הטיול התרכז במרכז ומערב קורסיקה ותוכנן בדגש על הליכות יום.

בלזק תיאר את קורסיקה כ ״אי צרפתי רוחץ בשמש איטלקית״. בחודש מאי עדיין קר. השמש של בלזק תגיע בקיץ...

הקורסיקאים, חלקם לפחות, מעדיפים לראות את קורסיקה עצמאית, ושלא ״ידביקו״ לה את איטליה ובטח לא את צרפת.

קורסיקה מכונה גם L'Île de Beauté – "אי היופי", ועם כינוי זה אי אפשר להתווכח.

האי קורסיקה מוקף מפרצים יפים, אשר מהם צומחים להם בבת אחת ובדרמטיות הרים גבוהים הבנויים סלעי שיסט וגרניט. הנוף מגוון ושטח עצום מהאי הוא שמורת טבע מוכרזת. יש בקורסיקה מספר גדול ביותר של שבילי הליכה מסומנים. חלקם ארוכים כמו ה GR20 החוצה את האי לאורכו, וה Mare a Mare החוצה את האי לרוחבו, ובנוסף הרבה שבילים קצרים ולכן האי מושך אליו טרקיסטים רבים, בעיקר מצרפת וגרמניה. יש לקורסיקה היסטוריה ותרבות ייחודית, מאות יצרני יינות, גבינות ודבש. צמחיה ים תיכונית ויערות ערמונים.

קורסיקה היא לא צרפת ולא איטליה אלא מותג ייחודי מלא קסם!

תכנית הטיול (בסוף הקובץ מספר הערות כלליות).

יום 1

הגעה למרסיי בבוקר.

איפסנו את המזוודה הגדולה ב Safe baggage בטרמינל A1 ויצאנו לכמה שעות לעיר עד הטיסה של Air Corsica לעיר קלבי (Calvi).

טיפסנו לכנסיית "נוטרדאם גארדה" לתצפית מרהיבה על העיר וסביבתה, ביקרנו בנמל הישן וברובע Panier על סמטאותיו הצרות עמוסות הגרפיטי.

מרסיי עמוסת מהגרים והומלסים השוכנים בתפאורה של בניה מונומנטלית מפוארת -הד מימים אחרים (ואולי טובים יותר).

מרסיי פרטים טכניים:

בשדה התעופה פונים שמאלה מ Hall A כ 200 מטר עד לתחנות האוטובוסים.

אוטובוס לעיר (בשעת העומס לקח כמעט שעה) עוצר בתחנה היחידה של הקו St. Charles.

מהתחנה ניתן להגיע לאזור הנמל ברגל - כרבע שעה הליכה. אנחנו התניידנו במטרו.

לקחנו Metro 1 לכוון Fourragere וירדנו בתחנה השלישית בשם Esteangin.

מהתחנה עלינו ברגל מרחק של כ 1 ק"מ לכנסיית ״נוטרדאם דה גארדה״ .

מהכנסייה ירדנו ברגל כ 25 דק' לכיוון הנמל הישן והרובע העתיק של מרסיי רובע Panier .

עלינו שוב על המטרו 1 בתחנת הנמל Vieuo port וחזרנו ל St. Charles (יורדים בתחנה השנייה).

מתחנת סנט צ׳ארלס לקחנו אוטובוס קו 91 חזרה לשדה התעופה (20 דק').

טיסה ממרסיי לקורסיקה (שעה טיסה) נחיתה בקלבי.

משדה התעופה לקלבי ניתן להגיע רק במונית או ברכב שכור (כ 15 דק' נסיעה).

קלבי היא עיר חוף, ממנה נשקפים הרים גבוהים ודרמטיים, ובמאי נגלו אלינו ברקע פסגות מושלגות.

התמקמנו במלון חמוד, נקי ופשוט Casa Bianca. ללא מעלית. כשראינו את קברניט הטיסה שלנו וצוות הדיילים נכנסים למלון הבנו שאנחנו במקום הנכון.

בלילה האחרון שלנו בקורסיקה חזרנו לאותו מלון. שידרגו אותנו לחדר סופריור מקסים מעבר לכביש. מומלץ לאכול ב A Funtana (במיוחד הצטיין הריזוטו לימון!).

יום 2

נסענו מקלבי על T30 צפונה ובהמשך פנינו ל T20 לכיוון קורטה Corte. עיירה יפה בין ההרים. מקורטה נכנסנו לעמק Restonica. נסיעה בכביש צר לאורך הנהר. בקצה הכביש חנינו במגרש חניה קטן (השם של נקודת ההתחלה באפליקציית ניווט Bergeria De Grottelle). ממגרש החניה התחלנו מסלול הליכה שארך כ 6 שעות הלוך-חזור. המסלול הוא חלק מה GR20 טיפסנו לאגם Melu ( Lac Melo), שגובהו 1711 מטר מעל פני הים, עליה מצטברת של כ 350 מטר. אגם יפיפה בינות להרים מושלגים. בשלב האחרון של העלייה מתגברים על המצוק בסולמות ושרשראות ברזל (דרגת קושי סבירה). מאגם מלו המשכנו לטפס לאגם Capitellu שגובהו 1930 מטר מעל פני הים. באמצע מאי מצאנו אותו קפוא לגמרי. בחלק מהדרך אליו חצינו שלוגיות.

זה היה ה high light של הטיול לכן יש לשקול אם לעשות אותו ביום הראשון בקורסיקה. הכי חשוב לכוון ליום עם מזג אוויר טוב.

לינה ב Hotel U Frascone בעיירה Veneco כרבע שעה נסיעה מדרום לקורטה. מלון קטן, מעוצב במתיקות, נוף נהדר מהחלון. ארוחת בוקר נחמדה וצוות נעים.

Lac Capitellu, צילום: ענת כהן-וינברגר

יום 3

קורסיקה מתעוררת להפתעתה ולהפתעת החזאים לשלג. במהלך הבוקר, לאחר שהשלג נרגע נסענו לקורטה לאזור המצודה והסמטאות העוטפות אותה. עלינו ברגל ל Beleverda - מרפסת תצפית יפה על העמק ועל הפסגות הלבנות המושלגות מסביבו.

בשעות הצהריים יצאה השמש וניצלנו את ההזדמנות לצאת למסלול הליכה. מהמפלס התחתון של החניון של המצודה בקורטה (החניון בתשלום) מתחיל שביל הליכה ל Vallee du Tavignanu

עד לגשר Passerelle do u Russulin . כ 2.5-3 שעות הליכה לכל כיוון. הליכה ברובה על קו גובה עם תפירות קלות. המסלול מסומן בשטח בכתום והוא חלק מהשביל Mare a Mare Nord מים לים הצפוני. בדרך יש לחצות נחל, ולכן יש החוזרים מנקודה זו לנקודת ההתחלה.

חזרנו ללינה במלון ב Venaco. בעיירה יש מסעדה אחת בלבד

Restaurant a la place, לא פסגת הקולינריה אך מנות היום היו סבירות.

מבט על המצודה בקורטה, צילום: ענת כהן-וינברגר

יום 4

יצאנו מ Venaco על ה T20 בכיוון כללי דרומה עד להתפצלות לכיוון Gishoni. השלג שירד במשך הלילה כיסה את כל האזור. מ Gishoni עלינו לאזור של אתר סקי שלא צלח. הדרך מטורפת, צרה ומפותלת וברובה לא מאפשרת מעבר של יותר מרכב אחד. נסענו בתקווה שהמפלסת פילסה את הדרך עד למעלה (מה שאכן קרה) כי אין אפשרות להסתובב. לקראת סוף העליה יש התפצלות ימינה או שניתן להמשיך ישר לבקתת Capanelle.

אזור הבקתה היה מכוסה בשלג כבד. התכנית המקורית היתה ללכת במסלול מהבקתה ל Lac de Bastani ( אגם בצבע טורקיז), אך לא ניתן היה ללכת בשלג. תפסנו את ה GR20 במעלה הדרך לאתר הסקי ועשינו סיבוב קצר בשלג לאורך השביל. השביל יורד חזרה לבקתת Capanell.

משם חזרנו על עקבותינו בנסיעה דרך גישוני לכביש T20 והמשכנו דרומה למגרש החניה של המפלים האנגליים Cascade de Anglais, אשר נמצא במעבר ההרים Col de Vizzavona.

צמוד למגרש החניה קבוע שלט המסמן את כיוון ההליכה. תחילת הדרך בעליה קצרה למבנה עתיק. חוצים את שרידי המבנה ופונים שמאלה בשביל אל המפלים. השביל אל המפלים הוא חלק מה GR20. הלוך חזור בנחת כשעתיים.

בלילה שהינו ב Mont d'Oro, מלון דרכים במעבר ההרים Col de Vizzavona.

מלון משפחתי, נראה שידע ימים יפים יותר. הקבלה בחדר קטן, מבולגן, עמוס ריחות ורועש, בו מתנהלים החיים של המשפחה.

החדר שקיבלנו נחמד, מלבד השירותים שהם ב open space עם החדר עצמו...(לא התחברנו לקונספט). המיקום מצוין לטיולים באזור ואין שם הרבה אפשרויות לינה אחרות. המסעדה שלהם מצוינת ואם כבר נקלעתם לשם לא לוותר על תבשיל החצילים עם הגבינות (סופני! ).

יום 5

יום מעבר לחוף המערבי.

המשכנו על ה T20 לכיוון דרום מערב ל Ajaccio, עיר הולדתו של נפוליאון. במבואות העיר ראינו סניף של דקאטלון שגרר אותנו להפסקת שופינג ספונטנית.

חצינו את Ajaccio (שהתגלתה כעיר עמוסה מבחינה תחבורתית) לכיוון מערב, לקצה של חצי האי עליו יושבת העיר, עד לנקודה שנקראת Pnte de la Parta. הלכנו כשעה במסלול המקיף את הקצה של חצי האי. נחמד אבל לא Wow .

משם המשכנו בנסיעה לצוקי הגרניט המקסימים של העיירה Piana.

הכביש ל Piana צר ומפותל, ו״תלוי״ בגובה רב על המצוקים מעל הים. ניתן לצפות מהכביש על תופעה גיאולוגית ייחודית של בליית מצוקי הגרניט בצורת "טאפוני". האזור ידוע בשמו Les Calanches.

לאחר שעברנו את העיירה Piana וחצינו את מעבר ההרים עצרנו ב Tete de Chine ״ראש הכלב״. משם התחלנו מסלול הליכה מסומן בצהוב, כחצי שעה לכל כיוון. בקצה הדרך תצפית יפה על מפרץ פורטו והסביבה. מסלול קצרצר ויפיפה!

המשכנו ללינה ב Porto במלון Costa Rossa residence. המלון במרחק 5 דק' הליכה מהנמל היפה של פורטו.

יום 6

יום זה הוקדש לנהר ה Spelunca שהוא חלק משביל ״מים להר״ ( Mare e Monti).

לתחילת המסלול יש לנסוע בכביש D124 עד למגרש חניה קטן אחרי Ota בסמוך לגשר החוצה את הנחל. רשמנו Spelunca gorge באפליקציית maps me והגענו לנקודת ההתחלה. משם הלכנו במעלה הנחל ל Zaglia bridge - גשר גנואי נאה ובריכות נהדרות לרחצה בקיץ. חובבי הגיאולוגיה יהנו ממראה השביל העובר בחלקו בתוך דייק שלילי מקסים!

המסלול הוא הלוך-חזור. כשעה כיוון בנחת. כשחזרנו למגרש החניה הלכנו מספר דקות במורד הנחל לגשר גנואי נוסף שניתן לראותו מהכביש.

בעקרון ניתן ללכת את המסלול מ Evisa עד הנקודה בה התחלנו או אפילו עד Ota. מאחר ואין על הכביש המחבר את אוטה עם אביסה תחב״צ, יש לעשות את המסלול כולו הלוך חזור. בנקודה ממנה התחלנו יש שלט עם מספר של taxi אך לא בטוח שהסידור יעבוד, ומשיחה עם מקומיים הבנו שמחיר המונית המגיעה מפורטו הוא אסטרונומי.

לאחר שטעמנו משני קטעים של הנחל נסענו ברכב ל Evisa. הכביש בין Ota ל Evisa צר ומפותל תלוי על צוקי גרניט זקופים.

במרכז העיירה שתינו ב U caracutu קפה מעולה. משיחה התברר שבעל המקום מסרדיניה וזה כבר הסביר הכל!

מבית הקפה יצאנו לשביל הערמונים Chemin de chataignier, שהרי Evisa נחשבת לבירת הערמונים הקורסית. השביל קצר ונחמד עם הסברים על גידול הערמונים. ההסברים בצרפתית כרגיל בקורסיקה - אפשר לותר.

משם המשכנו לטפס עם הרכב ל Col de Vergio מעבר הרים גבוה מכוסה שלג. מעט אחריו ניתן לראות באופק למטה את אגם Calacuccia.

נכנסנו למלון המטיילים Castle de Vergio במטרה לבדוק אם הדרך ל Lac de Nino פתוחה בתקווה לעשות את מסלול ההליכה לאגם בהמשך הטיול שלנו. לצערנו מזג האוויר באזור לא השתפר בהמשך הטיול, האזור כוסה עננים והטמפרטורה נעה סביב ה 0 מעלות. באופן כללי המלון מתאים לאנשים שעושים את ה GR20 ומסלולים אחרים בסביבה.

חזרנו למלון ב Porto

יום 7

תכננו לצאת להפלגה מ Porto ל Scandola אך בשל מיעוט משתתפים ומזג אוויר גשום בוטלו ההפלגות. מאחר והתגעגענו לנופי ה Calanches les החלטנו לחזור ל Piana בדרך המקסימה שחצינו ביום החמישי של הטיול. עצרנו לפני פיאנה ליד מסעדת les Roches Bleuse הממוקמת באחד הפיתולים מעל ״ראש הכלב״ ומשם טיפסנו כ 20 דקות בשביל עם סימון צהוב לתצפית מדהימה על הקלנק. הנוף המהמם היה כולו שלנו! חזרנו באותה דרך לרכב ונסענו לעיירה פיאנה. הסתובבנו בסמטאות היפות של הכפר וחזרנו לפורטו. התמקמנו במלון חדש כי בקודם לא היה מקום.

המלון Les flots bleus. המיקום של המלון מעולה. כל החדרים צופים למבצר והכי קרוב שיש למרינה.

כשהשמש יצאה סוף סוף אחה"צ הלכנו דרך המרינה לחוף של פורטו. החוף מלא חלוקים יפיפיים של סלעים מגוונים בגדלים שונים. אי אפשר להפסיק לשחק ולנבור בהם. מהחוף יוצא שביל צמוד לקו המים (כיוון כללי דרום) עם סלעים בלויים בפורמציות מעניינות. הלכנו בו מרחק קצר עד לנחל שחצה את השביל.

יום 8

יוצאים על הבוקר להפלגה מפורטו לאתר מורשת עולם Scandola שהגישה אליו היא דרך הים בלבד או בטרק חופי ארוך.

בדרך רואים תופעות גיאולוגיות ייחודיות של צינורות לבה, פריזמות אופקיות (״משושים״) בסלעי ריוליט ואגלומרטים וולקנים. ההסברים ניתנים ע״י הקפטן בצרפתית בלבד אך מהמינוחים המקצועיים ששמענו פה ושם ניתן להבין שההדרכה מקצועית. גן עדן לגיאולוגים. למרות שבחרנו אנייה גדולה יחסית של חברת Nave va היא הצליחה להתקרב לצוקים ולסלעים. בדרך חזרה האנייה עגנה ל 30 דק׳ בכפר דייגים Girolata. מאוד נחמד, ציורי ונעים. בהסברים על הכפר הוזכרה המילה פיראטים מספר פעמים. את התוכן המדויק לא הבנו אך זה בהחלט הוסיף לאווירה הכללית.

מג׳ירולטה יש שביל הליכה מסומן לג׳לריה Galeria. אוהבי הטרקים שנקלעו למזג אוויר טוב יכולים להפליג לג׳ירולטה ולצאת משם ליום הליכה מלא לג׳ילריה. לג׳לריה ניתן להגיע עם רכב. לא ברור עד כמה מורכב לצאת ממנה למי שהגיע ברגל.

לאחר החזרה לפורטו עם ההפלגה נסענו בכיוון כללי צפונה חזרה לקלבי בדרך הצרה והמפותלת D81 שנסללה אל תוך הקלנק. לאחר כרבע שעה נסיעה ירדנו לחוף Plage de Bussaglia.

חוף חלוקים עם מפרץ מקסים ושקט ושני בתי קפה נחמדים. לא רוצים לדמיין איך המקום נראה בקיץ. השקט של חודש מאי והנוף משרים אווירה של חושה בסיני.

בהמשך הנסיעה נכנסנו לג'לרייה. עיירת חוף נחמדה אבל ללא התפאורה הדרמטית של הרים סביב כפי שראינו בחופים אחרים במערב קורסיקה. מג'לריה לקלבי ניתן לנסוע בכביש המהיר D81 או בדרך נוף איטית ומפותלת D81b.

עצרנו בחוף שנמצא על כביש הגישה לקלבי מעט לפני הכניסה לעיר. נחמד אך מלא אצות יבשות. יש ממנו מבט יפה על המצודה של קלבי.

לקראת ערב עלינו לאזור המצודה, נכנסנו לאזור המוקף חומה. נחמד להסתובב בין הסמטאות.

חזרנו למלון Cassa bianca בו התאחסנו בלילה הראשון.

ג'ירולטה, צילום: ענת כהן-וינברגר

יום 9

נסענו על T30 ל L'ile Rousse עיירה תיירותית. חנינו במרכז ליד השוק המקומי והלכנו ברגל למגדלור. על הצוק בעליה למגדלור מקננים שחפים וניתן לראות את הגוזלים.

המשכנו לכביש D71 ל Pigna כפר יפיפה בהרים. גרים בכפר אמנים, ונחמד להסתובב בסמטאותיו.

עם החזרה לרכב המשכנו לטפס מעט עם כביש 71, נפרדנו מהפסגות המושלגות שהתגלו ברקע והתחברנו שוב לכביש T30 חזרה לקלבי.

טיסה למרסיי ולינה במלון בוטיק נחמד Alex hotel &spa

ממוקם כ 200 מטר מתחנת St Charles.

הערות כלליות:

1. בחרנו לטייל במאי ולא בעונת התיירות. למי שרוצה לעשות את ה GR20 זו עדיין לא העונה ויש לצאת ביולי-אוגוסט. במאי חלק מהבקתות ומעברי ההרים עדיין סגורים אך ניתן בהחלט לעשות חלקים ממנו וליהנות ממראה הפסגות המושלגות.

כבישי הנוף כמו לדוגמה D81 D 124 מאוד צרים ובעונת התיירות נראה שקשה לעצור במפרצי החניה הקטנים ולצאת לתצפיות על הנוף.

החופים במאי כולם שלך אבל עדיין קר ולא מתאים לבטן גב.

2. הדרכים צרות ויש יתרון לרכב קטן.

3. בעזרת אפליקציית ניווט “maps me “ הגענו לנקודות ההתחלה של המסלולים. באפליקציה ניתן לראות את שבילי ההליכה ברגל.

4. כל המלונות שלקחנו הם מלונות 3 כוכבים פשוטים, נקיים ונעימים. המחירים במאי נעו בין ה 70-90 € ללילה.

5. כמעט בכל סופרמרקט יש מפות מפורטות של קורסיקה. ספרי הטיולים בצרפתית. ספרים באנגלית מצאנו בחנות הדקאטלון ב Ajaccio.

6. רוב ההסברים בשלטים והתפריטים הם בצרפתית.

7. ניתן להגיע לקורסיקה בטיסה מערים נוספות בצרפת ובהפלגה מסרדיניה.