בטומי ומערב גאורגיה 12-19/06/2011
בעיתון הופיעה מודעה מעניינת ומסקרנת של חברת אשת טורס.יעד טיסה חדש וטיסה לשבוע המשלבת טיולי כוכב בני ארבעה ימים ויומיים של נופש מפנק על שפת הים השחור,הצעה מיוחדת ללקוחות אמריקן אקספרס.
מיד נדלקנו על הרעיון ובשיחה עם נציגי החברה למדנו שעד כה הנסיעות לגיאורגיה (גרוזיה לשעבר שזה הכינוי שמעליב את המקומיים ושהודבק להם בתקופה הסובייטית) היו לטיבליסי אשר במזרח המדינה ושילבו בעיקר טיולי שטח ואילו ההצעה החדשה היא לעיר בטומי הנמצאת בצד המערבי, לחופו של הים השחור וכי זו עיר עתיקה עם היסטוריה מרשימה והאצולה הרוסית נהגה לבלות ולנפוש בה במשך שנים רבות. הוצע לנו גם מלון מפנק של 4 כוכבים על שפת הים, וטיולים לכל האזור. השתכנענו ונרשמנו.
אשת טורס לא ראתה לנכון לעדכן אותנו מעבר לכך,ליצור קשר לפני הטיסה וגם בלתי אפשרי היה להשיג אותם אך סמכנו על החברה בעלת המוניטין והוותק וקיווינו למצוא מישהו בשדה התעופה. גם שם לא פגשנו אף אחד ומפגש אקראי עם עוד זוג שנרשם כמונו,לימד אותנו שהמדריכה שלנו מחכה לנו בבטומי.
הטיסה קצרה ודי נעימה עם החברה הגיאורגית, היא אורכת כשעתיים ורבע וכדאי להצטייד בדבר מאכל כלשהו ולא להסתמך על "הארוחה" במטוס.
היום הראשון,
קבלת הפנים בשדה התעופה הקטן היתה גם היא נעימה וצמד בני נוער לבושים בתלבושת מסורתית קידמו את פנינו במגש עם בקלאווה מקומית טעימה. מזג האוויר שחשנו היה חם ולח.
המדריכה אכן חיכתה לנו ביציאה וכך הבנו מי עוד איתנו בקבוצה . הנסיעה למלון היתה קצרה וכבר מחלונות האוטובוס אפשר היה להתרשם מההרים המוריקים של גיאורגיה שמתחתם נמצאת בטומי.
להפתעתנו הבנו תוך רבע שעה ששלושה זוגות מקבוצתנו יורדים במלון אחר in tourist hotel מלון חמישה כוכבים ממש במרכז העיר ואילו אנחנו המשכנו לקצה העיר שם התקבלנו במלון 'סן אפירו' החדש והיפה , חיצונית.
תוך כדי התארגנות בחדרים הצופים לים השחור , התחלנו גם להנות מרחש הגלים הנעים אבל גם להבין שהחדר הנקי והסטנדרטי חסר מנורות לילה ואולי איזה סוג של נוחות למלון ששוהים בו שבוע,כמו כורסא ,תאורה טובה וכו'. גם אביזרי האמבטיה היו מעט חלודים ואו לא תקינים. בסיור במלון ראינו שיש בריכה מקורה , אך ייקח להם עוד שלושה ימים עד שיגמרו לנקות אותה.. אין לובי נעים לישיבה או לשתיית קפה או משהוא אחר..יש אינטרנט בחדרים אך קשה מאד להתחבר,יש חוף ים קרוב ונעים .
ארוחת הערב זימנה לנו הפתעה חדשה , מכת פחמימות מרוכזת, מוגשת בצורה לא אסתטית ואין בה שום דבר ממה שהתכוננו אליו כשסיפרו לנו על האוכל הגיאורגי הנהדר.
כן היתה צלחת גדולה של דובדבנים אדומים ומתוקים.
בערב יצאנו בעזרת התחבורה המקומית הנוחה והזולה לתור את העיר, לעת ערב כשאנחנו מצוידים בפתק כתוב בגיאורגית איפה לרדת ובפתק אחר את שם המלון , טלפון וכתובת לכל מקרה כי במלון לא היו כרטיסי ביקור של המלון או מפה של העיר או כל דבר שיכול לעזור לתייר וכן מרבית עובדי הקבלה לא ידעו חצי מילה באנגלית.
העיר התגלתה במיטבה בערב. כל הבניינים הראשיים והכיכרות היו מוארים בתאורה צבעונית מאוד מרשימה גם במושגים של ערי בירה מפורסמים (כמו מדריד), הרבה אנשים טיילו ברחובות הגדולים וההפתעה התגלתה בטיילת, ההולכת לכיוון הים, מוקפת בשדרות עצים רחבות ,עמוסי ספסלים, בתי קפה והרבה משפחות שיצאו יחד לטייל ולפצח גרעינים ביחד, מה שהתגלה כתחביב לאומי, במרכזה של הטיילת בריכות רבות עמוסות מזרקות הרוקדות לצלילי מוזיקה יפה המתחלפת מדי כמה דקות ופסלי ילדים המנגנים בכלים שונים ומעטרים את כיכר המזרקות. המראה יפה מאד וכל האווירה נעימה ושובת עין. טיילנו כשעתיים בערב וחזרנו למלוננו בקלות.
היום השני,
נפתח בהפתעה עוד יותר גדולה כשראינו בחדר האוכל את ארוחת הבוקר העלובה, עם לחם לא טרי ותחושה של זלזול באורח. אבל יום סיורים לפנינו והיום הזה הוקדש להיכרות עם העיר. מתחילים בגן הבוטני העירוני. אף אחד לא טרח ליידע אותנו מה תהיה מהות הסיור בגן וכמה זוגות מבוגרים ומעט מוגבלים בהליכה נדהמו לגלות כי יש עליה גדולה והליכה של כ-3 ק"מ לחציית הפארק.
זהו גן יפה, ירוק , הנמצא על גבעה המשקיפה לים השחור ובו עצים, שיחים ופרחים מכל רחבי העולם .יש אזור אסיה, אמריקה וכו' , הכל מטופח ויפה ונראה שאין בעיה לגדל הכל בגיאורגיה עם 2000 עד 30000 מ"מ של גשמים בשנה ומזג אויר טרופי . ממשיכים לכוון העיר, שם ראינו את הכיכרות הגדולות והמטופחות על הפסלים, הבניינים והפרחים, את הטיילת המרשימה והיפה לאורך קילומטרים, את בניין הדולפינריום, פארק השישה במאי, הטיילת והכיכר שבה בילינו בערב ראינו איפה נמצאים בתי הקזינו של העיר.. וביקרנו גם בבית הכנסת המקומי שכמו שאר חלקי העיר ובנייניה , גם הוא היה בשיפוץ.התרשמנו מגודלו ויופיו ולמדנו שהקהילה המקומית היהודית מאד קטנה אך יש לה עבר מפואר.
ליד בית הכנסת היה מוזיאון למורשת העיר שלא נכנסו אליו. המדריכה,שלנו לא ידעה הרבה על האתרים וההיסטוריה ואת ההתעניינות והסקרנות לשמוע עוד סיפקה המדריכה המקומית שהיתה נחמדה ,בעלת ידע ואנגלית משובחת.
נסענו לאכול צהרים במסעדה ' מגרו לזארי' המיועדת תיירים , מול תחנת הרכבת המרכזית. בבנין אבנים יפה,עם חצר מוריקה, בריכה קטנה עם ברווזים. טעמנו לראשונה את האוכל הגיאורגי הטעים,עם לחם טרי וטוב, טעמנו מקציצות ירק מצוינות המשלבות עשבי תיבול ואגוזים ,כל אחד לפי טעמיו ובמחירים סבירים.
המטבע המקומי נקרא לארי ואחד ממנו שווה שני שקלים.
אנחנו ממשיכים ונוסעים דרומה מבטומי לאורך החוף לכוון מצודת גוניוgonio שממנה השתמרה החומה שהקיפה אותה באר המים שעד היום יש בה מים קרירים וטעימים, חדרי האסירים.ומוזיאון קטן שבו אוסף העתיקות שהתגלו במקום.
ממשיכים דרומה ונעצרים ליד פסל ענק של אנדריי הקדוש הניצב כמעט בתוך מפל מים קטן ומרשים.ומשם לכוון הגבול עם טורקיה שם מוקם בימים אלו מעבר חדיש וגדול להעברת סחורות ומשאיות לשני הכוונים וכן מעבר אנשים ותיירים בין שתי המדינות ששומרות על יחסים טובים.
זה המקום לציין שגיאורגיה היא מדינה נוצרית, שגודלה כמעט פי 4 ממדינת ישראל, יש בה 4.5 מליון תושבים ו 2000 נהרות ונחלים מוכרים. לחופו של הים השחור נמל גדול בו מעבירים סחורות ,נפט ומוצריו וכו' בין הים התיכון לרוסיה והאזור כולו.
חוזרים למלון ואחרי ארוחת הערב שממשיכה להיות מאכזבת. אנו מתבשרים כי שר התיירות של חבל האג'רה שבו אנו נמצאים בא לבקרנו ולברכנו בלוויית להקת פולקלור מקומית.
ההופעה היתה נחמדה והשר אף שמע את תלונותינו על המלון והשירות.
היום השלישי ,
בוקר יפה והמיית ים נעימה מעירים אותנו. זוג דתי מקבוצתנו מתארגן לקניית לחם במאפיה סמוכה וחצי מהקבוצה מצטרפת לרעיון ועכשיו יש לנו בבוקר לחם טעים וטרי..
היום אנחנו נוסעים לכיוון צפון מערב לעבר העיר זוגדידי. הדרך יפה ירוקה, מזכירה לעיתים את אירלנד והירוק שלה ולעיתים את קוסטה ריקה על יערות העד שבה. אנו חולפים על פני עיירת נופש שבה הנשיא בה לנפוש, על פני כפרים קטנים עם המון מים וירוק.לא ראינו אף טרקטור בדרך ושום שדות מעובדים, אם כי נראה שהכל גדל בקלות ובלי הרבה טרחה, אך נדמה שכל אחד מגדל רק לתוצרתו האישית או מוכר לשכניו, בצד הדרך רואים בעיקר נשים ישובות ליד דלפקים קטנים ומוכרות מעט תוצרת חקלאית.
כעבור שעתיים וחצי נסיעה מגיעים לזוגדידי , אנחנו מבקרים בארמון- מוזיאון בו נמצאת מסיכת המוות של נפוליון ושני חדרים מרוהטים.לצידם כנסיה עתיקה אך פעילה והגנים ירוקים אך לא מטופחים. העיר עצמה די משמימה ובסיבוב קצר ברחוב הראשי מגלים הרבה דוכני אוכל, בעיקר מיני בצק ממולאים ומטוגנים ומשפחה שמתכוננת לחתונה הרחוב כאילו נכבש על ידי הנשים המתכוננות והמחכות בתור למספרה..
פנינו לכיוון הסכר ההידרו אלקטרי שנבנה עוד בימי שלטון הרוסים . הסכר המרשים מאד בגודלו יושב על נהר הדיאדני ומספק 45 אחוז מתצרוכת החשמל של גיאורגיה.
בדרכנו לסכר מתחיל גשם שוטף ואנו צופים עליו רטובים, תחת מסך ערפל ולא יכולים להתרשם מהנוף המרהיב הנשקף ממנו. עוד שעתיים וחצי של נסיעה בגשם ללא הפסקה עד למלון.
היום הרביעי,
כל הלילה ירד גשם אך היה חם ובוקר יפה הפציע מלווה בשמש נעימה. אנחנו בדרכנו אל המדרונות המיוערים של הקווקז הנמוך של חבל אג'רה. הנוף ירוק , מהמם ביופיו בעושר הצמחיה, העצים וכמות המים. פה ושם אנו רואים חלקות שדה מטופחות על גב ההר ומספרים לנו שהחקלאים מגיעים לשם באמצעות סנפלינג..מרחוק רואים פסגות מושלגות והמראה כולו יפה.אנחנו מגיעים לגשר אבנים עתיק הנמצא מעל הנהר השוצף ונקרא 'גשר תמר' ע"ש המלכה תמר הגיאורגית ששלטה במאה ה-12 ולאחריו אנו נכנסים לכפר מקונצ'טי ושם בין בתי הכפר,בית ספר וגן ליתומים אחרי טיפוס קל בשביל בוצי מעט אנו מגיעים למפל קטן אך עוצמתי ויפה. מסביב עצי פרי ובמיוחד אנו טועמי מפרי התות הלבן.
חוזרים העירה,לבטומי ועושים סיבוב קצר בשוק המקומי המקורה והגדול בו אפשר למצוא כמעט הכל ונקרא 'באזאר חופה'. אנחנו התרשמנו במיוחד ממתקן המטריות המסור ומבעל מסעדה שסיפר לנו כי הוא מכיר את ישראל בקריאות 'טהרן,טהרן'.
אנו נוסעים ומגיעים לכפר צ'רנאלי, לשם אנו מוזמנים לצהרים . הדרך לבית המארח עוברת דרך בית הספר המקומי, המכולת הקטנה, נחל שזורם בנחת, המון עצי פרי מסוגים שונים. בחצר הבית כבר ערוך שולח עמוס לעייפה ומוכן לכ 80 סועדים. כל המשפחה המורחבת באה לעזור בבישול ובהגשה.
קיבלנו דגי פורל שנדוגו בבוקר בנחל עם רוטב שזיפים ירוקים – חמצמצים, נהדר, חצ'פורי ממולא גבינה וטובל בשמן, קציצות סולת ממולאות בבשר ומטוגנות, עלי גפן ממולאים באורז ובבשר פיקנטיים וטעימים, לחם מקומי מצויין, סלט ירקות,קערה מפירות העונה לזניית גבינה שלא ידעה שיש גם גבינה עם אחוזי שומן נמוכים.יין לבן שהוכן על ידי בעלי הבית והיה מצוין, תבשילי בשר ותבשיל בשר עם שעועית ועוד דברים שאולי שכחתי אבל היה טעים והיה בשפע. בעל הבית הוא מורה לריקוד והוא ובני משפחתו רקדו ריקודים גאורגיים מאד יפים להנעים את זמננו, בעלת הבית היא מורה לשירה ואיתה ביחד שמענו שירים בהרכבים וקולות שונים היה מאד יפה אחר כך הצטרפנו כולנו לריקודים ולשירה וביחד עם האוכל הטוב והיין בילינו שם כ-3 שעות מאד מוצלחות.
חזרנו עליזים ומתרוננים למלון ואחר כך יצאנו יחד לעיר לראות את מופע המזרקות המלהיב על הטיילת השנייה, גם שם התקבצו ובאו הרבה משפחות, זוגות צעירים ואנחנו התיירים , לא נראה היה שיש מלבדנו עוד הרבה תיירים אחרים. נתקלנו בזוג תיירים מאירן, כמה רוסים וזהו.
עברנו גם דרך פיאצה מקסימה במרכז העיר שנמצאת לקראת סוף השיפוץ. יש בה מגדל פעמונים יפה תקרות מעוטרות ומצוירות וריצפת פסיפס יפה.
לפני השינה הספקנו גם לעשות הליכה קצרה בטיילת שעל שפת הים ליד המלון.
היום החמישי,
אנו נוסעים מערבה לכיוון קוטאיסי העיר השניה בגודלה בגיאורגיה לפניה טיבליסי הבירה ואחריה בטומי 'שלנו'. עד קוטאיסי נסיעה של שעתיים.הכבישים נוחים אך הנהגים אינם מחויבים להיענות לחוקי התנועה ובאיזורים הכפריים יש הסכמה, בשתיקה, שהפרות יכולות להסתובב חופשי, גם על הכבישים והרכבים מנסים לעקוף אותן או להמתין בסבלנות שתואלנה לפנות את הדרך..
לעיר קוטאיסי כפי שהיא משתקפת מחלונות האוטובוס אין כל הוד והדר,יש בה כיכר גדולה עם מבנה שלטוני ועל גגו כל פסלי שליטי גיאורגיה לדורותיהם, עוד כיכר שאליה מוליכה שדירה רחבה ובמרכזה פסלו של המלך 'דוד הבנאי' האהוב ביותר בגיא ורגיה וכן שוק ירקות פירות נחמד בו קנינו תותי עץ שחורים ולבנים. וכן, יש גם מקדונלד בעיר...
אנחנו מתחילים בפארק הדינוזאורים,שם נמצאו עקבות רבים של דינוזאורים ואולי אף שלדים (מלפני כ150 מליון שנה..)והמוזיאון הוקם מעל לסלעים, נחמד. בפארק הגדול והיפה שבילי הליכה ונוף נהדר למרחקים ובקצהו מערת נטיפים באורך 330 מטר שבמרכזה סלע ענק בצורת לב אנושי, יש המאמינים כי מי שיכניס ידו לכיס קטן שנוצר בסלע ויביע משאלה היא אכן תתגשם...
אחרי ארוחה קלה בדוכני העיר אנו ממשיכים לבית הכנסת המקומי. בעיר מתגוררים כ-400 יהודים המקיימים חיי קהילה פעילים סביב בית הכנסת,עם מקהלת ילדים,לימודי קודש ופעילות חברתית. ארגון הג'וינט עוזר בקניית ארוחות חמות ותרופות למבוגרים שבחבורה.בית הכנסת גדול ויפה עם ציורי קיר.
ממשיכים לכיוון הגאלאטי, מתחם של מנזרים כנסיות ואקדמיה אותם בנה המלך דוד 'הבנאי' ששלט במאה ה-11 ונחשב לגדול מלכי גאורגיה. בתקופת מלוכתו מנתה אוכלוסיית גאורגיה 12 מליון תושבים.
הכנסיה במקום עדיין פעילה,עתיקה ורובה משוחזרת ולמתחם מגיעים זוגות בים חתונתם להצטלם ולקבל ברכה ,מול הנוף המרהיב הנשקף מגבעה זו,שאר הבניינים נמצאים כרגע בעיצומו של שיפוץ.במקום גם קברו של המלך שביקש להיקבר בכניסה לאקדמיה שכל מי שיבוא ללמוד ידרוך על קברו ויזכור אותו.
היום השישי,
זהו יום חופשי. אנו תרנו את העיר בטומי לאורכה ולרוחבה על הנמל היפה ובתי הקפה והמסעדות לאורכו ,שוטטנו ברחובות ששופצו עתירי פרחים ומשובצים אבנים קטנות. היינו בכנסיה מודרנית, כנסיה ארמנית עתיקה וכנסיה בה נערך טקס כלשהו שלא הבנו את מהותו אך נהנינו מהשירה.
עברנו את השוק העירוני הגדול שיש בו כמעט בכל אך לרגע נדמה שחזרנו לשנות החמישים, מבחינת המבחר ואופי התוצרת של הדיסקית וכלי הבית.
נכנסנו לסופר מרקט היחיד בעיר הנקרא good will והצטיידנו במעדנים לארוחת צהרים עצמית להיום ומחר.
אחר הצהריים טבלנו בים השחור שהיה שקט ונעים ופחות מלוח מהים התיכון,כנראה בגלל גודלו וכמות הנהרות העצומה הנשפכת אליו.
בערב ישבנו כל החבורה מול הים הנעים
היום השביעי – יום שבת
נוסעים לבד לראות את פארק הששה במאי .בפארק אגם קטן עם הרבה דייגים מדשאות גדולות ועצים פינת חי נחמדה עם קופים,יעלים סוסים ועוד.
אוירה נעימה חוזרים לשפת הים מטיילים על החוף ונהנים מהיום הרגוע.
בצהריים מתחיל גשם שלא פוסק עד הערב. אנחנו יוצאים לעיר בסביבות עשר בלילה הגשם פוסק הרבה אנשים יוצאים החוצה ,כל המזרקות חוזרות לפעול ואנו יושבים לקפה ועוגה במלון עם זמרת ברקע ומוזיקה נעימה.
היום השמיני,
הכל מתארגן לקראת הטיסה בצהרים חזרה לארץ ,בשדה התעופה אנחנו יחידים,זה לא אומר שהכל דופק.....המחשב בעמדות הכרטוס קורס, כל נוסעי המטוס נדחקים להשיג מקומות טובים במטוס....חזרנו הביתה,
לקחים עיקריים מהטיול:
מקום של טבע מאוד מרשים,קרוב לנו(טיסה כשעתיים ורבע בלבד),
תושבים מאוד מסבירי פנים וללא שום תחושת חשש לביטחון אישי, עיר מאוד מרשימה בלילה ומאוד בשיפוצים ביום,
הלארי היא המטבע המקומית וערכה כשני ₪, ניתן להמיר בשדה התעופה מדולרים /יורו בשער סביר. יש המון חלפנים בעיר עד שער עדיף בכאחוז.
מחירי האוטובוסים והמיניבוסים מאוד זולים ,בכל קצות העיר 0.3-0.4 לארי לנסיעה.
מחירי האוכל במסעדות סבירות כ 20-30 לארי לזוג.
הדרכה שקיבלנו מאוד לקויה, חלקית ומועטה (המדריכה מאוד לא מנוסה ונמנעת מלהיעזר במדריכה המקומית שיודעת המון), המלון קטסטרופה וכשזה מלון לכל השבוע, זה מאוד פוגם בכלל התחושות בטיול שייצא ע"י חברת אשת טורס וכהטבה ללקוחות אמריקן אקספרס.
בגאורגיה /בטומי/טיפים –לינה ואירוח
המלון סאן אפירו:
חיצונית המלון נראה מרשים וממוקם על שפת הים, אלה המעלות היחידות שאני יכול לכתוב עליו,
המלון מרוחק מהעיר כך שאין מה לעשות מחוץ לו ללא נסיעה בתחבורה כלשהי.
קיימת הזנחה בתחזוקתו –כיורים חלודים,מנורות לא עובדות,מעליות איטיות חוסר מים לעיתים בקומות עליונות(המלון בן 7 קומות) , צרות שונות ומשונות שאנו גילנו בשבוע שהותנו כגון:
למרות הפרסום על אינטרנט בחדרים, ב 90% מהזמן לא ניתן להתחבר ....מתסכל.
בפרסום בריכה מפוארת בפועל,,,שלושה ימים ראשונים בישרו לנו שהבריכה סגורה כי מחליפים מים...כבר לא שאלנו יותר.
אוכל – אין לי מילה אחרת מאשר מעליב, מגוון עלוב מאוד המתאים אולי לאכסניית נוער סגפנית אבל בטח לא למלון עם כוכבים כלשהם, לחם יבש, כל השבוע אותו מרק וכל שאר האוכל מונוטוני ודוחה, לפגוש כזה אוכל כל בוקר וכל ערב זה רק מקומם מחדש בהתייחס למחיר ולציפיות .