היה אוכל מצויין, ושם גילינו את מה שנמצא אחר כך ברוב המסעדות בהולנד: אם שניים או שלושה מזמינים מנה עיקרית שמגיעה עם סלט+ צ'יפס, הסלט והצ'יפס יגיעו בצלחת אחת בלבד- לכל שלושת הסועדים. הסלט הגיע בצלוחית קטנה יותר מצלוחית לקורנפלקס שלנו בבית. כשתהינו על כך, המלצרית אמרה שכך נהוג, ואם אנו רוצים תוספת סלט, נצטרך לשלם....

כשיצאנו מהמסעדה היה קשה להבין איך מדרחוב שהיה כל כך שוקק וסואן, נעשה שומם- סגרו את החנויות ב 17:00 וכולם התפזרו הביתה, אפילו מוכרי הגלידה שאמא הבטיחה כקינוח כבר לא היו שם.

יום ראשון 17/07

יום ראשון, קמנו לבוקר גשום...
החלטה משפחתית שהיעד הוא אמסטרדם. חנינו באצטדיון, ויצאנו לטראם. יורדים בכיכר דאם והכיוון בית אנה פרנק. הגענו יחסית מוקדם לתור של בית אנה פרנק, לגלות שאכן לא נחכה זמן רב בתור אלה אנו רק כחמישים איש מהיעד....בית אנה פרנק מרשים ומעורר מחשבות רבות. סיימנו ושמנו פעמינו במרץ רב למסעדת הפנקייקים, כדי לגלות שפותחים בשעה 12:00. מאוכזבים חזרנו לאזור כיכר דאם, למוזיאון מאדם טוסו. בפנים, הצטלמנו כמעט עם כל בובה (הכמעט זה בגלל שרק עם כוכבים הולנדים שלא זיהינו לא הצטלמנו...). הסתובבנו קצת בכיכר דאם שהתמלאה בפעלויות שונות החל ממופעי רחוב ועד לכדורגל חופים. משם סופסוף למסעדת הפנקייקים. האמת, היה שווה... פנקייק בגודל של פיצה כמעט משפחתית, עם איזה תוספת שבוחרים. צעדנו לכיוון שוק נורדר כדי להבין שהוא סגור בימי ראשון. היעד הבא: מבשלת הייניקן, מרחק רגלי רחוק מידי, לקחנו מונית ספיישל שעלתה לנו 15 יורו והורידה אותנו בדלת המוזיאון. כרטיס כניסה למוזיאון הוא בעצם צמיד עם 2 כפתורים קטנים עליו (שווה 2 כוסות בירה), והילדים מקבלים צמיד גומי אדום עם כפתור (לקולה). הסיור היה ארוך, חלקו מעניין וחלקו מתיש, אבל מרווה (3 כוסות בירה לאחד. כשיצאנו הלכנו לוונדל פארק. פארק עצום וגדול, אך היינו כבר עייפים לטייל בכולו. ישבנו במסעדה לארוחת ערב, ומשם נסענו בטראם לחניה, אספנו את האוטו ומרוצים חזרנו הביתה.

יום שני 18/07

התעוררנו לבוקר גשום במיוחד, ובאתר התחזית הבטיחה שיהיה יום גשם עם ממטרים כבדים.
תוך כדי הכנת ארוחת הבוקר שינינו תכניות, והחלטנו לעשות רוטרדם+ קניות.
חנינו באזור היורומסט, כדי לעלות למגדל ולמצוא שניתן לטפס רק עד האמצע, השאר סגור בגלל מזג האוויר והרוחות. עלינו, צילמנו, קפאנו מקור, הבנים החליטו לעלות במדרגות לקומות העליונות, ודיווחו שלמעלה קר אך מעניין. משם רצנו לאוטו בין טיפות הגשם, כשבחניה צילמנו מבחוץ את ספינות הפנקייקים שעמדו שוממות ורק חיכו שיבואו אליהם מטיילים. משם נסענו לבתי הקובייה. אכן מרשימים אך מבפנים הביקור היה מאכזב, והתגלה כמיותר. נסענו למוזיאון הימי ע"ש פרדריך, שלא סומן אצלנו מראש כיעד אך בגלל הגשם התווסף לתכנית. הולנדי מבוגר וחביב כיוון אותנו לכניסה למוזיאון הפתוח בו עשינו הפעלות שונות בעזרת מתנדבים קשישים, ואחר כך הלכנו למוזיאון הסגור. אמנם המקום נחמד, אך מיועד לילדים צעירים יותר. משם החלטנו שזהו, מיצינו את רוטרדם בגשם, ואנחנו בכיוון הקניון של אוטרכט- הוג קטרין. שוטטנו בקניון והביתה.

יום שלישי 19/07

יום עם מזג אוויר מדהים. נעים, ללא רוחות או שמש. החלטנו לסוע לאפטלינג, למרות שהאתר לא היה כלל בתכנון אבל היינו חייבים להבין על מה ההתרגשות של כולם. אולי בגלל שהיינו בפארקים של דיסני אפטלינג לא הייתה חוויה כל כך מיוחדת ומסעירה, יחד עם זאת נהננו מאוד ונשארנו שם עד הסגירה- 20:00, ובכל רגע נתון הילדים היו על מתקן זה או אחר. הוכתרו בהצלחה המתקנים הפיטון שזוהי רכבת הרים עם 2 סיבובים ובורג משולש, וספינת הפירטים שהתנדנדה בחוזקה מצד לצד, סירי הפונדו והמבוך. הכתרנו את היום כמהנה ביותר והביתה מרוצים.

יום רביעי 20/07

יצאנו ב 9:00 לכיוון אדאם, לשוק הגבינות.
חנינו בחניון מסודר, והלכנו בעקבות השילוט לשוק. רח' צר וציורי, שבצידיו חנויות מזכרות רבות, ובקצהו שוק- רחבה מרוצפת שבאמצעה יש הצגה נחמדה- הולנדים בתלבושות מסורתיות, סוחרים בגושי גבינה גדולים ורצים איתם על מגשי ענק שנושאים על הכתפיים. לאחר כעשרים דק' תצוגה אפשר היה להתחיל לטייל בנחת ברחוב, טעמנו וקנינו גבינות, אכלנו דגים מטוגנים, ועזבנו את הכפר הציורי לכיוון וולנדם- כפר דייגים, שברחוב הנמל שלו יש חנויות רבות לתיירים- חנויות מזכרות, דוכני אוכל, מסעדות ועוד. טיילנו בנחת, קנינו מזכרות (הזולות ביותר לכל הולנד) הצטלמנו תמונה משפחתית בבגדים הולנדים טיפוסיים, אכלנו במסעדת רחוב והשיא היה טעימת צלופחים שמזוהים עם הכפר. משם נסענו לזנסה סכנה. זהו כפר תיירותי, שבתוכו יש מוזיאונים קטנים עם תצוגות שונות ותחנות רוח שונות. התחלנו במוזיאון שמסביר כיצד יוצרים את נעלי העץ המסורתיות, ולאחריהם יש חנות ענק עם נעליים לקניה. המשכנו לתחנה לייצור גבינות ומשם לתחנות הרוח. הראשונה הייתה לייצור צבע, ולאחריה שורת תחנות רוח שונות. העיקרון דומה ואין טעם לבקר בכולן- מספיקה אחת. עזבנו את המקום ונסענו הביתה להכין ארוחת טאקו גדולה והלכנו לישון עייפים מאוד אך מרוצים..

יום חמישי 21/07

הבוקר יצאנו ממש מוקדם. בשעה 6:32 כבר היינו במכונית והתחלנו נסיעה של כשעתיים צפונה. הכיוון האי טקסל לשיט עם דיג. יום קודם התקשרנו להזמין כרטיסים, לא ביקשו התחייבות כלשהי פרט לשם ומספר אנשים. נסענו לכיוון המעבורת (של 8:30), שילמנו לפני העליה ונעסנו איתה לאי המדהים טקסל. שם פנינו ישירות לספינה בה הזמנו מקומות, שילמנו על הכרטיסים ונסענו לשוטט בכפר הסמוך. 10 דק' לפני זמן ההפלגה עלינו לספינה והתמקמנו בקידמת הספינה, ליד האחראי שהיה בחור חביב מאוד והסביר בפרוטרוט ובאנגלית את כל תהליך הדייג, ענה לשאלות שלנו והתבדח בלי סוף. כשהחיל ה"מופע"- העלאת הרשתות, פיזור השלל, מיון השרימפסים והרתחת האכילים, הוא טרח להסביר כל דבר שנית באנגלית, והודיע לקהל שזה עבור האורחים מישראל, שנמצאים בספינה. לאחר המיון הוא נתן לילדים את ארגזי ה"פסולים" כדי שנוכל לקחת אותם ולעשות איתם מה שבא לנו- לזרוק חזרה לים ( מה שעשינו עם סול וסרטן) או לשחק (מה שעשינו עם מדוזה תינוקת, שיחק איתה כי היא לא צורבת כשהיא קטנה). לקחנו כמה "פטריקים"- כוכבי ים, כשהדייג הסביר לנו כיצד ליבש אותם ומה לעשות כדי שנוכל לקחת אותם הביתה. הוא הרתיח את השרימפסים, העביר אותם למקום נגיש לכולם ולימד כיצד לפצח ולאכול. לבסוף גם קיבלנו שקית מלאה בשרימפסים לעשות בבית... ההפלגה הוכתרה כמוצלחת ביותר, חזרנו למעבורת ונסענו לכיוון חיטהורן. בדרך עצרנו לארוחה קלה ועלינו לנסיעה על הסכר הגדול. לא התפעלנו במיוחד. רק בגלל שקראנו על כך ידענו שאנו נוסעים על סכר, אחרת לא היינו יודעים- מצד ימין רואים את האגם הגדול אבל משמאל לא רואים את הים בגלל הגבהה של הכביש. כדי לראות את הים צריך לרדת באחד מהחניונים המסודרים, לחצות את הכביש על הגשר ולעבור לצד השני. עוד כשעה נהיגה ואנחנו בפאתי חיטהורן. עצרנו בחניה והלכנו לכיוון השכרת הסירות. שילמנו 15 יורו, לקחנו סירה לשעה ושאלנו על הארכת זמן אך מיצינו לאחר שעה. היה בהחלט חוויתי ומהנה. חיפשנו מסעדה והגענו לאיטלקית מצוינת בשםFratelli . מומלצות מנות הפיצה שלה. בדרך חזרה הג'י.פי.אס התעקש לקחת אותנו דרך כביש צדדי, כפר ציורי ומדהים שאמנם קצב הנסיעה בו הוא רק 30 קמ"ש אבל מרהיב ביופיו. נסענו הביתה וממש זחלנו למיטות....

יום שישי 22/03

היום יצאנו בשעה 8 מהבית לאחר ארוחת חביתות וטוסטים כשפנינו לכיוון בורסת הפרחים. חנינו בחניה מסודרת והלכנו הרבה עד לכניסה, שילמנו וצעדנו לכיוון המכירה הפומבית. קצת התאכזבנו לגלות שהמכירה מתנהלת בעזרת מחשבים, אוזניות ומיקרופונים אישיים, ובעצם אנחנו יכולים לנסות להבין משהו רק ע"י התבוננות במסכי הענק מעבר לחלונות הזכוכית. התלהבנו כשראינו שישראלי קונה, ושיחקנו בלאתר את הישראלי מבין הקונים... משם שוטטנו וראינו את עגלות הפרחים המלאות והתפעלנו מהשינוע המהיר של האנשים. סיכום הביקור- לא הכרחי. חזרנו לאוטו ונסענו לכיוון ליידן לראות טחנת רוח בת 7 קומות. התפעלנו מהרהיטים שנשתמרו מהמאה ה18 (ובעיקר מזה שמותר לגעת בהכל) ובמרומי התחנה מהעובדה שהטחנה עדיין עובדת וכשירה. הצטלמנו כנדרש וחזרנו לאוטו, הפעם לכיוון האג. הגענו להאג היפה, חנינו בחניון ענק ליד המדרחוב ובמרחק הליכה מהמוזיאון. נכנסנו למוזיאון אשר, הוא בהחלט מרשים! מעבר לתצוגה על חייו והתפתחות היצירות שלו, במבנה ממש מפואר (היה ארמון) בן 3 קומות יש תצוגת התמונות שלו, אשליות תלת מימד, הפעלות אינטראקטיביות ובהחלט כל מוצג מרשים יותר מקודמו. סמוך מאוד למוזיאון יש את פנורמת מסדאך. אין מה להוסיף על מה שידענו- ציור מרהיב במרחק 14 מטר מהבמה, למעלה יש תקרה שמסתירה את השוליים העליונים של הציור ולמטה יש חול טבעי, אביזרי ים וצמחיה יבשה כדי לטשטש את השוליים התחתונים של הציור. ההסבר בעברית מאוד תרם להבנת הדקויות. יצאנו מהאזור ונסענו לכיוון רוטרדם. בדרך התרשמנו מהבתים המדהימים, בתי השגרירויות השונות ובכלל מהמרחבים.

במדורודם חנינו בחניון הצמוד, שילמנו כרטיסי כניסה שכללו את פז כילדה צעירה (עד גיל 15 ילד, ולמרות שהצהרתי שהיא 15 וחצי תמחרו אותה כילדה...) לקחנו חוברות בעברית מה שהקל על איתור המקומות והתרוצצנו בין אתר לאתר כשאנחנו מנסים לזהות את האתרים והמקומות בהם כבר ביקרנו. אמנם אתר מרשים, אך במשפחתנו הוחלט שהיה מיותר לבקר בו..... כשסיימנו, אמנם השעה הייתה יחסית מוקדמת- 18:30 אבל בגלל העייפות הרהרנו בנסיעה הביתה, אבל אנחנו מרחק 2 ק"מ מטיילת סחיוונגן, וכולם כ"כ ממליצים על טיול במקום, החלטנו להמשיך הלאה ולא "לחתוך" הביתה. חיפשנו חניה למעלה מחצי שעה. הכל היה עמוס מאוד, פרט למקומות בהם החניה מותרת רק לפרקי זמן של רבע או חצי שעה. לבסוף בחניון הצפוני ביותר נמצאה חניה פנויה, למצוא שזו אכזבה: יש חנויות מזכרות לא זולות, חנויות בגדים של בגדי "שוק" בארץ, ובמחירים כמו בבוטיקים, ומסעדות יקרות להפליא. ישבנו במסדה שהארוחה בה לשלושה אנשים עלתה קצת יותר מארוחה ממוצעת במהלך השבוע לכל החמישה (שני הילדים החליטו להזמין רק סלסלת לחם עם חמאה כי ממש בא להם מקדונלד) לאחר הארוחה אבא ויובל רצו לחניה להביא את האוטו. הגענו הביתה עייפים מאוד, והלכנו ישר למיטות.

יום שבת 23/03

היום החלטנו על יציאה מאוחרת מהבית, ואכן ב 10:30 היינו באוטו, לאחר השכמה מאוחרת וארוחת בוקר מפנקת. הכיוון- יער הואה פלואה. נסיעה נינוחה עד שם, והגעה לפארק דרך עיירה נחמדה. הכניסה לפארק היא בשני אופנים- חניה בחוץ ב 2 יורו, לקיחת אופניים ורכיבה עד פנימה, או כניסה עם המכונית 6 יורו ולקיחת אופניים בתוך הפארק. החלטנו על האפשרות הראשונה ולמזלנו הגדול החל טיפטוף גשם. למה מזל? מכיוון שרק לאחר שנכנסנו פנימה גילינו שהכביש עד אמצע הפארק (מסעדה וכו') זה כ 2 ק"מ.... מיד כשחנינו פסק הגשם, לקחנו אופניים מהרחבה הענקית והתחלנו לרכב. עשינו רכיבה בפארק, ולאחריה עצירה במסעדה המקומית לנשנוש קל. יצאנו משם וכיוונו את הג'י.פי.אס לאוטרכט. לקח לו הרבה זמן להתאפס על עצמו ורק בכביש הראשי ידע את הדרך.... הגענו סביב 4 לאוטרכט היפה, והלכנו למוזיאון תיבות הנגינה. את הסיור של 4 כבר הפסדנו, כך ששוטטנו לבד בתוך המוזיאון. מרשים, יפה, אך מאחר ואסור לגעת בכלום, היה גם שקט ולא ממש מלהיב. מסקנה- שווה רק עם סיור מודרך. יצאנו במהירות ורצנו למגדל הפעמונים (2 רחובות ליד) לגלות שגם לשם איחרנו וסגרו את הדלתות. צילמנו מבחוץ והחלטנו לטייל במדרחוב המדהים והשוקק. נכנסו לחנויות וקנינו שטויות, בשעה 18:00 הכל נסגר בבת אחת, ופתאום הרחובות שוממים. נסענו הביתה להכין ארוחת ערב גדולה, ושוב הלכנו לישון מוקדם.

יום ראשון 24/07

הבוקר עברנו לדירה הסמוכה, של 4 דיירים. המעבר היה מצחיק: מצד אחד דלת ליד, מצד שני גשם שוטף ולנו 3 ארגזונים קטנים להעברת הציוד וכמובן המזוודות. התמקמנו מהר בדירה החדשה ועשינו ארוחת בוקר עשירה, וכולם היו מרוצים. יצאנו סביב 12:30 להאג. עצרנו בארמון השלום אך בגלל יום ראשון היה סגור. התרשמנו מבחוץ, למרות זרזיפי הגשם שירדו היה מרשים מאוד. משם- למוזיאון הכלא. היה כדאי: במקרה הגיעו לסיור היחיד במהלך השבוע שמתוכנן לאנגלית (כל שאר השבוע בהולנדית, ובימי ראשון ב 14:00 באנגלית. מידע שחשוב לדעת). פז נבחרה לפתוח את שערי הכלא ובעזרת מפתחות ענק פתחה את השערים לסיור של הקבוצה. סיפורי זוועה מתובלים ברחמים על האסירים. חזרנו לאוטו ונסענו לליידן למוזיאון גוף האדם. הזמנו מקומות מראש בטלפון והסיור שלנו יועד לשעה 17:30. הסיור הוא בקבוצה של עד 15 אנשים (אנו היינו 14). מקבלים אוזניות בתחילת הסיור (אין בעברית, שמענו באנגלית), ועולים באופן עצמאי במדרגות הנעות- דרך הברכיים של פסל הענק. במהלך הסיור אין מדריך עם הקבוצה, אלא מתקדמים בהתאם להוראות ששומעים באוזניות. הסיור בחדרים חשוכים, כשיש אשליה שאנו מסיירים בתוך האיברים הפנימיים של גוף האדם ובכל תחנה מקבלים הסבר כיצד האיבר פועל. כך 7 קומות, ובסוף הסיור (במוח) יורדים במדרגות לכל קומה להפעלה אינטראקטיבית שקשורה לגוף האדם. הסיור הוכתר כחווייתי ביותר, ושווה את המחיר הגבוהה ששילמנו. חזרנו הביתה, להכתיר יום שלמרות הגשם היה מוצלח.

יום שני 25/07

הבוקר התעוררנו להחליט שנוסעים בשעות הבוקר המאוחרות לוולבי. הבנים היו מאושרים, והבת רצתה קניות ולכן התפצלנו. התארגנות מהירה, ואנו באוטו לכיוון גאודה, בכפר ליד יש מחלבה ביתית שבעלת הבית עורכת סיורים במקום. הגענו ב 9:00, למצוא חווה ענקית, עם בעלת בית חביבה שמקשקשת בלי סוף, העלתה אותנו לראות סרט קצר ובסופו התחיל הסיור. קיבלנו הסבר מפורט על תהליך הייצור, והיא תיבלה את הסיור בסיפורים אישיים על משפחתה בהווה ובעבר עם זיכרונות ייצור הגבינה כשהייתה ילדה קטנה. לאחר טעימות וקניית גבינות המשכנו בנסיעה לכיוון אוטרכט. הבנות ירדו בכיכר העיר להמשך יום שופינג והבנים נסעו לפארק השעשועים וולבי. מרגע שנכנסו לאתר, יואב לא עצר לשניה אחת- אפילו שכח לאכול. 9 פעמים את "גוליית", ומספר רב נוסף של שאר המתקנים. המפעילים כבר הכירו אותו ושמרו לו מקום בקדמת הרכבל....

בינתיים הבנות הגיעו לרחובות העיר העתיקה באוטרכט, בו יש את מגדל הפעמונים ומוזיאון תיבות הנגינה ובו יש מרכז חנויות ענק ואופנתי, וגילו שביום שני כל החנויות נפתחות רק בשעה 12:00. הן נכנסו למוזיאון תיבות הנגינה והצטרפו לסיור מהנה ביותר. ממש מומלץ לעשות את הסיור עם הדרכה. לאחר מכן יצאו לרחוב לגלות שהוא שוקק חיים וסואן מאוד. הקניות היו מהנות, בסיומן ישבו באחד מבתי הקפה לארוחה והמתנה לבנים שיבואו לאסוף אותן מהפארק. כמובן שכולם חזרו הביתה מאושרים ולישון.

יום שלישי 26/07

הבוקר נוסעים לבלגיה. מצד אחד נחמד, מצד שני קצת עצוב שמחר מסתיימת לה החופשה המשפחתית. אנו בדרך לבריסל, חוצים את הולנד ומגלים שהג'י.פי.אס לא אוהב את בלגיה, הוא מודיע על שגיאה ושנתקשר לשירות.... שולפים מפות ומתחילים ניווט עצמאי כשבכניסה לבריסל מכשיר הניווט חוזר לעצמו ומביא אותנו בבטחה לחניה במרכז העיר. חנינו תחת הכיכר הגדולה ויצאנו לרחוב גשום. נכנסנו לחנות השוקולדים הראשונה שראינו והתעלפנו מהריחות וגם המחירים. קיבלנו טעימות והיינו מאושרים כמו ילדים קטנים. חיפשנו את הפסל של "הילד המשתין" ובדרך טיילנו בנחת ברחוב- נכנסנו לחנויות מזכרות (רוב בעלי החנויות ערבים), חנויות שוקולדים, אכלנו וופל בלגי. מצאנו את הפסל הקטן, כמובן הצטלמנו איתו מכל הזוויות. היעד הבא- אכילת קערת מיולים עם צ'יפס, שהיה מוצלח. חזרנו לכיכר הגדולה לקניית שוקולד, ראינו קצת מופעי רחוב והחלטנו לחזור הביתה. שוב ניווט עצמאי בגלל הג'י פי אס העצלן, ובהולנד הוא מתאושש. נסענו הביתה לארוחת ערב גדולה ואריזת המזוודות.

הבהלה לפסל- ההתקהלות הגדולה מול פסל הילד המשתין

יום רביעי 28/07

יום החזרה הביתה. לאחר קפה של בוקר החלנו בהכנת הדירה לעזיבה. הילדים התעוררו, אכלו, ונפרדו מהבית ומהאיזור. המזוודות הועמסו לאוטו ונפנפנו לשלום לבית שהיה שלנו לכשבועיים. נסענו לשדרה התעופה עם עצירה לתידלוק, החזרנו את המכונית והלכנו לבידוק הבטחוני. מאחר והיו תורים ארוכים לא נותר לנו זמן רב להסתובב בחניות, ואנחנו על המטוס לשמוע שיש עיכוב של כחצי שעה בהמראה. הטיסה עברה מהר וכבר כשהגענו הרגשנו את החום האדיר שקיבל את פנינו בשדה התעופה.

חזרנו הביתה.

אהבת את הפוסט?