מרכז יוון עם גיחה לאי קורפו

מרכז יוון עם גיחה לאי קורפו יצאנו שני זוגות לטיול בצפון/מרכז הירוק והיפה של יוון בתחילת מאי 2010 .ההחלטה לצאת בתקופה זו היתה על סמך המלצות כי בתקופה זו הכל עדיין פורח,לא חם במיוחד ואין עומס ,ההחלטה התבררה כנכונה. טיסתנו ליוון נדחתהב 24 שעות בגלל המהומות והשביתה הכללית ביוון לאור הגזירות הכלכליות, הדבר לא הוסיף רוגע להכנות לטיול אולם כבר אחרי היום הראשון ולאורך כל הטיול ממש לא חשנו שום אי נוחות בהקשר לכך בחרנו רכב סטיישן שיהיה גם נוח לארבעה ובמיוחד שיהיה בו מקום לכל המזוודות. הטיסה ליוון קצרה וזה יתרון, נדמה כאילו יוון במרחק קפיצה קטנה. סידורי הרכב והנמל היו מהירים ותוך זמן קצר היינו כבר על הדרך המהירה לכוון תעלת קורינתוס. השילוט לא רע ובדרך כלל סביר אלא שפה ושם השמות מופיעים רק ביוונית ואם לא שולטים באותיות לוקח זמן לקרוא ולהתאפס. הג'י.פי.אס שהבאנו מהארץ, לא הוכיח את עצמו במרבית המקרים ולא כדאי להסתמך עליו. קורינתוס היא תעלה המחברת בין החלק הצפוני של יוון לדרום ובכך חוסכת סיבוב שלם סביב הפלפונס.זוהי תעלה מאד מרשימה ושווה עצירה. אנחנו ממשיכים על הכביש בצפון הפלפונס,דרך כפרים קטנים.לאורך החוף כשמגמת נסיעתנו הוא גשר חדש ומרשים המחבר בין הפלפונס לצפון קצת לפני פאטרה בקרבת ריו. זהו גשר מודרני .רחב ויפה דרכו עברנו צפונה בדרכנו לנפפאקטוס,עיירה קטנה וציורית בסגנון ונציאני היושבת על שפת הים הקורינתי,עם נמל נחמד הרבה בתי קפה ומסעדות ומעליה משקיף מבצר גדול אליו עלינו פעם באור יום ופעם בחשיכה כדי להתרשם מאורות המפרץ. בנפפאקטוס השתכנו במלון בוטיק מקסים וחביב הצופה לים-akti hotel , בגלל העונה לא הזמנו מקומות מראש וחיפשנו מלונות לפי המלצות שאספנו מראש בכל המקומות פרט לקורפו לא היתה בעיה. בערב כדאי לבדוק באיזו מסעדה יש גם מוזיקה ,זו יכולה להיות חוויה נעימה. למחרת,לאחר ארוחת בוקר נעימה שמנו פנינו צפונה לכוון אגם מורנו. הדרך מתפתלת בין ההרים ולמרות שנעזרנו בשילוט, במפה ובג'י.פי.אס טעינו ונאלצנו לחזור כמעט לנקודת ההתחלה , אז עצרנו בכל צומת כדי לבדוק שזו הדרך. הנוף מקסים, פריחה נהדרת, הים ברקע והכביש מתפתל מעלה בין ההרים, בדרך עוצרים בבית קפה עם אח בוערת ושירות טוב ,מגיעים לאגם מורנו. זהו אגם מלאכותי שצורתו כתמנון ובקצהו סכר גדול ,מראה האגם בין ההרים יפה מאד אנחנו כמעט מקיפים את כולו עד לעיירה קטנה וציורית לידורי,שם מצטיידים לארוחת צהריים ובנקודה יפה בדרך מולהנוף יושבים לפיקניק משובב ופנינו לכיוון למיה, בדרך היינו אמורים לעבור במעבר הרים יפה אך משום מה פספסנו אותו. למיה היא רק נקודת מעבר וקפה וממנה אנו ממשיכים בדרך מישורית, דרך כפרים קטנים ומוריקים לאזור אוורטיניה,עד לעיירה הנחמדה קרפניסי, גם שם אנחנו מוצאים מלון מקסים הצופה לנוף יפה,מלוןanesis .מתארגנים הולכים לארוחה טובה במסעדה ,טברנה פנורמה, מטיילים בעיירה ומתכוננים ליום המחר. היום השלישי לטיולנו התחיל בקרירות מה ועננים המבשרים טפטוף אבל זה לא הפריע לנו והכוון שלנו הוא הכפר פרוסוס,בו יש מנזר מפורסם. הדרך לכפר מרהיבה, אנחנו נוסעים לאורכו של נהר די גועש[בעונה יש רפטינג וכו] לצידי הנהר קניון סלעי גבוה ומרשים ובצד הדרך לפחות נקודת תצפית אחת אליה צריך לטפס כ-30 מדרגות, אך היא שווה. את המנזר ,פנאיה פרוסיוטיסה,רואים כבר ממרחק ,כולל מגדל השעון המתנשא בגבעה מעליו והמראה הכללי יפה. המנזר מפורסם בגלל ציורי קיר עתיקים שיש בו. אותנו הם פחות הרשימו אבל המיקום שלו והמראה הנשקף ממגדל השעון בהחלט מרשימים.עברנו דרך הכפר שבקצהו יש מערה שבה לפי הספר, בה הסתתרו לוחמים פרטיזנים וחשבנו שזו נקודת היסטוריה חשובה. בכניסה לאזור פגשנו קבוצת יוונים המטיילת באזור עם מדריך,הוא לא ידע על הפרטיזנים אך אמר שהמערה נקראת המערה השחורה,ויש סיפורים על גיבורים שהסתתרו שם. הדרך התפתלה בתוך טבע יפה ולפתע התגלה לנו מפל יפה בין הסלעים.בשביל שעלה מעל וטיפס מעלה הגענו לנקודה נוספת של מפלים וממש בריכה שאפשר לטבול בה,מוקפת סלעים ושוצפת ורק טיפוס נוסף שרק זאביק המתמיד שביננו המשיך וטיפס הביא אותו אל מערה קטנה ולא מרשימה. חזרנו לרכבנו אחרי סיבוב הליכה של 50 דקות. האזור שבו טיילנו נקרא "שוויץ היוונית" ולא בכדי. אנחנו ממשיכים או חוזרים לכוון הכפר מגה חורי שלא מצאנו בו את ההבטחות ואפילו לא מסעדה לאכול ,למזלנו ביציאה היתה טברנה נעימה ואף טעימה. אנחנו חוצים את קרפניסי ויוצאים לכיוון כפר קטן פידקיה , סימטאות צרות ונוף יפה לאגם רוב תושבי הכפר יוצאים לקבל את פנינו ולארח אותנו בקפה המקומי. מסתבר שהכפר ברובו ננטש ושמונת תושביו מפעילים מלון קטן מסעדה וקפה,טוב שבאנו.. הם מפנים אותנו לנקודת תצפית מרהיבה על אגם קרמסטון ויובליו בצבעי הטורקיז ומשם אנחנו ממשיכים בדרך עפר די נוחה,תוך שאנחנו חוצים מספר נחלים לכיוון הגשר שעל האגם. בדרך קצת מתבלבלים ונעזרים בזוג חוואים קשיש אבל מגיעים לגשר. המראה יפה, חלק מהיובלים יובשו כנראה במכוון והמראה מיוחד. משם הדרך מתפתלת ועולה בין הרים וכפרים קטנים עם תצפיות לאגם עד הגשר הגדולואחר כך בדרך עקלקלה וארוכה חזרה לקרפניסי. אנחנו פותחים את היום הרביעי לטיולנו,עוזבים את אווריטניה ועוברים לאפירוס ,הכיוון מערב. שוב יורדים ועולים בהרים, חוצים נחלים וגשרים, המטרה העיר ארטא שם מתכוונים לעצור לצהרים,אוכלים ומוותרים על הסיור בעיר עוקפים גם את יואנינה וממשיכים לכיוון הכפר הזגורי מונוכרוני שלדעת רבים ואנחנו בינהם הוא כפר יפה ביותר, בנוי מאבנים אפורות עם גגות צפחה אפורה ומשקיף על ערוץ הויקוס המרהיב. קצת לפני הכניסה לכפר מתנשא פסל ענק של האשה הזגורית ותרומתה למאמץ המלחמתי,מרשים. הכפר מרוצף ברובו בשבילי אבנים ומהמלצה שקיבלנו אנחנו מתמקמים במלון zarkadaעל חדריו היפים והאוירה המיוחדת ויוצאים לטיול רגלי בכפר ומשם למנזר איה פרסקווי המשקיף על הערוץ העמוק ביותר בעולם [יש הרבה אזכורים בדרך של שיא גינס]-עומקו 1100 מ', הדרך למנזר אורכת כרבע שעה והנוף משם מרהיב. את הבוקר שלאחריו פתחנו בתצפית נוספת על הקניון מנקודה צפונית לכפר,מצפהאיקסיה, יופי של תצפית,פנינו לכפר קיפי שבכניסה אליו יש גשר עותומני עתיק מעל ערוץ נחל שוצף. השארנו את הרכב בצל ויצאנו לסיור של כשעה וחצי לאורך הנחל עד הגשר השני שגם הוא עותומני. הדרך נחמדה הרבה מים ופריחה. באזור ,בדרך לכפר עוד גשר עתיק ויפה ביותר בעל חמש קשתות, הכפר ,זגורי טיפוסי עם בתים אפורים וממנו אנחנו לכוון הכפר אריסטי המהווה עבורנו כפר מעבר ונקודה טובה לצהריים במרפסת לנוף מתחת דולב ענק ומשם פנינו אל הכפרים התאומים פפאגינו ומגה פפגינו .בדרך אליהם ליד גשר מעל לנחל נקודת פיקניק יפה ומוצלת .המים צלולים וצבעם טורקיז וחמולה גדולה של פרפרים מתאמנת שם למסדרים.. קצת לפני הכפר הקטן מיקרו פפגינו יש אתר של בריכות הסלע. הנחל הזורם שם מתפתל בין סלעים לבנים גדולים היוצרים שורה של בריכות נעימות ,מקום טוב לחלוץ נעליים ולשכשך במים. בכפר,מוזיאון קטן של בעלי החיים באזור,כמה בתי קפה ונקודות מוצא לסיורים בערוץ הויקוס.אנחנו ממשיכים למגה פפגינו שבו עושים סיור תצפיות וגם משם יוצאים כמה מסלולי הליכה.אנחנו מסתפקים בקפה קר וגלידה בבית קפה נעים ולאחריו מתחילים בדרך חזרה, לא לפני שעוצרים בכפר ויקוס לתצפית נהדרת ואף עוצרים לסיור במנזר נטוש היושב בלב חורשה יפה לא רחוק מהגשר שבו עצרנו קודם לראות את הנחל והפרפרים. את הלילה מבלים שוב במונו דרני,שם גם אוכלים לראשונה מוסקה ומטעמים מקומיים במסעדה המקומית. היום השישי מתחיל בשמי תכלת יפים ,היום אנו נוסעים לקורפו ,אחד האיים היותר יפים ומטויילים. פנינו לכיוון איגומנציה משם אנו לוקחים מעבורת בת כמעט שעתיים לקורפו .הים שקט ויפה והזמן עובר מהר ואנחנו כבר בקורפו. המשימה הראשונה למצוא מלון מתגלה כבעייתית כי כל המלונות במרכז מלאים והפעם הצלחנו להעזר בג'י פי אס כדי להגיע למלון בדרום העיר שגם עליו קיבלנו המלצה,divani corfo palaceוהתגלה כמלון גדול וסימפטי צופה לים ובמחיר טוב. נחים מעט ויוצאים לתור את העיר ,מתחילים ב "אי העכברים" או יותר נכון בכנסיה הקטנה והציורית המשקיפה עליו, בקרבת שדה התעופה, נוסעים לכיוון המצודה שבמרכז העיר. שם עושים סיור שבסופו נתקלים בחזרה של מקהלה ותזמורת ,חוויה נעימה. משאירים את הרכב בקרבת המצודה ויוצאים לתור את העיר העתיקה מכיוון כיכר ספינולאה. הסמטאות עמוסות במטיילים, נופשים והרבה צעירים בבתי הקפה. אוירה נעימה, הרבה חנויות קטנות ונעים להשתלב בהמולה. הבוקר למחרת חמים למדי והיום אנו מתכוונים להקיף את האי. מתחילים בכפר אכילאו שם נמצא ארמון אכיליון שנבנה ב-1890 עבור סיסי אשתו של קיסר אוסטרו הונגריה אשר העריצה את אכילס והארמון היפה , הצופה לנוף יפה ובעל גנים מטופחים מלא בפסלים שהיפים בינהם הוא פסלו של אכילס ופסלה של סיסי. משם אנחנו נוסעים מערבה לכיוון פלאקסטריצה שממנה נשקפים נופים מרהיבים של הים, אנחנו עוקפים אותה ועולים ללקונס, משם הנוף ממש מהמם.,הדרך מתפתלת לכיוון מקריני,כפר קטנטן שבסופו מצודה ביזנטית אנגלוסטרו,שלצערם של כל המטפסים לא פתוח כל יום. משם אנו מצפינים לכיוון סידרי, עיר חוף יפה ,עם הרבה חופים והרבה נופשים ומפרצונים קטנים שהסלעים יוצרים ואחד גדול ומיוחד אף זכה לשם "תעלת האהבה". אנחנו ממשיכים מזרחה,עוצרים בקסיופי ,כפר מתוק עם מפרץ יפה ,הרבה מטיילים ,חנויות ומסעדות שם גם אנו אוכלים מול הים, עוברים בדרך בכפרים רודה ואלמירוס ומדרימים חזרה לקרקריה בירת קורפו. בלילה יוצאים לסיבוב פרידה נעים מהעיר התוססת, מוזיקה בוקעת ממקומות שונים וגם שירת מקהלה יפה באחת הכנסיות. היום השמיני נפתח מוקדם כי אנו יוצאים כבר במעבורת של תשע. חזרה ליבשת. ומיד נוסעים לכיוון יואנינה בירת המחוז. עיר עתיקה עם אוניברסיטה חדשה ועבר של קהילה יהודית גדולה. אנחנו מתמקמים ליד האגם ונכנסים לעיר העתיקה,קודם למבצר הביזנטי שם גם קבור עלי פשה ששלט בעיר תקופה מסוימת, הולכים למוזיאון העירוני שנמצא במתחם שהיה פעם מנזר ואח"כ מסגד והוא מבנה יפה הצופה לעיר. משוטטים בין הסימטאות היפות עם הבתים בסגנונם המיוחד, מוצאים את בית הכנסת שהיה סגור,לצערנו, מבקרים בתערוכה שבתוך החומה, ומקנחים בארוחה מחוץ לחומה וסיור לאורך האגם בטיילת היפה המלאה פסלים ועצי דולב ענקיים. ממשיכים לכפר מצובו ,כפר וולאכי-רומני, שחלק מהמסורות העתיקות נשתמרו בו ,עשינו סיור קטן בכפר,שתינו קפה בקפה "הדב" הנשקף להרים והצטערנו לראות כי המוזיאון שבבית האחוזה דווקא סגור ביום ביקורנו[יום חמישי]. עכשיו אנו ממשיכים לקסטריקי,הכפר שלמרגלות המטאורה.בלילה הקודם הזמנו שםמקומות במלון קטן ומומלץ .הדרך לשם היתה די משובשת ועברה דרך אתרי סקי,הרבה עליות ומורדות ודוכני דובדבנים ותפוחים. המלון doupani house יפה מאד ונמצא למרגלות סלעי המטאורה הענקיים והמרהיבים בקצה הכפר . אנחנו מתמקמים ויוצאים לאכול במסעדה המומלצת על ידי בעלי המלון שהיתה טובה ממש. היום התשיעי מוקדש למנזרי מטאורה. אכלנו את ארוחת הבוקר בגינת המלון והחלטנו לבקר בכל המנזרים הפתוחים. התחלנו במנזר המרוחק ביותר מבחינתנו, מנזר הנשים, הכניסה היתה עמוסה באוטובוסים ומטיילים. המנזר יושב על צוק ענק אבל הגישה אליו נוחה ואין צורך לטפס,לכן כמות המטיילים. אין בו משהוא מיוחד פרט לנוף המקסים. משם אנחנו ממשיכים למנזר שאינו מאויש כרגע פרט לאנשי התחזוקה ופעם צילמו בו סרט של ג'יימס בונד.לשם צריך לטפס 150 מדרגות אחרי ירידה בשביל הליכה ארוך. המנזר מרשים בפשטותו, באולמות הגדולים מאחד מהם יוצא קרון עם גלגלת להובלת אנשים וסל משתלשל לסחורות. משם אנו ממשיכים למנזר ורנון ממנו יש תצפית מאד יפה וגשר המחבר ביו סלעי הענק. גם לשם צריך לטפס הרבה מדרגות אך המקום יפה ויש בו הרבה פינות לנוף וכן מוזיאון קטן ויקב. צהריים וחם ,חזרנו למנוחה קצרה ולארוחה מתחת לסוכת גפנים קרירה.ובשעה ארבע כבר יצאנו למנזר הרביעי "המטאורון הגדול" שהוא אכן הגדול ביותר והמושקע ביותר. כמובן שגם לשם יש שביל טיפוס והרבה מדרגות ונוף.. שם גם מוזיאון היסטורי מרשים, חדר גולגלות מחלחל,תיעוד של ההיסטוריה הצבאית-מלחמתית של יוון ושל המנזר, כנסיה ועוד. המקום מטופח ומרשים. עם הסגירה ירדנו לעיר הגדולה קלאמבקה ,שרק בעזיבה גילינו כי היא גדולה ומרשימה עם מזרקות יפות ומדרחוב גדול. לארוחת הערב חזרנו לכפרנו קסטרקי שם אכלנו במסעדת גרדניה הנחמדת. מתעוררים לבוקר גשום. הגשם יורד בלי הפסקה ואנחנו מאושרים שביקרנו אתמול בכל המנזרים. הבוקר סלעי המטאורה הענקיים מכוסים ערפל ובקושי נראים.אנחנו עוזבים את האזור ונוסעים מזרחה לכוון ווליס כשהיעד הוא חצי האי פיליון. כל הדרך יורד גשם ואנחנו כבר מתלבטים אם לוותר ולרדת דרומה אך עם הגיענו לפורטריה, הכפר שרצינו לשהות בו,השמים התבהרו והעולם נראה יפה ותכול. היתה לנו המלצה על מלון משפחתי נחמד ,מלון קריצה, שם מצאנו חדרים נחמדים עם איזה עשרים מדרגות צרות אליהם,אבל החדרים שווים והצוות (המאוד מסביר פנים) במידת הצורך עוזר עם המזוודות. התמקמנו ויצאנו לכפר מקרניצה. אי אפשר להיכנס לכפר עם רכב, מחנים בכניסה ויוצאים לסיור רגלי ,בין שבילי האבנים, בתי הקפה והחנויות וכמובן הנוף מסביב.ממקרניצה אנחנו מקבלים את המלצתו של מישלן [הספר] ויוצאים לסיבוב בחצי האי. נופים יפים, ירוק, הרבה עצי דולב דובדבנים,עצי זית,פלגי מים וחופים יפים. עצרנו בזגורה, במיילס עם תחנת הרכבת הציורית,בקיסוס,מורסי,צנגרדה שבה עץ דולב עתיק בן 1000 וקוטר גזעו 15 מ'. בחזרה לפני ווילס הים ממש געש ושטף את הכביש והמכוניות החוצות. מראה מרתק ומפחיד. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה הטובה מאד של המלון שם גם הופתענו למצוא ארוחת בוקר מושקעת במיוחד למחרת, עם מבחר מאפים ומאכלים יוונים שלא טעמנו עד כה. היום כחול ובהיר, אין סימן לגשם של אתמול ומתחילים להרגיש את סוף הטיול ,הכיוון הוא אתונה. בדרך מתעכבים באתר תרמופוליי,שם התנהל הקרב המפורסם בין הספרטנים והפרסים בראשותו של אחשוורוש ב-400 לפני הספירה.קרב מעטים מול רבים שהפך לסמל של גבורה.במקום פסלים ואנדרטה ויד לציון הקרב על הגבעה. אנחנו ממשיכים על כביש אגרה מצוין הצמוד ברובו לחוף עוצרים באחת מעיירות החוף ההומות, בה טיילת יפה, הרבה בתי קפה, מלונות ומסעדות וגם אנחנו עוצרים לצהריים וטיול קצר בטיילת וממשיכים דרומה. אנחנו עוקפים את אתונה ואחרי העיירה מרקופולו, לוקחים מערבה לכיוון וארי שלאחריה אנחנו מנסים למצוא מלון באחד הישובים לאורך החוף. לא בכל מקום יש מבחר גדול ובעיירה וואלה voula אנחנו מוצאים מלון משפחתי קטן וחביב ומיד נוסעים לכיף סונין הנקודה הדרומית ביותר לאתונה שבו מקדש לפוסידון ובו לפי האגדות המקומיות אפשר לראות את השקיעה היפה בעולם. עוד כמות נכבדה של תיירים שכמונו מצוידים במצלמות ומחכים לרגע השקיעה, שכמו כל שקיעה בין הים והאיים הנשקפים היא יפה מאד .חוזרים כבר בחושך לאורך החוף היפה שבו גם עוצרים לאכול ולמלון לקראת היום האחרון. הדרך לאתונה קצרה ומהירה ואנחנו כבר בעיבורה של העיר .מתחילים בגבעת הזאבים אליה עולים ברכבל קטן וממנה נצפה נוף אתונה כולה עד נמל פיראוס, האקרופוליס שנדמה כמו בכף יד ונראה נהדר. היום בהיר ויפה ולכן התצפית טובה ומרגשת. חוזרים לרכב ומחפשים חניה ליד הפאלקה. מוצאים חניון חביב ואדיב ומאחר וזה לא ביקורנו הראשון באתונה ,שני הזוגות מתפצלים וכל זוג יוצא לשיטוטיו וקניותיו אחרי ארוחת צהרים מצוינת בפאלקה. מתרשמים מהטכסיות (המצחיקה )של חילופי המשמרות בכניסה לבית הפרלמנט ומשגרת העיר הסואנת אחרי הארועים התקשורתיים שדחו את טיולינו ביום. נפגשים לעת ערב ,מטיילים עוד קצת, נחים בבית קפה, עוד סיבוב ועוד סיור בסביבה,ארוחת ערב ובעשר בערב לערך עייפים ומאד מרוצים לשדה התעופה. לסיכום: היה נהדר,העונה היתה מאד מומלצת ונעימה. הכל פורח, שפע מים ומזג האויר נוח. אין עומס מטיילים והמחירים נוחים, דוגמאות:. מלון (כ3 כוכבים) בממוצע כ50 יורו, ניתן להתמקח והשיג הנחה, אבל ,,, רק ברוח טובה ... 15-20 יורו לארוחה סבירה לזוג, 1.5-1.65 יורו לליטר דלק. יש לזכור כי חלק מהתחנות פועלות רק עד 19.00 בערב. התרשמות מרמת המחירים בסופר מקומי -;דומה לארץ,אולי זול ב 10%. השכרת רכב ביוון מהיקרות באירופה, בחרנו בחברה יוונית זולה מהמצוי בארץ (המלצות מטיילים) http://www.greeka.com ולא התאכזבנו. הג'יפיאס (תוכנה מהארץ) לא עובד בין ההרים ואין לסמוך עליו, חשוב שתהיה מפה טובה והתמצאות בסיסית באותיות ביווניות מאוד תועיל. אכלנו לפחות 20 פעם סלט יווני שלא היה בו כמעט שינוי ותמיד נהנינו, האוכל בכללותו די זהה ורק באתונה ובאזורים עמוסי מטיילים אפשר לגוון ולמצוא מאכלים מיוחדים. צריך להיזהר מהלחם הטרי, הוא טעים מאד ומושך עם הצזיקי המעולה ,סלט הטארמה הטוב[סלט ביצי דגים] וכמובן הסופלקי. יוון מסודרת ,מאד נקיה ונעים לנסוע בה ,אך כדאי לשים לב לשעות הסיאסטה הקדושות... לא נתקלנו בשום אירוע של אלימות,תוקפנות או כל צרה אחרת. ציונה ובנצי קרן [email protected]