כל שם שמופיע בכחול הוא עם קישור לאתר / בלוג הרלוונטי
באוסטריה טיילנו לראשונה בטיול זוגי בשנת 2011. כל כך התרגשנו לצאת לטיול זוגי שנתיים לאחר שהתאומות נולדו. לצערנו למרות שהיה זה חודש יולי. זה היה אחד מחודשי יולי הגשומים ביותר באותו עשור. במשך שבוע היה לנו יום שמשי וחמים אחד בלבד. אז אתם יודעים איך זה כשיש לך חוויה פחות טובה, אתה לא ממהר לחזור. חלפו להן 11 שנים וב 11 שנים האלו נתקלתי בבלוגים רבים של גיל על אוסטריה (כולל אחד מטיול בדיוק באותו שבוע ידוע לשמצה) ואמרתי לעצמי שאם הוא שבר את המנכוס גם אנחנו יכולים. אז הרמתי טלפון לגיל וביקשתי עזרה והכוונה בתכנון המסלול והוא כמובן מיהר לשלוח מייל מפורט עם אופציות מגוונות. טיסות למינכן הוזמנו וכך גם 5 לילות באוץ ו 6 לילות במיסטריל. ואז שבוע וחצי לפני מועד הטיסה קיבלנו מייל מלופטנזה שהטיסה הלוך מבוטלת ושיש לרשותנו מגוון אופציות. למשל, לקבל את השינוי (ולמען הסר ספק לא הוצעה לנו טיסת הלוך אחרת....) או לקבל שובר או לקבל החזר כספי. לאחר ששקלנו בכובד ראש את ההצעות (לא באמת...) ביטלנו את הטיסות וחיפשנו חלופה לוינה. רק בדיעבד גילינו שיכולנו לבדוק את ציריך ושRynair (איתם טסנו בסוף לוינה) טסים לשדה קטן ליד מינכן בשם מיניגן. בכל מקרה החלטנו לא להצטער שכן וינה יפה תמיד וגם מציעה לונה פארק אטרקטיבי לתאומות (שעכשיו הן כבר בנות 13...) מה שיבטיח ספתח מצוין לטיול. מכיוון שכעת הנסיעה לעמק אוץ לוקחת כ 6 שעות החלטנו לבטל לילה באוץ ולהוסיף לילה בהאלשטאט.
לפני שאתחיל את תאור הטיול אקדים ואומר שבדמיון חשבתי שיהיה זה טיול מיוחד יותר, שנטייל הרבה יותר רגלית (כמו שאני אוהבת) ונגיע למקומות פחות מוכרים. בפועל ובמיוחד בטיול עם מתבגרות (גם כאלו שיודעות ואף אוהבות לטייל ברגל), גיליתי מהר מאד שצריך לשלב גם אטרקציות ובכלל לוודא שהטיול מגוון. באוסטריה זו משימה מאד פשוטה שכן יש המון אטרקציות לכל גיל וכל שנותר זה לבחור. זה אגב לא אומר שהטיול היה פחות מהנה, הוא כן היה יותר "שטנץ".
זה המקום גם להודות לבלוגים המצויינים של: גיל (וזה לינק לבלוג שונה מזה שלמעלה), פלפלית (שקצת לפני הטיול ראיתי שאנחנו ישנים באותו מקום לינה שלהם במיטרסיל), מתן אוסקר, אלין וסער ושירלי וסאבטקסט
הרבה ישראלים בוחרים לנסוע לחבל זלצבורג. דומני שזה קשור לכרטיס ההטבות המדובר של חבל זה. שימו לב שמקומות לינה רבים מציעים כרטיס הטבות שמתאים לעמק בו אתם ישנים. אנחנו למשל גילינו שמקום הלינה שלנו במיטרסיל נתן לנו כרטיס של הפארק הלאומי Hohe Tauern National Park. כרטיס זה למשל מקנה כניסה חינם למפלי קרימל, לדרך הנופית גרוסקלוגנר ולעוד מגוון רכבלים ואטרקציות. בסופו של דבר אנחנו קיבלנו טיול בחבל טירול עם נגיעות גם בחבל זלצבורג ויום באיזור האגמים. אפשר בקלות גם להיות יותר ממוקדים ולנסוע פחות (במיוחד אם טסים למינכן...).
ותובנה אחרונה. כדור הארץ מתחמם וזה אומר שהרבה פעמים תקראו בלוגים ותראו תמונות של אנשים שביקרו במקומות באוגוסט והיה להם מלא שלג. זה כבר לא בהכרח כך. אני הבנתי באיזה שהוא שלב שאין מה לצפות לראות יותר מידי שלג באוגוסט באוסטריה. אם הייתי יודעת זאת מראש הייתי כנראה רודפת אחרי השלג פחות ומתמקדת בלראות 50 גוונים של כחול וירוק.
אז יאללה מתחילים...
יום ראשון 31.7.22 – וינה
לינה: The Levante Parliament A design hotel - מלון מומלץ מאד קרוב לאזור הפרלמנט. 20 דק' הליכה ברגל לכיכר סטפן.
כאשר תכננתי את הטיול חשבתי שניקח סיור מודרך בעברית עם חברת Secret Vienna שכן פורסם שיש להם סיור בחמש אחה"צ. לאחר מכן הסיור זז לעשר בבוקר ואני חששתי שלא נצליח לקום בזמן שכן בימנו אין לדעת מתי נמריא (במקור היינו צריכים לנחות בוינה סביב 23:00 בלילה ובפועל נחתנו קרוב לאחת). אז התחלנו את הבוקר בנחת במסעדה נחמדה לא רחוק מהמלון ומשם התחלנו לטייל רגלית לכיוון כיכר סטפן.
די מהר הבנות מיצו את הרעיון ההסתובבות במיוחד מכיוון שביום ראשון כל החנויות סגורות... אני הצעתי שיבחרו בין מוזיאון המוזיקה שנשמע נחמד לבין ארמון הופבורג (אציין שמראש לא תכננתי שנלך לארמון שיינבורן שכן שי ואני היינו בו כבר מספר פעמים וגם הבנות ביקרו בו בגיל 4 במסגרת טיול לסלובניה). הבנות בחרו בארמון הופבורג. הקומה הראשונה של הארמון מוקדשת כולה לאוסף כלי המטבח האינסופי של סיסי (שהוא בהחלט מרשים אבל כמה אפשר לראות סרביסים??) והקומה השניה מוקדשת לסיפור חייה המעניין של סיסי וכולל גם ביקור במספר חדרי הארמון. זוהי בהחלט טעימה נחמדה להבין את חיי המלוכה של הממלכה האוסטרית ואת ההיסטוריה של וינה. לאחר הביקור בארמון חזרנו לכיוון ה – Rathouspark שכן היה שם הפנינג עם המון דוכני מזון וכל אחד מאיתנו יכול היה למצוא שם את עצמו קולינארית. בשלב זה הבנות קצת התעייפו אך היה עוד מוקדם מידי וחם ללכת לפראטר (הלונה פארק של וינה) ולכן בהצעתה של שחר החלטנו לעלות על האוטובוס תיירים. בחרנו באוטובוס האדום שכן יש לו הסברים בעברית. הגענו עם האוטובוס לאיזורים פחות מוכרים של העיר וזה היה נחמד. לצערנו כאשר הגענו חזרה למרכז העיר ורצינו לשמוע על המבנים המרשימים הסתבר שזהו האוטובוס האחרון ולכן לא שמענו את תחנות 1-5. נו שויין. אז ירדנו בתחנה הראשונה שסמוכה לכיכר סטפן, אכלנו גלידה ושטרודל תפוחים באאידה ואז לקחנו את התחתית לפראטר.
כמה עובדות חשובות על הפראטר: זהו לונה פארק המשתרע על שטח די גדול. לא משלמים כניסה אלא משלמים על כל מתקן בנפרד. לדעתי את המתקנים מפעילים זכיינים שונים שכן לחלק היה ניתן לשלם באשראי וחלק קיבלו רק מזומן. כמו כן יש מתקנים שחוזרים על עצמם (לדוגמא יש לפחות 3 רכבות שדים). המחירים נעו בין 3 יורו ל 15 יורו לסיבוב כאשר מרבית המתקנים עליהן עלו הבנות (אקסטרימים כמובן) עלו 5 יורו. בשלב מסויים הבנו שנצטרך להגביל אותן כי אחרת נפשוט רגל 😊. מכיוון שמשלמים פר מתקן גם ביום ראשון בקיץ בערב לא היה כמעט תור למתקנים. הפארק פתוח עד חצות ויש בו אווירה שמחה וצבעונית.
כפי שצפיתי זה היה ספתח מצוין לטיול והבנות היו בעננים מהמתקנים השונים ובעיקר מרכבת ההרים האולימפית עם חמשת הלופים שלה.
יום שני 1.8.22 – נסיעה להאלשטאט
לאחר ארוחת בוקר באותו הקפה של אתמול לקחנו מונית לשדה על מנת לקחת את הרכב שלנו. למען שלום בית לא ארחיב על סיפור שכירת הרכב אבל כן אציין שכדאי לשים לב שאתם שוכרים רכב שיכול להכיל את כמות המזוודות שלכם (במקרה שלנו 2 גדולות) וכן שיהיה בעל כח מנוע כזה שיאפשר נסיעה בהרים (כי אנחנו באוסטריה ולא בהולנד...). במקרה שלנו המזוודות בסוף נכנסו, בנסיעות בהרים קצת חששתי שאנחנו נוסעים ברוורס...
בכל מקרה יצאנו לכיוון האלשטאט. הנסיעה לא קצרה והגענו להאלשטאט רק אחרי הצהריים. בחרתי בדירה בהאלשטאט עצמה על האגם Fewo Wakolbinger-Wieder מדובר בבית משנת 1604!. הנוף מהדירה מהמם ואם היה לנו קצת יותר זמן יכולנו להכנס לאגם (שמימיו היו נעימים יחסית) ממש מהגינה. חשוב לציין שלא ניתן להכנס להאלשטאט עם מכונית. יש לחנות בחניון P1 ומשם יש הסעה למלונות / צימרים. בעלת הדירה היתה אמנם נחמדה אבל גם קשקשנית במיוחד, כך שיצאנו להסתובב רק סביב שש בדיוק שכל החנויות נסגרות (אכזבה לבנות).
האלשטאט מקסימה וכיף להסתובב בה. אם היינו מגיעים קצת קודם כנראה היינו לוקחים גם סירה ושטים באגם. ניחמתי את הבנות שיהיו לנו עוד המון אגמים בטיול (ספויילר: אכן היו הרבה אגמים ולחלקם גם נכנסנו אבל לשוט לא שטנו הפעם. לא נורא...). אגב הסופר המקומי די עלוב כך שההצטיידות הראשונית שלנו לארוחת הבוקר למחרת היתה די לוקה בחסר.
יום שלישי 2.8.22 – מכרה המלח בהאלשטאט ותצפית חמשת האצבעות
קמנו לבוקר ערפילי למדי. לאחר ארוחת בוקר בדירה שלא השביעה את הבנות, שי נסע עם ההסעה לחניון לשים את המזוודות ברכב בעוד הבנות ואני יצאנו לחפש את המאפייה המקומית. עיירה מתוקה כמו האלשטאט מיד גרמה לי לדמיין קפה עם מאפה נפלא אל מול האגם. בפועל המאפיה נמצאת בכניסה לעיירה. המוכרת שם זועפת והמאפים ממש לא מזמינים. אז לאחר שנפרדנו מחלום הקפה ומאפה אל מול נוף אלוהי שמנו פעמנו אל הרכבל שמוביל הן אל תצפית נפלאה על האגם ועל האלשטאט והן למכרה המלח. ניתן להוריד לנייד את האפליקציה של המכרה ולשמוע את ההסברים בעברית. שימו לב שאמנם יש מספרים בסיור שאמורים להתאים לשמע באפליקציה אבל אין תמיד התאמה מלאה... כדאי להזמין את הסיור לפחות ערב קודם על מנת להבטיח מקום בשעה שאתם מעוניינים. שימו לב כי על מנת להגיע בזמן לסיור שלכם אתם צריכים להגיע לתחנת הרכבל כחצי שעה מראש כיוון שיש הליכה מתחנת ההליכה העליונה למכרה. בנוסף אם מזג האויר יפה השאירו זמן מספק גם ללכת לתצפית כיוון שבאוסטריה כמו באוסטריה לא ניתן לדעת מה יהיה מזג האויר בתום הסיור. הסיור היה חוויתי ומעניין וכלל גם גלישה על שתי מגלשות עץ.
ערפילי הבוקר התפזרו מזמן ואנחנו נהננו מתצפית יפייפיה.
לאחר אינספור תמונות בתצפית ירדנו חזרה להאלשטאט לארוחת צהריים. בחרנו במסעדה האיטלקית שקרובה לחניון. איזה מסעדה נוראית. אל תתקרבו. משם נסענו כעשר דק' לרכבל שמוביל לתצפית חמשת האצבעות. מהרכבל יש הליכה של כעשרים דק' לתצפית. התצפית יפה אבל ציפיתי מעט יותר מהגימיק של חמשת האצבעות... אני לא בטוחה שהתצפית הזו מוסיפה הרבה על התצפית שמתחת למכרה המלח כך שאם אתם עולים למכרה הייתי שוקלת לוותר. על מערת הקרח ויתרנו כי היה כבר מאוחר וגם כי ידעתי ויתכן שנגיע למערה הגדולה בוורפן בהמשך הטיול.
ירדנו מהתצפית והחלנו את 3.5 שעות הנסיעה שלנו למקום הלינה באוץ. הדרך עד לאוטוסטרדה מקסימה וגם על האוטוסטרדה המראות יפים. עצרנו בדרך לסופר על מנת לבשל לנו ארוחת ערב ביתית ראשונה בטיול וכשהגענו לאוץ קיבלו את פנינו שמים כתומים בצבעי שקיעה משגעים.
בארבעת הלילות הקרובים נישן בALP APART – צימר גדול, מרווח וחדש בעל שתי קומות. בקומה הראשונה מטבח מרווח ומאובזר, סלון, פינת אוכל, שירותים ומקלחת וכן יציאה למרפסת (שגובלת במלון הסמוך וזהו למעשה החסרון היחיד של הדירה) ובקומה השניה שני חדרי שינה גדולים עם מקלחת ושירותים צמודים לכל חדר. יש במתחם 5 צימרים וגם מכונת כביסה ומייבש שמשמשים את חמשת הצימרים. המארחת שלנו מריה היתה מקסימה ממש ונכונה לעזור. מומלץ ביותר!
יום רביעי 3.8.22 – המגלשות באימסט וטיול מהכפר נידרטאי למפלי שטוביין
קמנו לבוקר שטוף שמש והתחזית מדברת על יום חם. מיד לאחר ארוחת הבוקר נסענו כחצי שעה למגלשות שנאמר עליהן שהן הארוכות בעולם ומצויות באימסט. הגענו סביב 10:00 וזה היה מצוין כי לא היה תור בכלל. לא בקופות ולא במגלשות. שימו לב לא להעלות איתכם תיק למעלה כי אי אפשר לגלוש עם תיק. במידה וכן עליתם עם תיק תצטרכו לשלוח אותו ברכבל שיחכה לכם למטה. כאשר עלינו עם הרכבל ראינו שיש כמובן כאלו שחוששים, נוסעים לאט ותוקעים את כולם אז סיכמנו ששי שיוצא ראשון ינסה למשוך את הזמן כמה שיותר על מנת לקבל מרווח בטוח. בפועל 2 בנות שהיו לפניו עצרו לצלם ולהתרשם מהנוף ועכבו את שי והבנות שלנו מה שקצת עצבן אותם. אני שיצאתי אחרונה נהנתי מנסיעה ללא הפרעות 😊.
עם סיום הגלישה נסענו לכיוון מפלי שטוביין. כאן כבר היתה לי תוכנית שלמה. לקחתי המלצה מאחד הבלוגים לחנות בחניון התחתון של המפלים סמוך לעיירה Umhausen ולבקש מהמסעדה להזמין עבורינו מונית לכפר נידרטאי . בפועל ביקשתי מהבחור החמוד שמוכר כרטיסי כניסה לאגם שמצוי אף הוא בחניון זה. הוא סייע ברצון והזמין לנו את נהג האוטובוס של הקו שעולה לכפר מספר פעמים ביום. הנהג האדיב וידא איתנו שאכן אנחנו רוצים לכפר ולא לפנסיון שבראש המפלים. אני תכננתי לעשות קודם מסלול שהומלץ על ידי גיל בכפר ורק אז לרדת את מסלול המפלים. המונית עלתה לנו 35 יורו.
על פי ההנחיות של גיל התחלנו ללכת במסלול כיוון הכפר HOFLE ולתצפית PLATE. גיל תאר את המסלול כאחד היפים שעשה ובאתי מלאת ציפיות. אז אבקש מחילה מגיל אבל אנחנו לא הבנו ממה ההתלהבות. ראשית אני לא אוהבת מסלולים שהולכים על כביש ושנית או שלא הגענו לנקודת התצפית או שהיא לא ברורה אבל כך או כך לא התלהבנו יתר על המידה. הנקודה הכי יפה היתה הנקודה בה הורידה אותנו המונית ליד הנהר.
בכל מקרה סיימנו את המסלולון והתחלנו לצעוד לכיוון הפנסיון ותחילת מסלול המפלים. הבנות כבר היו קצת עייפות והחלטנו לעצור לנשנוש במסעדה. הבנות הזמינו קייזשמאטן הלא הוא הקינוח הלאומי של אוסטריה אבל לא התלהבו. סוף סוף התחלנו את המסלול המדובר שאכן היה יפה וכייפי וממש לא קשה (כי עשינו את כולו בירידה 😊).
הגענו חזרה לחניה כבר סמוך לשעה חמש. בתכנון המקורי חשבתי שניסע לאקווה דום אבל מי רוצה בריכות חמות שכל כך חם בחוץ.... לעומת זאת טבילה באגם הסמוך לחניה נראה כרעיון נחמד. תמורת 11 יורו בלבד נכנסנו למתחם שבו מלתחות, שירותים, מדשאות, שמשיות ומים קרירים ( כ 21 מעלות) לטבול בהם. אחלה סיום ליום מוצלח וכייפי ונסיעה של 10 דק' בלבד לצימר!
יום חמישי 4.8.22 – שליק 2000 (עמק שטובאי)
לשמחתנו היום עוד יום שטוף שמש ואפילו חם יותר מקודמו. החום לא הטריד אותי במיוחד כי התוכנית היתה להעפיל לגובה 2,100 ולעשות את מסלול ה Nature Trail עד לתחנת האמצע. כבר עם כניסתנו לעמק שטובאי התאהבתי בו. חייבת לציין שבעיני הוא הרבה יותר יפה מעמק אוץ ובדיעבד הייתי שוקלת לישון בו. תחילה עשינו את המסלול הקצר (ק"מ) לתצפית הפנוראמית.
לאחר הפסקת קפה קצרה התחלנו את מסלול ה Nature Trail עד לאגם הפנורמה ( 4 ק"מ). מהאגם ועד לתחנת האמצע יש עוד 1.5 ק"מ של מסלול הדסקיות המפורסם. עבורינו זה היה החלק הפחות אטראקטיבי כי הבנות שלנו כבר גדולות אבל שימו לב שאם יש לכם ילדים קטנים יותר ואתם מתכננים לעשות את המסלול עליכם לרכוש את הדסקיות בתחנת המוצא בעמק (לפני שאתם עולים מעלה). המסלול עד לאגם הוא 4 ק"מ בירידה. מסלול מקסים כולל הסברים, משחקים והפעלות עבור הילדים (כמו משחק הזכרון למשל), פסלי עץ וכו'.
בשלב מסויים מגיעים למסעדה וגלידריה שבסמוך אליהם גן שעשועים נחמד. משם זו הליכה קצרה יחסית עד האגם. מכיוון שהיה יום חם והסתבר שהמים באגם הרבה פחות קרים ממה שחשבנו נכנסנו לטבול. היה מרענן ביותר!
תאור מצויין של המסלול ניתן למצוא בלינק הזה
לאחר שסיימנו את המסלול וחזרנו לתחנת המוצא רצינו לאכול. מכיוון שהתחשק לי לראות עוד מעמק שטובאי נסענו כעשר דק' לעיירה סמוכה שם אכלנו במסעדה איטלקית מצויינת. לאחר מכן נסענו עוד קצת לתוך העמק עד שלבסוף הסתובבנו חזרנו ל"עמק שלנו".
יום שישי 5.8.22 – טיול בוקר קצר (רק שלי), Area 47 ואינסבורק
היה ברור שלאחר יומיים של מסלולים הגיע העת לפנק את הבנות באטרקציה. מתחם 47 נמצא כרבע שעה מהצימר שלנו ונפתח בעשר. הבנתי שזה לא בהכרח בילוי ליום שלם והבנות גם ביקשו לישון מאוחר יותר. אז החלטתי לקום כרגיל בשמונה ולצאת לי למסלול קצר לפני שמתחילים את היום המשותף. לאחר התלבטויות בין האגם המקומי לבין מסלול אחר בחרתי את המסלול שהמליץ עליו מתן אוסקר ויוצא מהעירה: Gries im sulztal שם מחנים את הרכב ליד הכנסייה בסמוך לחנות המידע (שבמקרה שלי היתה סגורה). עקבתי אחרי ההוראות של מתן והלכתי עם השילוט ל besinnungsweg ואכן סיימתי את המסלול המעגלי לאחר פחות משעה. היה קליל וחביב ובעיקר ספתח נחמד לבוקר לבלות קצת זמן עם עצמי.
חזרתי לצימר. כולם כבר היו ערוכים ומוכנים ליציאה. הנסיעה למתחם 47 אכן לקחה כרבע שעה אבל הכריחו אותנו לחנות כקילומטר מהכניסה כך שנכנסנו סביב 12:00. אגב הם היו מוכנים לוותר לשי על התשלום אם הוא לא נכנס למים. בסוף שילמנו עליו אבל הוא לא נכנס ☹. אז גלשנו במגלשות. אחת הבנות ניסתה את התותח מים ואמרה שזו חוויה נוראית. לעומת זאת מה Blob הן נהנו ואפילו אני עשיתי איתן לקראת סיום. בילינו שם כחמש שעות והבנות נהנו מאד. משם המשכנו ישירות לאינסבורק. הסתובבנו ברחובות. נהננו מהקסם של העיר העתיקה, קנינו מטריות שלשמחתנו הרבה שירתו אותנו רק שם (אין כמו לקנות מטריות כנגד עין הרע מגשם 😊) ולאחר ארוחת ערב חזרנו לצימר ללילה האחרון. מחר כבר צפוי להיות מעונן ואולי אף גשום ולכן התוכנית של לנסוע לאגם אכן לא מתאימה.
יום שבת 6.8.22 – אגם פיבורג, קניון לאוטש, מיטנוואלד ומוזיאון סברובסקי
לאחר בדיקה של אתרי מזג האויר הבנתי שככל שנוסעים מזרחה לכיוון מקום הלינה שלנו אמור להיום גשום. בעמק אוץ אמנם מעונן אבל לא גשום. מכיוון שמצפה לנו נסיעה של כשעתיים למיטרסיל לא רציתי להרחיק מידי. אז לאחר התלבטויות רבות החלטתי שנפתח באגם פירבורג. אולי ניקח סירה ואז ניסע לאגם לקניון לאוטש. רבות דובר על אגם פיבורג. ככלל אגמים נוטים להיות פחות יפים כשמעונן. מה לעשות, צבע המים כשאין שמש הוא לא אותו הצבע. בקיצור, חנינו, צעדנו, ראינו ולא התלהבנו אז החלטנו לחזור לרכב ולהמשיך בדרכנו.
התלבטתי רבות בין קניון לאוטש לאופציות קניוניות אחרות באיזור. למשל Rosengartenschlucht שבעירה אימסט או Partnachklamm Gorge שליד גרמיש. בסוף בחרתי בלאוטש והאמת שלדעתי הייתי נהנת יותר באחד משני המסלולים האחרים. דווקא בניגוד לחששות שלי ולמרות שהיה יום שבת, לאוטש לא עמוס מידי אבל רב המסלול הוא על גשרי מתכת גבוה מעל הערוץ ולי זה הרגיש פחות "בטבע" . רק קטע קטן בסוף (שבשבילו צריך אחר כך לטפס טיפוס ביער) עובר ממש ליד הערוץ. ההמלצה של אלין וסער לעשות את המסלול האדום מלאוטש ואז לנסוע למיטנוואלד רק כדי להשלים את החלק הקטן והקניוני (וכך לחסוך את הטיפוס ביער) נכונה. הבעיה שלי היה ברור שברגע שהבנות מסיימות את המסלול הן לא יוצאות לאחד נוסף. בקיצור היה נחמד. מתאים ליום מעונן אבל בדיעבד הייתי בוחרת באחד משני הקניונים האחרים שציינתי. כמו כן שימו לב שהכניסה לקניון היא לא בהעירה לאוטש אלא בעירה Schanz. ניתן להכניס לגוגל מפות: Leutasch Gorge.
לאחר המסלול החלטנו לעצור לצהריים בעיירה מיטנוואלד הידועה בציורי הקיר שלה. לאורך הטיול תהיתי למה התכוונה אדיס (אישתו של גיל) כשאמרה על איזו עיירה "מדרחוב לשם מדרחוב" כאשר הגעתי למיטנוואלד המשפט הזה של אדיס הדהד בראשי וחשבתי לעצמי כמה התאור הזה מדיוק. אז עכשיו בעת כתיבת שורות הבלוג חזרתי לבדוק האם אכן המשפט נאמר על מיטנוואלד... ובינגו! אז גם אני לא הבנתי על מה המהומה... הבנות קנו איזה מזכרת, אכלנו פיצה וחזרנו לאוטו. עד כה יום לא משהו... בדרך לאוטו הצצתי לבדוק עד איזה שעה מוזיאון סברובסקי פתוח. לשמחתי גיליתי שהוא פתוח עד שבע כך שאם ניסע לשם יהיה לנו שעתיים במוזיאון. למען האמת הייתי סקפטית ששי יזרום על הרעיון כי בכל זאת יש לנו שעתיים וחצי נסיעה לדירה הבאה. איך שנכנסנו לאוטו שי הפתיע אותי ושאל מה היעד הבא. אני מיד שלפתי את רעיון המוזיאון (שהבלוג של שירלי הוא ששכנע אותי שזה יכול להיות מקום מעניין) וכולם זרמו. אז גם אני כמו שירלי הופתעתי מהמקום לטובה. ויותר הופתעתי כמה הבנות אהבו אותו והתלהבו.
אני אהבתי במיוחד את חדר המפורסמים והתלבושות המקוריות שהוצגו שם.
אהבתי גם את מיצג " היער" . המצחיק הוא שהיה איזה חדר עם תאורת צבעים מתחלפת. אני נכנסתי ואמרתי לבנות שזה סתם חדר עם מלבן ורוד ולא מעניין. הן נכנסו ונתקעו שם שעה בצילומים. מסתבר שהאורות מתחלפים לצבעים נוספים וחשוב להצטלם בכל צבע וצבע. לך תבין...
לסיכום זה היה יום מגוון ומתאים למזג האויר המעט יותר חורפי. אני חושבת שאם הייתי בוחרת באחד הערוצים האחרים (ובחינת זמן נסיעה כנראה זה היה צריך להיות Rosengartenschlucht) זה היה יום מוצלח יותר.
סיימנו סביב שבע וכעת פננו אל הדירה הבאה שלנו במיטרסיל מחר צפוי יום גשום אז ניצלתי את השעה וחצי נסיעה לחשוב מה היה הכי נכון. החלטתי שהכי הגיוני לנסוע שעה ורבע למערת הקרח בוורפן ואז לפארק המים תרמה אמאדה.
הגענו לדירה – Golf & Ski Appartements – דירה מרווחת וחדישה עם שני חדרי שינה (אחד עם שירותים ומקלחת צמודים), מטבח מאובזר, מכונת כביסה שהיא גם מייבש, חצר גדולה וטלביזיה בסלון ובכל חדר שינה שניתן להתחבר אל חשבון הנטפליקס שלכם. בנוסף קיבלנו כחלק מהשהות את כרטיס הפארק: Hohe Tauern National Park וחוברת שמסבירה לאיזה אתרים הוא מקנה כניסה בחינם ולאלו בהנחה. המארחת שלנו מוניקה היתה מקסימה, זמינה לשאלות בוואטסאפ ונכונה מאד לעזור.
יום ראשון 7.8.22 – מערת הקרח Eisriesenwelt וספא תרמה אמדה
התחלתי את הבוקר בסופר כיוון שיום ראשון והוא פתוח רק בין 09:00 ל 13:00. השמים בניגוד לתחזית היו מעוננים חלקית ולא בהכרח היתה חובה לבלות במקום סגור אבל כבר החלטתי על תוכנית ולא רציתי לשנות. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לכיוון וורפן. בדרך, כאשר ראיתי שנגיע לקראת השעה 12:00 הזמנתי לנו כניסה בין 12:00 ל 12:30. זה היה חכם מאד שכן כאשר הגענו ב 12:00 אפשרו לעלות לחניון רק אם היה בידך כרטיסים לשעה זו. שימו לב שבאמצע השבוע הכבישים הרבה יותר עמוסים ויש סיכוי רב יותר להתקע בפקקים (ע"ע סיפור היום הבא). שעת הכרטיס היא לא שעת הסיור אלא השעה בה אתה יכול להכנס למתחם של המערה. לאחר שנכנסת תוכל להצטרף לכל סיור. מהכניסה יש הליכה של כרבע שעה עד לרכבל. כיוון שיש רק שתי קרוניות היה מעט תור לעלות לרכבל. לאחר שעולים ברכבל יש הליכה של כעוד עשרים דק' עד לכניסה למערה. בכניסה יש לחכות שיחל סיור באנגלית. הסיור לוקח כ70 דק' ובהחלט כדאי לקחת מעיל, כפפות וכובע. על אף שאומרים שאסור לצלם, כולם מצלמים והמדריכים לא מעירים. הסיבה לדעתי שאסור לצלם זה על מנת שלא תעכבו את הקבוצה. כל עוד מצלמים בזמן ההסברים לא באמת אכפת להם. הסיור במערה היה יפה וכולנו נהננו.
לאחר הסיור ולפני הירידה ברכבל עצרנו לצהריים במסעדה שעל ההר והיה מוצלח. הקייזרשמאטן שלהם טעים (היחיד שהיה לנו טעים בטיול). בנסיעה ברכב אל המערה רואים יפה את טירת וורפן. הדרך חזרה היתה בדיוק בזמן מופע הנשרים ויכולנו לראות אותם מעופפים מרחוק.
מהמערה נסענו חצי שעה לספא תרמה אמדה. במתחם יש 3 מגלשות (אחת אקסטרים ממש), בריכת גלים, בריכה חיצונית ועוד. 80% מהנוכחים היו ישראלים וזה היה המקום היחיד בטיול שפגשנו כל כך הרבה ישראלים (כרטיס זלצבורלנד זוכרים...?) הבנות התחברו להן עם ילדים במתחם ובאופן כללי מאד נהנו (האמת גם אנחנו נהננו). הן הצטערו שהחלטנו ללכת בשמונה וחצי בערב לאחר כשלוש שעות אבל היתה עוד נסיעה של שעה לצימר...
יום שני 8.8.22 – זלצבורג
התחזית להיום באיזור מיטרסיל גשם בעוד שבזלצבורג צפוי להיות בהיר. שי רצה לבקר בזלצבורג והבנות רצו שופינג בעיר. אני חשבתי שיהיה נחמד להתחיל את היום בגני ארמון הלבורן. זמן הנסיעה היה אמור להיות שעה וחצי. בפועל היו מלא פקקים והנסיעה התארכה והתארכה. דקות ספורות לפני שהגענו לארמון הבנתי שבטעות לא סיימתי את רכישת הכרטיסים לסיור של 12:00 ואבוי כעת יש סיור זמין רק אחרי 14:30. אמרתי לשי שיוריד אותי ואנסה להתחנן בקופה. עמדתי בתור הגעתי לקופאי, הזמנתי ועמדתי לשלם ואז שאלתי אם אנחנו יכולים לפנות מיד לסיור (זה במילא לא באמת סיור מודרך אלא מדריך שמע עצמי). רק אז הוא טרח לומר לי שהכניסה הבאה ב 14:30. ניסיתי לדבר לליבו ולומר שנסענו לכאן למעלה משעתיים אבל הוא ממש לא היה נחמד. חזרתי לרכב והמשכנו לזלצבורג. גוגל מראה 5 ק"מ בחצי שעה!! בפועל קרוב לשעה עד שחנינו. השעה כבר 13:30 עוד לא עשינו כלום ואני כבר מותשת. מתחילים להסתובב בעיר והיא עמוסה למדי מה שמקשה עלי אפילו יותר. הבנות מחפשות את חנויות המותגים ואני שכ"כ מותשת אפילו לא חושבת לבדוק בגוגל... בקיצור התחלה צולעת ביותר של היום.
לבסוף נמצאו החנויות עבור הבנות ואנחנו ישבנו לשתות קפה. הזמן אוזל ואני עוד רוצה לעלות לתצפית מהטירה, לבקר בגני מיראבל וגם אולי לעשות תצלום משפחתי בסגנון של פעם. סביב חמש וחצי ביקשנו מהבנות לסיים עם הקניות כדי שנספיק עוד כמה דברים. זכרתי ששירלי המליצה על מקום לצילום בסגנון פעם מול הכניסה לרכבל. אנחנו ראינו חנות אחרת אבל התחושה שלי היתה שזה לא המקום. הוא היה ריק... נכנסנו לברר והמוכרת ביקשה שנחזור מעט יותר מאוחר אז החלטנו לעלות בנתיים לטירה. איזה מזל. ממש מול הכניסה לרכבל נמצא המקום עליו דיברה שירלי. היה תור די ארוך אז החלטנו לעלות קודם לטירה. עלינו לטירה ברכבל. התצפית מקסימה והיה נחמד להסתובב במבנה העתיק ולעלות לתצפית נוספת מהמגדל.
אנחנו בחרנו לרדת ברגל והבנות רצו לחזור ברכבל. הירידה כל כך קצרה שהגענו כמה דק' טובות לפניהן. התור לצילום היה קצר יחסית. ראיתי משפחה אחרת מתכוננת עם השמלות המהודרות והתחלתי להתלהב. בנתיים הבנות הגיעו וסיפרו שמצאו מקום בטירה שבו לא ביקרנו אז הן צילמו לי מלא תמונות עם הסברים כי חשבו שארצה לראות מה הפסדתי (חמודות...). הגיע תורנו להתלבש (בערך בשלב זה שי קלט שגם הוא חלק מהעסק 😊). אז אחרי כמה החלפות של שמלות הבנות היו מספיק מרוצות בשביל להצטלם. מקבלים 3 תמונות מודפסות ב 55 יורו ואנחנו הוספנו עוד אחת ב 10 יורו. בעלת המקום היתה אדיבה למדי וזרמה (או יותר נכון אילצתי אותה לזרום) עם הבקשות של הבנות. אני בהחלט ממליצה על המקום אם אתם בעיניין. לנו היה כיף!
השעה כבר שמונה בערב. שי רוצה שנתחיל לחזור ואני מתעקשת על סיבוב קצר בגני מיראבל. סוף סוף העיר נרגעת וצבעי השקיעה על הנהר עם המצודה ברקע מקסימים. אז עשינו סיבוב קצר ומהיר בגנים. זה בטח לא היה ממצה אבל עדיף מכלום.
בנסיעה חזרה לדירה הבנות אמרו שמבחינתן היה יום מאד מוצלח. השילוב של הסתובבות בעיר, שופינג והצילום המשפחתי היה להן מספק. מבחינתי זה היה יום שהתחיל עקום אבל נגמר נחמד ואם הבנות מרוצות אני מרוצה. שעה וארבעים ואנחנו חזרה בדירה. מחר יום שימשי ואנו נבלה אותו באיזור שלנו בלי נסיעות ארוכות.
יום שלישי 9.8.22 – האגם הלבן
מאד ציפיתי ליום הטיול לאגם הלבן. הוא קרוב למקום הלינה, העליה ברכבל כלולה בכרטיס שקיבלנו ממקום הלינה (גם בכרטיס זלצבורלנד), המראות נראו חלומיים בתמונות (תראו את התמונות בבלוג של שירלי מאמצע יולי 2016 ובבלוג של פלפלת מסוף יולי 2021!!) נסענו בעמק Stubach עד ל Enzingerboden ומשם לקחנו את הרכבל לאגם הירוק (שידעתי שהוא לא מרשים) ומיד המשכנו לרכבל הבא לאגם הלבן. מודה שבהתחלה התאכזבתי. בתחילת אוגוסט 2022 האגם הלבן הוא בצבע טורקיז יפה אבל השלג כבר מזמן נמס. המשכנו גם ברכבל הכסאות שעולה עד לגובה 2600. הנסיעה איטית אך יפה. טיילנו מעט למעלה ואז ירדנו חזרה ברכבל לאגם הלבן.
לאחר ארוחת צהריים החלטנו לרדת דרך מסלול מספר 3 שיורד עד לאגם יפה נוסף בשם Tauernmoossee וממנו לעמק הירוק ולבסוף לאורך נחל עד לתחנת הביניים. המסלול הוא כ 2.5-3 שעות. האמת שמזל שעמדנו בקצב כי הגענו לרכבל סביב רבע לחמש כאשר הרכבלים נסגרים בחמש. המסלול היה מקסים בעיני. הירידה מעט מאתגרת במקומות מסויימים אבל זה לא מסלול קשה.
כאשר הגענו למטה אור מאד רצתה לטבול באגם. בקצה העמק מצוי אגם Uttendorf עם חוף מזמין. כיוון שכבר עשינו שימוש בכרטיס הפארק קיבלנו רק 50% הנחה. אז שילמנו 6 יורו ונכנסנו. באגם יש טרמפולינה במים, מגלשה אל המים ומתנפח נוסף. השמים היו מעוננים חלקית אז לא היה מספיק חם אבל הבנות בכל זאת נכנסו למים. מכאן חזרה לדירה זו היתה נסיעה קצרה של כרבע שעה.
לאחר ארוחת ערב בדירה צפינו יחד בסרט נוטינג היל. סיום מוצלח ליום מוצלח.
יום רביעי 10.8.22 – קרחון הינטרטוקס
רבות התלבטתי האם לנסוע לקרחון הינטרטוקס. מצד אחד הוא נראה שווה ומראש החלטתי שאוותר על קרחון שטובאי למען ביקור בהינטרטוקס. מצד שני זה כשעתיים נסיעה ולא בטוח שמתאים עוד יום עם נסיעות ארוכות. היו הרבה אפשרויות אחרות: לעלות לתצפית לקיצהורן שאמורה להיות מאד יפה, לנסוע בכביש הנופי של הגרוסקלוגנר (כלול בכרטיס הפארק), מפלי קרימל (גם כלולים בכרטיס), הסכרים של קפרון ובטח עוד הרבה אופציות נוספות. העדפתי את הינטרטוקס על קיצהורן כי אמורה להיות שם מערת קרח יפה ופארק האבובים נראה כיפי, קרימל זה מסלול דומה לזה שעשינו בשטובאי והבנות לא ששו לעוד מסלול, גם קפרון די דומה לאגם הלבן ולנסוע בגרוסקלוגנר זו נסיעה ברכב אז מה זה כבר משנה... בקיצור החלטה לא קלה. בסופו של דבר החלטתי לדבוק בתוכנית. בדיעבד זו כנראה היתה טעות. בעיקר בגלל שאכן היו פקקים, הן בהלוך והן בחזור. בהלוך גוגל לקח אותנו בדרכים מפותלות. בחזור היינו חכמים יותר ולא הקשבנו לו אז לפחות נשארנו בדרכים ראשיות יותר. אבל מעבר לפקקים הנוף בהיטרטוקס לא היה מרשים. היו שם עבודות תשתית שדי קלקלו את הנוף וגם התצפית מלמעלה היתה חביבה אבל לא עוצרת נשימה בעינינו.
כל החוויה מאד יקרה. כשהגענו כבר היה קרוב ל 11:45, השעה בה המחיר יורד אז שילמנו "רק" 120 יורו. ברגע שהגענו לתחנה העליונה ניגשנו מיד להזמין את הסיור למערת הקרח (עוד 80 יורו). מה שכן הסיור במערת קרח היה מקסים. הולכים בשבילים בתוך המערה שמצויה בגליישר. רואים נטיפים, זקיפים, עולים ויורדים בסולמות ואף עושים שיט קצר בנחל שנוצר בתוך המערה. הירידה בשלג עד לפתח המערה מעט מאתגרת ומחליקה. בתוך המערה לא ממש קר אבל בגלל שנכנס לבנות שלג לתוך הנעלים בירידה לפתח המערה היה להן קר בכפות הרגליים. בתחילה המדריך ממש לא התיחס לדוברי האנגלית ורק ביקש שימתינו מאחור. הוא היה נראה לנו גם רוח. אבל בסופו של דבר הוא נתן גם לנו הסבר יפה באנגלית. במערה עצמה אין הדרכה למעט בקטע של השיט. שימו לב שבתחנה העליונה (של המערה) אין מסעדה ואין שירותים...
בתום הסיור גלשנו מספר פעמים באבובים על השלג. זה מסלול קצר אבל זה היה כייפי ומשעשע ואם לבנות לא היה כ"כ קר ברגליים בטח היינו גולשות עוד כמה פעמים (זה היה באופן מפתיע בחינם). ירדנו חזרה לתחנת המוצא בעמק והלכנו לאכול במסעדה ממול התחנה שהיתה די טובה. בדרך חזרה לדירה שלנו נסענו במעבר ההרים גרלוס (כלול בכרטיס של הפארק) וכך זכינו לתצפת על מפלי קרימל.
לסיכום, כפי שאמרתי זו היתה נסיעה ארוכה ולא מספיק מתגמלת אבל מערת הקרח היתה מאד מאד יפה.
יום חמישי 11.8.22 – אגם אכן
עוד בארץ הבנות מאד ביקשו לעשות מצנחי רחיפה. בשנת 2017 כאשר הן היו בנות 8 עשינו מצנחי רחיפה באיזור אנסי בצרפת. באוסטריה יש המון מקומות מקסימים לעשות ואני בחרתי באגם אכנסי, גם בגלל שהנוף נראה לי מקסים וגם בגלל שרציתי שנקח אופניים ונטייל לצד האגם. כמה ימים מראש ולאחר בדיקת התחזית הזמנתי רחיפה בחברת Fly Achensee. את ה Happy Flight עבורי ואת ה Tandem Action עבור הבנות. כעת ניתן היה רק להתפלל שהרחיפה לא תתבטל שכן אנחנו כבר ממש בסוף הטיול. הרחיפה הוזמנה לשעה 11:15 והם מבקשים להגיע לתחנת הרכבל Rofan Seilbahn כשעה לפני על מנת לרכוש כרטיס לרכבל (רק הלוך כמובן), לעלות ולהגיע בזמן. הנסיעה היא כשעה וחצי אבל אנחנו עם חרדת פקקים החלטנו לצאת בשמונה וחצי. בסופו של דבר הקדמנו אז שתינו קפה במסעדה למעלה עם הנוף המדהים לאגם וגם צפינו באלו שבחרו לעשות את ה Skyglider (אין מה להשוות למצנחי רחיפה לדעתי). הרחיפה היתה מאד כיפית והנוף מקסים!! ברור שרגע לפני היציאה הם מציעים גם חבילת צילום ב 30 יורו לאדם (ברור שלקחנו...). לי היה חלק שבו הוא סובב אותי בהתחלה במעגלים. בדיעבד הצטערתי שלא בדקתי איתו אם אפשר לרחף יותר מעל האגם. עשינו את זה אבל יותר לקראת הסוף. בכל מקרה הנוף מהמם ואני ממליצה לעלות ברכבל ולטייל על ההר או לפחות לשתות קפה אל מול הנוף גם אם אתם לא מתכננים לרחף.
לאחר הרחיפה, אכלנו צהריים ויצאנו לשכור את האופניים Sport Wörndle - Sport 2000 (שכירת האופניים היא ממש בסמוך לנקודת הנחיתה). עוד כשאנחנו היינו בדרכנו אל ההר ביקשתי משי לוודא שיהיה לנו אופניים. ממליצה להגיע לשם מוקדם יחסית (עד 10:00 או 11:00) כי כשאנחנו הגענו לאחר ארוחת הצהריים למשפחה שהגיע מעט לפנינו כבר לא נותרו אופניים (הוא כנראה ראה אותנו ונזכר שהבטיח לשי שלא תהיה בעיה... מזל...) . אז רכבנו לאורך הגדה הימנית כשעה לערך (לדעתי הגענו כמעט עד הנקודה הסופית בגדה זו). בדרך חזרה עצרנו לגלידה ולצילומים.
חנות האופניים פתוחה עד שש אבל ניתן גם לקחת מהם מנעול לאופניים ואז ניתן להחזיר בכל שעה. מה שכן תבדקו את האופניים טוב כי אלו של אור היו לא משהו והיא קצת סבלה. בכל מקרה הרכיבה היתה כיפית ומאד מאד יפה. זה היה יום מושלם בדיוק כמו שדימיינתי וסיום מושלם לטיול.
יום שישי 12.8.22 – ערוץ זיגמונד טון ונסיעה לוינה
זהו היום חוזרים לוינה ויש לנו נסיעה של ארבע וחצי שעות. בכל זאת היה לי חבל לא לגנוב עוד איזה טיולון בדרך. הבנות מאד רצו כבר להגיע לוינה כדי להסתובב עוד קצת ולקנות מזכרות (בתחילת הטיול היה זה יום ראשון שכל החניות סגורות). אז טיולון קצרצר בערוץ זגמונד טון. הן לא התלהבו אבל הסכימו. אמרתי להן שזה טיול של חצי שעה. בפועל זה היה המקום היחיד בטיול שלמרות שהגענו מוקדם (10:30), הוא היה עמוס. פשוט נהר של אנשים שהולך עקב בצד אגודל. האנשים שהלכו לפנינו צילמו כל אבן וכל טפטוף מים על הסלע. אור הצחיקה אותי ממש כשהיא אמרה לי שכל צעד פה זה צעד פחות בוינה ושבכלל זה טיול של חובבנים.
טוב אין ספק שזה היה מבאס. מה שכן בסוף הערוץ אם עולים במדרגות יש מרפסת שמתצפתת על האגם. שמעל לערוץ. האגם יפייפה. ניתן להקיף את האגם אבל לנו לא היה זמן. מה שכן גם אם אתם מקיפים את האגם וגם אם לא תמשיכו מעט בשביל שמשמאל לאגם ותקחו את השביל שעולה למעלה (ניתן לחזור איתו לחניה אבל אני לא בטוחה מה אורכו) בכל מקרה יש משם תצפית מהממת על האגם וההרים מסביב. אל תפספסו! מבחינתי זה היה שווה את הסבל של הזחילה בערוץ עצמו.
זהו עכשיו נפרדים באמת מהטבע המקסים של אוסטריה וחוזרים לסיבוב אחרון ברחובות וינה.
סיכום: היה לנו טיול מקסים ומגוון. שילבנו מסלולים רגליים, אטרקציות כגון מגלשות הרים, פארק מים, מערות קרח, טבילה באגמים וביקור בעיירות וערים מקסימות. ובעיקר אספנו חוויות משפחתיות מלוות בהרבה צחוקים שישארו איתנו לעוד הרבה זמן. אני חושבת שאלפים השווצרים והצרפתים דרמטיים יותר אבל אין ספק שהירוק באוסטריה ירוק מאד!
אם יש לכם שאלות או שאתם רוצים להתיעץ כתבו לי ואשמח לסייע!
נתראה בטיול הבא....
