מלטה אפריל 2023
מידע כללי: החופשה הייתה בסוף אפריל 2023, ימים שני עד שישי. זוג ללא ילדים. מזג אוויר היה שמשי, חם אבל נסבל. בית המלון היה בגזירה(Gzira), קרוב לסליאמה (Sliema) ולמעבורת מסליאמה לוולטה (Valleta).
התניידות: כרטיס שבועי לתחב"צ, מעבורות ובולט.
היום הראשון
הגענו בשעות הבוקר לנמל התעופה של מלטה בלוקה, עם טיסה של אייר מלטה. טיסה קצרה אך כיוון שזו טיסת בוקר, לא ישנו בלילה. באזור הטיסות הנכנסות יש חנות של התחבורה הציבורית של מלטה וניתן לקנות שם כרטיסים או דרך מכונה שמוצבת ליד. קנינו כרטיס לשבוע (21 יורו) – דומה לרב קו, מעבירים בכניסה לאוטובוס ליד הנהג. ניתן לקנות גם כרטיס נסיעה בודד אצל הנהג. בכדי להגיע למלון לקחנו שני אוטובוסים, אחד לוולטה הבירה- תחנה אחרונה היא סוג של תחנה מרכזית פתוחה ומשם היו שלושה קווים לכיוון גזירה, סליאמה וסנט ג'וליאן. לאחר שהשארנו את הציוד במלון, טרם הצ'ק אין, עשינו סיבוב באזור הטיילת של סליאמה וסנט ג'וליאן (Saint Julian) – סליאמה מאוד נחמדה ויש טיילת ממש יפה ממנה אפשר לראות את וולטה. סנט ג'וליאן הייתי יותר כאוטית, עם הרבה יותר פקקי תנועה. כמו כן, בסנט ג'וליאן ישנם הרבה מועדוני לילה והאזור נחשב כאזור המועדף לבילויי לילה.
היום השני
את היום השני בילינו בוולטה – עיר הבירה של מלטה. הגענו בעזרת מעבורת מסליאמה – כ-5 דקות במעבורת (כל חצי שעה, יורו וחצי לכיוון). טיילנו מעט בעיר באזור השעה ה-9 העיר הייתה יחסית ריקה. ב-10 עשינו סיור מודרך של 3 שעות (נשמע ארוך, אך מאוד מעניין וממולץ. 18 יורו). העיר וולטה נבנתה על ידי ההוספיטלרים של מסדר ג'ון הקדוש מירושלים (שנמלטו לרודוס וכ-200 שנה לאחר מכן למלטה). העיר מאוד קטנה – כקילומטר וחצי מהשער הראשי עד הקצה המרוחק ובערך 800 מטר משני הצדדים האחרים. העיר עצמה מאוד מרשימה, מוקפת חומות, יפה, היסטורית והנופים הנשקפים ממנה, של הערים מסביב והים מרשימים גם הם. כבר בשעה 10 רואים המוני אנשים נכנסים לעיר, והעיר מתפוצצת מתיירים. הנמל של וולטה יכול להכיל עד 4 קרוזים ענקיים ולכן בקיץ העיר מפוצצת באנשים. לאחר ארוחת צהריים ושוטטות קצרה נוספת, מיצינו את וולטה ולקחנו מעבורת לשלושת הערים. הסתובבנו בעיר בירגו (Birgu) – גם היא עיר המוקפת חומה, ומזכירה מאוד את וולטה אך ללא תיירים כמעט, מה שהיה מאוד נחמד. בקצה העיר בירגו יש מבצר היסטורי שנראה מאוד יפה מוולטה, אך לא נכנסו אליו. באופן כללי, לא מצאנו הרבה מידע על שלושת הערים ולכן רוב הזמן התהלכנו שם בין הרחובות ללא יעד מסויים. למלון חזרנו עם מעבורת חזרה לוולטה ומעבורת לסליאמה (הרבה יותר מהיר מאשר אוטובוס מוולטה לסליאמה).
היום השלישי
התיכנון הראשוני היה לנסוע למדינה (Mdina) – עיר עתיקה במרכז מלטה אשר צופה על כל האי ולרבאט(Rabat) העיר השכנה. אך בעצת המדריך, ראינו כי באותו יום מגיעות שני ספינות קרוז לוולטה, ולכן מדינה תיהיה כנראה מפוצצת בתיירים גם היא.
החלטנו בסופו של דבר לנסוע לאי גוזו (Gozo). המסע לגוזו התחיל מאוטובוס לעיר קרובה ומשם אוטובוס שנוסע צפונה לכיוון העיר ממנה יוצרת המעבורת ממלטה לגוזו. לאחר מכן עלינו על המעבורת לגוזו (חצי שעה נסיעה, משלמים רק בחזור). לאחר שהגענו לגוזו לקחנו אוטובוס לעיר ויקטוריה. במרכז העיר יש מבצר עתיק המשקיף על כל האי גוזו וממנו יש נופים נהדרים. לפני העלייה למבצר יש אזור נחמד עם מסעדות ודוכנים של תיקים\ מזכרות ודברים נוספים אשר נחמד להסתובב בו מעט. לאחר שמיצנו את ויקטוריה (אין הרבה מה לעשות בעיר) החלטנו להגיע לשתי נקודות באי- Wied il-Mielaħ ,Wied Il-Għasri. הבעיה עם התחבורה בגוזו היא שהאוטובוס לאזור שרצינו יוצא פעם בשעה ובנוסף לא תמיד מגיע קרוב ומצריך הליכה ארוכה. בשלב זה התחלנו להשתמש בבולט. הנסיעה מויקטוריה לואדי אל מליח עלתה כ-12 יורו, והביא אותנו במהירות למקום על אף הדרכים המפותלות למקום. המקום בהחלט יפה. ליעד הבא החלטנו לעשות טיול רגלי לאורך המצוקים, הטיול היה ארוך מהמצופה אך בסוף הגענו למקום מדהים. ההליכה הייתה ארוכה מהמצופה. במרחק לא רב נמצאים גם בריכות לייבוש מי ים והפקת מלח. לאחר הפסקה במקום, לקחנו בולט לעיר הקרובה ומשם אוטובוס לכפר ממנו יוצאת המעבורת למלטה. בדרך חזור לקחנו את המעבורת המהירה לוולטה – (7.5 יורו, 45 דקות)- מעבורת מאוד נוחה והרבה יותר מהירה מהמסע הלוך. (פלוס לא צריך לשלם על ההגעה לאי עם המעבורת הרגילה).
תובנות בדיעבד: 1. עדיף גם להגיע עם המעבורת המהירה מוולטה (שנמצאת ליד המעבורת לשלושת הערים) לגוזו. 2. התחבורה הציבורית היא דרך גרועה להתנייד בגוזו, ממליץ על לקחת הופ און\אוף, טיול ג'יפים, טרקטורונים ובכך לבקר בכמה שיותר נקודות שיש לאי להציע.
היום הרביעי
בבוקר ביקרנו במדינה ורבאט. הגענו עם אוטובוס לוולטה ומשם למדינה. מדינה היא עיר קטנה מאוד, כמעט ללא מכוניות בפנים, עם סמטאות צרות ובניה עתיקה (יותר עתיקה מוולטה). את רוב הזמן העברנו בשיטות בין הסמטאות עם הדלתות והמרפסות היפות. מסביב לעיר יש חומה וממנה נשקף נוף מדהים של כל האי מלטה. לא לקחנו סיור בעיר אך בהחלט הייתי ממליץ כדי ללמוד קצת יותר. מדינה, בדומה לוולטה, ריקה יחסית לפני 10 ולאחר מכן מתחילה להתמלא בקבוצות ותיירים. בעיר יש מספר מסעדות וגלידריה. לאחר מדינה עברנו לטייל ברבאט (מרחק כביש אחד). לא מצאנו בעיר משהו ייחודי או מסקרן ולכן חתכנו יחסית מהר ממנה. מרבאט לקחנו אוטובוס לצוקי דינגלי (Dingli Cliffs). האוטובוס עוצר במספר תחנות לאורך הצוקים. מומלץ לרדת באזור בו יש כנסיה קטנה וניתן לראות נוף יפה מהאזור. אם ממשיכים ללכת עם הכביש ( קילומטר או שניים) ניתן להגיע לאזור שממנו אפשר לראות את הצוקים יותר טוב. אחרי התצפית על צוקי דינגלי רצינו לקחת אוטובוס למערה הכחולה (Blue Grotto) אך האוטובוס לא הגיע. לבסוף לקחנו בולט לשם. השעה הייתה כבר 4 וכמעט שלא היו אנשים באזור. לקחנו סיור בסירה למערה הכחולה (10 יורו, בערך 20 דקות). המדריך לקח אותנו למספר מערות באזור כולל למערה הכחולה, החוויה כולה הייתה מאוד מוצלחת ומהנה. לאחר שסיימנו את השייט, לקחנו אוטובוס חזרה לוולטה ומשם למלון. היכן שממוקמת התחנת אטובוס ישנו גם נוף יפה שמשקיף על המערות שאליהן נכנסו עם הסירה.
היום החמישי
אחרי הצ'ק אאוט מהמלון נסענו באוטובוס למרסשלוק (Marsaxlokk), שוב דרך וולטה. מרסשלוק היא כפר קטן עם מפרץ יפייפה המכיל הרבה סירות דייג קטנות. ביום ראשון מתקיים בעיר שוק דגים המביא הרבה תיירים למקום. אנחנו הגענו ביום שישי ולמרות זאת היו יחסית הרבה תיירים במקום. אזור הטיילת מסביב למפרץ מלא במסעדות דגים ומספר דוכנים שמוכרים מזכרות כאלו ואחרות. ניתן לקחת משם גם סיורים בסירות למקומות קרובים למרסשלוק. סה"כ הגענו למקום בלי ציפיות גבוהות ונהנו ממנו. לאחר מכן חזרנו לוולטה באוטובוס. באותו יום ידענו שאין קרוזים שמגיעים לאזור ולכן החלטנו לקפוץ לקתדרלה שהמדריך המליץ עליה ושהיה אליה תור ארוך ביום של הסיור. הקתדרלה (Saint john co cathedral) שהכניסה אליה די יקרה (15 יורו) אך היא מאוד יחודית ושונה מקתדרלות אירופאיות אחרות שהיינו בהן. הקתדרלה שנבנתה על ידי ההוספיטלרים, שונה מאוד מבפנים ביחס למה שרואים בחוץ. בפנים היא מעוטרת כולה כולל הרצפה כולה שמעוטרת במצבות של ההוספיטלרים השונים. האומן קאראווג'ו (Caravaggio) הצטרף לתקופה מסויימת להוספיטלרים וניתן לראות שניים מציוריו המצויינים בכנסיה. את שארית הזמן העברנו באזור סליאמה ומעט בקניון בסליאמה. לשדה הגענו כשעתיים וחצי לפני היציאה (00:10). הבידוק עבר מהר מאוד. הטרמינל מאוד קטן וכל השערים, המסעדות ומקומות ההמתנה נמצאים במתחם אחד יחסית קטן.
הערות כלליות:
תחבורה: האוטובוסים במלטה הם מכה. קרה לנו מספר פעמים שאוטובוסים איחרו בזמן רב לעומת מה שכתוב בלו"ז. קרה גם שאוטובוס שעובר פעם בשעה באזור פשוט לא הגיע ונאלצנו לקחת בולט. אין דרך לדעת אם אוטובוס יצא או לא ואם יש טעם לחכות. בשביל לא לחכות לאוטובוסים באזורים לא מוכרים העדפנו לרוב לנסוע לוולטה ומשם לקחת אוטובוס לאן שרצינו. כיוון שזאת התחנה הראשונה לרוב היה גם איפה לשבת. בהרבה מקרים האוטובוסים מלאים לגמרי. בזמן השהות שלנו במלטה היו מופעי זיקוקים ארוכים ויפים ברחבי האי ובוולטה. אנשים שרצו לנסוע מגזירה לוולטה לראות את הזיקוקים פשוט לא יכול להגיע לוולטה עם האוטובוסים בגלל שהם היו מלאים עד אפס ופשוט דילגו על התחנה.
בתור חובבי תיירות אורבנית, שנוהגים לבלות יותר מ-3,4 ימים באותה עיר, מלטה הייתה מאוד שונה. הימים היו מאוד ארוכים, כיוון שקשה לחזור למנוחה במלון באמצע היום.
אוכל: בוקר היינו אוכלים במלון. שאר הארוחות לרוב במסעדות. ככל שמתרחקים מהאזורים התיירותיים כך המחיר בדרך כלל יורד והאיכות לרוב נשארת גבוהה. בהשוואה למסעדות בישראל המחיר הוא בערך שני שליש ובאופן כללי אפשר להשיג אוכל מגוון (מלטזי, איטלקי, תורכי, הודי...) במחירים סבירים וכן בהרבה מקומות מאפיות קטנות (פסטיצריות) עם כל מיני מאכלים מטוגנים ופיצות במחירים נמוכים.
