בוקר טוב, אני מה זה גרוע, כולם קרועים מהדיסני, חורפיםעמוק, רק אני... אתם כבר יודעים.
אז עדכון קצר מאתמול...
היה כייף, יוםמדהים, מזג אוויר – כאילו אתמול חיברו אלקטרה 4.5 כ"ס לפארק – לא חם ולא קר, מיצריך יותר.
הבוקר התחיל בהתקף לב של נטע כשראתה את תחפושת היפיפייה הנרדמת עלהקולב מול המיטה, כשיעל שלפה שרביט מהתיק גם אני כבר התחלתי לחשוש מה עוד הוברחבמזוודות ללא ידיעתי (ואני עוד אמרתי בבן גוריון "ארזתי לבד, המזוודות היו איתי 24שעות..." )
הליכה מהווארד ג'ונסון לקופות – 7-10 דקות, שווה.
באמת ממליץלהקדים, במקרה עשיתי מספיק רעש בחדר כדי להעיר את כולם, כך שב7:50 כבר היינובקופות, 2 דקות ואנחנו בקסם.
10 דקות ראשונות - הלם טוטאלי של הבנות (כולן) ואז כל אחדנכנס לתפקיד – יעל אחראית על הצד הרגשי (במילים אחרות מתלהבת מהנסיכות יותר מכולן, (אבא בתפקיד הקמב"ץ/רץ – תופר את הפארק בחיפוש ה FAST PASS הבא בתור.
מסקנה אנחנו– הרכב מנצח, עלינו על כל המתקנים, ללא לחץ, לקראת הצהרים כשהיו על השלטים "מנקודה זועוד 80 דק' בתור", אנחנו מדלגים בנחת לתור המהיר, 3-5 דק' ואנחנו צורחיםבמתקן.
הפדיחה היומית : גם אבא דורש צילום עם הנסיכה! אני לא יעמוד בתור ואוותרעל כזו הזדמנות, הילדות סירבו להחזיק לי את היד בחצי השעה שאחרי.. פדיחות האבאהזה...
רבות נכתב על דיסני, אז לא אכביר במילים, האוכל – יקר רצח, צוותים מאדיעילים, מתקנים מאד כיפיים, גם המפחידים ברמה סבירה בהחלט...אושר גדול לילדות.
בתשע בערב, תופסים מקום על המדרכה מול הטירהלקראת הזיקוקים. "ארז לך תדאג לילדות לאכול – כבר 14 שעות על הרגליים", אני רץלפיצה (זה מה שביקשו – לצערי), עד שמוכנה ומצליח לפלס דרך חזרה, נטע חורפת עלהמדרכה. מיכל מגלה סימני "הביתה", ודנה כבר מכריזה – "היום בלי מקלחת – ישרלמיטה".
אז זיקוקים ראו בעיניים מצועפות, וב 23:00 כבר קרעו את הסדיניםמהנחירות.
הימים האחרונים – אדרנלין 100%, יש לפנינו עוד מחר את יוניברסל, והיום "המרדףאחרי האנה מונטנה" – הן ב ט ו ח ו ת שהולכים לתפוס אותה בדיוק יורדת עם טרנינג לקנותלחמניה ושוקו במכולת בבוורלי הילס...
לך תספר להן שאין סיכוי לראות סלב ב LIVE (ואם יש – תשלחו לי מידע מהר, יוצאים עוד שעתיים-שלוש).
דווח הבא – אולימהמדבר...
