כשהצבא נותן לך חופש של כמה ימים בהפתעה נוסעים לאן שאפשר... ניסינו לרכוש כרטיסים לכל מקום בעולם, בסופו של דבר הצלחנו להשיג כרטיסים רק ליעד אחד – רודוס. אנחנו זוג הרפתקן ותמיד מחפשים טיולים ומסעות, ועל אף שרודוס נחשבת ליעד פופולרי לחובבי ה”בטן-גב” והנופש במלונות, בבריכות ובים, החלטנו לא להיכנע להמון. סגרנו על קונספט כללי – לילה ראשון בעיר החדשה, שני בהרים, שלישי בעיר העתיקה, הזמנו מקומות, ארזנו מזוודות, הדפסנו על חומר כתוב שמצאנו, וקדימה – לנתב”ג!
*לגבי החומר הכתוב – כיאה לרודוס יש הרבה מאוד חומר על העיר ועל מלונות, שופינג ושלל אטרקציות מסוג זה. מכיוון שיש עוד כ”כ הרבה מעבר לזה באי הקטן והנעים החלטתי לכתוב פוסט על מה שאנחנו עשינו – לתת לאנשים כמונו דוגמה למסלול נפלא באי, ששבה אותנו ביופיו, נופיו, טירותיו וחופיו.
יום ראשון לטיול (19.8.14) – העיר החדשה
כמובן שטיסתנו התעכבה ונחתנו בשדה התעופה הקטן לפנות ערב. לאחר בירור קצת על דרכי התחבורה עלה כי: 1. מונית לוקחת 22 יורו לכל נקודה בעיר רודוס, הנסיעה אורכת כ20 דק'. 2. אוטובוס עובר כל רבע שעה- חצי שעה, לוקח 2.20 לאדם לנסיעה של כחצי שעה. 3. אין שום רכב להשכרה לאף אחת מחברות ההשכרה (”high season” אמרו לנו בכל מקום במשיכת כתפיים).
החלטנו על אוטובוס. כרטיסים ניתן לקנות בבית הקפה שצמוד לתחנה, האוטובוס מגיע מהר, מדווח על כל תחנה, נעים ונוח. ירדנו במרחק של כמה מטרים מהמלון בלבד.
לאחר שהתמקמנו במלון, יצאנו לשוטט ולאכול בעיר החדשה. שימו לב – רוח חזקה והשמלות מתעופפות.... הסתובבנו ברחובות נחמדים, עמוסים סחורה למכירה ומסעדות משלל סוגים וגוונים, וכמובן שאי אפשר לפספס את בניין הקזינו הגדול והמרשים.
בעיר מקומות רבים להשכרת רכב (בשלטים גדולים rent a car), רובם פועלים בשיתוף, ומציעים את אותן המכוניות באותם המחירים. ברוב המקומות נתקלנו לאכזבתינו באותה משיכת כתפיים שקיבלנו בשדה התעופה בשילוב גערה שהיינו צריכים להזמין מראש, ורק בשני מקומות הציעו לנו רכבים ברמה גבוהה משהתכוונו במחירים גבוהים בהתאם (60-70 ליום). כשכבר כמעט התייאשנו (בשעה 23:00 – הם עובדים עד מאוחר!) ניסינו מקום אחרון (MARATON) שם מיד נמצא רכב ניסן מיקרה בשבילנו ב50 יורו ליום.
בשעות הערב המאוחרות המסעדות נסגרות ובמקומם נפתחים הפאבים והמסיבות. שיטוט ברחוב הפאבים (ניתן לזהות ע”פ הרעש והאורות, נמצא בסמוך לים בחלקה הצפוני של העיר) יזכה אתכם בשלל מארחים שיזהו את המבטא ויציעו לכם בעברית שלל עסקאות (1+1 על המשקאות, שוטים חינם..), וכמובן נרגילה! אנחנו אמרנו תודה בנימוס וחזרנו למלון לשנת לילה טובה.
יום שני לטיול (20.8.14) – החוף המזרחי
השכם בבוקר התייצבנו יחד עם המוכרת בחנות ההשכרה. תוך כדי פתיחת החנות היא החתימה אותנו בזריזות וביעילות על כל הטפסים והביטוחים (שימו לב שאתם חותמים על השתתפות עצמית של עד 300 יורו, וביטוח תאונות אישיות), לאחר בדיקת נזקים (קיבלנו רכב במצב מצוין) העמסנו את המזוודות ויצאנו לדרך.
*את כל הניווטים ביצענו בעזרת מפות “טוריסטיות” שקיבלנו בהשכרת הרכב ובמלון, ובעזרת GPS (הורדנו לאנדרואיד תוכנת NAVFREE שלא דורשת עדכון אינטרנט ודאגנו מראש למפות טורקיה ויוון – האי מחולק ביניהן)
*יש לציין שברודוס הכבישים הראשיים והנידחים כאחד ברמת תחזוקה נמוכה למדי והם צרים ומפותלים מאוד. הנסיעה יפה ורווית נופים וחווית הנהיגה נהדרת, אך קחו בחשבון שמהירות הנסיעה נמוכה יחסית.
הנקודה הראשונה אליה מועדות פנינו – עמק הפרפרים. שלטים עם תמונות ענק של פרפרים ינחו אתכם בהגעה. בניגוד למה שקראנו באתר – דווקא יש פרפרים, והרבה! ישנם שלושה מקומות כניסה לאתר – בתחתית הנחל (שם יש גם מוזיאון) באמצע (למי שרוצה רק הצצה קצרה), וביציאה העליונה (שם ישנו גם מנזר קטן). אנחנו נכנסנו חנינו ליד המוזיאון ונכנסנו בכניסה התחתונה. השביל המטופח עובר בערוץ נחל זורם ומוצל בצמחיה רבה, לאורכו גשרים רבים, מפלי מים קטנים ואף בית קפה נחמד. המקום עמוס מאוד בתיירים ולכן מומלץ בהחלט לעצור שם בשעה מוקדמת ולחסוך קצת פקקים בשביל ובעיות חניה. במנזר הקטן בסוף העליה מחכה לכם נוף יפה לים, ולידו תמצאו רכבת חמודה ואיטית שעוברת אחת לחצי שעה, ואיתה, תמורת כמה יורו, תוכלו לחזור בדרך המתפתלת לרכב. עד שהיא הגיעה הספקנו לתפוס טרמפ למטה עם שני איטלקים חביבים.
המשכנו לשבעת המעיינות (EPTA PIGES). ההגעה פשוטה ומשולטת. בכניסה למקום קיים קיוסק, מסעדה ושירותים ציבוריים. המעיינות נובעים זה ליד זה ונאגרים בבריכה קטנה וקרירה, ממנה הם נאספים לתוך מנהרה חצובה מסודרת שהיוונים חצבו לטובת הטיית המים לחקלאות. אנחנו קנינו גלידה וליקקנו בהנאה כשכפות רגלינו משכשכות במים בין הברווזים והאווזים הרבים השוחים בבריכות.
המסלול מתחיל בכניסה למנהרה – לאנשים בגובה 1.70 ההליכה נוחה מאוד, מדובר בכ-300 מ' נעימים וקרירים ולא קילומטר כפי שקראנו כאן באתר. שימו לב שחובה להרטיב רגלים – מגיע לגובה 40 ס”מ מקס' ביציאה. מומלץ להביא סנדלים להליכה במים. ישנה גם דרך עוקפת יבשה דרך היער. ביציאה מהמנהרה פונים ימינה לכיוון המפל, וצועדים עוד קצת ליד הנחל עד למפל מלאכותי גדול ומרשים. רוב האנשים מסתובבים כאן וחוזרים, אך אנחנו המשכנו ללכת עוד כ-200 מ' בתוך התעלה המתפתלת היוצאת מהמקום. כאן סוף סוף מצאנו גם שקט מתיירים – יפה ומומלץ. כאשר הגענו לעוד מנהרה (דומה לזו שבה הלכנו) הסתובבנו ושבנו על עקבותינו.
היעד הבא – מנזר צמביקה (TSAMBIKA TSAMPIKA – בכל מקום כתוב אחרת...). המנזר בנוי על הר מצוקי גבוה וממנו נשקף נוף חופים מרהיב! לאחר נסיעה קצרצרה על “כביש החוף” דרומה חפשו שלט גדול עליו כתוב “KYRA” – שמו הנוסף של המנזר. נסיעה עקלקלה במעלה ההר תוביל אתכם לחניון, משם יתחיל טיפוס של 307 מדרגות (לא להיבהל – מדרגות נמוכות ורחבות, ואפילו כמה בודדות בירידה...), חלק מהמדרגות ממוספרות. הקפה של המנזר תספק לכם טעימה ראשונה מנוף חופים מדהים. מדרום למנזר תמצאו את חוף צמביקה – חוף חולי יפהפה.
מכאן המשכנו דרומה לעיר הקסומה לינדוס (Lindos). כבר בדרך נגלה לפנינו נוף העיר הלבנה בין המפרצים הכחולים עליהם חולש האקרופוליס המרשים. ברחובות הצרים המרוצפים בחלוקי נחל ומוצלים בסוכות גפנים, לא נוסעות מכוניות, והסמטאות הצרות הקסומות רוויות חנויות צבעוניות. מומלץ לשוטט גם בסמטאות הצרות עליהן עוד לא השתלטו החנויות, שם הלבן ממש מסנוור.
בסיום השיטוט בעיר מצאנו את העליה לאקרופוליס – מבצר מהפנט ביופיו ובנופיו. ברחוב מחכים חמורים לקחת תיירים במעלה ההר – האמת היא שהעליה קצרצרה וקלילה ברגל. לאחר ששילמנו 6 יורו לאדם, נכנסנו למבצר המרשים והמשופץ המשלב מספר תקופות שונות ואף קיים בו מיצג קטן. כמובן שהנוף משגע.
לקינוח, אחרי שראינו כ”כ הרבה מפרצים קסומים, בחרנו את החביב עלינו במיוחד ונכנסנו לשחיה (קראנו לו חוף גן עדן) – נמצא ממש מעט מדרום ללינדוס. המפרץ הקסום סגור בסלעים כמעט מעל עבריו ונטול גלים וזרמים. שחינו עד לסלעים המיתמרים, טיפסנו עליהם וקפצנו למים, ובעיקר – שטפנו את העיניים במראות החוף הקסום.
מכאן שמנו פעמינו לעיר אמבונס (Embonas / Emponas / Ebonas – הכוונה תמיד לאותו כפר קטן). קיבלנו חדר מצויין במלון מדהים על דופן ההר. בערב אכלנו בטברנות המקומיות האוטנטיות לצד גברים יוונים מבוגרים ששתו אוזו ושיחקו קלפים. בהחלט חוויה נחמדה ושונה מהמולת התיירים בערים. בכפר הקטן עוסקים בהכנת יין מקומי – חנויות יין רבות מציעות טעימות חינם.
יום שלישי לטיול (21.8.14) – החוף המערבי
את הבוקר פתחנו בשחייה בבריכת המלון מול נופי ההרים. משם המשכנו למונוליטוס (monolithos) שפירושו צוק-בודד, ואכן זהו מנזר הבנוי על צוק בודד גבוה וממנו נופי האיים הסמוכים. כבר בדרך קיבלנו תצפית נהדרת על המקום. ההגעה היא דרך אוכף בשביל מסודר עם מדרגות. המבצר השתמר בצורה מרשימה, וכרגיל, הנופים, הנופים....
מכאן המשכנו בכביש היורד מטה אל החופים (נקרא FOURNI BEACH). הדרך תלולה, עקלקלה וצרה, ובסופה שני חופים לא מתויירים. נכנסנו אל החוף הראשון והלכנו צפונה לאורך קו החוף, כאשר אנחנו חולפים על פני תצורות סלע מרהיבות, מערות וצוקים, וכמובן, מי ים צלולים. לאחר כ-300 מ' הגענו למצוק שנוצר מנחל מחורץ, שתחתיו חוף קטנטן וקסום. מצאנו נקודה אסטרטגית להיכנס למים ועשינו את כל אותה הדרך גם בשחייה להביט על הסלעים מלמטה ולהיכנס אל המערות. בילינו כאן כמה שעות לגמרי לבד באחד מהמקומות היפים שראינו!! מאוד מומלץ!
מכאן המשכנו למבצר נוסף – קריטיניה (Kritinia), גם אותו היה אפשר לזהות כבר מהכביש. קריטיניה עצמה היא לא יותר משורת בתים קטנטנה, ואפילו טברנה לא מצאנו בה... למבצר מוביל גרם מדרגות משופץ, וניתן לזהות סמלי אבירים טבועים בחומה. ממרפסת קטנה בחלקו הדרומי של המבצר מקבלים מבט מרשים אל עבר האיים היפים המגיחים מן הים הרוגע.
בירידה מקריטיניה ישנו שלט שמאלה המכווין לJONN'S TAVERNA – היות וכבר היינו רעבים החלטנו לנסות. מדובר במקום פשוט קסום! חוף קטנטן עם צוקים משני צדדיו ומספר מתרחצים, מעליו צופה טברנה לבנה-כחולה אוטנטית. כששאלנו איזה דגים יש המלצר לקח אותנו אל מגירת הדגים הקפואה, והמליץ על מס' דגים. לאחר כמה דקות הגיעו הדגים לצלחות. הטעם נפלא, הנוף נהדר והאוויר טוב – פשוט משגע!
כבר נהיה מאוחר ושמנו פעמינו צפונה לרודוס. בדרך עוד עצרנו באתר נוסף אחרון – יאליסוס (Ialisos). מיד אחרי שדה התעופה פנינו ימינה וטיפסנו בדרך מפותלת על ההר המיוער באורנים. האתר מורכב משני חלקים.
מימין תראו את שדרת הצליבה – דרך ארוכה עם עצים גבוהים משני צדדיה, כאשר מפעם לפעם מופיעה לפנינו דמות מכופפת הנושאת על גבה את הצלב הגדול. כאן פגשנו טווסים מסתובבים חופשי בצידי הדרך. בסוף שדרת העצים נגלה לפנינו צלב ענק כאשר גרם מדרגות קצר מוביל לרחבה שסביבו. פעם היה ניתן להיכנס לתוך הצלב ולטפס לחזות בנוף מתוכו, אך כשהגענו הייתה הדלת נעולה ונאלצנו להסתפק בנוף מהמרפסת.
החלק השני (תמורת שלושה יורו לראש) הינה הקתדרלה, שגם לה תקופות רבות (החל מהתקופה ההלניסטית). המבנה שמור היטב, אפשר לראות את הרחבה המרכזית עם מרפסת המיסה אליה מובילות מדרגות, חדרי מנוחה לאבירים תחת קשתות, והכנסיה עצמה, הבנויה ממספר חדרים קטנים וקיים בה העתק של צלמית של מדונה.
לאחר שמיצינו את המקום על תקופותיו הרבות, חזרנו לרודוס. החזרנו את הרכב ללא בעיות מיוחדות וקיבלנו חדר מדהים במלון SAINT MICHAEL שבעיר העתיקה.
מומלץ (!!) לבלות לפחות לילה אחד בתוך העיר העתיקה. סיור לילי יעניק לכם חוויה מדהימה של עתיקות, אורות, חומות, חנויות ופאבים מקסימים. לאן שלא תלכו יקפצו עליכם מארחים שינסו לפתות אתכם להיכנס לאכול אצלם. למדנו שלהגיד we already ate עוזר להתמודד עם התופעה. אמנם המסעדות יקרות ולא בהכרח ברמה גבוהה במיוחד, אבל המקום כ”כ יפה שזה מפצה על הכל.
יום רביעי לטיול (22.8.14) – העיר העתיקה
לאחר שראינו כ”כ הרבה כנסיות ומנזרים כבר לא יכולנו לחכות לראות משהו יהודי. פתחנו את הבוקר בחיפוש אחר בית הכנסת העתיק.
את כיכר הרובע היהודי זיהינו בקלות – כיכר רחבת ידיים עם עצים גבוהים ביניהם ניצבת אנדרטה ל1607 היהודים שנספו כאן במהלך השואה במספר שפות (כולל עברית). במקום גם מזרקה עם שלושה סוסוני ים. משם לכו ברחוב הרחב לכיוון מזרח, ובפניה הראשונה ימינה (דרומה) לרחוב צר (dossiadou), תוכלו להבחין בשלט המורה לבית הכנסת. לאכזבתנו גילינו שהמקום נפתח רק ב10:00. חזרנו לכיכר לארוחת בוקר קלה בינתיים.
ההמתנה הייתה שווה – בית הכנסת המואר והמרשים משרת קהילה קטנה של כ-20 יהודים בלבד! בעבר היו בעיר 4000 יהודים, 2000 מהם ברחו כאשר הגיעו הגזרות הנאציות לאי, ואילו הנותרים נשלחו לאושוויץ להשמדה. במקום קיים מוזיאון קטן ויפהפה (בחינם – ניתן להשאיר תרומות) המסביר על חיי הקהילה מהרבה זוויות ועל האסון במלחמת העולם השניה. מרתק.
כאשר יוצאים מהשער הדרומי של העיר ניתן להבחין בשביל נעים וירוק בין שתי החומות המוביל לאמפי קטן. המקומיים משתמשים במקום כפארק לריצה. אנחנו לא יכולנו שלא לחשוב על הפחד הגדול שהיה לבוני החומות האלה שגרם לבניית חומות רבות כ”כ, גבוהות כ”כ ומבוצרות כ”כ.
וכאן אספנו את מזוודותינו מהמלון ולקחנו את האוטובוס בחזרה לנמל התעופה.
עזבנו עם טעם של עוד. ככל שטיילנו והעמקנו גילינו עוד ועוד דברים נפלאים לעשות באי הזה, ממש לא רק “בטן-גב”. המלצתנו להקדיש לפחות עד יום לעיר העתיקה ולפחות עוד יום לסיור הרכוב.
מקווים שהצלחנו לעזור, ושפתחנו את הראש לרודוס קצת אחרת....
טיול מהנה!
