מלטה היא מדינת אי קטנה בים התיכון (דרומית לסיציליה). למרות גודלה, למלטה היסטוריה עשירה ושרידי התיישבות ראשונים נמצאו באי עוד משנת 5200 לפני הספירה, כנראה על ידי הסיקאנים (Sicani), מתקופת האבן שהגיעו מסיציליה.
התושבים הניאוליתיים שהתגוררו באי השאירו מאחוריהם מקדשים מגליתיים, כמה מהמבנים העצמאיים העתיקים בעולם, המתוארכים שהוקמו בסביבות השנים 3600 עד 2500 לפני הספירה.
אחריהם הגיעו לכאן הפיניקים בסביבות 800 לפני הספירה והקימו את מלטה כתחנת מסחר מכרעת, ומאוחר יותר שילבו השלטון הקרתגי והרומי את האיים כתחנות מסחר גדולות. הרומאים שהתיישבו באי מאוחר יותר קראו לו בשם מליטה ומכאן שמו הפך למלטה.
האי עבר כיבושים שונים עד שבשנת 870 כבשו אותו הערבים ששלטו באי עד שנת 1091 אז כבשו אותו הנורמנים שסיפחו אותו לממלכה שהקימו בסיציליה. השליטה באי המשיכה להחליף ידיים ובשנת 1530, השליטה באי עברה לידי אבירי סנט ג'ון, אשר ביצרו את מלטה והותירו אחריהם מורשת ארכיטקטונית ותרבותית בלתי ניתנת למחיקה. הם היו מפורסמים בהגנה על האיים במהלך המצור הגדול של 1565 נגד האימפריה העות'מאנית. כוחות צרפתים בפיקודו של נפוליאון כבשו לזמן קצר את מלטה ב-1798, אך השלטון הבריטי החל ב-1800 ונמשך עד לעצמאותה של מלטה ב-1964. מלטה הפכה לרפובליקה ב-1974 .
ואכן, השפעת השלטון הבריטי מורגשת היטב באי. הנסיעה היא כמו באנגליה, בצד שמאל של הדרך, הרבה כיכרות, דרכים צרות עם חומות אבן באזורים המרוחקים באי, שקע החשמל כמו בבריטניה ומרבית התושבים שולטים היטב בשפה האנגלית.
למרות שהאי אינו גדול והמרחקים קצרים, מומלץ לקחת בחשבון זמן נסיעה כפול מהרגיל הן בגלל מגבלת מהירות (ויש הרבה מצלמות בכבישים) והן בגלל עומסי התנועה בחלק משעות היום. כמובן שבאזורים המרוחקים הכבישים צרים ויש להתכונן לרכב שמגיע ממול ולבדוק ששני הרכבים יכולים לעבור עקב השטח הצר.
מחירי הדלק זולים משמעותית מאשר בארץ והנהגים מאוד אדיבים כמיטב המסורת הבריטית. מרבית החניות הן בחינם אך לא תמיד יש מקומות זמינים.
בגלל ייחודיותה של מלטה, ערים עתיקות ומפרצים מדהימים, הרבה מאוד אתרים נבחרו כאתרי צילום לסרטים וסדרות כמו משחקי הכס (חלק מהעונה הראשונה), גלדיאטור, טרויה, מינכן, מלחמת העולם Z, הרוזן ממונטה קריסטו ועוד. בצפון מערב האי אפילו נבנה כפר מיוחד בו צולם הסרט "פופאי", כיום המקום משמש כאטרקציה תיירותית בעיקר למשפחות עם ילדים.
כאשר מדברים על מלטה, צריך לזכור שמלטה הוא האי המרכזי, ובצפון מערב לו נמצאים עוד שני איים קטנים יותר, קמינו וגוזו עליהם מפורט בהמשך.
הגעה למלטה
בגלל שלא היו השנה טיסות ישירות לכאן, הגענו דרך טיסת המשך מאירופה. כמעט מכל מקום ביבשת יש טיסות לכאן, כך שנשאר רק לבחור מה הכי משתלם. נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי היחיד במלטה - Malta International Airport (MLA) אשרנמצא בעיירה לוקה (Luqa), בחלק הדרום מזרחי של האי, כ-8 ק"מ דרום מזרחית לבירה ולטה.
אתר: https://www.maltairport.com/
במהלך השנה האחרונה, הועברו כל המשרדים של חברות השכרת הרכבים למבנה חדש הנמצא בחלק הדרום מזרחי של הטרמינל (ביציאה מאולם הנוסעים פונים ימינה לאורך הכביש כ-150 מטרים.
יצאנו מהשדה ונסענו צפונה לכיוון העיירה מֶליחָה (Mellieħa) הבנויה על צלע הר בה התארחנו במלון מפנק בשם: Pergola Hotel & Spa. העיירה עצמה יפה ולא גדולה, רחוב ראשי אחד מודרני עם חנויות, מסעדות ובתי קפה.
מול המלון ברחוב הראשי, ניצבת כנסיית גבירתנו של מליחה (Our Lady of Mellieħa) הבולטת למרחקים. בכלל, יש באיי מלטה הרבה מאוד כנסיות וקתדרלות גדולות מאוד, בחלקן ביקרנו ובאחרות רק עברנו ליד.
בבוקר הראשון יצאנו לכיוון הבירה ולטה. עברנו את הכניסה לעיר והמשכנו דרום מזרחה לעבר בירגו (Birgu)הידועה גם בשם וויטוריוזה (Vittoriosa), עיירה קטנה השוכנת על חצי אי דרומית לולטה, וממנה נשקף נוף מהמם על העיר העתיקה של ולטה ששוכן אף הוא על חצי אי. טיילנו לאורך המרינה כאן ונכנסנו לביקור במבצר סנט אנג'לו (Fort St. Angelo) הממוקם אסטרטגית על גבעה, בקצה חצי האי בירגו, ושולט בנמל הגדול. הוא נבנה לפני כאלף שנה ועד שנת 1274, נקרא Castrum Maris (טירה ליד הים). אף מבצר אחר לא היה מעורב באותה עוצמה בעיצוב גורלה של מלטה כמו מבצר סנט אנג'לו. לאחר 1530, מסדר יוחנן הקדוש כינה את המבנה הצבאי הזה מבצר סנט אנג'לו והפך אותו למפקדה שלהם. למבצר המחודש היה תפקיד מרכזי במהלך המצור הגדול של 1565 מול העותונומים. כיום, הוא עומד כאנדרטה נועזת ביותר לחשיבות האסטרטגית של האיים ולחיים הרבים שהוקרבו למען שלטונם. מהחלקים הגבוהים במבצר נשקפים נופים יפים יותר על ולטה ועל חצי האי המקביל של העיירה סנגלאה (Senglea). במפרץ המחבר את העיירות שטות סירות מלטזיות מסורתית המכונות "לוצו" (Luzzu)אשר מוסיפות צבעוניות לנוף המרהיב.
מחיר כניסה למבצר: 10 יורו.
צילום רחפן על כל האזור: Flying above Valletta, Vittoriosa, Senglea
בסיום הביקור טיילנו בסמטאות של ויטריוזה ונחשפנו כאן לראשונה לתופעת המרפסות הצבעוניות והמרהיבות הידועה ברחבי מלטה. הסמטאות כאן צרות ומקסימות ונעים לטייל בהן.
טיול בבירגו ובולטה הבירה
בסיום הביקור כאן נסענו לכיוון העיר העתיקה של ולטה Valletta, בירת מלטה, המוכרת כאתר שימור מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. ולטה היא עיר הבירה הקטנה ביותר בשטחה (כחצי קמ"ר בלבד) ובאוכלוסייתה באירופה ואחת הקטנות בעולם. העיר ולטה וחומותיה נבנו ע"פ הוראת אבירי מסדר יוחנן הקדוש, מסדר קתולי צבאי כדי להגן על מלטה במאה ה-16 מפני העות'מניים. היא קרויה על שם מייסדה האח ז'אן פאריזון דה לה ואלט (Jean Parisot de la Valette) מאבירי מסדר סנט ג'ון. היא בנויה על חצי אי ותוכננה בסגנון שתי וערב על ידי הארכיטקט האיטלקי פרנצ'סקו לפרלי.
לאור גודלה הקטן מחד ועומס תיירים מאידך, בחרנו להחנות מחוץ לשערי העיר באחת החניות ליד פלוריאנה Floriana השוכנת בצמוד לולטה.
חצינו את שדרות Vjal Ir-Re Dwardu VII לעבר מזרקת טריטון Triton Fountain שמלבד גודלה העצום לא מרשימה במיוחד. ולטה מוקפת חומה מכל עבריה וחלק ממנה צמוד לשפת הים. נכנסנו לעיר העתיקה בשער המפריד בין החומות העצומות ישירות לרחוב הרפובליקה (Triq ir-Repubblika), הרחוב הראשי החוצה את ולטה מדרום לצפון.
לא טיילנו כאן בשלב זה אלא פנינו ימינה לרחבה גדולה (Castille Square) העוברת ליד בניינים עתיקים ומרשימים לעבר גני באראקה העליונים (Upper Barakka Gardens). ללא ספק צדקו אלו שהכתירו אותם כנקודת התצפית היפה בעיר אשר נמצאת במרפסת של הגנים וממנה נשקף
נוף פנורמי יפהפה על הנמל של ולטה והערים הסמוכות וויטוריוזה וסנגלאה. כדאי לקחת בחשבון שלקראת השעות 12:00 ו-16:00 המרפסת עמוסה במיוחד במבקרים שמגיעים לחזות בירי התותחים הישנים המבוצע ע"י מקומיים בתלבושת צבאית מסורתית. הגנים עצמם אינם מיוחדים ואחרי הצילומים בתצפית וליד קשתות האבן המפורסמות המשכנו לטייל בעיר.
מהגנים פנינו ימינה לרחוב St Paul, אחד הרחובות החוצים את ולטה לאורכה (מקביל לרחוב הרפובליקה). לכל אורך הרחוב, בתי אבן עתיקים עם מרפסות צבעוניות. בחלק מהרחובות החוצים את הרחוב יש מסעדות, דבר המוסיף יופי למקום. המשכנו ברחוב כמעט עד סופו וכאן החלטנו לוותר על ביקור מבצר סנט אלמו (Fort St. Elmo), מבצר בצורת כוכב בו צולמו סצנות מהסרט אקספרס של חצות.
התחלנו לחזור והפעם עשינו את הדרך ברחוב הרפובליקה, הרחוב הראשי של העיר שלכל אורכו בתי קפה וחנויות מזכרות לתיירים ומעט מסעדות יחסית לרחוב ראשי. רוב המסעדות נמצאות ברחובות המקבילים או במדרחובים החוצים אותם. באחד הרחובות האלו עצרנו באחת המסעדות המגישות אוכל מקומי.
שייט לאי קומינו
למחרת החלטנו לשוט לאי קומינו. הדרך מהמלון לרציף קרובה, לכן החלטנו לטייל בדרך הארוכה. ירדנו מהמלון לכיוון מפרץ מליחה (Mellieħa Bay) השוכן למרגלות העיירה. זהו אחד חופי הרחצה הארוכים והפופולאריים באי. אורכו כקילומטר וחצי של רצועת חול וכדאי להגיע מוקדם ע"מ למצוא מקום חניה קרוב לחוף. בחוף עצמו אפשר למצוא שמשיות ומיטות שיזוף, יש כאן גם מסעדות וכמה דוכני אוכל. המפרץ מוכר גם כ- Għadira Bay.
במפרץ הגדול עצמו עוד מספר חופים קטנים לא מסודרים בעיקר בצד הדרומי של חצי האי המאורך הקרוי - חצי האי מרפה (Marfa Ridge) ומכאן יוצאות המעבורות לאיים הסמוכים, קומינו וגוזו.
חצי האי עצמו הוא יעד מושלם לטיולים רגלים לאורך המצוקים והחופים היפים. אחד החופים המבודדים והיפים נקרא "Slugs Bay" ומדובר על חוף סלעי קטן מוקף כמעט לגמרי בסלעים היוצרים מן בריכת שחייה קטנה.
בפינה הרחוקה בצפון חצי האי (מול האי קומינו) נמצאת בריכה טבעית גדולה נוספת בתוך הסלע בשם לגונת קורל (Coral Lagoon או Dragonara cave). בצידה המזרחי של הבריכה יש פתח לים והגישה לכאן אפשרית בסירות קטנות.
המשכנו בנסיעה לאורך הצד הצפוני של חצי האי. כאן יש חופים חוליים מסודרים יותר כמו White Tower Bay, Little Armier Beach ו- Ramla tal-Birשממנו יוצאות חלק מההפלגות לאי קומינו.
האי קומינו (Comino) הוא האי השלישי בגודלו במלטה ונמצא בין האי הראשי מלטה לאי השני בגודלו- גוזו (Gozo). שטחו הוא בסך הכל 3.5 קמ"ר ומתגוררים בו באופן קבוע בין 2 ל-4 אנשים והוא מוגדר כשמורת טבע. הסיבה העיקרית למגיעים לאי היא בילוי בלגונה הכחולה היפהפייה בצידו המערבי של האי.
החל משנת 2025 יש להירשם מראש לביקור באי ובלגונה הכחולה. השלטונות החליטו להגביל את מספר המבקרים באי בכל יום וחילקו את הביקור לשלושה חלונות זמן: בוקר, צהרים, אחה"צ. הרישום חינם ובסופו מקבלים קוד QR. לקחת בחשבון שבירידה מהסירות לאי בודקים את הקוד ולא מאפשרים כניסה למי שאין קוד. בנוסף מקבלים צמיד שמזהה את המקום ממנו יצאה הסירה או החברה של השייט.
לקחנו את השייט מחוף Ramla tal-Bir. השייט יוצא לקומינו כל חצי שעה ועלותו למבוגר הינה 15 יורו הלוך חזור. למרות שנרשמנו מראש באתר המיועד לביקור בשעות הצהרים וכבר היה לנו קוד QR, בדוכן בו הזמנו את השייט הנפיקו לנו קודים חדשים וצמידים. כבר בתור לעלייה לסירה עמדה שוטרת או פקחית שבדקה ששמנו את הצמידים ויש לנו את קוד ה QR.
ההפלגה הייתה רגועה וארכה קצת יותר מחצי שעה כיוון שבדרך למעגן בקומינו הסירה עוברת ליד מספר מערות מיוחדות שנוצרו באזור. כאמור, בירידה מהסירה נערכת בדיקה של הצמידים וקוד ה-QR. למרות שהגענו מחוץ לעונת השיא, עדיין היה כאן ריכוז גבוה של מבקרים. ליד המעגן נמצא גם הריכוז היחיד של דוכנים למכירת מזון ושתייה וקצת מעל נמצאים גם השירותים.
אין ספק שהלגונה הכחולה Blue Lagoon (Bejn il-Kmiemen) מצדיקה את כל התיאורים שהוצמדו לה כאחד המקומות המרהיבים ביותר באיי מלטה, וכאחת הלגונות היפות ביותר. מים צלולים בצבע טורקיז עז שפשוט מזמינים לקפוץ ולשחות בהם. התרחקנו מהאזור הקרוב למעגן
ולדוכנים שהיה עמוס עד מאוד. מקומות מסודרים כמעט אין כאן וכמו כולם התמקמנו על הסלעים
צילום רחפן מעל הלגונה: Flying above Blue Lagoon-Comino Island
בצד המערבי של הלגונה, נמצא עוד אי קטן מאוד בשם קומינוטו (Cominotto)אליו אפשר להגיע בשחייה אך יש לקחת בחשבון שהזרמים בלגונה מאוד חזקים. מלבד בילוי בלגונה אפשר לצאת לטיולים רגליים בשבילי האי לאתרים כמו מגדל מריה הקדושה It-Torri ta' Santa Marija, שהוקם על ידי אבירים ממסדר ההוספיטלרים בשנת 1618. המגדל מתנשא מעל האי ורואים אותו בצורה ברורה בשייט ללגונה ובחזרה.
אחרי כשלוש שעות של בילוי בלגונה, חזרנו לכיוון המעגן.
אם ההפלגה לכאן נעשתה בצורה מסודרת, הרי שבהפלגה חזור היה סוג של אי סדר שנבע בעיקר מכמות האנשים שרצו לחזור בו זמנית. הרעיון כאן שכל סירה אמורה לקחת חזרה אנשים לפי צבע הצמידים אבל יש רק בחור אחד במזח עם עשרות אנשים שלא כולם מבינים מה הוא מסביר להם ונדחפים לכל סירה שמגיעה. אבל למרות אי הסדר, כולם חוזרים בסוף למקום מהם הגיעו. אותנו הגיעה לקחת סירה גדולה יחסית כך שכל בעלי הצמידים בצבע כחול כמו שלנו עלו על הסירה. השייט חזרה ארך פחות זמן כיוון שלא היו עצירות לתצפיות בדרך.
חזרנו לרכב ונסענו לתצפית על חוף מומלץ נוסף בשם מפרץ גן העדן .(Paradise Bay) החוף נמצא בצדו הצפוני של חצי האי מרפה, קרוב למעגן הגדול ממנו יוצאות המעבורות לגוזו. בדרך חזרה למלון עברנו דרך נקודת ציון חשובה נוספת, המבצר של אגתה הקדושה (St Agatha's Tower) - הידוע גם כמבצר האדום .(Red Tower) מדובר על מגדל שמירה שנבנה בין השנים 1647 ל-1649 מלבנים אדומות ועקב מיקומו בנקודה הגבוהה באזור, הוא שימש כתחנת איתות בין האיים. מסתבר שגם כאן צולמו סצנות מהסדרה משחקי הכס.סיימנו את היום בארוחה טובה באחת המסעדות ליד חוף מליחה.
המשך טיול באי המרכזי
התחלנו את היום בנסיעה לעבר מוסטה (Mosta) שיושבת בלב האי של מלטה. בעיר עצמה אין מה לעשות והמטרה העיקרית בנסיעה לכאן היא ביקור בכנסיית עליית מרים - Rotunda of Mosta ידועה גם בשם "הכיפה של מוסטה Mosta Dom". זוהי הכנסייה השלישית בגודלה אירופה, שעיקר פרסומה נובע מכך שבזמן מלחמת העולם השנייה, הגרמנים הטילו על הכנסייה שלוש פצצות במשקל 225 ק"ג בזמן שמתפללים רבים שהו בה. למרבה הנס, שתי הפצצות החליקו על הכיפה הענקית ולא התפוצצו ופצצה אחת חדרה את קירות הכנסייה, נחתה על הרצפה וגם היא לא התפוצצה. בכל שנה ב-9 לאפריל, מציינים בכנסייה את האירוע בטקס מסורתי. העתק של הפצצה מוצג לראווה בכנסייה.
חנינו ממש ליד הכנסייה. שלמנו את דמי הכניסה בסך 5 יורו והתחלנו את הסיור בכנסייה בטיפוס 75 מדרגות המובילות לגג הכנסייה. בפינה הדרום מערבית בגג אפשר לראות את המבנים הגבוהים של מדינה היושבת על גבעה גבוהה. מהגג נכנסנו לחלק העליון של הכנסייה. בניגוד לכנסיות גדולות אחרות בהן ניתן להקיף את כיפת הכנסייה מבפנים, כאן האזור מוגבל לכמה מטרים בלבד. למרות זאת, פנים הכנסייה מרשים מאוד. המשכנו את הסיור וירדנו מהגג בגרם המדרגות השני המוביל לתוך הכנסייה. בחלק התחתון אפשר להסתובב כמעט בכל פינה ולהתרשם מהתמונות והקישוטים היפים. מתוך הכנסייה ממשיכים לעבר ההעתק של הפצצה שבנס לא התפוצצה.
כתובת: Rotunda Square, Mosta
ממוסטה המשכנו לכפר אמנים בשם Ta' Qali (Ta'Quali). המתחם כנראה עדיין בשלבי הקמה שכן מבנים רבים לא אוכלסו עדיין. בשאר המבנים אפשר למצוא בעיקר חנויות ובתי מלאכה.אוטובוסים מלאים תיירים מגיעים בתכיפות גבוהה. המבנים עצמם בנויים בסגנון מלטזי, כשהדלתות, חלונות ומרפסות צבועות בצבע אחר. עיקר המכירה כאן היא של תכשיטים שונים ומזכרות. מצאנו שנחמד לטייל כאן, מקניות פחות התלהבנו והבנו למה יש כאלו שחושבים שהמקום הוא"מלכודת תיירים".
בסיום הביקור כאן נסענו למדינה (Mdina) , אחד המקומות שחייבים לבקר במלטה. מדינה שימשה בירת מלטה עד שנת 1530 אז העביר מסדר יוחנן הקדוש וקבע את ולטה כבירת האי ומאז ידועה מדינה בכינוי הפופולרי "העיר השקטה". את העיר העתיקה מקיפה חומה מרשימה וגדולה ומכיוון שאסור להיכנס לעיר העתיקה עם רכב, לקח לנו זמן רב למצוא חניה באחד מהחניונים העמוסים מחוץ לחומות. העיר עתיקה שהוקמה עוד במאה ה-8 לפנה"ס מאופיינת ברחובות וסמטאות צרים שנעים לשוטט וללכת בהם לאיבוד.
העיר בנויה על גבעה גבוהה ומהווה נקודת תצפית יפה על כל האזור. העיר העתיקה שמשה כאתר צילומים בכמה סצנות בעונה הראשונה של משחקי הכס וגם בסרטים טרויה וגלדיאטור. במרכז העיר ניצבת קתדרלת סנט פול (St Paul's Cathedral) היפה, אחד האתרים המרכזיים במדינה. טיילנו בסמטאות העיר, עברנו דרך ארמון פלצון (Palazzo Falzon) שנבנה בשנת 1495 ומשמש היום כמוזיאון (ויתרנו) עד לנקודת התצפית בצפון העיר והנוף מכאן אכן מרשים. חזרנו לכיוון שער הכניסה תוך השתדלות לבקר באתרי הצילום השונים (מומלץ להצטייד באפליקציה מתאימה כמו setJetters). יצאנו מהשער הראשי פנינו ימינה לכיכר הראשית המהווה גם חניון גדול ופנינו דרומה ברחוב המרכזי Triq San Pawl המחבר את מדינה עם רבאט (Rabat), העיר הצמודה למדינה, שפירושה בערבית "פרברים". כאן היו נוהגים לקבור את המתים של מדינה וכאן נמצאות הקטקומבות של פול הקדוש (St Paul's Catacombs - אתר קבורה שנמצא מחוץ לחומות מדינה. בכיכר Pjazza San Pawl הקרובה לקטקומבות, נמצאת כנסיית Basilica of St Paul בה צולמה סצנה מתוך הסרט מינכן שביים שפילברג.
טיילנו לאורך הרחוב המרכזי Triq San Pawl שלאורכו מסעדות ובתי קפה מומלצים. גם ברחוב זה בתים רבים עם מרפסות צבעוניות. המשכנו עד הכיכר ליד הקטקומבות שהיו סגורות באותו יום וחזרנו דרך סמטאות אחרות לכיוון החניה בה השארנו את הרכב.
יצאנו ממדינה לכיוון דרום האי. בדרך עברנו ליד ארמון ורדאלה (Verdala Palace) אשר שימש כאתר צילומים בפרק הראשון של משחקי הכס כאחוזתו של איליריו מופאטיס. הארמון נבנה בשנת 1586 ומאז שנת 1987 הוא משמש כמעון הקיץ הרשמי של נשיא מלטה. הארמון עצמו סגור לקהל הרחב במרבית ימות השנה ולצערנו גם לא ניתן לראותו מרחוק כיון שהוא מוקף חורש טבעי.
מהארמון המשכנו בטיולנו דרומה. בחלק זה מרבית הכבישים היו צרים ופחות מפותחים ולעיתים נדרשנו לתמרן בזהירות כאשר הגיע רכב מולנו. חלק מהכבישים ממש הזכירו את הדרכים הצרות באנגליה עם גדרות האבן בצדדים. למרות שהמרחק מהארמון למקדשים המגליתיים חג'ר אים היה כשמונה ק"מ, לקח לנו כעשרים דקות להגיע בגלל הדרכים הצרות. הגענו לאתר בשעות אחר הצהריים בהתאם לתכנון שהצדיק את עצמו. האתר עצמו היה פחות עמוס מאשר בשעות השיא וגם הטמפרטורות היו הרבה יותר נוחות.
חג'ר אים -Hagar Qim / Ħaġar Qim, ומנג'דרה Mnajdra הם שני אתרים מגליתיים המתוארכים לתקופה הניאוליתית המאוחרת. מנג'דרה מורכב משלושה מבנים, הבנויים גם מאבן גיר. הם האתרים הארכאולוגים המרשימים והמוכרים ביותר באיי מלטה מתוך ששת המקדשים המגליתייםמתקופת האבן החדשה. המקדשים שנבנו לפני למעלה מ-5,000 שנה, הוכרו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. באתר הזה ישנם שני מקדשים מקורים המרוחקים כ-500 מטר זה מזה. בעוד שהראשון, חאג'ר קים ממוקם בראש צוק קרוב לכניסה ולמרכז מבקרים, השני, מנג'דרה ממוקם במורד הגבעה ויש לצעוד את 500 המטרים בשמש הקופחת. למזלנו כבר היה אחר הצהריים ופחות חם. הדרך עצמה עוברת שיפוצים בימים אלו וסביר שתהיה נוחה יותר בעתיד. הנחמה היחידה שהדרך עוברת קרוב לצוק מעל החוף הדרומי והנוף משם יפה כשברקע בולט האי הקטן Filfla הניצב בלב ים.
לאוהבי ארכיאולוגיה (אבל לא רק), המקדשים הפרהיסטוריים מרשימים מאוד. לנו הזכירו את אתר הסטונהנג' באנגליה (למעט גודלו וגודל האבנים). סביר להניח ששני האתרים שימשו את אותה קהילה קדומה. במקדשים נמצאו שרידים ארכאולוגיים ופסלים של נשים (כנראה אלות) עבות בשר וחסרות ראש, וביניהן, דמות עירומה של אישה שזכתה לכינוי "ונוס ממלטה" כל השרידים שמצאו כאן מוצגים במוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי בולטה.
שעות פתיחה: 9:00-17:00 כניסה אחרונה ב-16:30.
דמי כניסה: מבוגר (18-59): 10€,
בסיום הביקור באתר המרתק, המשכנו מערבה כחמישה ק"מ לעבר מפרץ יפה בשם אַר לַפּסי (Għar Lapsi), אחד מהמפרצים הקטנים והיפים בקטע חוף דרומי זה באי. כביש קטן מוביל מהחניה לעבר המפרץ. בצד המערבי יש מערות הטובלות במים מתחת לצוקים. החוף כאן מתחלק לצד המערבי והמזרחי שביניהם מפרידים צוקים נוספים. חזרנו למלון וסיימנו את היום במסעדת ה"מערה" שבתחום המלון.
טיול לאי גוזו
היום הזה הוקדש לביקור באי גוזו. יצאנו מהמלון צפונה ותוך רבע שעה הגענו לרציף ב- Mgarr שנמצא בקצה הצפוני של האי. כנראה ומאחר שזה היה סוף שבוע, היה תור ארוך של מכוניות שהמתינו למעבורת. ייאמר לזכותם של המקומיים אשר ראו שהתור התארך ומיד הפעילו מעבורת נוספת עליה עלינו גם אנחנו. העלייה על המעבורת בצד הזה היא ללא תשלום ולכן מתבצעת במהירות. התשלום מבוצע בעלייה חזרה למעבורת בצד של גוזו Gozo. ובחזור מחיר הכרטיס למבוגר הוא 5 יורו, לרכב + נהג 15.35 יורו. זמן ההפלגה הוא כחצי שעה ובדרך המעבורת עוברת ליד האי קומינו(Comino) בו ביקרנו לפני יומיים.
האי גוזו (Gozo) הוא האי השני בגודלו מבין 21 האיים המרכיבים את הארכיפלג של מלטה. שטחו הוא 67 קמ"ר ואורכו המקסימלי בין הנקודה המערבית למזרחית הוא כ-13 וחצי ק"מ. אוכלוסיית האי מונה כ-40,000 תושבים (כעשירית מאוכלוסיית מלטה). גם כאן מבנים ואתרים היסטוריים רבים כמו מקדשי Ġgantija, אשר יחד עם מקדשי המגליתים האחרים של מלטה (בהם ביקרנו אתמול) נמנים עם המבנים העתיקים ביותר בעולם.
מיד אחרי שירדנו מהמעבורת נסענו ישירות לחוף המקסים Mgarr ix-Xini הנמצא כ-15 דקות נסיעה. זהו אחד המפרצים הקטנים, היפים והמיוחדים באי. הדרך לכאן עוברת לאורך נקיק תלול, מן המשך של המפרץ.
מכאן המשכנו למפרץ נוסף, מפרץ שלנדי (Xlendi) עוד אחד מהמפרצים היפים בדרום האי. זהו מפרץ גדול יותר עם בתי מלון ומסעדות טובות רבות המתמחות במאכלי ים ומאכלים מסורתיים כמו תבשיל ארנבים. טיילנו לאורכה של הטיילת הארוכה וחזרנו לחניה.
ויתרנו על מפרץ נוסף ונסענו ישירות לקצה המערבי של גוזו, כנראה המקום הכי מתויר באי. כאן באזור Dwerja נמצאים כמה אתרי טבע ייחודיים, כשהמוכר והמפורסם ביותר הוא החלון הכחול (Azure Window). כאן הייתה קשת טבעית מדהימה שקרסה בסערה בשנת 2017. לפני הקריסה זה היה מן פתח גדול בקצה הסלע שהזכיר חלון ענק טבעי. לפני שהקשת נהרסה, עוד הספיקו לצלם במקום את החתונה של חאל דרוגו וחאליסי באחד הפרקים של "משחקי הכס".
חנינו באחד מחניוני הכורכר הרבים שיש באזור והתחלנו את הסיור בחוף בו היה החלון הכחול. מומלץ להצטייד בנעלי הליכה נוחות לטיולים באזור ובנעלי ים כי החוף ברובו בנוי מסלעים דוקרניים. ממש ליד החלון נמצא "החור הכחול" - Blue Hole Viewpoint, מקום פשוט מדהים, מן בריכה טבעית ומים בצבע משגע. החלק מאחורי שרידי הסלעים של החלון שקרס ידוע כמקום צלילה פופולארי במיוחד.
צילום רחפן מעל אזור "החור הכחול" - Flying above Blue Hole-Gozo Island
באזור המדהים הזה נמצא אתר מיוחד המוכר בשם הים הפנימי (Dwejra Inland Sea) של גוזו. מדובר על אגם קטן שמופרד מהים ע"י צוק עצום אבל מקושר לים ע"י פתח צר כך שאפשר לשכור סירה ולצאת מכאן לים הפתוח ע"מ לצפות בתופעות טבע של האזור, כמו הסלעים המיוחדים: Fungus Rock ו- Crocodile Rock, הצוק Tilt Rock Il ועוד.
אפשר לבלות במקום הזה שעות, אבל היינו צריכים לחזור למעבורת ולכן עזבנו את המקום בצער ונסענו כרבע שעה לבירת האי ויקטוריה (Victoria). חנינו קרוב למרכז ויצאנו לטפס לעבר המצודה (Citadel) המתנשאת מעל העיר וכל האזור. שטח המצודה שנבנתה בימי הביניים לא גדול, טיילנו בסמטאות היפות לקצה המרוחק ממנו נשקפים נופים פנורמיים של גוזו. המשכנו לטייל על גבי חומות המצודה וחזרנו לכניסה הנמצאת ליד קתדרלת Cathedral of the Assumption. ירדנו מהמצודה לעבר מרכז העיר. המרכז עצמו קטן ובמרכזו נמצאת בזיליקת St. George's Basilica מהמאה ה-17.
נסענו חזרה כרבע שעה בכביש הראשי לכיוון המעבורת. הפעם לא היו תורים וכאן נמצאת עמדת התשלום שכאמור כוללת את הנסיעה לשני הכיוונים. בסיום הביקור באי גוזו נסענו חזרה לעבר המלון וסיימנו את היום המעניין בארוחת ערב במסעדה איטלקית מצוינת הצמודה למלון.
עוד יום טיול במלטה
את היום התחלנו בנסיעה לצד המזרחי של האי לעבר כפר הדייגים מרסשלוק Marsaxlokk. למרות שמדובר על קטע נסיעה של פחות מ-30 ק"מ, לקח לנו כמעט שעה להגיע. הכפר נמצא בקצה הצפוני של מפרץ גדול כשבצדו הדרומי נמצא הנמל השני בגודלו במלטה. בחרנו לנסוע לכאן ביום ראשון בשבוע כיוון שביום זה מתקיים כאן שוק דגים ססגוני, אחד מהשווקים הפופולריים ביותר באי. מצד אחד, המקום עמוס מאוד אבל מצד שני, הביקור כאן שווה את הפקקים. למרות שהשוק מוגדר כשוק דגים, הרי שמרבית הדוכנים היו של מוצרי מאפים מקומיים, עבודות יד, ביגוד, פירות וירקות, מזכרות לתיירים ורק במרכז היו כמה דוכני דגים ופירות ים. מעבר לשוק הססגוני, מה שמייחד את המקום אלו סירות הדייג המקומיות הידועות (סירות לוצו) אשר ממלאות את המפרץ ומעניקות מראה מרהיב על רקע הכפר.
לאחר הביקור בכפר נסענו לעוד אחד מהאתרים המפורסמים והידועים ביופיים במלטה - חוף סט. פיטר - St Peter's Pool. למעשה מדובר במפרץ יפה ומיוחד, לדעתנו היפה מכולם. המפרץ צר וארוך ונראה כמו בריכה טבעית עם מים צלולים בצבע טורקיז משגע. האטרקציה המרכזית כאן היא קפיצות מהצוקים למים.
היציאה מהמים אחרי הקפיצות נעשית באמצעות סולמות שמותקנים במקום. המפרץ נמצא במיקום מרוחק והדרכים אליו צרות, לעיתים אין מעבר לשני רכבים שמגיעים אחד מול השני בעיקר בחלק שקרוב אליו. למרות זאת, המקום היה די עמוס ומגרש החניה הקטן היה מלא עד אפס מקום. נראה שמרבית המבקרים כאן מגיעים בתחבורה ציבורית.
צילום רחפן מעל המפרץ המרהיב (שימו לב לקפיצות של האנשים) - St. Peter's Pool from above 2
עזבנו את המפרץ המדהים בשעות הצהריים המאוחרות ונסענו לכיוון ולטה. לא חזרנו לעיר הבירה והמשכנו לעבר סלימה Sliema השוכנת מצפון לולטה. אלו הן עיירות פרבר חדישות יותר בעלות אווירה ומראה מערבי ומתקדם. הן מהוות את המוקד הכלכלי-מסחרי של מלטה ויש בהן את עיקר אפשרויות הקניות והבילוי.
טיילנו לאורך הטיילת הארוכה והיפה של סלימה. לאורך הטיילת יש נקודות תצפית יפות על ולטה. המשכנו עד קצה הטיילת ונכנסנו לביקור בקניון "פוינט" (The Point Shopping Mall), כנראה הקניון היחיד במלטה. בקניון ארבע קומות של חנויות עם מותגים מקומיים ובינלאומיים וכמובן דוכני אוכל. גם מחוץ לקניון יש תצפית יפה על ולטה. בכלל, הכניסה לקניון היא מיוחדת ולא מזכירה קניונים אחרים.
יצאנו מהקניון והמשכנו לטייל לאורך הטיילת צפונה ועצרנו במסעדת Surfside הידועה, לה כמה קומות. המסעדה נמצאת ליד שרידים מתקופת הרומאים של מה שנראה כמו בריכות מלאכותיות קטנות על חוף הים. השם הטוב של המסעדה מוצדק ואנו ממליצים עליה בחום. לאחר הארוחה המשכנו לטייל לאורך הטיילת. עברנו דרך מסעדה מוכרת נוספת בשם It-Torri Restaurant (לא זולה) הנמצאת במקום היסטורי שהיה בו מגדל שמירה בשם Torri ta' San Ġiljan. הערב כבר ירד וזכינו להכיר את המקום בלילה עם האורות סביב.
חזרנו לרכב ונסענו למלון דרך אותה טיילת בה טיילנו קודם. בהמשך, אחרי סלימה, הטיילת ממשיכה דרך העיירות הסמוכות, פצ'וויל (Paceville) וסנט ג'וליאנס (Julian's St.). לכל אורכה אפשר למצוא מסעדות, פאבים, ברים, בתי קפה ומועדונים. בהחלט מקום מומלץ לבילוי בשעות הערב.
חופים והמערה הכחולה
היום האחרון הוקדש לביקור וטיול בחופים היפים בצד הדרומי של מלטה. התחלנו את היום בנסיעה לעבר אטרקציה נוספת ומפורסמת באי - המערה הכחולה (Blue Grotto - Taht il-Hnejja). השם יכול להטעות כי לא מדובר במערה אחת אלא סדרה של שש מערות בגדלים שונים. הביקור במערות מתבצע משייט שיוצא בחוף הסמוך. חנינו בחניה Blue Fritzi Parking שנמצאת ביישוב קטנטן בשם Wied Iż-Żurrieq ומשם הלכנו כעשר דקות למפרץ קטן ממנו יוצא השייט (נקרא - Blue Grotto Boat Service). עלות השייט 10 יורו למבוגר והסירות יוצאות זו אחר זו לאחר שהתמלאו (בכל סירה בין שישה לשמונה מקומות). ביום בו ביקרנו במערה היה מעונן, ולמרות זאת צבע המים כחול-טורקיז במערות היה משגע. מעל המערה הגדולה ניצבת קשת אבן גדולה המתנשאת לגובה של כ-45 מטרים. השייט אורך כחצי שעה כאשר המשיט הוא גם המדריך, מסביר ועוצר לצילום בכל מקום שאפשר. כשחזרנו לאוטו, המשכנו מעט מעבר לחניה לתצפית Sharp Sight Falconry בה רואים בבירור את הקשת הגדולה מעל המערה.
טיפ חשוב: אפשר לשלב את הביקור כאן יחד עם הביקור באתר הארכאולוגי חג'ר אים (Ħaġar Qim).
המשכנו בטיול מערבה לעבר היעד הבא - צוקי דינגלי (Dingli Cliffs) הנמצאים ליד הכפר דינגלי (Dingli) . יש כמה תצפיות על הצוקים הגבוהים והמרשימים המתנשאים לגובה של כ-250 מטר מעל פני הים ויוצרים מעין קיר אנכי תלול לאורך כמה מאות מטרים.
נוכחנו לדעת שגם באי הקטן מלטה, יש הבדלים משמעותיים במזג האוויר במרחקים לא גדולים זה מזה, כך למשל כשהתלבטנו אם להמשיך בנסיעה לחלק הצפון מערבי של האי בו נמצאים החופים המפורסמים שלו, הדרך עברה במרכז האי והיה מעונן וגשום לפרקים, אך כשהתקרבנו לחופים מזג האוויר השתנה לגמרי מסתווי לקיצי.
בחרנו לנסוע לחוף Ghajn Tuffieha Beach הידוע גם בשם Riviera Beach כיוון שהוא נחשב כחוף היפה ביותר במלטה וגם פחות מתויר מחוף המפרץ הזהוב Golden Bay המפורסם. מהחניה צריך לרדת כ-200 מדרגות על מנת להגיע לחוף החולי שהינו פחות עמוס מהחוף הזהוב. החוף שוכן בתוך מפרץ ולכן המים בו היו חלקים. יתרון נוסף בחוף זה הוא התצפית מהצוק בקצה הדרומי של החוף ממנו נשקף נוף מהמם של חוף Għajn Tuffieħa עצמו ומדרום המפרץ הכמעט מושלם שנקרא Qarraba Bay.
בשעות הצהריים המאוחרות יצאנו מהחוף חזרה לכיוון המלון. בכניסה ל-מליחה פנינו באחת הכיכרות לעבר מצודת מליחה - Selmun Tower. המבנה עצמו סגור אבל יש בקרבתו תצפיות נהדרות על כל St Paul's Bay והסביבה. חזרנו למלון לארגן את המזוודות לא לפני שהזמנו מקום בשנית במסעדה האיטלקית המצוינת למרגלות המלון.
למחרת בבוקר נסענו לכיוון שדה התעופה. תהליך החזרת הרכב עבר חלק. הדיוטי פרי בשדה התעופה של מלטה נראה חדיש ומודרני ומקנה אווירה נוחה בהמתנה לטיסות. גם הפעם חזרנו בטיסת המשך. אם צריך לסכם בקיצור את השבוע, אז בהחלט זהו מקום מומלץ ביותר.
