את הטיול לאינדונזיה תכננתי כבר כמה חודשים טובים, חרשתי ברשת כדי לגרד מידע מכל מיני אתרים בשפות שונות. יש מידע אבל לא מספיק בעברית לטעמי. באלי הוא אי באינדונזיה שבו כ 70% מהאוכלוסיה הם הינדים (20% מוסלמים, 5% נוצרים ו 5% בודהיסטים). לכן באלי הוא יעד יחסית נוח לתיירות וגם לישראלים שכן הרוב אינו מוסלמי בניגוד לשאר המדינה.
כמובן זה לא אומר שאפשר להסתובב פה עם דגל ישראל על הגב... ככלל אני לא מרבה לספר ולהראות בטיולים שלי שאני מישראל פרט במקומות שידוע בצורה מובהקת כי ישראלים זוכים בהם ליחס טוב.
יום שני 13/8
אחרי 3 טיסות ארוכות נחתתי סוף סוף בשדה התעופה של באלי הנמצא בdenpasar. היה תור ארוך מאד של תיירים שחיכו לביקורת הגבולות המתנתי כמעט 45 דקות. ביקשו ממני דרכון (נכנסתי עם דרכון צרפתי) ומסמך של המכס המקומי שחילקו לנו במטוס. הפקידה לא שאלה כלום ושמה לי חותמת שמאפשרת לי להישאר עד 30 יום. מי שמעוניין להישאר יותר צריך לעבור, לפני התור לביקורת הדרכונים, לדלפק שבו משלמים עבור ויזה ליותר מ 30 יום. אגב שימו לב שלא לכל מדינה קיימת אפשרות לקבל ויזה ההגעה visa on arrival וכדאי להתעדכן קודם אם הדרכון שיש לכם זכאי.
אחרי ביקורת הדרכונים קיבלתי את התיק שלי שהגיע די מהר למזלי.
החלטתי לנסוע ישירות לubud, עיירה תיירותית יחסית אבל ששומרת על הייחודיות התרבותית שלה. הזמנתי מונית באמצעות האפליקציה Grab. שימו לב שהנהגים של גראב לא יכולים לחכות לכם ביציאות כי שם ישנם מוניות רגילות שלא מאפשרת להם להתחרות עימן.
לכן יש לעלות לקומה 3 ( קומת היציאות) , הולכים לכיוון הכביש וחוצים אותו עד החנייה המקורה. שם הנהגים של גראב יחכו לכם.
יש אפשרות גם להתכתב עם הנהג דרך האפליקציה אבל יש קליטת וייפיי (חינמית של שדה התעופה) רק קרוב למבנה הטרמינל. כאשר מתרחקים ממנו לכיוון אותה חנייה מאבדים קליטה.
אחרי כמעט 20 דקות של חיפושים אחר הנהג מצאנו אחד את השני. האפליקציה מציינת עלות לנסיעה אבל הנהגים לרוב יגידו לכם שיש פקקים ויבקשו יותר.
לי לא היה כסף מקומי אלא רק דולרים שהבאתי במטרה להמיר אותם. האפליקציה אמרה 156,000 רופיה לנסיעה מהשדה לubud והנהג ביקש בערך עוד 80,000. בסוף הצלחתי לסגור איתו על 14 דולר במזומן (הוא רצה 15 דולר). אני לא מקצוען בהתמכרויות אבל כנראה שגם הנהג לא היה הכי טוב בזה לכן הגענו די מהר להסכמה על המחיר (בערך 204,000 רופיה שזה בערך 50 שח).
הנסיעה ארכה שעה וארבעים דקות ואכן כל הדרך הייתה פקוקה.
מרוב עייפות נרדמתי באמצע התעוררתי כשהגענו לעיירה. די מהר מצאנו את ההוסטל שלי ונפרדתי מהנהג הנחמד לשלום.
הגעתי להוסטל בשם Mahanadi Muwa שקיבל ציון גבוה מ 9 בבוקינג. לקחתי פה מיטה בדורמס (חדר גדול משותף) של 10 מיטות בעלות 70,000 רופיה ללילה. כשהזמנתי באינטרנט את החדר די חששתי מהצפיפות אך באמת שהכל בסדר. לא צפוף בכלל ויש המון מרחב ואפילו 2 חדרי מקלחות ושירותים נפרדים לבנים ולבנות .
ההגעה ביקשו ממני למלא טופס עם מספר דרכון וכו אך לא הסתכלו על הדרכון בכלל. היו מאד נחמדים והציעו לי ארוחת בוקר (כלולה במחיר) אבל אמרתי להם שאני טבעוני אז הם אמרו שיעשו לי צלחת פירות.
יצאתי החוצה להסתובב באזור ההוסטל. מלא תיירים ובערים, מסעדות מלאות. מה שכן ,הרחובות מאד מאד חשוכים כי כמעט ואין פה תאורת רחוב. חם אבל לא לח מדי.
זה היה למעשה סיבוב התמצאות ראשוני בעיירה.
יום שלישי 14/8
היום התחיל מאוחר, התעוררתי רק ב 11:00 מרוב עייפות :)
רוב היום למעשה הלך בהתארגנויות , לחשוב מה לעשות בימים הקרובים. דבר ראשון שעשיתי הוא לקנות כרטיס סים מקומי (אני מהטיפוסים שמכורים וטכנולוגיות 😏).
שוק זה מפוצץ ובאמת שלא ממש עשיתי סקר שוק בנושא. קניתי סים שמתחבר לרשת הסלולארית החזקה ביותר באזור. נכון לעכשיו באובוד למשל, אני מחובר לרשת XL ASIATA. המוכר הסביר לי שיש סים שהם רק תלויי אזור וצריך להטעין אותם מחדש כל פעם שמשנים אזור.
הסים שלקחתי לא מהכי זולים ועלה לי 250,000 רופיה (כ 63 שח) עבור 25GB ועוד 15 דקות שיחות למספר מקומי. אעדכן בהמשך הטיול אם אשים לב שאין לי קליטה עם הסים הזה. כרגע הוא עבד היטב.
אחרי קניית הסים, הלכתי למקדש הקופים sacred monkey forest sanctuary. פתוח כל יום 8:30-18:00. סוג של פארק עם קופים שמסתובבים חופשיים בין מקדשים ותיירים. הכניסה עולה 50,000 רופיה ( 30,000 לילדים). חוויה נחמדה. כמובן מלא תיירים אבל חביב ביותר . צריך לשים לב לא לגעת הקופים וגם לשים לב על החפצים שלכם (בעיקר הנוצצים) כי הקופים נמשכים אליהם ולוקחים אותם. לקח לי בערך שעה שם. בלי לחץ ועם הרבה תמונות.
אחר כך התעניינתי באופציות של טיולים באזור ועשיתי השוואה בין כמה "סוכנים". לשים לב שלפעמים אותו טיול עולה 150,000 לא כולל כלום מלבד ההסעה ( כלומר כל הכניסות לאתרים הם בתוספת תשלום) ולפעמים הטיול עולה למשל 300,000 וכולל הכל, כולל ארוחת צהריים. כיוון שאני שומר כשרות וגם טבעוני , הלכתי על המחיר הכי זול והחלטתי להוסיף בעצמי את עלות הכניסות.
דוגמא של טיולים שלקחתי:
Volcanos tour 150,000 יום שלם מ 9:00 עד 17:30 בערך. אוספים בהוסטל ומחזירים כמובן. במסלול יש elephant caves, rocky temple, holy spring temple, viewing of mount Batur and lake,Ulun Danu temple, rice terraces of Tegalalang
Sunrise trekking mount Batur 350,000 אוספים אותנו ב 2 לפנות בוקר מאובוד ( ממקומות אחרים יותר מוקדם אפילו) ונוסעים להר הגעש הרדום. עולים למעלה כשעתיים וצופים בזריחה.
המשכתי למסלול הליכה של ה Campuhan ridge. מסלול חביב מאד ולא קשה בכלל שלוקח בערך שעתיים הלוך ושוב. בהליכה איטית. הרבה אנשים... כמו טיול שבת בפארק:) כדאי לעשות אותו בשקיעה, יפה מאד . עשיתי אותו בסנדלים אבל מאמין שיהיה יותר נוח עם נעלי הליכה פשוטות.
בערב הלכתי לאכול במסעדה טבעונית שמצאתי בעזרת האפליקציה happy cow. אני מעדיף להימנע ממסעדות מטעמי כשרות אבל הפעם לא היתה לי ברירה כי אין מטבחון בהוסטל שאני נמצא בו.
שמה של המסעדה הוא down to earth , כתובת: JL. Gaotama Selatan
זוהי מסעדה ש100% טבעונית כלומר לא בשר לא ביצים ולא חלב נכנסים אליה. הכל גם אורגני. להפתעתי הרבה גיליתי מזוזות (!!!) על כל הדלתות . שאלתי אם הבעלים גרים באובוד וענו לי שהם גרים בseminyak (מקום יחסית עשיר ליד קוטה) ושהם כרגע בחופשה בצרפת. חבל כי הייתי שמח לפגוש אותם. בכל מקרה אכלתי לשובע. מנה עיקרית, סלט קטן ושתייה עלו לי 180,000 רופיה כ 46 שח. התפריט טיפה יקר בשביל גודל המנות אבל שווה וגם כשאין ברירה... אגב יש מלא מנות ישראליות בגרסה טבעונית(על בסיס טופו וסייטן) כגון שקשוקה, מעורב ירושלמי , חומוס, פלאפל ועוד. המחירים בתפריט לא כוללים 15% מס. לחשב את זה …
יום רביעי 15/8
על הבוקר באו לאסוף אותי כמתוכנן ויצאנו לטיול במספר מקומות. ברובם יש מקדשים , ובכל מקדש צריך להיכנס עם לבוש צנוע- גברים ונשים ללא מכנס קצר+ אם שיער ארוך אז יש לאסוף אותו+ הכניסה אסורה לנשים במחזור (כי מדובר במקום קדוש למקומים).
מי שבא עם מכנס קצר מקבל פיסת בד שנועדת לקשירה על המותניים ומסתירה את הרגליים החשופות. קוראים לזה sarong . בדרך כלל זה חינם אבל יש כאלה שינסו למכור או להשכיר לכם בכסף… אני אישית לבשתי מכנס טיולים שמתפרק.
בסביבות 14:00 עצרו ל 45 דקות במסעדה מקומית ומי שהיה מעוניין יכל לאכול (לא כלול במחיר). מטעמי כשרות לא אכלתי.
הטיול הזה עלה לי 150,000 רופיה ולא כולל כניסות לאתרים: הוספתי בנפרד 15,000 כפול 2 (ל2 מקדשים) ועוד 60,000 למקדש העיקרי והמאד מתוייר besakikh temple. סהכ הטיול היומי הזה עלה לי 240,000 רופיה.
בערב הלכתי למסעדה טבעונית אחרת- zest ubud. גם היא כולה טבעונית! וללא גלוטן לפי מה שהבנתי (שווה שוב בדיקה). מלא אנשים, עיצוב חמים, עובדים שירותיים וחייכנים. כל המנות על בסיס צמחים וירק. מנות די מקוריות ולא כזה התחברתי אבל לא רע בשורה התחתונה (וגם יחסית זול). מנה עיקרית וסלט עלו לי 100,000 רופיה.
יום חמישי 16/8
בשעה 2 לפנות בוקר אספו אותי באכסנייה לאחד הטרקים הכי יפים שראיתי. טרק זריחת השמש על הר בטור Mount Batur sunrise trekking.
כמובן אם תחשבו שתהיו לבד שם, אז טעיתם. כל העולם היה שם! מאות תיירים היו שם וזה אף יצר לפעמים קצת פקקים בעלייה על ההר.
כמה המלצות:
- לישון היטב לפני (ב 2:00 אוספים אותכם מהאכסניה שלכם באובוד. אם אתם יוצאים מאזור מאוחק יותר כמו קוטה אז קחו בחשבון איסוף ב 1:00 או מוקדם מזה)
- לקחת סוודר פליז כי בשעות האלה קריר, בעיקר בפסגת הר הגעש.
- כמובן זוג נעליים טובות (מאמין שאפשר בסנדלים אבל לא נוח)
- פנס ראש (מחלקים לכם פנסי יד אבל פנס ראש עדיף בעיניי אז כדאי להביא משלכם)
- בקבוק מים גדול!!
המחיר לטרק הזה הוא 350,000 רופיה (בהרבה מקומות מוכרים אותו ב 400,000 או אפילו יותר!
את הטיול הזה כמו האחרים עשיתי באזור ubud שילמתי דרך סוכנות בשם BB Tours&Information שנמצאת ברחוב הראשי של אובוד, Jalan Raya Ubud street
טל נייד (התכתבתי איתם אחכ גם בוואאסאפ):
6285737268735+
אימייל: [email protected]
אחרי האיסוף נוסעים כשעה (מאובוד) עד לשדה קפה, ושם ישבים ומקבלים קפה/תה מקומי אורגני ופנקייק עם בננה. לטבעונים (תגידו מראש) מקבלים שתי פרוסות לחם ושתי בננות במקום הפנקייק.
נוסעים עוד 15 דקות ובשעה 3:45 בערך מגיעים לשטח הכינוס שם כל קבוצה חוברת למדריך מקומי . חשוך לגמרי ואפשר לראות מראה שמיים עם כוכבים מדהים!!
ב 4:00 מתחילים את העלייה. לוקח כשעתיים לעלות.
בהתחלה הולכים כמה דקות על כביש עם אספלט ואז נכנסים לשביל של ההר. מאופיין ברובו באבנים. למעלה לקראת הקצה הופך יותר לאפר וולקני שחור.
העלייה לא קשה בכלל, אם כי נדרש מינימום של כושר. אפשר לעלות לאט יותר עם הפסקות תכופות כפי שעשיתי ועדיין להספיק לזריחה.
יש שתי נקודות לצפייה בזריחה. הפסגה הראשונה בערך ב 1531 מטר. אפשר להמשיך לעלות עוד כמאתיים מטר ולהגיע לפסגה השנייה.
למעלה וגם באמצע הדרך מחכים לכם מקומיים עם בקבוקי מים (קטנים) וקולה אבל בתשלום כמובן.
הדרך חזרה למטה בעיני יותר קלה טיפה כי היא נעשית באור יום, וגם לדעתי זו דרך שונה -בחלקה לפחות. כשמגיעים למקדש למטה, חוברים לכביש אספלט ומשם פשוט צועדים על הכביש (חלקו בירידה) כ45 דקות.
ב4:00 התחלתי לצעוד. ב 8:30 בערך כבר הייתי בחזרה לחנייה שממנה הגעתי ושם המתין לי הנהג שלנו.
אחרי הליכה כזו יש רצון אחד והוא מקלחת טובה, לישון ומאסג׳ ברגליים ! :-)
שבת בסמיניאק Seminyak
כל השבת עברנו בחב״ד. קיים בית חב״ד קטן ומקסים כבר שנה וחצי. בלב מדינה מוסלמית לא ברור מאליו!
המשפחה החבד״ניקית פשוט מקסימה ואירחה אותנו מכל הלב! בערב שבת היה מניין והגיעו מלא תיירים (בעיקר צרפתים אבל גם קצת ישראלים). בשבת עצמה היו הרבה הרבה פחות אנשים.
מסיבות בטחוניות לא ניתן לפרסם את הכתובת שלהם פה. מי שמעוניין ליצור קשר איתם מוזמן בחום לפנות בוואטסאפ לאורן (החב״דניק) במספר
811-3993-770
להוסיף בהתחלה +62
