בראן, ראשנוב ובראשוב

היום השישי לטיול (29/7): קמים בבוקר, מפנים את הדירה בסיביו, ויוצאים לכיוון בראן. מדובר בנסיעה ארוכה מבחינת זמן, שכן רובה בכבישים צרים, מתפתלים, בין כפרים. תכננו לעצור תחילה במאג'ורה ולצאת ממנה לטיול רגלי בקניון זרנסטי - הסתבכנו בדרכים - וייז לא הביא אותנו למקום הנכון, אז ויתרנו בסופו של דבר, ונסענו לבראן. מגיעים ל"שוק הדוכנים" שבכניסה לטירה "של דרקולה". בודקים את הדוכנים, קונים קצת קשקושים, מצלמים את הטירה מרחוק (אכן דומה לטירה בסרטים) ולאור המלצות הישראלים, לא נכנסים לטירה עצמה...

ממשיכים לראשנוב (פקקים גדולים מאד בדרך). קראתי שהמבצר סגור, אבל כשמגיעים לעיר (שמעליה מתנוסס השלט עם שם העיר, כמו בהוליווד ובבראשוב), רואים שהמעלית עובדת - זה סימן טוב, לא? בטח מה שקראתי בקבוצה בפייסבוק מלפני כמה ימים לא מעודכן, והמבצר חזר להיות פתוח למבקרים. מחליטים לעצור ולבקר במבצר. קודם כל חונים (יש חניון תת קרקעי חינמי מתחת למבצר), נכנסים לפיצריה סמוכה לאכול - מגיעות הפיצות, ואיתן מגיעות דבורים ללא סוף. הילדים נלחצים, ואחרי כמה רגעים פשוט נשברים - אי אפשר לאכול כשהדבורים מטפסות עליך ולא מרפות. אורזים את הפיצות, יורדים חזרה לרכב, מסיימים לאכול ומגיעים לשער הכניסה למבצר. מוודאים שלא סוגרים בעוד כמה דקות - אומרים לנו שלא. זה סימן טוב, לא? אז זהו, שלא. ת'כלס, עבדו עלינו - שילמנו על עליה + ירידה במעלית (מחיר לא זול, בהתחשב בתמורה), מגיעים למעלה - הנוף יפה מאד. מחפשים את הכניסה למבצר - הכל סגור. חוזרים לשומר שליד המעלית - מסתבר שהמבצר בכלל סגור לשיפוצים. רק המעלית עובדת - חבל שלא אמרו מראש, כי היינו מוותרים על התענוג הקצר והמאד יקר.

יורדים חזרה, ונוסעים (שוב בפקקים גדולים בגלל עבודות בכביש) לבראשוב. מגיעים לדירה בפרויקט חדש, צמוד לקניון קורסי. מגלים די מהר, שיש בעיה קלה עם הדירה - כתבו שהדירה ממוזגת, אבל מסתבר שיש מזגן רק במטבח (שיכול למזג גם את הסלון), ובחדרים אין מזגן. מה שאומר, שצריכים לישון עם חלון פתוח. אמת בפרסום...

קופצים לקאופלנד הצמוד, מצטיידים באוכל לכמה ימים, ארוחת ערב ולישון.

היום השביעי לטיול (30/7): לפי תחזית מזג האויר, היום אמור להיות היום הכי נעים וממחר מתחיל להתחמם. מתכננים לפיכך לבלות את היום במרכז בראשוב, ובפארק אוואנטורה. נוסעים למרכז בראשוב, מוצאים חניון בתשלום די יקר (סופר קשה למצוא חניה במרכז, בטח לרכב גדול כמו הטראפיק שלנו). מתחילים לטייל במרכז. יפה, מטופח, מלא מסעדות וחנויות. מתחילים מהכנסיה השחורה - מתקשים לאתר את שרידי הפיח על הקירות החיצוניים - תור גדול של ילדים בכניסה, מוותרים על כניסה לכנסיה.

הולכים ברחוב שמקיף את הכניסה, ומגיעים לכיכר הגדולה שליד העיריה, שבמרכזה מזרקה נאה. מסביב לכיכר, חנויות ובתי קפה. נכנסים לסטארבאקס, לבקשת הילדים שכמובן לא שותים קפה, אלא משקאות שוקו. אז אולי במשקאות שוקו הם בסדר, אבל בכל הנוגע לקפה - נו טוב, אנחנו רגילים לקפה קצת יותר איכותי.

ממשיכים לשוטט ברחובות הקטנים, ומוצאים כל מיני פינות חמד.

מגיעים ל-Strada Sforii, שנחשב כרחוב הכי צר (או ה-5 הכי צר, תלוי את מי שואלים) באירופה. הקירות מלאים בגרפיטי, כולל כמובן גם של הישראלי. לא חשבנו על זה מראש, אז לא נערכנו עם צבעים/טושים מתאימים. בכל זאת כותבים משהו, עם עט (שווה כמה ששווה).

ממשיכים לטייל ברחובות היפים, עוברים בשערים שחוצצים בין העיר המבוצרת עם החומה לשער העיר. יוצאים מחוץ לחומה, עובר בשער קתרינה המצועצע בחזרה לעיר העתיק - השער נראה כאילו נבנה מלגו.

חוזרים לעיר העתיקה ומגיעים לבית הכנסת העתיק ששופץ בשנים האחרונות. מרשים מאד. מטיילים תחילה מסביב לבית הכנסת, באנדרטה להנצחת נרצחי השואה מקרב הקהילה, ובגן הדובדבן בקצפת שנולד ממנהג מקסים של שתילת עץ בטו בשבט על ידי הילד הצעיר הקהילה.

נכנסים לתוך בית הכנסת המרשים (משלמים כמובן - אין הנחות לישראלים...).

מבית הכנסת צועדים לרכבל שבעליה לשלט BRASOV שמתנוסס בגבעה שמעל לעיר (משל היתה הוליווד). מגיעים לרכבל (Telecabina Tâmpa) - תור ארוך ארוך שמתקדם לאט לאט - חיכינו משהו כמו 30-40 דקות, ואז עולים במעלה ההר.

מגיעים לפסגה, צועדים לשלט. כל העיר פרוסה לרגלינו. יפה פה, ומסביב הכל ירוק.

מחפשים את מסלול הירידה שאמור להיות ימינה (2 פסים לבנים וכחול) בעקבות פוסט שמישהי כתבה באתר. לא מוצאים אותו, אבל כן מוצאים מסלול ירידה שמאלה (2 פסים לבנים ואדום) - שואלים מישהו שהגיע מהמסלול, אם הוא מוביל לעיר העתיקה, אומר שכן - מתחילים לרדת. הירידה סה"כ סבבה לגמרי, אבל כמו כל ירידה, יש בה לעיתים קטעים טיפה יותר תלולים - מה שגורם לאשה לצעוד לאט ובזהירות. המסלול עצמו מוצל לגמרי. חוזרים לעיר העתיקה, הילד רעב, עוצרים במסעדה איטלקית די מפונפנת (Trattoria Vino&Vita) - מזמינים אוכל ונהנהים, חוץ מהילד, שההמבורגר שהזמין לא ערב לחיכו (מתוק מריבת בצל ששמו עליו). מזמינים מנה אחרת עבורו. הכל מאד איטי פה (בדיעבד, מתעכבים יותר מדי זמן במסעדה). בודק מתי סוגרים את אוונטורה (כתוב שסוגרים בשבע בערב), יש מספיק זמן - צועדים לרכב, ונוסעים בפקקים הגדולים לפארק. מגיעים ב-17:10 ומגלים לאכזבתנו, שהקופה והכניסה לפארק נסגרים בשעה 17:00 - לא נותנים לנו להיכנס. אכזבה גדולה. נוסעים במקום זאת לקניון קורסי - מתפצלים. הילדים הצעירים מבקרים בחנות LEGO ויוצאים עם שלל רב, הגדולה והאשה מחפשות בגדים לגדולה, ללא הצלחה. חוזרים לדירה עייפים ודי מרוצים. בראשוב יפה, אבל פספסנו את אוונטורה, לבינתיים...