הכל התחיל בסגר הראשון בקורונה כשקראתי עשרות ספרים באפליקציה "עברית". יום אחד האפליקציה הציעה לי את ספרו של ג'רום ק. ג'רום "שלושה בסירה אחת". סיפורם של שלושה אנגלים תימהוניים וכלב שיוצאים למסע בסירה לאורך נהר התמזה באנגליה.
דני קרמן תירגם את הספר לעברית והוסיף פרק נוסף המתאר את מסלולי הטיול לאורך התמזה.
הסתקרנתי מאוד והתחלתי לחקור את הנושא. גיליתי ששביל התמזה מתחיל במקורות הנהר באזור קוטסוולדס הכפרי והיפה ומסתיים בלונדון. אורכו 290 ק'מ.
תכנון וארגון
מהמקורות עד אוקספורד כ – 100 ק'מ ב-5 ימים.
נעזרתי בשני אתרים :
www.nationaltrail.co.uk/en - אתר השבילים הלאומיים באנגליה ובו תיאור מדויק של השביל ומפה אינטראקטיבית שעזרה לי מאוד.
https://walkthethames.co.uk/ - חברה מקומית שהעבירה לנו את הציוד כל יום. יש באתר הרבה מידע על השביל.
רכשתי את מדריך הטיול והמפות של Cicerone דרך האתר walkthethames, הספר ליווה אותנו בתכנון ולאורך כל המסע.
התחלתי לתכנן 8 חודשים לפני היציאה לדרך. תחילה רכשנו כרטיסי טיסה ללונדון דרך British Airways.
השלב השני , חלוקת השביל למקטעים שמתאימים לנו מבחינת אורך המסלול היומי ומקומות הלינה.
הגבלנו את ממוצע המרחק היומי ל – 20 ק'מ.
נעזרתי הרבה גם בתכנון וגם במסע בעמוד הפייסבוק של שביל התמזה, הדיווחים מהשטח על בסיס יומי נתנו תמונה מעודכנת של מזג אויר, פריחה, מצב הבוץ וההצפות.
https://www.facebook.com/groups/948466562294129
לינות
התלבטתי האם להזמין חבילה דרך החברה שכוללת לינות והעברות או לתכנן לבד. בחרתי לתכנן ולהזמין לבד את מקומות הלינה.
השביל ברובו עובר לאורך הנהר ומקומות הלינה הם צימרים קטנים בתוך ברים שממוקמים ממש על הנהר. בחרתי את הצימרים שנמצאים על השביל, כך לא נזקקנו להקפצות בתחילת או סוף יום. כדי להשיג את המקומות האלה חייבים להזמין חודשים רבים מראש משום שמדובר במקומות קטנים עם מעט חדרים שנתפסים על ידי המטיילים.
נעזרתי במפה האינטראקטיבית כדי לבחור את הצימרים המעטים ולחשב את המרחקים.
מדובר בצימרים קסומים שנמצאים בפינות חמד על הנהר, מגישים ארוחת ערב וארוחת בוקר.
החדרים נוחים, נעימים ומאובזרים.
רוב הצימרים הוזמנו דרך Booking.
Thames Head Inn – הוזמן דרך Hotels.com
המלון באוקספורד הוזמן ישירות דרך אתר המלון.
העברת ציוד
יש הרבה חברות שמציעות את שרותיהן על השביל : בניית חבילות, העברת ציוד, הקפצות, איסוף משדה התעופה ושירותי כביסה.
בחרתי ב- Walk the Thames על פי המלצות בפייסבוק.
התכתבנו במייל אחרי שהזמנתי את כל הצימרים, שלחתי להם את הכתובות וסגרתי אתם על העברת הציוד מצימר לצימר כל יום.
ריצ'רד, בריטי חביב , הגיע כל בוקר לאסוף את הציוד.
פגשנו אותו רק בבוקר הראשון, הוא ליווה אותנו לתחילת המסלול ונתן טיפים.
בסופו של כל יום כשהגענו לצימר, המזוודות חיכו לנו בחדר.
ציוד
ניסינו להקל ככל שניתן על המשקל בתיקי הגב ולמרות זאת התיקים היו כבדים.
מומלץ לצאת עם תיק יום עם תמיכה לגב.
ציוד מומלץ :
מעיל גשם קל
מכנסי גשם
נעלי הליכה טובות נוגדות מים
כובע לשמש
כובע צמר
גרביים להחלפה
נעליים להחלפה
סנדלי שורש
חטיפי אנרגיה ונשנושים
בקבוק מים
תרמוס עם תה
מפות
מטען נייד לטלפון.
ניווט
השביל ברובו מסומן היטב ומהר מאוד לומדים לזהות את הסימנים.
יש מקומות שהסימן נעלם או לא ברור וכדאי להשתמש במפות ובגוגל מפס.
יש קליטה לאורך כל הדרך, אנחנו השתמשנו הרבה בגוגל מפס.
אם במשך זמן רב לא ראיתים סימן של השביל תבדקו אם אתם עדיין עליו.
טעינו בדרך פעמיים ובכך הארכנו את הימים במספר ק'מ.
תחבורה ציבורית
תחב"צ מלונדון לתחילת השביל ומאוקספורד להיתרו נוחה וקלה אך יש לקחת בחשבון שבאזור הכפרי של מקורות התמזה אין אוטובוסים וגם לא מוניות ברוב המקומות. אם התעייפתם, התייאשתם והחלטתם להפסיק באמצע היום אתם בבעיה.
הצפות
אזור מקורות התמזה מועד להצפות אבל הוא האזור היפה ביותר לאורך הנהר.
בין אוקספורד ללונדון פחות מוצף . כשמתכננים טיול חודשים מראש בלתי אפשרי לתזמן את מזג האויר, לכן רצוי לבוא מוכנים. טיילנו באמצע חודש אפריל והגענו אחרי שבוע של גשמים עזים. המקומיים אומרים שבחודשי הקיץ יש לפעמים הצפות אבל פחות. בכל מקרה, טוב לבוא מצוידים עם נעליים וגרביים להחלפה וסנדלי שורש או מגפי גומי. עדיף סנדלים משום שהמגפיים כבדים לסחיבה.
יוצאים לדרך
יום ראשון – נחתנו בשדה התעופה היתרו בלונדון בשעה 10:00, נסענו ברכבת
Heathrow Express לתחנת הרכבת פדינגטון בלונדון. הנסיעה אורכת 20 דק'.
מתחנת הרכבת הלכנו ברגל 400 מ' למלון Hyde Park Radnor Hotel – מלון קטן ונעים, כשמתרחקים מתחנת הרכבת העמוסה מגיעים לשכונה קטנה ונחמדה. המלון במרחק 20 דקות הליכה ל- Hyde Park ממנו מתחיל רחוב אוקספורד.
יום שני – חזרנו ברגל לתחנת הרכבת, קנינו כרטיסים במכונה האוטומטית ונסענו ברכבת 1:20 ש' לכפר Kemble, קרוב אליו מתחיל שביל התמזה.
Kemble הוא כפר קטן ומנומנם, רק כשירדנו מהרכבת גילינו שהסיכוי למצוא מונית הוא אפסי. גוגל מפס הראה לנו שהמרחק לצימר הוא 2 ק'מ.
לא הייתה ברירה וצעדנו ברגל עם המזוודות לכיוון הצימר.
תקלה מס 1 שניתנת לפתרון על ידי הזמנה של הקפצה מראש.
עייפות ומשועשעות הגענו ל - Thames Head Inn – בד אנד ברקפסט שהומלץ רבות על ידי המטיילים על השביל. אהבנו את המקום ואף דירגנו אותו במקום ראשון מבין כל הצימרים בהם ישנו.
החדר ממוקם בחצר, נקי ומאובזר. כניסה פרטית, אמבטיה מפנקת ומיטות נוחות.
יום שלישי - kemble to Cricklade
מרחק הליכה : 20 ק'מ
בבוקר התפנקנו בארוחת בוקר אנגלית, פגשנו את ריצ'רד שבא לאסוף את התיקים ויצאנו לדרך. מזג האויר היה קריר אבל השמיים היו כחולים.
בזמן שליווה אותנו לתחילת השביל הזהיר ריצ'רד מחלקים מסוימים בהם עלה הנהר על גדותיו והציף את השביל. ”באזורים האלה תחלצו נעליים ותלכו יחפות" הציע.
התחלנו לצעוד בתוך מרחבי אחו עצומים, ירוקים, בריכות מים קטנות כתוצאה מהשיטפונות, פריחה בשלל צבעים וכבשים רועות באחו. עקבנו אחרי הסימנים של השביל, הנהר עדיין לא נגלה לעינינו, משפחה של איילים קיבלה את פנינו.
כעבור 4 ק'מ הגענו לכפר הקטן Ewen. מכאן התחלנו ללכת לאורך הנהר.
הדרך ברורה וקסומה, עקבנו אחרי הסימנים והגענו לכפר הציורי Castel Eaton.
במרכז הכפר על שפת הנהר עשינו הפסקת צהרים.
מיד ביציאה מהכפר פגשנו באזורים מוצפים, תחילה סנטימטרים ספורים שלא עברו את גובה הנעליים ובהמשך גובה המים עלה והגיע עד גובה הברכיים. זה היה הרגע שהקשבנו לעצתו של ריצ'רד וחלצנו נעליים. הלכנו יחפות בתוך המים הקפואים.
תקלה מס 2 שניתנת לפתרון באמצעות סנדלי שורש או כפי שנוהגים המקומיים, נועלים מגפי גומי.
הלכנו לחילופין בתוך המים ובאזורים יבשים של השביל.
קרוב מאוד ל – Cricklade, היעד הבא שלנו, הנהר היה מוצף וכיסה את השביל כך שלא ניתן היה לראות איפה הנהר ואיפה השביל.
לא ניתן היה לעבור באזור זה.
בגוגל מפס מצאנו את הדרך היבשתית להגיע לכפר.
Cricklade הוא כפר גדול ועתיק, ברחוב הראשי יש חנויות יד שנייה ועתיקות, ברים ומסעדות ואפילו סופרמרקט.
הגענו ללינת לילה ב - THE RED LION.
הצימר נמצא ברחוב הראשי בתוך בר. החדרים גדולים ונוחים.
יום רביעי – Cricklade to Lechlade
מרחק הליכה : 17 ק'מ
היום השני למסע על השביל, כבר הכרנו את התנהגות הנהר, לקחנו גרביים ונעליים להחלפה. קנינו מגפיים בחנות יד שנייה במחיר 5 שטרלינג ויצאנו לדרך.
חצינו את הכפר בדרכינו לנהר שנראה לכאורה שקט ותמים.
ביציאה מהכפר כבר זיהינו אזור רטוב, מעין ביצה עם מים רדודים, ככל שהתקדמנו בשביל גובה המים עלה. החלטנו ללכת עד שהמים יגיעו לגובה הברכיים. זה קרה מהר מאוד, המים עלו ולא יכולנו לזהות היכן השביל.
החלטנו לחזור. התיישבנו על ספסל ותיכננו את צעדינו, הבנו שלא נוכל ללכת לאורך הנהר. בדקנו בגוגל מפס את הדרך ל- Castel Eaton, כפר באמצע הדרך בו תכננו לעשות הפסקת צהרים. הדרך הקצרה ביותר הייתה לאורך כביש A419, כביש מהיר שההליכה לאורכו לא הייתה סימפטית. לאחר 4 ק'מ ירדנו לכביש צדדי שהוביל ל - Castel Eaton. שם תכננו לחבור לשביל וללכת עליו עד ליעד הבא Lechlade.
עצרנו ב- Red Lion, בר מקומי ותכננו את צעדינו. המקומיים התריעו שהמשך השביל מוצף ולא עביר. החלטנו לקחת מונית. המלצרית במקום הזמינה לנו מונית מ- Swindon, הישוב הגדול הסמוך , תוך 15 דק הגענו לצימר הבא ב- Lechlade.
The Riverside– ממוקם ממש על הנהר, החדרים ממוקמים בחצר האחורית, קיבלנו חדר גדול ומרווח המכיל שני חדרי שינה, אמבטיה ופינת קפה וכניסה פרטית מהחצר. לא הוגשה ארוחת בוקר אך יש סופרמרקט מעבר לכביש. קנינו מצרכים לארוחת ערב וארוחת בוקר.
יום חמישי - – Lechlade to Tadpole Bridge
מרחק הליכה : 16 ק'מ
בוקר שימשי קיבל את פנינו ביום השלישי למסע. הנהר היה שקט ורגוע רוב היום, צעדנו לאורכו נהנות ממפגשים עם ברווזים ששטים בנחת וברווזות מקננות בקינים לאורך הנהר, ערבות בוכיות על גדות הנהר, פריחת צבעוניים מרהיבה ומרחבי דשא.
רגע אחד של הסחת דעת גרם לנו לפספס פנייה וירדנו מהשביל. קל מאוד לזהות טעויות, ראשית סימון השביל נעלם לאורך זמן, שנית, הנהר נעלם מהעין. חזרנו חזרה לשביל ועשינו טעות שניה כשחצינו את הנהר על גשר והמשכנו ללכת לאורכו בגדה השנייה. זיהינו את הטעות לאחר מספר ק'מ, החלטנו לא לחזור ולהמשיך ללכת לאורך הנהר עד שנמצא מקום שנוכל לחצות אותו.
הטעות עלתה לנו במספר ק'מ נוספים, לא התלוננו בשל היופי והאוירה הקסומה שאפפה אותנו כל היום.
לעת ערב הגענו ל- Tadpole Bridge לצימר המקסים Trout at Tadpole Bridge.
הצימר ממוקם בפינה קסומה על הנהר רחוק מכל ישוב, החדר ממוקם בקומה השנייה עם מרפסת קטנה, פינת ישיבה, אמבטיה במרכז החדר, מיטה וכלי אוכל לכלב...
אכלנו ארוחת ערב טובה בבר ולמחרת התפנקנו בארוחת בוקר אנגלית נחמדה.
יום שישי - Tadpole Bridge to Newbridge
מרחק הליכה : 13 ק'מ
היום הרביעי למסע תוכנן להיות קצר במחשבה תחילה. למדתי שבכל טרק כדאי שיהיה יום אחד קל יותר במטרה לנוח.
התחלנו את הדרך לאורך הנהר. עברנו בדרכנו סכרים ובתים בפינות חמד, סירות ובתי נהר לאורך מזחים.
פגשנו ברווזים, סנאים ועופות שונים.
עברנו בשדות ירוקים שהנהר הציף אך לא גבוה מגובה הקרסוליים.
היינו כבר מנוסות בהליכה בתוך מים ולא התרגשנו.
בסופו של יום הגענו לצימר הבא ב- Newbridge.
Rose Revived – כמו קודמיו ממוקם בפינה יפה של נהר התמזה, מיקום מקסים שלוו ושקט. קיבלנו חדר קטן בקומה הראשונה, נקי, נעים ונוח.
ארוחת הערב בבר הייתה טעימה מאוד.
יום שביעי - Newbridge to Oxford
מרחק הליכה : 21 ק'מ
ביום האחרון למסע יצאנו בבוקר בדרכינו לאוקספורד, נקודת הסיום.
מזג האויר היה קר ואפרורי, למרות שנראה היה שכל רגע עלול לרדת גשם זה לא קרה. הרגשנו ברות מזל לאור העובדה שבמשך כל ימי המסע לא ירד גשם, ממש לא מובן מאליו באנגליה.
צעדנו לאורך הנהר בנוף הפסטורלי, פגשנו ברבורים וכבשים, נהנינו ממרבדים ירוקים אין סופיים. ככל שמתקרבים לאוקספורד יש יותר מזחים וסירות על הנהר וכן בתי מגורים בגדה השנייה של הנהר.
לא פגשנו ישובים בדרך, למעט פארק קרוואנים גדול מיושב , ובית הארחה קטן בו עשינו הפסקה Ferryman Inn.
כשעברנו את פארק הקרוואנים , הההנכנסנו לשדות עצומים מוצפים עד גובה הקרסוליים, אפשר היה בהחלט ללכת בנחת מבלי להרטיב את הרגליים.
סמוך לעיירה Swinford , מתחת לגשר, נתקלנו במחסום שסוגר את השביל עם הודעה שקטע זה של השביל סגור לרגל שיפוצים.
יצאנו מהשביל ועלינו לכביש.
בדיוק בנקודה זו מצאנו את האוטובוס לאוקספורד.
לא היססנו, החלטנו פה אחד לסיים את המסע, תוך דקות הגיע האוטובוס שלקח אותנו למרכז אוקספורד למלון Royal Oxford Hotel.
אוקספורד היא עיר אוניברסיטה בה שוכנת האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם. עיר חביבה מאוד, מלאה בצעירים מכל העולם. בילינו את המשך היום בשיטוט ברחובות העיר.
יום שמיני – סוף מסע
דבר ראשון בבוקר קנינו באינטרנט כרטיסים לאוטובוס לנמל התעופה היתרו.
תחנת האוטובוס נמצאת ב - Gloucester Green Bus Station, מרחק הליכה מהמלון, אוטובוסים של חברות שונות יוצאים כל 30 דק'.
משך הנסיעה 1:30 ש'.
האוטובוס הוריד אותנו בכניסה לטרמינל 5 ממנו טסנו הביתה לישראל.
לסיכום -שביל התמזה באנגליה נראה לכאורה קל וידידותי מכיוון שהוא שטוח. במציאות הוא לעיתים מאתגר בשל ההצפות. אם תבואו מצוידים היטב דבר לא יפתיע אתכם. השביל מהמם, שקט ורגוע. הכפרים בדרך ציוריים, מקומות הלינה קסומים. אני ממליצה בחום.
תבואו מוכנים !
ארנה סבן.
