יצאנו 2 חברים לטיול של 20 יום במדריד ואנדלוסיה במהלך חודש ספטמבר.
עוד בארץ קראנו ובדקנו וקבענו מסלול טיול מראש ואף הזמנו את המלונות מראש שכן באירופה המחירים עולים כאשר ההזמנה היא ברגע האחרון.
המסלול עליו החלטנו היהי מדריד- קורדובה- גרנדה- בנלמאדנה (קוסטה דל סול)- טריפה (קוסטה דל לוז)- סביליה- מרידה- מדריד.

יום 1- טיסת ערב למדריד
 לקחנו משדה התעופה את המטרו (מאוד נוח וזuל 5 יורו!!) הגענו ב 11 בלילה למלון cason del tormes שנמצא במרחק 2 בלוקים מתחנת המטרו של פלזה אספניה ובכלל במיקום מעולה - דקה מגראן וייה- אחד השדרות הראשיות של מדריד עם שלל מסעדות וחנויות, ארמון המלך במרחק 5 דקות ופלזה מאיור וסול במרחק של 10-15 דקות. המלון מעולה, הצוות דובר אנגלית, החדרים גדולים, מוארים ושקטים והרחוב שקט, אזור בטוח. יום 2- מדריד- ארמון המלך- הארמון מאוד מאוד מרשים. עשרות חדרים, כל אחד בעיצוב שונה יותר מרהיב מהשני, תמונות ענק, שטיחים, פסלים, ריהוט ממש כמו בסרטים. הכניסה כוללת גם את מוזיאון הארמיה בו מוצגים פריטים עתיקים כמו רומחים, חרבות, שיריונים ואת בית המרקחת הקטן והיפה שנמצאים בקומפלקס הארמון. הסיור כולו לוקח 2-3 שעות.
טיפ- הקופה והכניסה נפתחות ב 10 בבוקר. מומלץ להגיע 15 דקות לפני אז התור עוד קצר (מאוחר יותר הוא משתרע לאורך כל הרחוב) נכנסים מוקדם, יש פחות אנשים, שקט ונעים יותר להסתובב.
גני סאבאטיני- צמודים לארמון. אלו גנים בעיצוב אירופאי קלאסי, שיחים מעוצבים, ורדים ובריכות, הם קטנים ושקטים, מקום טוב לנוח בו בצל לאחר הסיור.
 המשכנו לכיכר ארנאל ממול לארמון, גם בה יש גנים ומזקות וסביבה הרבה בתי קפה. סיירנו רגלית ברובע לה לטינה היפה וחיפשנו בו את נקודות העניין שהופיעו בספר הלונלי פלנט שלקחנו (יש ברובע כנסיות ומנזרים עתיקים, נקודות ארכיטקטוניות ועוד).
לקראת הצהריים המאוחרות הלכנו לשוק סן מיגל. השוק מורכב 15-20 דוכני אוכל בעיקר ספרדי- פירות ים למינהם, טורטייה (פשטידת תפוחי אדמה), גספאצ'ו, נקניקים, פירות, סושי, קינוחים. בכל דוכן ניתן לקנות ב 1-2 יורו "ביס"- בעצם מנת טאפאס- של כל דבר שהם מכינים במטבח. כיף גדול לעבור מדוכן לדוכן, לקחת ביס ולהמשיך וכך לאכול ארוחת צהריים מעניינת. השוק פתוח מהבוקר עד הלילה. הוא עמוס בעיקר בין 1-4 שעת ארוחת הצהריים אז תתכוננו לצפיפות במיוחד אם אתם מבקרים בו בסוף שבוע, עם זאת, אסור לפספס!! אנחנו חזרנו אליו 3 פעמים לארוחת צהרים!!
מהשוק הלכנו לכיכר מאיור, הכיכר הגדולה מלאה מסעדות ודוכני גלידה, המוני תיירים מגיעים לשבת ולשתות כוס יין לקראת אחר הצהריים. יש בה הרבה מופעי רחוב, חלקם טובים וחלקם פחות, צריך להיזהר סביבם מכייסים. בכיבר יש חנויות מזכרות רבות וגם חנויות יותר ספרדיות של מניפות, כובעים ועוד.
המשכנו לכיכר סול המורכבת מחיבור של מספר רחובות ראשיים במדריד שמכילים המון חנויות בגדים, במרכזה מזרקה וברחבה המון מופעי רחוב, קצת יותר טובים מאשר במאיור. אם מגיעים בערב הכיכר מוצפת אנשים, בעיקר צעירים, שיוצאים להנות מהאויר הנעים, לדבר ולצחוק.. רבים מהם פשוט מביאים איתם את היין ויושבים ליד המזרקות לשתות יחד..

יום 3- מדריד
פארק רטירו (הכניסה חינם) זהו פארק גדול מאוד שבתוכו אגם עם סירות שניתן להשכיר, מסלולי הליכה וריצה, 2 מוזיאונים קטנים (כניסות חינם) והרבה פינות חמד.
צמוד אליו נמצאים הגנים הבוטניים הכניסה אליהם היא בתשלום. בגנים יש קומפלקס סגור שמכיל 3 אולמות של אזורי אקלים שונים עם הצמחייה האופיינית, מאוד מרשים ויפה!
 יש בו איזור של תערוכת עצי בונסאי, אזור גדול ויפה עם הרבה מזרקות ובריכות שמוקדש לורדים שונים, אזור של גינת ירק מאוד יפה ובהמשך כל צמח שתוכלו להעלות על דעתכם. ליד כל צמח/ עץ יש הסבר ושם.
הגנים מאוד מאוד יפים והביקור מאוד מומלץ!!
את חציו השני של היום בילינו במוזיאון הפארדו. המוזיאון מורכב בחלקו גדול מתערוכה קבועה וחלק קטן של תערוכה מתחלפת. אל האזור הגדול בימים מסויימים ובשעות מסויימות יש כניסה חינם- תבדקו מתי!! אל התעורכה המתחלפת הכניסה תמיד בתשלום ואז אפשר לבחור אם רוצים, כשאנחנו היינו זו הייתה תערוכה של ציוריו האחרונים של רפאל, למרות שאיננו אנשי אמנות נהנינו ממנה מאוד..
המוזיאון ענק, ניתן לבלות בו מעל יומיים וכרטיס הכניסה אף מתיר זאת..
בערב יצאנו לסיור טאפאס עצמאי. ישנם המון מקומות שקוראים לעצמם בר טאפאס או מסעדות שמציעות טאפאס, קיבלנו טיפ במלון לגבי איזור אליו הולכים המקומיים ויצאנו לשם. מדובר ברחובות שיוצאים מפלזה אנה לכיוון paseo del pardo ודרומה לכיוון אטוצ'ה. הם מתחילים להתמלא סביבות 9-10 בלילה. למי שמחפש מקומות קצת יותר מתויירים פלזה אנה זהו האזור.

יום 4- טולדו
נסענו עם הרכבת מתחנת אטוצ'ה. מומלץ לקנות כרטיס הלך חזור כי הרכבת בחזרה יכולה להיות מלאה. (עלות כרטיס כזה- 21 יורו). משך הנסיעה 30 דקות. תחנת הרכבת בטולדו נמצאת מחוץ לעיר העתיקה. מיד עם הגעת הרכבת ממתין בחוץ אוטובוס שאוסף את כל הנוסעים ויוצא לעיר, 5 דקות נסיעה.
טולדו בנויה על גבעה גדולה והרחובות הן סמטאות שעולות ויורדות בה. ביקרנו במוזיאון הספרדי שהיה מאוד מרשים, בקתדרלה הגותית הענקית של טולדו, בבתי הכנסת העתיקים ושוטטנו ברחובות היפים. הרכבת חזרה היתה ב 16:20 ואנחנו הרגשנו ש 6 שעות לא ממש הספיקו והיינו צריכים למהר כדי לראות את הכל לכן הייתי ממליצה על ביקור של 7-8 שעות. כמו בכל עיר עתיקה יש רכבת תיירים שעושה סיור נופים מסביב ובתוך העיר, זהו המקום היחיד שהייתי ממליצה לקחת אותה שכן יופייה של טולדו נראה ברובו מבחוץ... רכבת התיירים לא מסונכרנת עם האוטובוס והרכבת הראשית למדריד וחשוב לברר היטב מתי היא חוזרת לנקודת ההתחלה (לא ניתן לרדת באמצע!) כדי לא לפספס את הרכבת חזרה.

יום 5- נסיעה לקרודובה, יום 6 קורדובה-
שכרנו רכב דרך חברה בארץ ואספנו אותו באטוצ'ה. זה היה מאוד נוח משום שמאטו'צה יוצא כביש ראשי ליציאה ממדריד וזה מאוד פשוט לצאת מהעיר.
הנסיעה לקורדובה ארכה 3 שעות.
 בתוך קורדובה הנסיעה באוטו היא מאוד מסובכת, העיר העתיקה עוברת שיפוצים נרחבים ורחובותיה הקטנים גם כך נסגרים ונפתחים לסירוגין. רוב הרחובות הם חד סיטריים ובהתאם לשיפוצים לפעמים משנים להם את הכיוון בהתאם לצורך. כל השינויים האלו מתרחשים כל יום ולא יופיעו במכשיר ה GPS שלכם לכן חשוב מאוד אם אתם מתאכסנים במלון בתוך העיר העתיקה להתקשר למלון ולבקש הוראות הגעה מפורטת ולברר האם הגישה למלון פתוחה או חסומה.
רוב המלונות בקורודובה (ובכלל בספרד) דורשים תוספת תשלום על חנייה, 8-12 יורו ליום.
בקורדובה יש מספר אטרקציות-
לה מסקיטה- המסגד הגדול במרכז העיר העתיקה. הכניסה אליו היא חינם בימי ראשון 8-10. זהו מבנה מאוד מרשים מבחוץ ומבפנים אסור לפספס!!!.
 אלקאזר- טירה/ מבצר עם גנים יפיפיים. ב 20 הימים שטיילנו באנדלוסיה אלו היו הגנים הכי יפים שראינו- חלקת ורדים, בריכות דגים, עצי פרי והכל נקי ומצוחצח!
כיכר טבריה ופסל הרמב"ם.
 בית הכנסת העתיק.
טיפ- מסעדה ספרדית שמגישה פאייה מעולה במחיר סביר- Las Piconeras בפינה דרום מזרחית של המסגד רחוב corregidor luis de la cerda 73.

יום7- נסיעה לגרנדה, יום 8- גרנדה
שהינו בגרנדה לילה אחד וכל היום שאחריו.
המלון היה במרכז העיר המודרנית שנמצאת מתחת ל 2 הגבעות עם האטרקציות- רובע אלבייסן וארמון אלהמברה. גם מרכז העיר גרנדה מאוד יפה וזו עיר ממש נעימה ונחמדה להסתובב בה.
 בערב הגעתנו הלכנו לטייל באלבייסן. הרובע שוכן על גבעה נישאה וקשה מאוד להגיע אליו רגלית, ניתן לקחת אוטובוס מהכיכר המרכזית בעיר, 10 דקות נסיעה, הירידה לעומת זאת הרבה יותר קלה ויפה וניתן לעשות אותה רגלית. הרובע מאוד מיוחד בבנייתו, מכיכר סן ניקולס נשקפים נופים מאלפים של הארמון ויש שם מסעדות ובתי קפה, קצת יקרים, עם נופים יפים.
טיפ- מסעדה מרוקאית באל בייסן עם מחירים מאוד סבירים- Meknes Rahma רחוב peso de la harina 1 כניסה דרך רחוב sacramonte.
למחרת ביקרנו באלהמברה. זהו קומפלקס של ארמון, גנים ומבצר. את הכרטיסים ניתן ומומלץ לרכוש מראש בארץ דרך ticket master כך תוכלו לקבוע את השעה הנוחה לכם לבקר בארמון- לקומפלקס הארמון והגנים יש 2 כניסות- 1 כללית שקובעת האם תיכנסו לקומפלקס בבוקר או בצהריים והשנייה בתוך הקומלפקס ספציפית לתוך הארמון. בין 2 הכניסות יכול להיות פרק זמן של מעל 4 שעות לכן הזמנת כרטיס מראש תבטיח לכם לוז נוח יותר. אם מזמינים מראש אוספים את הכרטיס ב la caixa- קופה אוטמוטית כמו כספומט שנמצאת בכל פינת רחוב בכל עיר ספרדית או מהקופות המוצבות בכניסה לארמון.. כדי לאסוף את הכרטיס יש להביא את כרטיס הויזה עמו נעשתה הרכישה.
אנחנו נכנסו בצהריים, בילנו 3 שעות בגנים ואז נכנסו לארמון לעוד שעה. זה בהחלט הספיק ואף היינו מותשים בסוף, במחשבה חוזרת הייתי ממליצה לעשות להפך- לקבוע כניסה מוקדמת לארמון ואחר כך בזמן שנותר לבקר בגנים.

יום 8- נסיעה לקוסטה דל סול
 רצועת החוף היפה שזורה עיירות וערים רבות. חיפשנו מקום לא מתוייר מדי וקצת יותר מסורתי ומצאנו את Benalmadena, עיירה שבנוייה על צלע הר ו"נשפכת" אל החוף. העיירה נמצאת על כביש A7 שמחבר את כל העיירות והערים של הקוסטה ולכן מאוד נוחה הגישה אליה וממנה.
טיפ- שהינו במלון CasaRosa זהו מלון שמנוהל על ידי משפחה מקומית נחמדה מאוד. יש בו 15 חדרים והוא מאוד יפה, שקט ונעים. 4 הלילות שבילינו בו היו מהטובים ביותר בכל הטיול.
יום 9- נסענו למרבייה לחוף הים, העיר מאוד מתויירת על ידי אנגלים ונורדים.. המרינה שלה קטנה יחסית אך ניתן למצוא שם הפלגות למניהן וספורט ימי. בערב נסנענו למרינה של benalmadena שהיא אחת המרינות המרשימות ביותר שראינו אי פעם. מכילה 4 קומפלקסים של איים צפים עליהם בנויות דירות נופש ומתחתיהן יש מקום עגינה ליאכטה הפרטית.. vמרינה מלאה במסעדות שמגישות דגים ופירות ים מעולים והרבה חנויות לתיירים. מהמרינה יוצאות מדי יום עשרות הפלגות במחירים סבירים (15 יורו לשעה וחצי ומקבלים שתייה חינם..)
יום 10- נסענו לבקר בכpרים הלבנים של אנדלוסיה אליהם ניתן לגשת בקלות מ benalmadena.
Rhonda-
העיירה שבנוייה על צוק וידועה בגשר בעומק 60 המטרים שלה. בעיירה ניתן לסייר שעה ואל בסיס ההגשר בנקיק יש מסלול הליכה של שעתיים (הלוך חזור), המסלול נוח בחציו ובחציו השני קצת תלול ויש לבוא מוכנים עם נעליים, כובע ומים. לאורכו יש עצי שקדים, תאנים, תותי יער, מפלי מים, בריכות.. שווה את המאמץ!! (או פשוט תלכו רק את החצי הראשון).
Zahara de la Sierra-
 עיירה שבנוייה על צלע הר מעל אגם כחול. בראש ההר כנסייה/מבצר שניתן לטפס אליהם ולקבל תצפית מדהימה של האזור. העירה הרבה פחות מתויירת מרונדה, משרד התיירות לא תמיד פתוח ואין כל הרבה מסעדות, אולי דווקא בגלל זה שווה לבקר.
בכפר נוסף ביקרנו בהמשך הטיול.
יום 11- יצאנו לשיט מ benalmadena ואחר כך הלכנו לחוף הים ליום מנוחה..

יום 12- נסיעה לקוסטה דל לוז (חוף אטלנטי)- בדרך- יום טיול בגיברלטר
גיברלטר- רצועת חוף קטנה מפרידה בין ספרד לבין מושבת גיברלטר ששיכת לבריטניה. יש גישה רגלית (10 דקות הליכה) או עם רכב ללא תשלום (יש לברר לפני שחברת ההשכרה האם מותר לעבור את הגבול לגיברלטר), יש להראות דרכונים אך לא מקבלים חותמת..
גיברלטר זהו צוק נישא, למרגלותיו נמצאת העיירה גיברלטר והצוק עצמו הוא שמורת טבע. תחילה יצאנו לנקודת אירופה- הנקודה הדרומית ביותר של גיברלטר ממנה ניתן לראות את אפריקה (זוהי אינה הנקודה הדרומית ביותר באירופה, זו נמצאת בטריפה), אחר טיפסנו עם הרכב חצי מגובה הצוק עד לכניסה לשמורה, יש לשלם בכניסה ותשלום נוסף אם נכנסים עם רכב. בתוך השמורה הגישה לרכב מוגבלת בחלק מהמקומות ויש לטפס הרבה ברגל אך זה שווה את זה!! למי שלא מעוניין לטפס ניתן לחנות את הרכב בעיירה ולקחת משם tour- יש עשרות כאלו ולהם יש גישה חופשית ברחבי השמורה וגם תקבלו הדרכה. יש מספר נקודות עניין בשמורה- תצפית בפסגה הדרומית על אפריקה, מערת נטיפים, מושבת קופים (!), מערות שחפרו הבריטים ובהם מערך ההגנה של הצוק ועד מבצר וכנסייה. מדובר בביקור של מספר שעות.
בסוף ירדנו לעיירה לאכול ארוחת צהריים מאוחרת. לצערנו גילינו שמדובר באחד המקומות המלוכלכים והלא נעימים באירופה. לא ממליצים ללכת לשם, אין שם שום דבר מעניין מלבד חנויות פטורות ממכס ובתי כנסת של הקהילה החרדית הקטנה ועם זאת המאוד חזקה שנמצאת שם..
המשכנו ליעד שלנו- חוף valdevaqueos צפונית לטריפה.

יום13- Valdevaqueos
זהו חוף ים של דיונה ענקית! מכיוון שזהו חוף אטלנטי ויש רוחות חזקות הוא יותר מתאים לעוסקים בספורט ימי ואכן יש שם עשרות גולשים, קייטים, וגולשי רוח. האיזור פחות מתוייר מקוסטה דל סול ולכן קצת יותר שקט ויותר זול. יש שם מספר בתי ספר בההם ניתן לקחת שיעורים, המחירים מופקעים. (110 יורו לשעתיים שיעור חצי פרטי, 2 תלמידים, המחיר הוא לאדם).
יום 14- נסנענו לטריפה (מרחק 10 דקות מהחוף) לקחנו שיט כדי לראות דולפינים ולוויתנים, השיט ארך 3 שעות ובמהלכו ראינו עשרות לווייתנים ודולפינים. לצערנו למרות שדיברנו ארוכות עם אנשי הצוות בנוגע ליחס לחיות ראינו שאין להם הרבה כבוד אליהם וחשוב להם לספק לתיירים את התמונה הטובה יותר מאשר לא להפריע לחיות..
טריפה עצמה היא עיר נמל ממנה ניתן לקחת מעבורת לטנגי'ר שיוצאת כמעט כל שעה עגולה.. (גם מאלגסירס עיירה סמוכה ניתן לקחת מעוברת לטנגיר)
יש לה מרכז עיר נחמד עם מסעדות דגים ומאכלי ים. ביום שאנחנו היינו היה יריד אופנועים ענק מסתבר שבספרד גלישה ואופנועים הולך יחד..
יום 15- נסענו לעיירה צפונית לחוף בולוניה (10 דקות) גם בה יש חוף עם דיונה ענקית, בחוף זה הדיונה לא היתה מגודרת וניתן היה לטפס עליה, החוף היה עוד פחות מתוייר וכמעט שלא היו שם אנשים.

יום 16- נסיעה לסביליה- בדרך- יום טיול בכפר לבן- Arcos de la Frontera
גם כפר זה בנוי על צוק, הוא פחות מרשים מהבחינה הזאת מרונדה אך יש בו עשרות שרידי בתים בני מאות ואלפי שנים, מאוד נחמד לטיול 2-3 שעות.
יום 17,18- סביליה
האטרקציות בסביליה- הקתדרלה הגדולה ולה גירלדה (מגדל פעמונים מרשים), אלקאזר, רובע יהודי מאוד יפה, זירת שוורים פעילה (יש קרבות ממאי ועד אוקטובר) ומוזיאון בתוכה, נהר ובו פעילויות ימיות שונות.
סביליה עיר מאוד צעירה ותוססת, יש בה עשרות צעירים שלקראת ערב יוצאים לרחובות על אופניים, רולר בליידס, רצים ליד הנהר, משיטים קיאקים. האווירה קצת יותר ספרדית אך משום מה זו העיר מאוד יקרה..
 שהינו במלון ממש על גבול העיר העתיקה במיקום ממש טוב על שפת הנהר. הנהר נמצא מחוץ לעיר העתיקה ולכן המחירים של המסעדות סביבו זולים יותר ומומלץ להגיע לשם לקראת ערב "לתפוס" שולחן עם נוף לשתות יין ולאכול טאפאס עם המקומים. (תעברו לגדה השנייה על הגשר של איזבלה ותפנו שמאלה).
טיפ- מסעדה איטלקית מעולה במרכז סביליה במחירים סבירים- Maccheroni & co, רחוב garcia de vinuesa 26/28.

יום 19- מרידה
חיפשנו עיירה באמצע הדרך בין מדריד לסביליה ולפי הלונלי פלנט החלטנו על מרידה- שמחנו מאוד על ההחלטה כשגענו לשם.
 זו עיירה/ עיר קטנה וממש בתוכה עתיקות מהמאה ה-1 לספירה!! במרכז העיר התגלו מקדש רומאי, אקוודוקט ענק ומרשים, היפודרום, אלקאזבה עתיקה ובה בורות מים פועלים!
בגלל שהעיר קטנה הכל במרחק 5 דקות הליכה וניתן לראות הכל במספר שעות. לחלק מהאתרים שנמצאים פשוט בין בנייני העיר הכניסה חינם, לגדולים יותר ניתן לקנות כרטיס כניסה משולבת שתקף ליומיים.
 שהינו המלון במרכז העיר שם המליצו לנו על מסעדה לארוחת צהריים- כשהגענו הסתבר שהיא שייכת למשפחה יהודית בעלת אדמות שמגדלים ירקות אורגנים ומשתמשים בהם במסעדה. יש להם תפריט של 3 מנות ושתייה ב 12 יורו (1) וכמובן שתזכו ליחס חם מהאב המשפחה שמאוד אוהב לפגוש אנשים ולספר על ההיסטוריה של מקום- שם המסעדה- Tabula Calda, רחוב Romero Leal 11, סמוl למקדש של דיאנה.

יום 20- חזרה למדריד.
ביקור אחרון בשוק סן מיגל, קצת קניות ברחובות שמקיפים את פלזה סול, גשם ראשון של הטיול יורד.. חזרה הביתה יום למחרת..

טיפים כלליים-
לרוב המוזיאונים, מסגדים, כנסיות יש ימים מסויימים ושעות מסויימות בהן הכניסה חינם (לפעמים זה לכל המתחם ולפעמים רק לחלק) אם אתם שוהים בעיר מסויימת מספר ימים כדאי לברר בכניסה לאתר או במשרד התיירם בנוגע לזה.
סטודנטים- למחזיקים בכרטיס בינלאומי יש הנחה בהרבה מקומות אך שימו לב- לרוב צריך להיות מתחת לגיל 25!!!
גימלאים- צגם זוכים להנחה משמעותית.

 דרכים- יש מספר כבישי אגרה, הם מהיקרים באירופה ומסומנים ב AP= autovia peaje, נסו להימנע.. כדאי לברר במלונות או במשרדי התיירות לגבי הכבישים באזור. בנוסף סביב מדריד יש גם כבישי אגרה שנקראים radial.
הכבישים בספרד מאוד מסודרים אך הנהנגים מאוד לא סבלנים וספרד ידועה באירופה כמדינה שיש בה הרבה תאונות דרכים.
חנייה- הרחובות ברוב העירפ מאוד צרים וחנייה על המדרכה מסוכנת לרכב שכור שבטוח ישרטט כי לא ממש אכפת הלם איך הם יוצאים מחנייה העיקר לצאת, אנחנו תמיד חנינו בחנייה סגורה.
דלק- מעט יותר זול מבארץ- בערך שקל לליטר פחות, לא משמעותי _1.5 יורו לליטר) . בכל הכבישים יש תחנות דלק מפוזרות כל כמה קילומטרים ומסעדות דרכים וסופרמרקטים.
רכבות- ככל שמזמינים יותר זמן מראש כרטיסים הם יותר זולים.

מסעדות- נהוג לגבות תשלום נוסף על לחם או על שימוש בשולחן.. 1-2 יורו לאדם!!

מדריד- המטרו נוחה ומאוד בטחחה לשימוש!
במרכז מדריד יש קיוסקים ברחובות ויש בהם מעט פירות וירקות, לחם ובעיקר נקניקים וגבינות. סופרמרקט גדול רק מחוץ לעיר המרכזית נקרא mercadona (הרשת העיקרית בכל רחבי ספרד).

לסיכום-
ספרד מדינה אירופאית מבחינת הסדר הכללי אך עם טוויסט לטיני מבחינת ההתנלהות עם האנשים.
פשוט תזרמו..

 שיהיה לכם טיול מעולה!