לאחר מספר טיולים של כעשרה ימים לאירופה הגיע הזמן לטיול הגדול לארה"ב.
הבן שנולד שם וגדל שם עד גיל שנתיים, חוגג בר מצווה ורצה לראות היכן נולד. אנחנו שמחנו לחזור ולטייל במקומות בהם טיילנו ואהבנו בזמן שהותנו שם.
אז קצת רקע ומידע כללי:
מי אנחנו? אבא (שי), אמא (רויטל), חתן בר המצווה (תומר) ותאומות בנות 9 (אור ושחר).
משך הטיול: 24 ימים
נ"צ עיקריים: סיאטל (מקום לידתו של הבן), ציון, ברייס, לייק פאוול, לאס וגאס, דיסני + יוניברסל, כביש 1, יוסמיטי וסן פרנסיסקו.
ניווט: הורדת מפות אוף ליין של גוגל מפס
מלונות: דרך בוקינג ובעזרת נקודות שאנו צוברים ביונייטד (אלו היו המלונות הטובים יותר בטיול)
רכב: דודג' גראנד קראוון מחברת אלמו
טיפים קטנים שמשדרגים את הטיול: לצייד כל ילד בשלוקר (מימיה אישית על הגב כדי לא לעצור כל רגע להפסקות מים), צידנית מבד (להביא או לקנות שם), לארוז מעט. יש מכונת כביסה ומייבש בכל מלון ומוטל. מטען נייד לטלפונים (עזר לנו בדיסני שם עשינו שימוש אינטנסיבי באפליקציה שלהם), משקפת (מאד חשוב בכביש 1), אנחנו שידרגנו את המנוי שלנו לנפליקס כדי לאפשר לארבעה אנשים להוריד תכנים לטלפון. הורדנו לילדים סרטים מה שמאד סייע בטיסות, מוזיקה לרכב כמובן.
תודות: לכל כותבי הבלוגים וכותבי הפורום של צפון אמריקה ובמיוחד ללימור (שזה הקיץ השני ברציפות שאני מטיילת בעקבותיה), נעמה, רן, ענמה, אורית, טניה, איילת ראובן ומוני כמובן. לדוד קליר והאתר המצויין שלו ולכל חברי קבוצת הפייסבוק של "מטיילים בארה"ב וקנדה" שגם בהם נעזרתי בזמן אמת.
**בכל מקום שבו מופיע שם של מקום, חברה או אדם בצבע זהו גם לינק לאתר**
6.9.2018 – נוחתים בסיאטל
כפי שציינתי התחלנו את הטיול במקום בו חיינו 6 שנים ובו נולד הבן הבכור. מכיוון שאנו מכירים את האיזור מעולה וחרשנו אותו בזמן שהותנו שם, המטרה היתה לבקר במקומות אהובים, לבלות עם חברים ותיקים שנשארו לגור שם וגם כמובן לנסות לראות את הבית בו גרנו. למקומות רבים ואהובים כמו הר בייקר ושמורת ה North Cascade לא הגענו הפעם, אבל אם יש מי שמעוניין בטיפים על טיול במדינת וושיגטון אשמח לעזור. נדמה שלמרות יופיו הרב של האיזור הוא אינו זוכה לתשומת לב ראויה מהמטיילים הישראלים.
אז נחתנו, התמקמנו בבית החברים, היה יום חם והמטרה היתה לנצח את הג'ט לג כמה שיותר מהר אז ירדנו עם הילדים לאגם שליד בית החברים. היה יום חם אז הם קפצו למים, אבל גילו שהם כמובן קפואים למדי. נסענו לתצפית מאחד מבינייני מייקרוסופוט שבדאון טאון Bellevue וסיימנו את היום.
7.9.2018 – הפארק הלאומי מאונט רנייר (Mount Rainier)
התחזית הראתה שזה יהיה היום השימשי ביותר בזמן שהותנו באיזור סיאטל ושמורת הר רנייר היתה אחד המקומות שבו אהבנו לטייל, אז היה ברור שזה גם יהיה היעד הראשון. התלבטנו האם לנסוע רק למרכז המבקרים הראשי – פרדייז או להתחיל מהכניסה שקרובה מעט יותר לסיאטל – Sunrise ולאחר טיול באיזור זה להגיע לפרדייז. השיקול היה שהמסלולים באיזור פרדייז כרוכים בטיפוס משמעותי יותר ועדיף אולי לבחור מסלול קל יותר באיזור סנרייז. כמו כן נחמד לנסוע דרך הפארק ולא לחזור באותה הדרך.
אז נסענו לסנרייז וביקשנו מהריינג'רית במרכז המבקרים המלצה של מסלול עד 4 ק"מ ולא קשה מידי. היא המליצה על Shadow lake. מסלול מעגלי לא קשה שמשלב גם טיפוס צדדי וקצר לתצפית יפה על ההר המושלג (לתצפית רק אני ואור עלינו – מוטיב שיחזור על עצמו עוד רבות בטיול). הטיול היה יפה ומגוון.
לאחר ארוחת צהריים קלה, המשכנו לכיוון מרכז המבקרים פרדייז. בדרך עצרנו בתצפית על בוקס קניון וכמובן ב Reflection lakes. בפרדייז צפינו בסרט במרכז מבקרים ואז אני ואור עשינו מסלולון למפל רק כדי לחוות קצת את המראות של ההר מקרוב יותר. זכור לי כי בחודשי הקיץ האיזור שופע פריחה ולכן בכל מקרה אין לפספס את הביקור בפרדייז גם אם מחליטים על מסלול הליכה באיזור סנרייז.
חזרנו לבית החברים לקראת שמונה. כך שזה היה יום ארוך של 12 שעות אבל נהננו ממנו מאד. הילדים קרסו לישון אבל אנחנו עוד שתינו קפה עם החברים המארחים ועוד זוג חברים מהעבר.
8.9.2018 – סיאטל
קמנו, נהנו מקפה של בוקר עם החברים ושמנו פעמנו לקמפוס של מייקרוסופט כדי שהילדים יוכלו לראות איפה אבא עובד בנסיעותיו התכופות לאיזור. לאחר מכן החלטנו לנסות להגיע אל הבית בו גרנו, לדפוק על הדלת ולבדוק אם ניתן לראות את הבית גם מבפנים. אז עמדנו נרגשים, דפקנו בדלת. פתחה לנו אישה צעירה ממוצא אסייתי. הסברנו לה מי אנחנו ומה אנו רוצים והיא היתה לבבית ביותר, נתנה לנו להכנס ולראות את קומת הכניסה והמרתף (בקומה העליונה בעלה עוד ישן). הרבה נותר כפי שהיה כשעזבנו מלבד הדשא שהצהיב כי הם לא משקים בקיץ ובמקום ילד יש להם כלב, דגים ונחש פיתון....
לאחר הביקור בבית, נסענו אל סיאטל. עצרנו בקמפוס המיוחד של אמזון (מעין ספירות), עצרנו באייקון של סיאטל – Space Needle אבל היה מעונן והחלטנו לא לעלות לתצפית אלא רק לצלם מלמטה. ביום עם ראות טובה כדאי מאד לעלות לאחת מהתצפיות בעיר. המראה הוא פשוט מהמם. העיר מוקפת אגמים, איזור ה Puget Sound שזה בעצם המפרצים והאיים שמצויים בין סיאטל לרכס הרי האולימפיק, רכסי ההרים של ה North Cascade וכמובן הפסגות של ההרים הגעשיים, רנייר, בייקר וסיינט הלן. הצטערתי מאד שאין ראות טובה מספיק לתצפית.
מאיזור זה נסענו לאיזור שנקרא ה Locks. זהו בעצם החיבור בין אגם וושינגטון לבין ה Puget Sound. בשל הבדלי הגבהים בין האגם לים בנו 2 "מעליות" לסירות ולספינות שרוצות לחצות מהאגם לים או להפך. בנוסף בנו גם "מדרגות" לדגי הסלמון שמלוות בחלונות תצפית עליהם (אנחנו לא הצלחנו לראות סלמונים) ובהסברים על מעגל החיים של דגי הסלמון. היה יפה ומעניין והילדים נהנו לראות את מעבר הסירות.
לאחר מכן עשינו סיור רכוב באוניברסיטה שבה אמא למדה ואז התפצלנו. אמא הלכה לפגוש חברות מתקופת עבודתה בחברת אמג'ן, שאותן לא ראתה 11 שנים (ופה הזמן להודות לפייסבוק שאותו אני לא מחבבת במיוחד אבל שבזכותו המפגש הכ"כ מרגש הזה קרה).
9.9.2018 – סיאטל
זהו ערב ראש השנה כך שמראש החלטנו להשאר קרובים. לאחר קפה של בוקר בגינה של החברים, יצאנו עם החבר ושניים מבניו לתצפית ממגרש גולף שנמצא על גבעה באיזור. משם המשכנו לחוף Alki Beach שממנו יש תצפית יפה על דאון טאון סיאטל, על מספר איים ועל רכס האולימפיק (בזמן זה של השנה הוא לא היה מושלג אולם בתחילת הקיץ הפסגות עוד מושלגות). באלקי לקחנו גם אופניים משפחתיים ורכבנו לנו בטיילת. קינחנו בארוחת צהריים קלה והקדמנו לחזור כדי לחגוג יחדיו את ראש שנה.
זהו, תם פרק סיאטל. היה קצר ולא ממצה אבל היה כיף להתארח אצל חברים ותיקים ואהובים, להזכר במקומות שאהבנו ולהראות אותם לילדים. מחר טסים לווגאס ומתחילים את הטיול בפארקים האהובים של איזור זה. בחלק זה אנו נטייל עם חברתי הטובה ומשפחתה רק שהם מטיילים בקראוון ואנחנו ברכב.
10.9.2018 – טיסה לווגאס והגעה לפארק ציון
השארנו את מזג האויר הנעים והקריר בסיאטל ונחתנו לחום והיובש של נבדה...
בטיולנו באירופה עד כה הסתפקנו במכוניות משפחתיות. הפעם שכרנו מיני וואן וזה מאד הקל על הטיול ועזר להפחית מריבות בין הילדים.
הגענו לספרינגדייל. התמקמנו במוטל – Zion park motel שהיה פשוט אבל כלל 3 מיטות זוגיות כשאחת מהן בחדר נפרד (לוקסוס שלא היה לנו הרבה במהלך הטיול). למחרת תכננו ללכת במסלול ה Narrows (אותו עשינו לפני כ 15 שנים ואותו זכרנו ממש לטובה) ולכן הלכנו להצטייד בנעליים ומקלות הליכה. אנחנו שכרנו מהחנות שנמצאת ממש בכניסה לפארק. $25 לסט של גרביים, נעליים ומקל הליכה. כולנו חוץ מהבעל שכרנו. לו, לא היתה בעיה ללכת עם נעלי טיולים ובלי מקל. אני חושבת שהנעליים והגרביים נוחות ומקלות (וחוץ מזה לא רציתי להסתכן בכך שהנעליים לא יתייבשו) והמקלות ממש הכרחיים. בנוסף, התלבטנו האם המים קרים במידה כזו שהילדים יקטרו ולא נוכל ללכת אל עומק הנהר כפי שתכננו. המוכרים בחנות התעקשו שאין כל צורך במכנסיים אטומות בעונה זו. הם צדקו 😊. התלבטות נוספת היתה האם לקחת את המצלמה המקצועית שלי למסלול. ניתן לשכור תיק אטום למים ב $10. בסוף מחשש שתוך כדי צילום אולי אמעוד למים ויתרתי עליה. בפועל לא היתה כל בעיה לקחת אותה. לפחות בעונה בה אנחנו טיילנו יש הרבה חלקים בהם הולכים על גדות הנהר ולכן אין שום בעיה לצלם. לאחר ההצטיידות בנעליים, הצטיידנו גם במצרכים לארוחת בוקר להכנת כריכים לטיול, פגשנו את החברים לארוחת ערב וקבענו להפגש סביב תשע בכניסה לפארק.
11.9.2018 – פארק ציון: מסלול הNarrows
הגענו לכניסה לפארק עוד לפני תשע עם השאטל של ספרינגדייל. מגרש החניה היה נטוש כך שבעונה זו אין שום בעיה להגיע עם הרכב ולחנות שם. החברים התעכבו כך שנכנסנו לפארק אחרי עשר. למרות ההזהרות לא היה עמוס כי הפארק מתפעל את השאטלים בזה אחר זה. בבוקר היה קריר אבל סביב עשר כבר התחיל להתחמם מאד.
את פנינו קידמו איילות ועופרים. עלינו לשאטל, ירדנו בתחנה האחרונה Temple of Sinawava והלכנו במסלול ה Riverside (מייל אחד ששוה 1.6 ק"מ) שבסופו מתחיל מסלול ה Narrows . מלבד ההליכה במים שהיא חוויתית בפני עצמה, היופי האמיתי של הקניון מתחיל עמוק יותר והחלק הצר ביותר הקרוי Wallstreet מצויי 1.5 מיילים מתחילת ההליכה במים. השאיפה שלי היתה להגיע לתחילת מקטע זה. הילדים התלהבו מאד מההליכה במים אבל בשלב מסויים החלו להתעייף. דרבנו אותם להמשיך. הגענו ממש עד להצטלבות עם קניון Orederville שזוהי גם נקודת ההתחלה של החלק הצר (Wallstreet). אני, חברתי קרן והבת שלה המשכנו עוד קצת פנימה בעוד הגברים מתחילים עם שאר הילדים את המסע חזרה. סיימנו את המסלול לקראת שש בערב. זה היה יום ארוך אך מרהיב והילדים מציינים אותו כאחד מהימים המוצלחים ביותר בטיול.
12.9.2018 – הפארקים ציון וברייס
בזמן תכנון הטיול התלבטתי האם יהיה נכון לעשות עם הילדים את מסלול ה Angels Landing אותו זכרתי כמרהיב במיוחד אך גם כתלול ואף קצת מפחיד בסופו. בסופו של דבר כאשר הגעתי להזמין את מסלולי האנטילופ באיזור לייק פאוול (כחודשיים מראש) היום היחיד בו היה סיור פנוי, בזמן שהותנו בפייג', היה ה 13.9 מה שחייב אותנו לעשות את המסלול שתוכנן לברייס ב 12.9 ולא איפשר מסלול ארוך בפארק ציון. בנוסף הסתבר כי ב 11.7 ירדו בפארק ציון כמויות גשם עצומות במשך 3 שעות – מה שהביא לסגירה של לא מעט מסלולים בפארק ובינהם המסלול של האנג'לס לנדינג. ההתלבטות נפתרה...
אז עברנו לתוכנית ב' שכללה מסלול קצר של חצי מייל לכל כיוון בשם: Canyon overlook . זהו מסלול ששמעתי עליו טובות ולא עשינו אותו בביקורנו הקודם בפארק. החניה היא מיד לאחר שחוצים את Carmel tunnel. אין הרבה מקומות חניה אבל מכיוון שהמסלול קצר יש תחלופה. המסלול קצר ומקסים ומאד מומלץ לדעתי.
הנוף בחלק של הפארק שמעבר למנהרת כרמל שונה מהנוף בחלק שבו נוסע השאטל. עצרנו לצלם וראינו גם לא מעט איילים. אני אישית מאד אוהבת את הנוף של ציון. הוא פראי ומגוון והשילוב של מים ומדבר תמיד מיוחד ומרהיב בעיני.
לאחר המסלול המשכנו לקניון ברייס. קניון ברייס ממוקם גבוה יותר ולכן הטמפרטורת בו נמוכות יותר ונעימות יותר לטיול. הנוף בברייס הינו עוצר נשימה. פשוט מדהים איזה פיסול טבעי יוצרים שילוב של שלג, רוח ואבן חול. הדרך הטובה ביותר לחוות את הפארק הזה היא לטייל ברגל בין עמודי הפסלים שיצר הטבע. ביקור שיכלול רק תצפיות מלמעלה יתן תחושה של חזרתיות בעוד שטיול רגלי יעמיק את החוויה ויקנה לברייס את המקום הראוי לו. כמו רבים לפנינו בחרנו במסלול הפופולארי שמשלב את גני המלכה והנבחו לופ. אני ממליצה להתחיל בגני המלכה (Sunrise) ולחזור דרך אחד השבילים של הנבחו לופ. כאשר מגיעים לפיצול של מסלול הנבחו ניתן לבחור בין החלק שנקרא Two bridges לבין חזרה דרך ה wallstreet לדעתי המסלול של wallstreet יפה יותר ואני ממליצה לחזור דרכו. שני המסלולים דורשים עליה תלולה בחזרה אל שפת המכתש (נקודת Sunset). המסלול המעגלי הינו 4.6 ק"מ אך הוא לא קשה (למרות העליה התלולה בסוף) ומהנה ביותר. אם נכנסים לפארק עם השאטל אפשר במקום לחזור לנקודת ההתחלה Sunrise לקחת את השאטל מנקודת הסיום (Sunset) ואז לוותר על ההליכה על קצה המצוק בינהם. או לפנות אל עבר Inspiration point שהיא נקודת תצפית מרהיבה ולקחת את השאטל משם (לדעתי אופציה טובה ביותר אותה העלתה חברתי קרן אז כל הזכויות שמורות לה 😊). מכיוון שכבר נהיה מאוחר החלטנו לסיים את היום ולחזור לפארק למחרת בבוקר עם הרכב לעוד כמה תצפיות.
מאד רציתי לחוות פעילות אסטרונומית בפארק ברייס אבל בערב היחיד בו לנו באיזור הפארק לא התקיימה פעילות. חברנו שישנו ב RV PARK בכניסה לפארק אמרו שמחזה השמיים בלילה היה מהפנט.
לינה ב Bryce canyon country cabins כ – 10 מייל מהכניסה לפארק בקתה כייפית, מפנקת ומאובזרת עם שני חדרי שינה. יקר יחסית אבל אנחנו הזמנו בנקודות יונייטד אז החלטנו להתפנק.
13.9.2018 – אנטילופ תחתון ותצפית פרסת הסוס.
בבוקר חזרנו לברייס להשלים תצפיות מ Bryce point ו Inspiration point. שתי תצפיות מקסימות שמראות זוויות שונות של האמפי המדהים של ברייס.
לאחר מכן התחלנו בנסיעה לעבר העיירה פייג' שבקצה אגם פאוול. איזור מרהיב ביופיו! כפי שציינתי היה קשה מאד למצוא מקומות לסיורים בקניון האנטילופ. בטיולנו הקודם באיזור לא היו בכלל סיורים מאורגנים בקניון התחתון. שילמת $8, ילדון משבט הנבאחו הראה לך את הכניסה לקניון ומשם היית אדון לעצמך. היום לא רק שהביקורים הם בסיורים, הסיורים עמוסים וקשה מאד למצוא מקום. מצאנו מקום בחברת Dixie Ellis לסיור של 14:15 שעון אריזונה (שעה אחורה משעון יוטה כך שמרוויחים שעה במעבר). השעה היתה שעה אידיאלית מבחינת הצבעים והמראות. בהתחלה, המסלול היה מאד עמוס וזה פגם בחוויה אבל המדריכה היתה מקסימה ועזרה לכוון את המצלמות כך שיצאו תמונות מייטביות. גם לאחר בערך טיול בחצי קניון פתאום ההמון נעלם ונותרנו שם כמעט לבד. מה אומר. קניון אנטילופ הוא פשוט קניון מרהיב ביופיו. אי אפשר להשאר אדישים למראות. אבל חייבים להגיע בשעה נכונה כאשר השמש מאירה את קירות הקניון וצובעת אותם באדום (עלות: $38 למבוגר $19 לילד).
לשאלה מה עדיף אנטילופ תחתון או עליון אשמור את התשובה לאחר תאור טיולנו בקניון העליון....
לאחר הסיור נסענו לתצפית פרסת הסוס. מודה ששכחתי את המרחק מהחניה לתצפית. עומס החום היה רב ולמרות ההזהרות הרבות במגרש החניה בנוגע לכמות המים המומלצת לא הצטיידנו במספיק מים. אז שימו לב. גם באמצע ספטמבר מאד מאד חם. ההליכה אינה מאד קצרה ומערבת טיפוס אז הצטיידו במים.
התצפית כמובן מהממת.
לינה – מלון La Quinta שהוזמן בנקודות יונייטד והיה מוצלח. ארוחת ערב בשני הערבים במסעדת Bonkers שהיתה מוצלחת.
14.9.2018 – סירת מנוע ואבוב נגרר באגם פאוול
קראתי ושמעתי רבות על החוויה של האבוב וסירת המנוע באגם פאוול. תהיתי האם גם הילדים שלנו יאהבו את האטרקציה כפי שתואר (ספויילר: כן!! אמא זה אדיר!! זה דורג גבוה מאד בקרב הילדים. שחר דרגה אותו במקום הראשון יחד עם דיסני אדוונצ'ר אור פשוט דרגה את מרבית החוויות בטיול במקום הראשון 😊).
בטיולנו הקודם באיזור לקחנו את השייט המאורגן לRainbow bridge. לאחר קריאת החוויות משכירת סירת מנוע ואבוב – לא היה לי ספק שנבחר באפציה זו (זו אכן אופציה הרבה יותר שווה וחוויתית). הסירה (סירת 19 feet) והאבוב הוזמנו מראש ממרינת Wahweap (החברים עם ה RV ישנו בחניון הצמוד למרינה). לא בטוחה שבעונה זו יש צורך להזמין מראש אבל לא לקחנו סיכון. ניתן גם להזמין ממרינת אנטילופ ולחסוך $50 וגם להתקרב יותר ל"מרכז העיניינים". (עלות: סירה: $550 אבוב: $50 דלק: $100)
גם אני תהיתי האם 6 שעות זה הרבה. הגענו לקחת את הסירה בתשע והיינו צריכים להחזיר אותה בארבע מתודלקת. עד שסיימנו עם הניירת והתדרוך היה כבר עשר. 6 שעות עברו במהירות רבה. נכנסנו לקניון האנטילופ שהיה מקסים (כבר אמרתי שהשילוב של מים תחולים עם אבן חול אדומה ולבנה הוא פשוט מרהיב?). לאחר שיצאנו ממנו הילדים כבר לא יכלו להתאפק יותר. הורדנו להם את האבוב למים והחגיגה החלה. בשלב מסויים איבדנו לצערי את החברים. חצינו את מרינת האנטילופ ולאחריה עצרנו באחד החופים לפיקניק קצר. מייד אחרי שוב אבוב. הזמן ממש רץ. לא היה שום סיכוי להגיע לאיזורים קצת יותר מרוחקים ולראות את המים יוצרים קניונים צרים. אפילו לשוט בקניון הנאבחו שהומלץ לא ממש הספקנו. היום הזה הוקדש לאבוב ולהנאה שלהם.
חזרנו לחוף עייפים אך מאד מאד מרוצים.
15.9.2018 – קניון אנטילופ עליון ומופע O של סירק דה סולי בווגאס.
כאשר ניסינו להזמין סיור בקניון אנטילופ עליון כחודשיים לפני הטיול, לא ניתן היה להשיג מקום. לבסוף מצאנו מקום בחברת: Antelope Slot Canyon אשר אצלה נותרו מקומות לסיורי הבוקר (שש ושמונה וחצי). החלטנו להזמין את הסיור של שמונה וחצי בבוקר. הסיור יקר משמעותית מהסיור באנטילופ תחתון ($78 למבוגר ו $68 לילד בסיורים הפופולארים של 10:30 ו 13:00 ו$10 פחות לסיורי הבוקר ואחה"צ). בחלקים רבים שלו הקניון היה חשוך בשעה זו ולא יכולנו להנות מהצבעים העזים שראינו בקניון התחתון. שי והילדים נהנו. המדריך הראה דמויות שונות בסלע ועזר לנו לצלם תמונות יפות. אני נותרתי עם טעם של החמצה (בפעם הקודמת שהיינו כאן, טיילנו בשעה הנכונה וראינו את קרן האור שחודרת לקניון וזה בהחלט מראה מיוחד).
אז מה עדיף? אם יש מקום בשעות טובות וכסף אינו שיקול אז כדאי לטייל בשני הקניונים כי הם פשוט יפים. אם רוצים לבחור בין השניים אני אוהבת יותר את התחתון. הוא ארוך יותר והולכים בו בכיוון אחד ולא הלוך חזור. וכמו שציינתי הסיור בו זול משמעותית מסיור בקניון התחתון. אולי גם יש אפשרות נוספת. לעשות את האנטילופ התחתון וטיול לאחד הקניונים המוכרים פחות כמו Cathedral canyon או Canyon X. לא ניסיתי אבל נשמע אפשרות מעניינת....
לסיכום חלק הפארקים של יוטה ואריזונה אומר כי בעיני האיזורים הללו מרהיבים ביופיים וזה החלק שהכי נהנתי בו בטיול. בזמן שהותנו בארה"ב עשינו 2 טיולים של כעשרה ימים כל אחד לפארקים של יוטה ואריזונה. בטיול האחרון (שהיה לפני כ 11 שנים) טיילנו גם בארצ'ס, קניוניונלנדס, מוניומנט ואלי ועוד. קסם לי גם להגיע לאיזור סדונה שבאריזונה אך בטיול זה לא הגענו לשם. אין לי ספק שלפארקים אלו כמו גם לילוסטון נשוב בעתיד.
לאחר הסיור התחלנו את דרכנו ללאס ווגאס. לאותו הערב הזמנתי לנו את המופע O שבאותו סוף השבוע שיחק רק בשבת. אני קניתי את הכרטיסים דרך האתר של smarter vegas. האתר הזה מוביל אותך לרכישת כרטיסים דרך האתר של הבלג'יו אבל מקנה מחיר מעט נמוך יותר מאשר רכישה ישירה באתר. שימו לב כי באתר של בלג'יו יש 2 אופציות כאשר אחת מהן מקנה 20% הנחה על אותם מקומות בדיוק!!
המחיר לא זול (כ - $160 לכרטיס) אבל המופע מיוחד ומרשים. הילדים נהנו מאד. אני אהבתי את המופע אם כי אני שונאת את קטעי הקישור שלהם. הבעל נהנה פחות. הבנתי כי אם קונים במקום ניתן להשיג מחיר טוב יותר אולם זה כמובן סיכון.
יצאנו מהמופע, נהננו מתערוכת פרחים במלון בלגיו ויצאנו לצפות במופע המזרקות ואז שי לקח את תומר ושחר לחדר ואני ואור המשכנו לטייל מעט.
מכיוון שביקרנו בווגאס בסוף שבוע המחירים במלונות הסטריפ המפורסמים היו סופר יקרים. שי מצא לנו בבוקינג מלון דירות מצויין שממוקם בסטריפ בין הבלג'יו לקוסמופוליטן. (Jockey Club hotel). הדירה היתה עם מטבח ומצויידת וגם היה לנו חדר נפרד. ניתן לחנות חינם בחניה של הקוסמופוליטן שמקושרת למלון זה או בחניית Valet תמורת $5 בלבד ל 24 שעות. היכולת ללון ב $140 ללילה בלב הסטריפ אך מבלי להדרש לעבור כל פעם בבלאגן של הקזינו היתה מצויינת עבורנו.
16.9.2018 – שופינג ועוד קצת ווגאס
היום הזה הוקדש לקצת שופינג במול הדרומי (נבחר בשל היותו מקורה ולאור הטמפרטורות ששררו בחוץ).
לאחר מכן נחנו במלון ויצאנו לסיבוב במלונות פריז, ונציה וקיסר. במלון קיסר הלכנו לראות את המופע של אחת המזרקות שהיה פשוט מגוחך אבל מכיוון שתכננו לאכול באותו ערב ב cheesecake factory שמחנו לגלות שהמסעדה נמצאת ממש מאחורי המזרקה. היה תור של 45 דק' אבל החלטנו לחכות. הילדים אהבו מאד את המסעדה. אני יודעת שהדעות על ווגאס חלוקות. יש שאוהבים מאד ויש כמונו שחושבים שזה בעיקר גימיק. לנו 2 לילות בעיר הזו הספיקו 😊.
למחרת בבוקר נסענו לאנהיים. יומיים דיסני לפנינו. המלון שהוזמן היה Marriott Anaheim Theme Park Entrance שממוקם 10 דק' הליכה מהכניסה לדיסני. הוא הוזמן בנקודות שכן שי נוהג להתאכסן רבות ברשת מריוט וצובר שם נקודות רבות. באינטרנט היה נראה כי יש להם גם פארק מים קטן. בפועל הוא היה מאכזב לעומת התמונות והילדים מיצו אותו לאחר כשעה. המלון עצמו היה כולו באווירת Halloween (כן חודש וחצי לפני החג....) ובערב הלכנו לאכול שוב ברשת cheesecake factory.
18.9.2018 – דיסנילנד
מתוכננים לנו יומיים בדיסני. אחד יוקדש לפארק הרגיל והשני לאדבנצ'ר. הכנתי את הילדים מראש שמרב המתקנים "השווים" נמצאים באדבנצ'ר. בחרתי להתחיל בפארק הרגיל כיוון שביום המחרת התקיימה בפארק זה מסיבת Halloween אליה יש לרכוש כרטיסים בנפרד. בשל המסיבה הפארק נסגר ביום זה בשש במקום בתשע. כמו כן באי המסיבה מורשים להכנס לפארק כבר משלוש כך שחששתי שהעומס יהיה גבוה יותר מביום רגיל.
באופן כללי פארקים מסוג זה אינם אהובים עלי ועל שי ולכולם כולל הילדים אין סבלנות לעמוד בתורים. לשם כך לא רק שתכננתי את הביקור בפארקים לאמצע השבוע אלא החלטתי גם לנסות את אפליקציית ה RideMax שעולה $15 ואמורה לעזור לתכנן את היום בצורה מקסימאלית. בפועל התחלנו לפי ההצעה של האפליקציה אבל מהר מאד היא נזנחה. לדעתי מאז שדיסני עבר לאפשרות של חלוקת ה Fast Pass באפליקציה בטלפון התוכנה של RideMax לא מצליחה לתכנן נכון את היום.
הפארק נפתח בתשע ואנחנו התייצבנו בשער סביב שמונה וחצי. יש לעבור בדיקה בטחונית שבה ממש בודקים את תכולת התיקים. ניתן להביא פירות, חטיפים, כריכים ושתיה.
קניתי מראש תמורת $10 לכרטיס ליום את האפשרות להוריד פסט פסים לטלפון (Disney MaxPass). האפשרות הזו גם מקנה הורדה חינם של כל התמונות שמצלמים אותך בפארק (בין אם צלמי הפארק ובין אם במתקנים).
הפסט פסים המבוקשים הם ל Space mountain ול Splash mountain. לאחר הורדת הפסט פס האפליקציה מודיעה לך מתי יהיה ניתן להוריד את הפסט פס הבא. זה יכול לנוע בין חצי שעה לשעתיים. כמו כן כמובן שהאפליקציה מראה את זמני ההמתנה.
הילדים הכי נהנו מה space mountain אני הכי אהבתי את ה splash mountain אבל לצערי לא היה ביקוש לסיבוב שני. המתקן היחיד שחיכינו אליו זמן משמעותי )ללא פסט פס) היה ה- star tours.
מתקן שהיה בזבוז זמן היה אוטופיה.
בחמש וחצי התמקמנו לצפות במצעד. המצעד הוא של דמויות פיקסר ולא דמויות דיסני הקלאסי. לדעתי המצעדים שראינו בדיסני פריז לפני שנתיים היו מרשימים יותר. באופן כללי לא פגשנו המון דמויות. אחרי המצעד הילדים ניצלו פסט פס לעשות שוב את ה space mountain ורצו לסיים את היום. בספטמבר אין מופעי זיקוקים באמצע שבוע ולכן גם לא היה ממש טעם להשאר.
19.9.2018 – דיסני אדבנצ'ר
הפארק נפתח בשמונה אבל אנחנו הגענו שוב לקראת שמונה וחצי. כבר שנכנסנו האווירה בפארק הזה מצאה חן בעיננו יותר. היה פחות עמוס ויותר רגוע ונינוח. המתקן הראשון אליו הלכנו היה ה Incrdicoaster – רכבת ההרים הכי משמעותית בפארק. לא היה תור והילדים עשו פעמיים (בהמשך היום עשו עוד פעמיים). במקביל הזמתי פסט פס למתקן הכי מבוקש בפארק –Racer Radiator spring. אני באמת חשבתי שזה מתקן מדליק. הילדים פחות התרשמו. המתקן השני הכי מבוקש הוא ה Guardians of the Galaxy
הילדים מאד נהנו ורצו שוב. אני ושי חשבנו שזה זוועה. בכל מקרה לא הצלחתי להשיג פסט פס נוסף.
המתקן הכי שווה בפארק לדעתי ולדעת שי היה Soarin around the world. מתקן סימולטור רגוע וכייפי שלוקח אותך לטיול בעולם. שווה!
מתקן הלייזר פה הרבה יותר שווה מבפארק הקלאסי ועשינו אותו פעמיים. כך גם את האבובים.
כפי שציינתי בשעה 18:00 החלה מסיבת Halloween בפארק הקלאסי אולם באי המסיבה יכלו להכנס לפארקים כבר בשלוש. אכן בשעה שלוש הרגשנו שהפארק מתחיל להתמלא באנשים מחופשים אולם עדיין הספקנו את כל המתקנים שרצינו ובדרך כלל יותר מפעם אחת. סביב שש הילדים החליטו שהספיק להם וניתן לפרוש.
נסענו להתמקם במלון ב LA על מנת לקצר טווחים ליוניברסל סטודיו שתוכנן ליום הבא.
סיכום המלצות דיסני: להגיע באמצע שבוע, להגיע מוקדם, להוסיף $10 לכל כרטיס לכל יום ולרכוש את Disney MaxPass על מנת להוריד פסט פסים לאפליקציה (כך גם ניתן לבטל ולשנות אם מתחרטים), להוציא פסט פס למתקנים המבוקשים תחילה (בדיסנילנד: Space Mountain ו Splash Mountain ובאדבנצ'ר: Spring Racer ו Guardians of the Galaxy)
20.9.2018 – יוניברסל סטודיו
יוניסרסל סטודיו הינו פארק שונה מדיסני. הוא מתמקד בתעשיית הסרטים ומטרתו להעביר את החוויה שביצירת סרטים. הוא כולל סיור רכוב באולפני הסטודיו, הופעות שמראות כיצד נעשים אפקטים שונים בסרטים וכן כמובן סימולטורים שונים של סרטי יוניברסל כולל גולת הכותרת של השנים האחרונות. הכפר של הארי פוטר. הפארק קטן יותר משמעותית מהפארק באורלנדו (בו לא הייתי). נראה כי הוא מתאים יותר לילדים בוגרים ויש גם מבוגרים רבים שנהנים ממנו מאד.
התלבטתי רבות האם יש צורך בכרטיס שמקנה כניסה מהירה פעם אחת לכל מתקן. לאחר ברור מקיף כולל התיעצות אונליין בקבוצת הפייסבוק של מטיילים בארה"ב וקנדה הוחלט שככל הנראה הפארק לא יהיה מלא ושבמידת הצורך תמיד ניתן לשדרג במקום. ההבדל במחיר הוא כ $70 לכרטיס כלומר $350 למשפחתנו. הזמנו כרטיסים אונליין מה שהקנה לנו כניסה חצי שעה מוקדם יותר להארי פוטר (09:30 במקום 10:00(. הגענו לחניה סביב תשע. חנינו בחניה הרגילה ולא ראינו שום סיבה לשלם על חניית פרימיום. ברגע שנפתח החבל כולם ממהרים לכפר של הארי פוטר. למי שמגיע עם תיקים יש צורך לאחסן בלוקר בכניסה למתקן. ולמרות כל זאת לא עמדנו בתור. דווקא חלק מהחוויה הוא המעבר בכפר ובטירה ולטעמי עברנו אותו מהר מידי. בסוף היום כשרציתי לחזור (לא היה תור) לא היתה הענות של הילדים.
כפי שחששתי, אני ושי סבלנו מאד מהסימולטורים. זה עושה לנו כאב ראש ובחילה. כן נהננו מהסיור ומההופעות.
הילדים נהנו אבל שוב סביב ארבע מיצו את העניין. לא עמדנו באף תור בכלל. הבנות פחות התלהבו מיוניברסל לעומת דיסני. תומר טען שנהנה ביוניברסל יותר (הוא חיכה מאד להארי פוטר).
מכיוון שיצאנו מהפארק מוקדם יחסית עברנו עם הרכב בשדרת הכוכבים, נסענו לתצפית על השלט של הוליווד ואכלנו במסעדה בבוורלי הילס. כפי שציפיתי לוס אנג'לס לא עשתה לי את זה.
חיכיתי מאד לשוב לטבע ביום שלמחרת
21.9.2018 – מלוס אנג'לס לסן סמיון לאורך החוף
בדומה ללימור, גם אני החלטתי להקדיש לכביש 1, 3 לילות על מנת שיהיה מרווח ונינוח. את הלילה הראשון הזמנו בסן סמיון ושני לילות נוספים במונטריי.
ביום הראשון נסענו דרך סנטה ברברה. עצרנו שם לארוחת בוקר מאוחרת וטעימה. טיילנו מעט ברציף על הטיילת ואז החלטנו לדלג על סלובנג ולהגיע ישירות לשמורת הטבע Montana de Oro. את ההמלצה על השמורה קראתי בבלוג של אורית. אני שהטבע כבר קרא לי החלטתי שאני רוצה להגיע אליו במהירות. אז טיילנו במסלול ה Bluff trail. שהוא מסלול קל ומישורי עם תצפיות על הסלעים והים. ראינו את הצוקים והסלעים היפים שיורדים למים. ראינו עופות מים רבים וגם ירדנו במקום אחד אל החוף והסברתי לילדים על תופעת הגאות והשפל. הלכנו כמה שהתחשק לנו ואז חזרנו באותה דרך.
בהמשך הספקנו לעצור ב - Moro Rock שם ראינו לוטרות ים. היה שם זוג אמריקאי עם משקפת שנתן לנו להסתכל והפנה את תשומת ליבנו לגורים ששוכבים על אימם.
הגענו לסן סמיון כדי לגלות שקיבלנו חדר עם 2 מיטות זוגיות ושנגמרו להם המיטות המתגלגלות. אילתרנו מיטה על השטיח משמיכות ולמדנו כי מעתה והלאה עלינו להתקשר לכל המלונות לוודא שיש מספיק מיטות לכולם... (ספויילר בשני המלונות האחרונים בטיול שוב הילדים מצאו את עצבם במיטה מאולתרת משמיכות על השטיח... למשפחות עם 3 ילדים כדאי לקרוא בבוקינג את האותיות הקטנות ולהבין בדיוק מה מזמינים....)
22.9.2018 – מסן סמיון למונטריי דרך כביש 1
התחזית מראה שהבוקר יהיה מעונן אולם בהמשך יתבהר. מסתבר שהתחזית באיזור זה מאד לא מדוייקת. אכן היה מעונן מאד וערפילי אבל לצערנו החל להתבהר רק סביב חמש. לקו החוף יש מיקרו אקלים משלו. ולכן למשל בטירת הרסט שמצויה על גבעה או באיזור העירה Big Sur שנמצאת על ההר, היה שמשי בעוד שקו החוף שמצויי ממש בסמוך היה אפור וערפילי.
התחנה הראשונה היתה מושבת פילי הים: Piedras Blancas הילדים מאד נהנו לראות אותם ועמדנו שם זמן ממושך.
החלטנו לוותר על טירת הרסט (טירות זה לאירופה) למרות שבדיעבד בשל מזג האויר אולי היה דווקא נכון לעצור.
המשכנו לעבר שמורת Limekiln והחלטנו לעשות את המסלול למפל. חביב. לא יותר. בגדר חילוץ עצמות. משם המשכנו לשמורת Julia Pfeiffer והמפל המפורסם שיורד אל המפרץ. נכון בעונה הזו זה רק זרזיף אבל עדין המראה יפה וזו הליכה ממש קצרצרה.
עצרנו לאכול במסעדה בביג סר (שם כאמור זרחה השמש ויכולנו לשבת בגינה). מה רבה היתה אכזבתנו שעם החזרה לקו החוף חזרו גם הערפילים. בגשר המפורסם של ביג סר פגשנו חבר טוב מימי הטכניון שגר באיזור הסיליקון וואלי כבר 18 שנה. הוא הגיע עם שני בניו לבלות איתנו את סוף השבוע. הילדים שמחו מאד להפגש והוא סיפר לנו על כך שהם עצרו לאכול במסעדה בשם Rocky Point שיושבת על תצפית מקסימה. החלטנו לעצור שם שוב. לא נכנסנו למסעדה אבל ממגרש החניה התחתון יוצא מסלול בין הסלעים. לא ממש מסומן אבל מאד ברור. אז למי שמגיע לאיזור כדאי לשקול עצירה במסעדה במיקום הנפלא הזה ולשלב שיטוט קל בין הסלעים.
בנתיים סוף סוף התחיל קצת להתבהר ויכולנו להתחיל לראות את היופי של קו החוף.
התמקמנו במלון שלנו במונטריי: Rosedale Inn
ויצאנו לאכול בכרמל. היה טעים אבל המסעדות בכרמל יקרות!
23.9.2018 – מונטרי
אז היום הקודם היה מאכזב מבחינת מזג האויר. התחזית שוב מראה בוקר ערפילי עם התבהרות בשעות הצהריים. האם הפעם זה יקרה? אני הייתי אופטימית. כיוון שהבוקר ערפילי החלטנו להתחיל את היום באקווריום (במקור זה לא היה בתוכנית אבל התאמנו את עצמנו למזג האויר). האקווריום די יקר ($50 למבוגר ו $30 לילד) ולדעתי לא כ"כ מרשים. מצד שני הוא לא גדול ולאחר כשעתיים מיצינו את הביקור. הילדים סך הכל נהנו. השמיים אכן התבהרו ולאחר ארוחת צהריים קלילה שמנו פעמנו לשמורת פוינט לובוס. כמה כיף שזכינו להנות מהשמורה הזו במזג אויר בהיר.
התחלנו במסלול של ה sea lions והמשכנו אל עבר מסלול Cypress Grove trail
במסלול של ה sea lions ראינו מקרוב מספר כלבי ים. מושבת אריות הים מצויה על סלע מרוחק אבל אחד הריינג'רים עמד עם טלסקופ מול הסלע ואיפשר לצפות בהם. כמו כן ניתן לשכור משקפת מתחנת המידע שמצויה בחניה בתמורה להשארת מפתחות הרכב. כאשר סיימנו את שני המסלולים ועמדנו לחזור לרכב, הריינג'רים בתחנת המידע אמרו שהם חושבים שיש להקת לוויתנים שחוצה כעת. החלטנו לחזור לאוטו באותה דרך בה הגענו. בנתיים הרנג'ר עם המשקפת עבר לתצפת על לוטרות ים אז זכינו לראות גם אותן. לוויתנים בשלב זה לא ראינו.
בהמלצת הריינג'ר עצרנו למסלולון נוסף אל סלע הציפורים. היה נחמד אך לא מרשים כמו המסלול הראשון.
מכיוון שנותרו עוד כשעתיים של אור החלטנו לעשות את דרך 17 המייל. אני חייבת להסכים עם הדעה שהדרך מיותרת לפחות למי שטייל בשמורת פוינט לובוס שהיא יפה בהרבה.
24.9.2018 – שייט לוויתנים ומעבר ליוסמיטי
עוד בארץ התלבטתי האם לצאת לשייט לוותנים. התמונות באתרים של החברות שמוציאות את השייט היו מפתות אך אני יודעת שזה עיניין של מזל. מקריאה מעמיקה הבנתי שספציפית באיזור מונטריי יש פעילות ענפה של לוויתנים, בעיקר מסוג Humpback, בתקופה זו והסיכוי לצפות בהם גבוה. התכתבתי עם בריין מחברת Sanctuary whale watch כדי לבדוק האם הם ממליצים על שייט קצר או שייט של 3-4 שעות. להפתעתי הוא המליץ על השייט הקצר בגלל הילדים. יום לפני השייט הוא שלח לי מייל שבימים האחרונים יש ערפל בבוקר (מממ שמתי לב...) ומצד שני יש גם פעילות לוותנים ענפה וחשוב להם שנהנה. על כן הם מציעים לנו להשתדרג ללא תוספת עלות, לשייט הארוך של הארבע שעות שיוצא בשעה 10:30 (השייט שלנו היה מתוכנן לשמונה בבוקר). כמובן שהסכמנו לשדרוג ושמחנו גם על שעות השינה שהרווחנו שכן השייט היה במרחק של חצי שעה נסיעה צפונה ממונטרי. במייל שקיבלנו מהם, הם שלחו הוראות מדוייקות להתמודדות עם מחלת ים. הצטיידתי מהארץ בטרוומין (מותר לשימוש מגיל 6 ונמכר ללא מרשם).על פי ההנחיות של חברת השייט לקחנו את הכדור כבר בערב לפני ואז שוב בבוקר השייט. כמו כן על מנת להיות בטוחה שכרנו מהם עבורי ועבור שי, מעין שעון אותו שמים על פרק יד שמאל והוא גם אמור למנוע מחלת ים. כך או כך זה עבד. כולנו הרגשנו טוב במהלך השייט ואין לי ספק שללא הכדור זה היה פשוט נורא. מה שכן מזג האויר היה ערפילי וקר גם בעשר וחצי וטוב שהצטיידנו במעילים. די מהר התחלנו לפגוש בלוויתנים (או יותר נכון בזנבות שלהם ובזרנוקי המים שהם פולטים לאוויר). לאחר זמן מה המדריכה החליטה שנצא לחפש חיות נוספות (דולפינים ומינים אחרים של לוויתנים) אולם במשך זמן רב לא נראה דבר. לבסוף חזרנו לקרבת החוף שם נמצאו לוויתנים רבים. ראינו מעט קפיצות קלות שלהם, קבוצה של כלבי ים שהתיישבה על אחד מהם והרבה שקנאים שהתעופפו מלמעלה. המחזה היה מרשים אם כי הצטערנו שלא חווינו קפיצה ממש מרשימה בה רואים את הראש וכן לא ראינו דולפינים או סוגים נוספים של לוויתנים. בסופו של דבר זו חוויה מרשימה ואני בהחלט ממליצה על חברת Sanctuary למי שמחליט לעשות את השייט.
לאחר השייט החלנו את "המסע" לכיוון פארק יוסמיטי.
לסיכום החלק של כביש 1. אני שמחה שהקדשנו לו 3 לילות ועשינו אותו באיזי. במיוחד לאור מזג האויר הלא יציב באיזור. זמן נוסף אפשר לנו בסוף להנות מהמראות היפים במזג אויר שמשי. ולמרות הזמן הרב לא הספקנו לבקר בטירת הרסט ולא רכבנו על אופניים בטיילת של מונטרי ולא הגענו לכף האוהבים....
25.9.2018 – יוסמיטי: שמורת מריפוזה ואיזור Glacier Point
את הלינה ביוסמיטי פיצלתי לשתיים. בלילה הראשון ישנו ב Tenaya Lodge שהוא מלון מצויין (הוזמן בנקודות יונייטד). הסיבה לפיצול היתה הקרבה של טניה לודג' לשער דרכו נכנסים לשמורה אם מגיעים מכיוון מונטריי וכן הקרבה לשמורת המריפוזה. הנסיעות בתוך יוסמיטי ארוכות ולכן היה לי כן חשוב לעבור למקום לינה קרוב יותר לעמק ול Tuolumne Meadows בשני הלילות הנוספים בפארק.
בטניה לודג' מציעים כל ערב טיול עם פנסים. האמת שזה היה נראה לי מעניין אבל לא נותר מקום ללילה היחיד ששהינו במקום.
רבע שעה לפני ההגעה ללודג יש עיירה שבה סופר גדול שבו מומלץ מאד להצטייד למשך כל השהות בפארק. אנחנו לא עצרנו ביום הקודם ולכן נאלצנו לחזור ולהצטייד.
לאחר הכניסה לפארק פנינו לכיוון שמורת עצי הסקויה – שמורת מריפוזה. החננו את הרכב ולקחנו רכב לתחילת המסלולים. אנחנו עשינו את מסלול ה Giant Greasley. מסלול מעגלי של כ 3.5 ק"מ בין העצים הענקיים. היה נחמד אבל מעט ארוך מידי.
משמורת מריפוזה נסענו לעבר תצפית Glacier Point. קיוונו למצוא נקודה נחמדה לפיקניק אבל לא ממש מצאנו. לאחר התצפית חשבתי לעשות את מסלול ה – Sentinel Dome אבל הילדים ממש התנגדו לעוד מסלול וגם הסתבר שיש עוד נסיעה של שעה למוטל באל פורטל. אז ויתרתי.
קצת מהגיגי ליבי על שמורת יוסמיטי בתקופה זו של השנה: בעבר ביקרתי ביוסמיטי פעמיים. פעם במאי ופעם ביולי. בשתי הפעמים העמק היה ירוק, והמפלים והנהרות שופעים. בביקור שהיה במאי טיילנו גם בטולומי מדוס. הכל היה ירוק ופסגות ההרים היו אפילו מושלגות. המחזה הפעם היה מאד שונה. יוסמיטי בעונה זו היה יבש. מפל יוסמיטי יבש. מפל ורנל האדיר היה זרזיפי בהשוואה לתקופות אחרות וגם איזור טולומי מדוס היה צהוב משהו. לקח לי זמן להתרגל ליובש ואפילו תהיתי אם זו היתה טעות לשלב את יוסמיטי במסלול. בסוף הצלחתי להנות ולמצוא את היופי שבסלעי הגרניט העצומים. אם אתם מחליטים להגיע בעונה יבשה חשוב להתאים ציפיות.
לינק לאתר מצויין עם כל המסלולים ביוסמיטי
הזמנתי לנו את Yosemite view lodge באל פורטל כי לא נותר מקום בתוך הפארק. המחיר של חדר עם מרפסת לנהר היה כפול ממחיר חדר רגיל אז ויתרתי. נכון המוטל הזה גדול ולא מאד מזמין אבל החדר היה סופר מרווח עם 3 מיטות וחדר נוסף. כמו כן היה לנו מטבח כך שיכולנו להכין לנו ארוחת בוקר.הילדים נהנו גם להשתכך בבריכה ובערב השני אכלנו במסעדה שבמקום והיה טעים ומוצלח.
26.9.2018 – יוסמיטי איזור Tuolumne Meadows
התחשק לי מסלול אמיתי ורציני. כזה שישפר את מצב הרוח בעקבות היובש ששורר בפארק.
קראתי רבות באתרים רבים כולל ההמלצה של לימור על המסלול שהם עשו אבל המסלול שלהם היה נראה לי קצר וכן היתה לי תחושה שבעונה שאנו נמצאים לא בטוח שהוא יהיה מספיק מרשים.
אז מצאתי באתר הזה שמדרג מסלולים רבים ביוסמיטי את התאור של המסלול ל Gaylor lakes . המסלול קיבל ארבעה כוכבים בדרגת קושי קלה ביינונית. תחילת המסלול נמצאת במגרש החניה שסמוך לכניסה לפארק. הנסיעה לשם לקחה כמעט שעתיים כשבדרך אנו מנסים למצוא (ללא הצלחה) דובים....
המסלול לאגמים מתחיל בטיפוס די תלול אבל לא מאד ארוך. בדרך נשקף הנוף של העמק ושל ההרים ממול. בשלב מסויים המסלול יורד אל האגם הראשון שהוא גדול יחסית ומרשים. היתה השתקפות מדהימה של ההרים אל האגם וגם קצת צבעי שלכת והמראה היה בהחלט יפה. עד לנקודה זו זה הליכה של מייל (1.6 ק"מ). מכאן ניתן להמשיך ולטייל לאגמים נוספים. אני אור ותומר המשכנו כששי נשאר עם שחר ליד האגם שכן היא סרבה בתוקף להמשיך.
המשכנו ימינה על גדת האגם ובמעלה גבעה קטנה לאגם העליון. הוא היה פחות יפה מהאגם התחתון אבל ראינו שם מרמיטה חביבה שקפצה לה בין הסלעים. זוג שפגשנו ליד האגם אמר לנו שאם נחזור מעט אחורה ונטפס על עוד גבעה קטנה (מימין כשעומדים עם הפנים לאגם התחתון ועם הגב לאגם העליון) נגיע לעוד אגמים יפים. אז טיפסנו גם על הגבעה הזו ואכן היה שם עוד אגם מקסים. הלכנו לאורך הגדה שלו ואז חתכנו חזרה לאגם התחתון ומשם חזרה לחניה. סך הכל טיילנו כשלוש שעות. המסלול יפה מאד ושמחתי על הבחירה. לדעתי בתחילת הקיץ צריך להיות פשוט מהמם שם. ירוק, זורם ופורח וברקע פסגות מושלגות (אם כי זוג מבוגר שפגשנו בדרך וחי באיזור הזהיר אותנו שבעונת הפריחה יש גם הרבה מעופפים אז למי שמטייל בתחילת הקיץ שווה להצטייד בדוחה יתושים). למעט העליה בהתחלה, המסלול לא קשה ומאד מתגמל.
כולם היו רעבים אבל אני התעקשתי שנתאפק קצת ונאכל על גדות אגם Tenaya היפה.
לאחר הפיקניק עצרנו גם בתצפית Olmsted point ומשם המשכנו למלון. הגענו סביב חמש וחצי והילדים הספיקו להשתכשך בבריכה.
27.9.2018 – עמק יוסמיטי ונסיעה לסן פרנסיסקו
התוכנית היתה לעשות את מסלול ה Mist trail שזכור לי לטובה. התלבטתי האם הוא יהיה מספיק מרשים בעונה זו אבל החלטתי שאם אנחנו כבר פה אז נלך. בעונה זו אין חובה לקחת את השאטל וחנינו בחניה שנמצאת כחצי מייל מתחילת המסלול. המסלול כולו בעליה כשהחלק שמטפס למרפסת שמעל המפל תלול מאד. סך הכל הלוך חזור מהחניה עד לראש המפל וחזרה זה קרוב לעשרה ק"מ אז קחו בחשבון. גם אם לוקחים את השאטל זה מפחית רק 1.5 ק"מ...
מצד אחד זה המסלול הכי פופולארי בפארק ומצד שני הוא לא קל בכלל אז יש להערך בהתאם.
התחלנו בטיפוס. שי תומר ושחר הגיעו עד לנקודה שנמצאת מול המפל ורואים את בריכת המים שבתחתית.
אני ואור (כבר אמרתי שזה מוטיב חוזר) המשכנו לטפס לראש המפל. גם שם חיכה לנו אגם קטן עם השתקפויות. ואני עוד המשכתי קצת לגשר שממנו ניתן גם לראות את מפל נבדה המרוחק יותר.
היה לנו כיף. בדרך דיברנו על השילוב שבין אטרקציות לילדים לבין טיולים בטבע. אור אמרה שהיא מאד אוהבת גם את הטיולים בטבע ונתנה ציונים של 9 ו 10 למרבית המסלולים שהלכנו בהם. מה שנקרא "רגע של נחת".
חזרנו לאוטו מורעבות. עצרנו לפיקניק בחניון של מפל יוסמיטי (שכאמור היה יבש) וראינו הרבה רוכבי אופניים. מסתבר שניתן גם לשכור אופניים בפארק אבל גם להשאיל ללא עלות למשך שעתיים (אני לא לגמרי בטוחה אם זה לכלל מטיילי הפארק או רק למתאכסנים באתרי הקמפינג). בכל מקרה חשבנו לעצמנו שטיול אופניים בעמק היה יכול להיות חוויה נחמדה. אולי עוד נגיע לשם שוב בעונה הנכונה...
אז אחרי עוד כמה עצירות לצילום בעמק יצאנו לתחנה האחרונה בטיול סן פרנסיסקו.
28.9.2018 – סן פרנסיסקו: שייט לאלקטרז ופיר 39
אתחיל ואומר שלינה בסן פרנסיסקו יקרה מאד. שי הציע שנישן באוקלנד. אני חששתי מהפקקים של הגשר. שי אמר שמרבית השהות שלנו בסוף שבוע ובטח יהיה בסדר. אז למי שמחליט לישון מחוץ לעיר יש לקחת בחשבון שהכניסות לעיר קשות ושזה מבזבז זמן רב הן בבוקר והן בסוף היום. אני אישית התבאסתי מזה מאד.
ליום זה היה מתוכנן לנו שייט לאלקטרז שהוזמן עוד מהארץ יחד עם החברים אותנו פגשנו בפארק ציון וכעת נפגשנו ליום נוסף בסוף הטיול. השייט הוזמן לשעה 11:00
ערב קודם וויז מראה שהנסיעה מאוקלנד לפיר תקח חצי שעה בלבד. אני התעקשתי שנצא ברבע לעשר. מעט לפני תשע וחצי בדקנו את גוגל מפס וחשכו עיננו. שעה נסיעה!!. טסנו לרכב. הנסיעה לקחה למעלה משעה וכל הדרך הייתי בלחץ שנפספס את השייט. למזלנו מצאנו חניה ממש בסמוך לפיר 33 ממנו יוצא השייט והספקנו לעלות. כהכנה לסיור ראינו בארץ את הסרט הבריחה מאלקטרז עם קלינט איסטווד. המלצנו גם לתומר לראות. הוא צפה בסרט בשקיקה. זה בהחלט הפך את הסיור למעניין יותר גם עבורו וגם עבורנו. הוא חלק את ידיעותיו עם הילדים האחרים והיה מרוצה. החזרה מהאי היא לא בשעה מסויימת. פשוט ממתינים בתור.
חזרנו לעיר ושמנו פעמנו לפיר 39 לארוחת צהריים. משם הלכנו לראות את אריות הים. הבנות נהנו מאד לצפות בהם והתגלגלו מצחוק. אני חושבת שעמדנו שם לפחות 45 דק.
מזג האויר היה בהיר והחלטנו לנסות לנסוע ולהספיק לתצפת על הגשר. הגענו לתצפית שליד מרכז המבקרים ואז חצינו אותו ועלינו לתצפיות מרחוב Conzelman. היה מקסים.
משם נסיעה ארוכה של 45 דק' למלון.
29.9.2018– טיול אופניים דרך גשר הזהב לסוסליטו
שכרנו אופניים ב – Bay city Bike Rentals עשרים דולר לאופני ילד ו $32 למבוגר. נדמה לי שיש הנחה אם מזמינים מראש באתר שלהם). רכבנו לאורך הים. עצרנו בהיכל לאומניות יפות, המשכנו לכיוון הגשר וחצינו אותו לכיוון סוסליטו. השביל על הגשר לרוכבי אופניים צר יחסית. כמו כן יש כללים מתי מותר לרכב עם אופניים ובאיזה צד. בסוף שבוע אין הגבלת שעות פשוט רוכבים בצד שמאל של הגשר. לאחר חציית הגשר המסלול הרישמי ממשיך מצד שמאל ומתחת לגשר. מסלול זה מתחיל בירידה תלולה ואז עליה תלולה. כמו כן הוא ארוך יותר בשעה מהאופציה החלופית. האופציה החלופית היא להמשיך ישר, לעבור במנהרה קצרה מתחת לכביש ואז להתחיל את הירידה לסוסליטו. יש לקחת בחשבון ששביל האופניים צר, הרכיבה היא בסמוך לכביש והירידות די תלולות. כאשר מגיעים לסוסליטו שביל האופניים נגמר למעשה ומשתלב עם הכביש. את שחר זה קצת הלחיץ (ובצדק יש לומר). אבל צלחנו את הרכיבה ונהננו ממנה מאד. בסוסליטו אכלנו במסעדה בשם: Trident. למסעדה זו יש חניית אופניים מסודרת בחינם לבאי המסעדה וכן מרפסת על הים שפונה אל סן פרנסיסקו. היה מאד כיף וטעים שם. לאחר הארוחה נעמדנו בתור למעבורת חזרה לסן פרנסיסקו. השייט עצר בעיירה נוספת בדרך ולקח כשעה. הגענו לחנות האופניים סמוך לשעה שש שהיא שעת הסגירה. זה היה יום כייפי ומהנה אבל הוא לקח הרבה יותר זמן ממה שציפיתי. התור למעבורת בסוף שבוע עשוי להיות ארוך כך שיש לתכנן את הזמנים בהתאם (לנו הסיבוב כולו עם עצירה לצהריים לקח יותר משש שעות).
משם המשכנו לארוחת ערב אצל חברים המתגוררים בסן קרלוס.
30.9.2019 – יום אחרון לטיול (או כפי שנגלה מאוחר יותר יום אחד לפני אחרון)
הטיסה שלנו בשעה 20:30. אנחנו אורזים, עושים צ'ק אאוט ומפקידים את המזוודות בשמירת מזוודות בעיר בשל ההזהרות הרבות לפריצות למכוניות. לאחר ההפקדה אנו נוסעים לשכונת מישן הידועה בציורי הקיר שלה. מצאתי כתבה במסע אחר שמתארת ממש מסלול בשכונה בעקבות ציורי הקיר. הסיור נחמד ויש ציורים יפים (אם כי סיור מודרך שעשיתי בלונדון היה מוצלח יותר וכנ"ל סיור עצמאי שעשיתי בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין). בשכונה עצמה הרבה מחוסרי בית והיא אינה מזמינה. לאחר שוטטות של כשעתיים נסענו לצ'ינה טאון. בדרך מקבלים הודעה שהטיסה נדחתה בשעה. נו מילא... הלכנו לחנות המפעל של עוגיות המזל. הילדים ממש התלהבו להכין עוגיות מזל לחבריהם והאמת גם אני. זה מקום קטן ומדליק. צעדנו לעבר שער הדרקון כשפתאום אנו מקבלים הודעה שמעבירים אותנו לטיסה של יום המחרת. מה???? מתחילים להלחץ. מתקשרים לאייר פרנס והם ממליצים לנו להגיע לשדה. מסבירים שבגלל העיכוב לא נספיק לטיסה לארץ. מגיעים לשדה, מנסים להתווכח. בסוף מחליטים להשאר עוד לילה ולקחת טיסה של שלוש בצהריים. קונקשיין של שעה וחצי הופך לקונקשיין של 7 שעות וטיסת לילה לטיסת יום.
מנצלת את הזמן במטוס לכתוב את הבלוג... עוד מעט נוחתים.
סיכום ומסקנות: יצאנו למסע משפחתי של כמעט חודש. היה לנו כיף ומלא בחוויות שישארו איתנו עוד זמן רב. גילינו שוב שהילדים שלנו יודעים ללכת יפה במסלולים והשילוב בין טבע, לעיר לאטרקציות ילדים היה מוצלח וטוב. היה גם כיף לטייל עם משפחות נוספות בחלק מהימים ולפגוש חברים מהארץ ומארה"ב. אבל גם הבנו שחודש זה הרבה. הסוף היה קשה והמריבות בין הילדים כמעט ולא פסקו. בסופו של דבר כל משפחה יודעת מה נכון לה. לנו בשלב הזה כנראה מתאים טיולים מעט קצרים יותר.
אז אם הטיול הבא שלכם למערב ארה"ב ויש לכם שאלות (גם על מקומות שלא מופיעים בבלוג) תכתבו לי ואשמח לענות.
קריאה מהנה!
