טיול תרמילאים ברומניה- אורית ואמיר ורמוס
(או: באנו בגלל המחיר נשארנו בגלל הפשטות
אל רומניה בחרנו לנסוע כי היו לנו רק שלושה שבועות ומעט מאד מזומנים. חיפשנו מקום כמה שפחות מערבי, ועם טרקים. רומניה עלתה על כל הציפיות שלנו- גילינו נופים מדהימים (אפילו לגונות ושלג!), טירות, כפרים שנתקעו בזמן, ואנשים מדהימים.
נחתנו ב-3 וחצי לפנות בוקר בנמ"ת אותופני ההומה עובדים. ישר התכרבלנו בספסלי הפלסטיק והתארגנו לשינה. העובדים ההמומים שכללו את אנשי הבטחון והמנקים השתדלו שלא להפריע. המשכנו את שנת הינקות עד 8 וחצי...עפוצים ירדנו קומה למטה לאוטובוס 783. הרומנים המפותחים בנו דוכן ליד כל תחנת אוטובוס (כמעט...) בו צריך לקנות כרטיס נסיעה ( 1 כרטיס כולל 2 נסיעות -; סה"כ 7 ליי). הנסיעה למרכז בוקרשט אורכת בבוקר כחצי שעה+. אנחנו ירדנו בפיאצה רומנו, שם בעל הדירה אמר שיחכה לנו "אדם גבוה עם שיער לבן". חיכינו 40 דק' על-מנת שה"זקן" יוביל אותנו בבטחה מעבר לכביש (אכן הרומנים מוכיחים את יעילותם מרגע לרגע...). הדירה הייתה יפה מאוד וכללה סלון+טלויזיה+מרפסת (המשקיפה לנוף מהמם של בית הכנסת היהודי באיזור), חדר שינה וחדר אמבטיה עם ג'קוזי, מטבח מאובזר ונקי. עלתה 40 יורו ללילה. אפשר ליצור קשר עם בעל הדירה, בחור מוזר בשם רוברט שייתכן הקורא לעצמו סוהרין בטלפון -; 004072262708 או 0040788599013.
לצערנו בוקרשט לא הצטיינה בהכנסת אורחים מרתקת מי-יודע-מה, נשארנו בה יומיים (בגלל החג). ובזאת מיצינו את החלק של בוקרשט.רביעי בבוקר נסענו לסינאיה. מגיעים לתחנת הרכבת Gara de nord, אליה אפשר להגיע דרך המטרו (קל מאוד להתמצא בו), תחנה אחת במטרו מ-piata victori. כרטיס נסיעה במטרו עולה 2.20 ליי (2 נסיעות), כרטיס יומי ללא הגבלה -; 4 ליי. באופן כללי, הרכבות ברומניה הן אמצעי תחבורה נוח ומאוד מקובל. אמנם חלקן מעלות עובש וזכרונות משנות ה30 במאה ה20 אבל מהירות ויחסית דייקניות בזמן. הרכבת יקרה יותר מהאוטובוסים הבין-עירוניים. יש מספר סוגי רכבות: אינטר-סיטי (IC, היקרה ביותר) ראפיד (R), אקצ'לרט (Ac), פרסונל (P). אנחנו נסענו בעיקר לפי המוטו "מה שבא בא..." ולא לפי "מעמד" הרכבת, וסה"כ לא מצאנו הבדלים מהותיים ביניהן: חנוקות, מלאות עובש (לפעמים מתלווה אליו ארומת שתן מרעננת), לא ברור איזה לאיזה קרון לעלות איפה, (חוץ מהפרסונל המקומות מסומנים ואין בעיית מושבים, וגם בפרסונל תמיד היה איפה לשבת). לקחנו את האקצ'לרט מבוקרשט לסינאיה -; 27 ליי, שעתיים וחצי נסיעה.
סינאיה. ביציאה מתחנת הרכבת הרומנים קופצים עליך ומציעים חדרי שינה. קיבלנו החלטה נבונה לקחת את החדר הראשון והזול שיוצע ומצאנו עצמנו בחדר מסריח ומעופש של איזו משפחה (60 ליי לזוג). ברחנו למחרת לפנסיון ממש קרוב עם סניורה חביבה בשם לוצ'יאנה, חדר נקי ויפה -; Vila Tui (70 ליי לזוג) + 10 ליי לבישול אצלה במטבח הביתי. שני הפנסיונים נמצאים ברחוב שיוצא ימינה מהמזרקה שנמצאת ברח' הראשי שם. 
סינאיה היא מן עיירת נופש ציורית השוכנת בין רכסי הרים מיוערים ביערות אדום-צהוב-ירוק באיזור עם כל מני בתים ציוריים יפים. אנחנו ביום הראשון בסינאיה הלכנו לארמון פלש -; ארמון שבנה סבא'לה חביב בשם קרל במאה ה19. מאוד יפה. עולה 5 ליי לסטודנט, 15 למבוגר. ליד יש בית קפה נחמד, וגם סנאים שמקפצים באמצע הדרינק.למחרת, יום חמישי, נסענו לבושטן. כדי להגיע לבושטן צריך להגיע לתחנת הרכבת ולחכות שם למיניבוס עם שלט "busteni". הנסיעה כ-20 דק' ועולה 3 ליי. בבושטני הולכים לכיוון מלון סילבה (או סילביה), ממש ליד נמצא הרכבל שעולה לגובה 2000 ומגיע לבבלה בהרי הבוצ'ג'י. שם יש קבנה שאפשר לישון. הרכבל פועל עד רבע לארבע ועולה 23 ליי לכל כיוון. אנחנו לקחנו את המסלול המסומן בפס צהוב, הולכים דרך piatra arsa, ומסיימים ברכבל היורד לעיירה סינאיה. באופן כללי יש מבבלה הרבה מסלולים של מספר שעות (או ימים), הטרק שעשינו לקח כ-5-6 שעות בהליכה לא מהירה. במסלול הזה גילינו את ה"גאונות סימוני השבילים" הרומנית חסרת הפרופורציות. לעתים סימון כל עשרים מטר ולעתים לא מצאנו סימונים והתחלנו לחפש אותם באיזור. כולל בנק' קריטיות של התפצלות, אז...שימו לב. הלילה בסינאיה שוקק חיים. רק לא של בני אדם. היינו ממש היחידים שהסתובבו באיזור מלבד החרקים והכלבים. ייתכן שזה נובע בגלל שזו לא תק' התיירות מאחר וכן ישנם פאבים ומסעדות באיזור.
ביום שישי נסענו לבראשוב ברכבת (11.5 ליי, כ-1.5 שעות נסיעה). מתחנת הרכבת אם אתם תפרנים קחו אוטובוס מס' 4 למרכז העיר. הנסיעה אורכת כ-10 דקות, יש להזהר מכייסים (מנסיון...). בכיכר המרכזית שנמצאת על המדרחוב republici, ישנה תחנת מידע לתיירים הכוללת גם חוברת עבה עם כל ההוסטלים (וההוטלים) באיזור. הסחבקייה הרומנית עבדה גם פה ואחד מהעובדים קרא לחברה שלו (ג'ינה - 0040745067728) וזו הובילה אותנו לדירה על המדרחוב -; 90 ליי ללילה לאחר מיקוח מתיש (כל הכבוד לשיפי). הדירה כוללת חימום.
אח"כ עלינו למצפה המשקיף על בראשוב. אפשר לעלות ברגל דרך היערות. אנחנו עלינו ברכבל (6 ליי לכיוון אחד) וירדנו במסלול המשולש הצהוב דרך היער (כ1.5-2 שעות, גם פה צריך לשים לב היטב לסימונים, לקראת הסוף הם לא היו ברורים אז התגלשנו דוך למטה דרך היער). כמו כן יש להזהר מאוד מדובים הנמצאים באיזור. בשבת בבוקר יצאנו לטיול באזור, לא לפי שביקרנו בבית הכנסת המקומי (שבשל שיפוצים היו בקושי עשרה אנשים, ואת הקידוש הם עשו בבית הכנסת עצמו ולא בסוכה כי "קר מדי"..). הלכנו בדרך הישנה לפויאנה ברשוב והגענו למקום יפהפה- פיסת דשא הזויה, לא קשורה לכלום, בין ההרים, עם מפלון מקפיא ונחלים, ושולחנות לשש בש. מסתבר שהאתר הזה הוא ה"מכה" של הרומנים- הם מגיעים לפה בהמוניהם, פורקים את תאי המטען מבקבוקים ומתחילים למלא גלונים של מים מהנחל. יש שם גם תחנת אוטובוס (למאותגרים תנועתית).
בערב יצאנו לפאב, המחירים זולים בטירוף- בירה עולה בין 3 ל- 6 ליי.
ראשוןרטזאט Retezat -;טרק 
כדי להגיע לרטזט צריך לקחת רכבת לאחד מהמקומות הבאים: Ohaba de sub piatra או Petrosani. אנחנו נסענו לאוהבה. אין רכבת ישירה לכן לקחנו אחת מברשוב למקום שנקרא Deva לקחנו רכבת בבוקר 9:40 והגענו ב-14:40. הרכבת יקרה בטירוף- 59 ליי! זאת רכבת אקסצ'לרט בדבה יש מקדונלדס בדיוק בתחנת רכבת, כך שאין בעיה להעביר שעה וחצי עד הרכבת לאוהבה. הרכבת לאוהבה עלתה 5.1 ליי והיא פרסונל, חוויה מגניבה למדי- עולים כל מיני סנופקינים, לא היתה בעיית חמצן מכיוון שכל החלונות פתוחים לרווחה, אך בכללי הנסיעה מיועדת בעיקר לתתרנים. תוך שעה ועשרים דקות בדיוק הגענו לעיירה שאלמלא זוג חביב שאמר לנו מתי לקפוץ מהרכבת היינו חולפים על פניה. אנחנו ציפינו למיניבוס (שלמרבה ההפתעה לא חיכה לנו..) לא היה לנו מושג מה לעשות, התחלנו ללכת לכיוון הכביש וראינו ג'יפ- אמא ובן. הסברנו להם שאנחנו רוצים להגיע להרים והם פשוט אמרו לנו להעמיס את המוצ'ילות ולעלות. לא האמנו באותו הרגע- זה היה מדהים- הם לקחו אותנו עד להרים, נסיעה של שלושת רבעי שעה בדרך מלאה סלעים. למי שרוצה לישון ליד אוהבה-יש כמה מקומות מקומות לינה שם אבל הם מרוחקים כמה קילומטרים מהעיירה.הגענו בערב להרים, לקארניק -;Carnic שם יש שתי קבנות, אחת נראית מעולה והשניה פחות.. אנחנו ישנו במוזנחת, אבל הרווחנו את זוג המארחים המדהים- דוריאן ויאנק, שעזרו לנו בה-כ-ל! דוריאן הביאה לנו לחם ביתי שאפתה, אגוזים שקלתה בתנור, מים, גז לבשל את הקבנוסים שלנו, מפה, הסבירה לנו על מסלולים ובכלל היתה מאד חמודה. שילמנו לה 30 ליי כל אחד +20 למפה (כדאי לבוא מצויידים במפה) ועוד 20 על גז ומים. יש מצב ששוה לנסות את הקבנה השנייה כי לא התקלחנו שם (המקלחת זוועתית וקפוא שם), אבל היה גם תנור הסקה שמכניסים אליו גזרי עצים קטנים שלא הפסקנו להתלהב ממנו. בבוקר (יום שני) התחלנו את הטרק שיוצא מהקבנה לכיוון אגם בוקרה Bucura lake.
הטרק מתחיל בכביש ואז נכנס ליער. יש אפשרות לעקוב אחרי המסלול ביער, או להמשיך לכביש עד פיאטרלה. הדרך לאגם היתה אמורה להיות 5 שעות, שעתיים עד לקבנה פיאטרלה, משם עוד 3 שעות לאגם. בפועל התברברנו בדרך בלי סוף. יש תחושה שהשילוט טוב, אבל כל פעם פוגשים שלט שאומר משהו אחר, ופתאום מתחלף הסימן עצמו. צריך לעקוב אחרי הצבע. אנחנו בחרנו ביער והתברברנו שם, אחרי שעה וחצי בערך ראינו שלט לקבנה ג'יאנטינה, לא ללכת לפיו! צריך לשים לב ללכת קודם דרך קבנה פיאטרלה ואח"כ להמשיך משם לקבנה ג'יאנטינה Gentiana. (בדרך חזרה הבנו כמה הארכנו את הדרך) הדרך עוברת ביער כמו באגדות, מלא מפלונים. אחרי ג'יאנטינה הולכים עוד ביערות (היו לנו הרבה קטעים מושלגים, להיערך בהתאם למזג האויר), ואז הדרך עוברת להרים, ואז מגיעים לאגם קטן שנקרא גם פיאטרלה (לא להתבלבל עם הקבנה). כשהגענו לאגם היינו מותשים, לכן יש לקחת את הזמנים שלנו בעירבון מוגבל. שלושת רבעי שעה מהאגם יש טיפוס מטורף על הר, אנחנו עשינו אותו בשלג, אבל הנוף מהפסגה מדהים. מהפסגה רואים את אגם בוקרה, ועושים את הירידה לקמפינג סייט בחצי שעה. יש שם גם בקתת פליטים שאמורה לאכלס 16 איש (למזלנו היינו לבד). באזור קמפינג יש כמה חומות אבנים קטנות שאמורות לחסום רוחות אבל קפוא שם וכמעט לא ישנו כל הלילה. מהאגם עצמו יש כמה מסלולים שרובם כוללים טיפוס להרים בסביבה, אנחנו ויתרנו כי היינו מותשים מהיום הקודם, אבל במפה מפורטים המסלולים (לשים לב שהזמנים במפה לא הגיוניים בעליל ונכתבו כנראה מנסיון של מטפסי הרים). בנוסף צריך לקחת בחשבון שאם מטיילים לא בעונה אין כמעט אנשים שם (אנחנו פגשנו אולי 2-3 כל הטרק) מה שיכול להיות גם מסוכן. חייבים להיערך מבחינת תנאי מזג האויר וההליכה כי לא היה אף אחד שייתן לנו מידע לאורך כל הטרק. היינו יום שלם באגם (חג) ולמחרת חזרנו באותה הדרך. הדרך חזרה קלה יותר, אבל הירידה מסוכנת. 
בחזרה מההרים צריך טרמפ לתחנת רכבת באוהבה או לפטרושני, שילמנו 50 ליי לאיזה זקן כדי שיזיז תתחת שלו וייקח אותנו בסקודה החבוטה שלו (הרווחנו תפוח רקוב). לא היה לנו מושג מתי יש רכבת, אז כדאי לברר לפני. עוד אופציה היא ללכת לכביש הראשי, לנו היה נס משמים ובדיוק עבר מיניבוס שמגיע עד קלוז'! 4 שעות כולל עצירה של שלושת רבעי שעה במזנון מצחין לאכילת הצ'ורבה הכי טעימה ברומניה (כך טענו צמד הנהגים).
קלוז' הלינה ממש יקרה, יש רק שני הוסטלים, אחד נקרא רטרו, הוא נמצא ליד רחוב Napoca. חדר משותף עולה 50 ליי לאדם, זוגי עולה 70 לאדם! ההוסטל השני נקרא Hertai בהמשך רחוב נפוקה, ממול בית החולים. המחיר שם זהה. קלוז' היא עיר חמודה, מלאה סטודנטים, מבנים יפים, מזרקה מנגנת, קניון, אפשר להעביר שם יום.
למחרת נסענו לכפרים!
באיה מארה לקחנו אוטובוס בבוקר, יוצא מתי שבא לו ללא קשר לאינפורמיישן. יוצא מתחנת אוטובוס מרכזית Auto Gara, לקחנו ב-11, 4 שעות, 20 ליי. כל האזור מעונן ומעורפל, כבר בנסיעה התוודענו למוזיקה המקומית שמאכלת כל תא רענן במוח. בבאיה מארה ישנו בפנסיון שנקרא פלורי Flori 60 ליי לאדם, דווקא פנסיון נחמד. אבל באיה מארה נראית כמו תחנה מרכזית אחת גדולה. מתברר שחיי הלילה של באיה מארה מרוכזים בקומה העליונה של הפנסיון שלנו- סנוקר, מסעדה. עשינו שם את השבת. בראשון רצינו לנסוע לסיגט , פחדנו שלא יהיו אוטובוסים אז תפסנו ב-7 בבוקר למזלנו, אין לנו מושג מה התדירות. מיניבוס קטן, שעתיים נסיעה, 12 ליי. הגענו לסיגט ב-9 בבוקר, יום ראשון, הכל שומם. יש בסיגט סניף של carfour, רשת ענקית של סופרמרקטים בכל רומניה. מי שרוצה להתפנק, יש את casa iurca, וילה מקסימה שעולה 150 ליי לזוג. אנחנו ישנו בפנסיון Buti שהיה סבבה לגמרי, הכל חדש שם, נמצא ליד מוזיאון הקומוניזם 120 ליי לזוג. המוזיאון נחמד, עולה 3 או 5 ליי (הנחה לסטודנט). מהרחוב הראשי של סיגט יש מיניבוסים לכפרים ליד, אין שעות קבועות, פשוט שואלים אנשים שמחכים שם. לקחנו מיניבוס לBrasana ב12 וחצי, 5 ליי, חצי שעה נסיעה. בתכלס אפשר לרדת על הכביש בכל כפר שרואים בדרך, להסתובב כמה שעות ותפוס טרמפ או מיניבוס בחזרה. 
למחרת נסענה לBorsa, עיר מיותרת לגמרי, חזרנו קצת חזרה לכפר מדהים שנקרא Sacelישנו באחלה פנסיון על הכביש שנקרא Lacramioara מלא בצימרים קטנים מעץ, עם מרפסת שמשית. 80 ליי לזוג. הכפרים הקטנים מדהימים- כרכרות, כמו לפני מאות שנים, אנשים יוצאים בבוקר עם עגלה מלאה דלעות, קש, עצים. מהרחוב אפשר לעצור טרמפים בקלות לכיוון Borsa, שמשם אפשר לקחת אוטובוס להרבה מקומות ברומניה או להמשיך לטייל בכפרים. אנחנו נסענו לסוצ'אבה, האוטובוס יוצא ב- 15:30 ליד הסופרמרקט. 25 ליי, 5 שעות נסיעה. בסוצ'אבה היה ממש קשה למצוא פנסיון כי היה שם איזה כינוס או ועידה, מצאנו פנסיון Villa alice שהפקיד המסומם הסכים לאכסן אותנו בחדר ששייך לבן של בעל המקום (אם תמונות של מריה מעל המיטה עושות לכם את זה הגעתם למקום הנכון). אבל קחו בחשבון שהכיור סתום, עדות נפשעת לספגטי שהכנו בלילה. עבור התענוג שילמנו 120 ליי! לזוג. בסוצ'אבה אין ממש מה לעשות, יש מצודה נחמדה שההליכה אליה מתחילה מאחורי הסניף של מקדונלדס. שווה להיכנס לטוריסט אינפורמיישן שנמצא במרכז העיר. ליד המקדונלדס יש גם תחנות אוטובוס, כדי לנסוע לכפרים לקחנו אוטובוס מספר 5 שלקח אותנו עד לאזור שליד מיטוק (מין חנייה כזאת ליד פסי רכבת שמחכים בה כלי רכב). משם לקחנו טרמפ עד לכפר שנקרא מיטוק (כמה דקות נסיעה), אחריו יש את דרגון מירנה, כפר יפהפה עם מנזר, בתים הזויים של עמי ותמי, סוסים, יש אגם קטן עם בקתה באמצעו, מזנון עם שירותים נקיים. כדי לחזור לעיר יש מיניבוסים, לא ברור השעות, כדאי לשאול במזנון. עלינו בערך ב-5, וחזרנו עד סוצ'אבה איתו.
מסוצ'אבה חזרנו לבוקרשט ברכבת, יש שם שתי תחנות רכבת, צריך לקחת מבורדוג'ני, לקחנו רכבת בלילה, 7 שעות. 54 ליי למחלקה שניה, 80 ליי למחלקה ראשונה (לא ברור מה ההבדל) למזלנו שותפינו לתא היו אב ובת, ולא אחד מעשרות ההמולסים שהיו שם.
כך תמו להם שלושת השבועות המדהימים ברומניה. אנחנו ממליצים בחום, לפני שהקידמה תחלחל לשם (היא כבר מתחילה..). סה"כ עלה לנו כל הטיול 1000 דולר לאדם (הטיסה 530 דולר).
טיול תרמילאים ברומניה 2008
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
