יום 1 – תל אביב - בודפשט
שכרנו רכב בהונגריה מיד בשדה התעופה ונסענו למרכז בודפשט למלון השוכן ברובע היהודי, צמוד ממש לבית הכנסת הגדול בעיר. הרובע היהודי, הוא הרובע השוקק והתוסס של בודפשט, קצת נתן לנו תחושה של להיות הורים במסיבת צעירים בלתי נגמרת, אבל זה מאד נחמד, והאזור ממש מרכזי וכיף היה לקום בבוקר לטיול נינוח. אגב כלקח עדיף להשכיר מחברה אשר יש לה סניף בשדה התעופה עצמו ולא במרחק נסיעה קצר, שכן זו קצת לוגיסטיקה שאף פעם לא מסתדרת, וזה פחות נעים לנחות באמצע הלילה עם ילד שהתעורר ולחפש את הרכב.
יום 2 – בודפשט
עיר מקסימה ויפה, תוססת ונעימה עם אנשים חמים ומיוחדים, לרגעים מערבית וחדשנית, ולעיתים פריזאית עם שיק. עשינו צעידה קלה לכיוון נהר הדנובה, ואז הלכנו לאורכו, תוך מבט על מבני הפרלמנט בגדה אחת והארמון המפואר מצד שני. הגענו לאנדרטת הנעליים לזכר הנספים בשואה מהקהילת יהודי בודפשט, מקום חשוב, ומיצג מעורר וכואב. סיימנו את היום עם אוכל איטלקי הונגרי, חצי כוח, אבל ככה זה כשלא אוכלים בשר בחו"ל ואישתי היא בכלל צמחונית.
יום 3 - בודפשט – סטרבקה פלסו (הרי הטטרה בסלובקיה)
נסיעה של כ-4 שעות שהתארכה בעוד כשעה לערך, כי זה לא פשוט להושיב ילד בן שנה וחצי לדרך כזו ארוכה. דרך נעימה שאינה על אוטוסטרדות ברובה. בהתחלה נוסעים לאורך הדנובה, ולאחר מכן בכביש בינעירוני. חוצים את הגבול לסלובקיה, בלי שום טקסיות, עצירה או רשמיות פשוט נוסעים. עצרנו בתחנת הדלק הקרובה לקנות פס לאוטוסטרודות של סלובקיה, והלאה המשכנו. הגענו לסטרבקה פלסו לעיירת סקי שמלאה גם בקיץ סביב אגם קסום וקטן. לקחנו מלון שווה במיוחד, קצת מהודר מידי בשבילנו, אבל הצלחנו להנות. בעיקר מג'ימבורי מדהים ובריכת שחייה קסומה לילדים. בכלל נדבר עוד על סלובקיה וילדים, פשוט גן עדן.
יום 4 – סטברקה פלסו (טיול מסביב לאגם)
יום התאוששות להתפנקות במלון, ארוחת בוקר מפנקת וקדימה יצאנו לעשות טיול כיפי של הקפת האגם. התנדנדות ממושכת בנדנדות שבגן המשחקים המקסים סביב האגם, ולבסוף חזרה למלון לג'מבורי האגדי כבר אמרנו, ולאחר מכן בריכה כיפית. בשעות הערב אין יותר מידי מה לעשות באזור עם ילדים, אבל בהקשר זה צריך לומר שצמוד לכל מסעדה, בכל מלון וכמעט בכל תחנת דלק, יש ג'מבורי וגן שעשועים לילדים, ומתקנים שווים במיוחד. בכל אופן מצאנו מסעדה מצוינת, עם גן משחקים מדהים ומדשאות כיפיות, גם אוכל טוב, וגם חילופי משמרות על הילד שמשחק בחוץ.
יום 5 – פופרד וטטרנסקה לומינצה
נסענו לעיר הגדולה באזור, קצת להרגיש בציוויליזציה מערבית יומיומית, לעשות סיבוב מציאות בקניון של העיר, ואוכל של קניון. היה נחמד, בעיקר לחוש את האווירה המקומית, לראות שכונות קצת פחות מושקעות ולמלא שקיות בקניות בסופר ענק וקצת ישראלי. משם נסענו לטטרנסקה לומינצה. עיירה מקסימה עם תחנת מידע מצוינת ואדיבה (רוב הזמן החבר'ה הסלובקים לא ממש אדיבים, אבל הם מאד עניינים וכנים). עלינו ברכבל המרכזי גבוה גבוה לתוך העננים, ולשמחתנו השמיים התבהרו כשהגענו, אכלנו מרק שום מעולה, עשינו טיול רגלי של 20 דקות סביב אגם קטן ומקסים סקיפלנטה (יש עליו הרבה דיבור, הוא יפה מאד, אבל מאד קטן). ואז הילד נהנה מגן שעשועים (כבר אמרנו בכל מקום..), עם דובים מעץ ומתקנים חמודים מאד. ירדנו משם חזרה ונסענו לישון בסטרבסקה פלסו במלון המהודר מידי שלנו.
יום 6 – הריבניוק
בגדול המבנה הגיאוגרפי של הרי הטטרה בעיקרו הוא 4 שלוחות מרכזיות שלכל אחת יש גישה עם פוניקלור או מערכת רכבלים, ויש כאלו מיטיבי לכת שגם הולכים וצועדים בין השלוחות. אנחנו ברוב הזמן התחלנו מעיירה מתחת לשלוחה, עלינו למעלה עם רכבל, ואז עשינו טיול במקום. וזו הדרך הטובה ביותר לדעתנו לטייל בהרביניוק. עלינו בפוניקלור חמוד למעלה, הגענו לשם ועשינו מסלול ממש ממש יפה עם מפלים קסומים לכיוון בקתה, שכחתי את שמה, אבל אכלנו שם מרקים מצוינים, הילד נהנה שוב מגן שעשועים נפלא ויפה, היינו שם כמעט שעתיים ואז ירדנו חזרה באותו במסלול שהגענו בו, ונהנו שוב מנופים קסומים והמפלים המצננים. ירדנו למטה וחזרנו ללילה אחרון בסטרבסקה פלסו. ארוחת ערב ולישון.
יום 7 – ליפטובסקי מיקולש – גן החיות zoo-kontact
על אף המרחק הלא גדול של העיר הזו מאזור עיירות הטטרה הגבוהים, יש תחושה שזה אזור ממש ממש אחר, יותר אוירה של עמק, עם מלא מלא פעילויות למשפחות וילדים, מתקני מים, מסעדות בשפע ועוד. אנחנו הגענו לעיר וישר הלכנו לגן החיות zoo contact, והמקום הזה פשוט יוצא דופן. חיות בריאות ויפות, עם רמת נגישות יוצאת דופן לכל החיות, כולל פינות ליטוף ארנבים, דובים, כן דובים אמיתיים, מדהימים ונמרים. אנחנו קצת חשבנו שזה לא אחראי להיכנס עם הילד לכלוב נמרים ודובים, אבל היה נחמד לראות אותם מקרוב. בנוסף, יש שם מרעה גדול של כבשים ועזים, הם הסתובבו סביב הילד, באו לאכול מאתנו וזו הייתה חוויה מדהימה. בקיצור גם אנחנו התלהבנו מאד מכמות החיות, יופיין, הנגישות שלהן וכמובן הילד יצא מרוגש. הלכנו לאכול במסעדה שסמוכה לסוג של דיסנילנד של הרי הטטרה ומשם הלכנו לדירה החדשה שלנו לימים הקרובים. זו הייתה החלטה מעולה אחרי כמה ימים במלון ללכת על דירה שבה אפשר לבשל כמו שצריך אוכל ישראלי וטוב. האוכל הסלובקי ממש לא היה לטעמנו.
יום 8 – ליפוטובסקי מיקולש – הר חופוק
במרחק של 20 דק' ממקום הלינה שלנו, הגענו לעיירה ג'סנה (Jasnaa) והתחלנו את היום קצת מאוחר, דבר שהסתבר כפחות נכון. זו עיירת סקי לגמרי, אשר נראה שבקיץ היא חצי כוח, אבל עם מערך רכבלים ושלוחות הרים כאלו עצומות, שווה ביקור בכל עת. לגבי השעה המאוחרת שהגענו, הסיבה שזה פחות טוב, היא כי יש תורים ארוכים מאד. אגב התור הארוך ביותר הוא לפוניקולור שעולה 3.5 דק' עלייה לא כל כך תלולה, ולאחר שעמדנו 20 דק' נשברנו ועשינו את העלייה הזו ברגל, וזו הייתה החלטה מצוינת, עלייה כיפית מאד של 45 דק' עם נופים עוצרי נשימה שעדיפה בכל מקרה על עמידה מיותרת בתור, מה גם שהגענו לפני כל מי שעמד איתנו בתור. משם לוקחים עוד רכבל שעולה גבוה גבוה לפסגת הרביניוק, וזו נקודת תצפית מקסימה, מלאה מטיילים נמרצים, צעירים ומבוגרים, מכל העולם, אוירה קוסמופוליטית כיפית שכזו. התנחלנו כשעתיים בבקתה, אכלנו, שתינו, נחנו, היה כיף, ואז ירדנו חזרה למטה. שוב הגענו לתור העצום של הפוניקלור, הפעם עשינו טעות וחיכינו את התור במקום לרדת ברגל, כמובן שבזמן ההמתנה לתור הילד הלך לשחק בגן שעשועים מצוין שהיה גם שם, אז זה עבר בקלות יחסית, ולבסוף הגענו למטה עם עוד רכבל.
יום 9 – ליפוטובסקי מיקולש – בודפשט (פארק ואגם סמוך למרחצאות)
זהו סיימנו את סלובקיה, הכנו סנדויצ'ים וקופסאות ירקות ויצאנו לדרך לכיוון בודפשט מקווים שהנסיעה תעבור לילד בשינה טובה ברובה, והאמת הפתיע הילד בשעתיים וחצי של שינה. נסענו במזג אויר נינוח, במסלולים עירוניים ובין-עירוניים למחצה, הכול בעקבות ה-Waze. בדרך היו הרבה עבודות בכביש, דבר שמאפיין, מסתבר את עונת הקיץ בסלובקיה, אז נסיעה שהייתה צריכה לקחת 4 שעות לקחת 5 שעות וקצת, כולל עצירת התרעננות אחת (בלבד..) עם הילד בחנות ירקות מעולה מיד כשחצינו בחזרה להונגריה. בכלל שמנו לב כי איך שחוצים את הגבול, חוזרת החמימות ההונגרית למפגש האנושי בטיול, וזה שיקף לנו לרגע את הקושי שקצת חווינו עם הסלובקים, שלא העיב על החוויה, אך בכל זאת, תמיד כיף לקבל חיוך, עזרה ומילה טובה לילד ועל הילד, דבר שכמעט ולא קורה בסלובקיה, שם כמו שאמרתי התחושה היא על הכיפאק, אך מאד עניינית וקונקרטית ואין תפיסת שירותיות במסעדות ובמלונות. הגענו לבודפשט ביום שישי בשעה 17:00 וזה היה בדיוק הזמן, רגע לפני ההגעה למלון הדירות בו שכרנו דירה, לעצור לסיבוב באגם המרכזי סמוך למרחצאות בבודפשט, ולאכול 'קיורטוש' הונגרי אמיתי וטעים בטירוף בפארק העצום, ולחזור בדיוק בזמן עם הילד למקלחת ולישון (מושג רחב בתוך טיול שכזה....שעל אף הניסיון לשמור על שגרה..הוא לא הצליח להירדם לפני 21:30, ונראה לנו שהוא היה פשוט מרוגש מאד מכל הדברים שהוא ראה בכל יום)
יום 10 – בודפשט – שיט בדנובה וסיור במרגרט איילנד
בודפשט עיר חיה ותוססת, ויש בה משהו גם מאד רומנטי, כנראה שהקירבה לדנובה והרומנים הרבים שנכתבו עליה עושים זאת. בכל פעם שהגענו לגדת הנהר הדנובה, הרגשנו שאנחנו נמצאים במקום בינלאומי, גם כמות התיירים, גם הגשרים העצומים וגם ספינות הנהרות הרבות המשייטות לאורכה. אז זו הייתה הזדמנות מצוינת ביום האחרון שלנו בבודפשט לעשות שיט בדנובה והיה נחמד מאד. השיט עצמו חצי כוח, בעיקר חוויה לילד, ספינה לא להיט, הסברים לא מלהיבים על המראות בחוץ, אבל היה נחמד, והחלטנו לממש את האפשרות לרדת מהספינה (תחנה יחידה שלה) לטייל באי מרגרט. זה מקום מקסים ל'טיול שבת' עם הילדים. מאין סנטרל פארק של בודפשט. מאד אסטטי, עם מזרקה מוסיקלית מרשימה מאד, שהילד ואנחנו היינו מהופנטים אליה במשך דקות רבות, ומדשאות בלתי נגמרות עם פינות חן יפות, ביניהן גן חיות קטן, גן פרחים יפיפה, ובתי קפה מקסימים לאורך שבילי הפארק. היינו שם למעלה מ-4 שעות, חזרנו בספינה בחזרה למרכז העיר ומשם בהליכה כיפית במרכז העיר למלון הדירות (שאינו מומלץ בשום אופן)...ונפרדנו מבודפשט. אחרי שהילד לא נרדם ירדנו לעוד סיבוב פרידה סמוך לגלגל הענק הגדול של העיר ועכשיו על אמת אמרנו ביי-ביי.
יום 11 – בודפשט – תל אביב
