אל -היירו טרק בקצה העולם

האיים הקנריים ידועים בעיקר בזכות היותם מקום הנופש המושלם- חופים , שמש, מסיבות , אלכוהול ואטרקציות מסחריות למיניהן.

לכן הופתענו מאד לגלות עד כמה האי אל היירו שונה מכל מה שדמיינו על האיים הקנריים.

קצת על אל היירו

כיום האי מפורסם בעיקר הודות לקהילתיות שבו ובאפס אחוזי פשיעה , אבל בהיסטוריה האנושית יש לו מקום של כבוד:

עוד במאה השנייה ניסו הרומאים לצייר מפה של העולם, ומכיוון שאמריקה לא היתה ידועה, "תחילת" העולם נקבעה למקום המערבי ביותר,של האי המערבי ביותר, בחלק המערבי ביותר של העולם הידוע ( האיים הקנריים שלחופי מרוקו).
 העובדה שהאי נראה "מכושף" ( תצורות שטח מוזרות שנוצרו מהתפרצות געשית, עצים מוזרים ומעוותים שנוצרו מהרוחות המטורפות, והעובדה שרוב האי נמצא מעל העננים) רק חיזק את המיתוס של "קצה העולם".

כמה מאות שנים אחר כך, כשספן איטלקי בשם כריסטופר קולומבוס העלה את הרעיון המוזר שכדי להגיע להודו צריך להפליג מערבה, הוא חנה שם לקראת תחילת המסע.
המלחים שלו, שלא כל כך התלהבו מהרעיון לעבור את קצה העולם, שקלו לפתוח במרד, שנמנע רק הודות לתחמנות של קולומבוס עצמו.
הם סיכמו שהם אמנם יפליגו מערבה, אבל למרחק לא גדול מדי, ואם הם לא ימצאו שום יבשה, הם תמיד יוכלו תמיד להסתובב ולחזור.
קולומבוס, שלא התכוון לחזור אחורה בשום מצב, ניהל 2 יומני מסע שונים.
 אחד , עם המרחקים האמיתיים שהספינה עברה, שהיה ידוע רק לו , והשני, שהיה פומבי לכל הצוות, ובו הוא רשם מרחקים מפוברקים, כדי "להרגיע" את הצוות ולהראות שהם לא רחוקים כל כך מאירופה, והסוף ידוע.

גם אחרי גילוי אמריקה, וההבנה שאל-היירו הוא לא באמת קצה, המשיך האי לככב.
כשהיה צריך "זמן אפס" , ז"א המקום שלפיו קובעים מה השעה ביתר הגלובוס ( מה שהיום ידוע בתור "זמן גריניץ' ")
הרבה מקומות רצו לזכות בתואר היוקרתי, אבל לבסוף הוחלט שאין מקום יותר מתאים להיות "זמן אפס" , מהמקום שסימל ( לפחות פעם ) את תחילת העולם.
 וככה, במשך כמה עשרות שנים, אל-היירו חזר להיות מרכז העולם, דבר שעד היום מסב ל 10,000 התושבים שלו גאווה (למרות שלפעמים היה נדמה לנו שהם בעיקר גאים בזה שאין להם תיירות-חוץ , ובחוסר הידע שלהם באנגלית)

תחושה

כשאתה מגיע לאל היירו היא תחושה שהגעת לקיבוץ בגולן או בגליל – כולם נחמדים אדיבים וחייכנים.
אחוזי הפשיעה באי עומדים על 0 , וכתוצאה מכך אין באי משטרה.
בנוסף , מהר מאד תגלו שכולם מכירים את כולם , ואת כולם אתה תפגוש יותר מפעם אחת.
 את המוכר במכולת תראה אחר כך במסעדה , את האיש שלקח אותך טרמפ תפגוש בתור להשכרת רכב , ואת נהג האוטובוס תפגוש בשביל מתישהו.

דרכי הגעה

נמל התעופה באל היירו הוא קטנטן , ולכן האפשרויות היחידות להגיע אליו הוא בטיסת "פנים" קצרה מטנריף במטוס קטן , או במעבורות (מגראן קנאריה או מטנריף).

הבדלים מול איים אחרים

כאמור – לחשוב שטנריף ואל היירו דומים רק כי שניהם בקנאריים – שקול בערך לדמיון בין גרינלנד ומנהטן דומים רק כי בשניהם מדובר באי.

בעוד בטנריף מבקרים 5 מליון תיירים בשנה (רובם המכריע מאירופה ,בעיקר גרמניה ובריטניה) , באל-היירו מבקרים כמה מאות – וכמעט כולם ספרדים.

גם בניגוד לטנריף באל היירו לא תמצאו רמזורים , צפירות , תחנות רדיו עם מוזיקה קצבית , או רשתות בינלאומיות.

אבל ההבדל הגדול ביותר הוא ההבדל בין האנשים המקומיים.

קודם כל האוכלוסייה באל היירו היא 10000 איש שכולם ספרדים , לעומת מליון טנריפים , שמורכבים מהמון לאומים שונים - אירופאים , ערבים , אפריקאים ומקומיים.

אבל עיקר ההבדל מתבטא בגישה של המקומיים לחיים.

אם בטנריף מנהל החנות יבוא לפתוח לנו גם אחרי שעות העבודה כדי להרוויח עוד קצת כסף , באל היירו אתה לא יכול למצוא שום דבר פתוח בצהריים – הסיאסטה מקודשת , גם אם יתהפך העולם!

אבל הדבר הקשה ביותר בטיול באל-היירו - הוא חוסר ידיעת השפה.

אם בטנריף כל מי שפגשנו ידע אנגלית , באל היירו אף אחד לא יודע אנגלית.
 היחידים שידעו קצת , היו אנשים שגרו תקופה מסויימת בארצות דוברות אנגלית (וגם הם הספיקו לשכוח את הרוב).

בהנחה שאתם לא דוברים ספרדית , הדרך הטובה ביותר לדבר עם המקומיים היא או במייל או פנים אל פנים.

בשני האופנים אפשר להשתמש בגוגל טרנסלייט או כל אפליקציית תרגומים, והדבר מקל מאד.

אם במקרה מסוים אתם חייבים לדבר בטלפון, מומלץ ללמוד כמה מילים בספרדית, ואם גם זה לא עוזר, הדרך היחידה היא לנסות לדבר spanglish, ז"א לדבר אנגלית, ובסוף כל מילה להוסיף ו' , לדוגמא houro במקום hour, onu במקום one, וכך הלאה.

בלא מעט מקרים זה יעבוד...

מסלולים

לפני תכנון המסלול – מצאנו את המפה המדהימה הזאת

http://elhierro.travel/wp-content/uploads/2013/11/Download-Hiking-map-with-path-profiles.pdf

מפה שמראה את כל המסלולים באי , בתוספת נתונים מעניינים על הפרשי הגבהים של כל מסלול , על משך הזמן שלו , ועוד ועוד.

יש המון מסלולים שאפשר לעשות , ואנחנו נרחיב כאן רק על המסלול שאנחנו עשינו.

GR-131

ה gr-131 הא ה"שביל ישראל" שלהם , ז"א הוא מורכב מכמה שבילים , שכל אחד מהם חוצה אי אחד , וככה הם יוצרים בעצם מסלול שחוצה את כל האיים.

כל אחד מהשבילים מתחיל (או מסתיים , כי אפשר לעשות כל מסלול לשני הכיוונים) בנמל מים או נמל תעופה , ככה שבסוף כל "קטע" אפשר לדלג במטוס או ספינה לתחילת הקטע הבא , וככה לעשות את כולו ברציפות.

ה GR-131 באל היירו

אז כמו שכתבנו קודם , המסלול עצמו יכול להתחיל מנמל התעופה של אל היירו , או מנמל המים של אל היירו , אבל מהר מאוד הוא מתלכד (באיזור עם הבירה וולוורדה) לאותו השביל.

לפי המפה שצירפנו למעלה , המסלול אמור לקחת באיזור ה12 שעות הליכה לאירופאים , ז"א לתרמילאי הממוצע הישראלי זה בטח ייקח 15/16 שעות.

מומלץ לחלק את זה לשלושה חלקים:

חלק ראשון – מהנמל בעלייה חדה עד לוולוורדה (Valverde) ולישון שם – זהו חלק שכולו עלייה חדה מאד , וגם מבחינת נוף הוא פחות יפה , אז אפשר לדלג עליו ולהתחיל ישר מוולורדה.

החלק השני - מוולוורדה עד למלפאסו (Malpaso)

מהר מאד , ופחות או יותר אחרי היציאה מוולורדה , אנחנו כבר חוצים את העננים , ומכאן ועד כמעט עד הסוף , המסלול מתנהל כולו מעל העננים , ולכן ברוב הזמן יש שמש די חזקה , וכדאי להערך בהתאם.

המלאפסו היא הנקודה הגבוהה באי – 1500 מטר , והוא נותן תצפית פנורמית על כל האי. את הלילה כדאי להעביר באחת הבקתות שם באיזור , או בשק"ש באחד מאיזורי הקמפינג.

החלק השלישי הוא עד הסוף - האנדרטה שמציינת את "קו אורך אפס" ובמרחק קצר יחסית ממנו , המגדלור שנמצא בקצה האי.

באמצע החלק האחרון אפשר לסטות קצת מהשביל בשביל לראות את אחד המחזות הייחודיים , שהוא למעשה "סימלו המסחרי" של אל היירו – אל סבינר (או לה סבינוסה)

הם למעשה עצים שבגלל הרוחות גדלים הצידה (או הצידה ולמטה) , שזה דבר מאד מיוחד ומרשים.

עוד כמה דברים שכדאי להוסיף על אל היירו:

• לפני הנסיעה קראנו שאל-היירו הוא "האי הראשון בעולם שכולו מכוסה ב wifi”.זה כמובן שקר – לא הצלחנו להתחבר פעם אחת ל wifi במהלך המסלול.
• בקצה הדרומי יש עיר שנקראת לה רסטינגה , שנחשבת לאתר הצלילה היפה ביותרבקנריים , ויש שם מלא מועדוני צלילה.
   אם אתם רוצים לצלול בקנאריים – זה המקום!
• ענף התיירות לא כל כך מפותח שם , בגלל זה לפעמים קשה למצוא מקומות בעזרת כלים “סטנדרטיים” כמו booking.com , אבל דווקא דברים פחות ממוסדים כמו airb&b עבד טוב , כדיאי להעזר.
• בעניין אוכל ומסעדות , לא הצלחנו למצוא שם משהו סביר , אבל יש מסעדה אחת שלמרות שיש עליה ביקורות (מוצדקות האמת) על השירות והאוכל , יש שם נוף מדהים – ודי חובה לבקר בה: Mirador de La Peña.