טסנו ביוני לשוויץ, הנה המסלול והטיפים. כל המחירים כמובן נכונים לעכשיו והציון פרש הוא פרנקים שוויצריים. המחירים הם לאדם בודד. אנחנו זוג נשוי בסוף שנות ה-50, בכושר סביר לגילנו. לגבי חלק מהמקומות אני לא מפרט מה רואים (למשל מפלי טרומלבאך) כי יש המון מידע באתרי האינטרנט השונים.
ההכנות החלו כ- 5-6 חודשים לפני, אז הזמנתי טיסות לז'נבה עם איזי ג'ט במחיר הפנטסטי של 125 אירו לאדם הלוך ושוב. על זה הוספנו מזוודה אחת למשלוח – עוד 50 ומשהו אירו ובסה”כ כל הטיסות עלו כ – 300 אירו. כלום.
את הרכב הזמנתי מסיקסט. בטלפון (ולא באתר) הציע לי איש המכירות שדרוג בחינם כך ששילמתי על מכונית משפחתית וקיבלתי מכונית מנהלים (רנו טליסמן אוטומטית – מצוינת), 550 אירו ל- 11 ימים כולל ביטול השתתפות עצמית.
נחתנו אחה”צ ונסענו לגרינדלוואלד, מלון Jungfrau Lodge, Swiss Mountain Hotel . המחיר הוא 150 אירו ללילה, חדר עם שרותים צמודים וארוחת בוקר. במלון אין מעלית והוא קצת רחוק ממרכז העיירה ( 5-10 דקות הליכה).
למחרת – יום 1: נסענו לכפר וילדרסוויל (צמודה לאינטרלאקן. שם חנינו בתחנת הרכבת, שילמתי על חניה לחמש שעות ושמתי פתק באוטו. כל זה כדי לעלות ברכבת (רטרו. מעץ, עם שיניים) אל השיניגה פלאטה. בתוך כ-50 דקות מטפסת הרכבת בתלילות ובאיטיות מגובה של בערך 600 מטר לגובה של כ- 2000 מטר. הנסיעה נהדרת. המחיר הלוך ושוב: 64 פרש לאדם.
על השיניגה פלאטה הלכנו לגן הבוטאני שהוא כמה ערוגות פרחים וליד כל פרח שלט הסבר. משם לקחנו את מסלול ההליכה מספר 1 אל התצפית. זהו מסלול טיפוס, על השלט רשום 30 דקות שלקחו לנו שעה (קצת עצירות לצילומים). למדנו שהזמנים הרשומים על השלטים בשוויץ הם ליחידת קומנדו ואנחנו צריכים לקחת בחשבון זמן כפול. צריך גם לזכור שאנחנו הישראלים לא רגילים לאויר דליל בחמצן של גובה 2000 מטר.
הדרך היא טיפוס די מעייף, אבל שווה, כי התצפית פשוט נהדרת. מלמעלה מונחת אינטרלאקן על כף ידך, כולל שני האגמים שלה: ת'ון וברינץ. מלמעלה משקיפים הרי האלפים. אנחנו אהבנו מאד. הירידה לקחה כ- 40 דקות, נכנסנו למלון הקטן שיושב שם על השינגה פלאטה, סמוך לתחנת הרכבת, התיישבנו במרפסת מול האלפים והזמנו קפה עם שטרודל תפוחי עץ. מה עוד אפשר לבקש? יום מקסים.
משם נסענו ללאוטרברונן כדי לראות את מפל שטאובך – יפה. לא חובה. חינם.
יום 2: התחלנו במפל טרומלבאך (חובה !) 11 פרש. משם לקניון הארה – לטעמנו נהדר, 8.5 פרש. חזרנו אל הכניסה עם הרכבת ( 4 פרש ) תחנה אחת לכיוון מירינגן. משם נסענו אל העיירה אוברהופן בין השאר משום שזה טיול לאורך אגם ת'ון המקסים. בעיירה הלכנו לארמון, לצערנו המוזיאון היה סגור לאיזה אירוע – טיילנו בגנים ושתינו קפה בגינת הארמון.
משם נסענו אל המלון הבא שלנו דרומה: לשמפויזין Champoussin המלון הוא Portes Du Soleil. הדרך אל המלון היא טיפוס של 25 דקות מהכביש הראשי, 7 דקות אחרונות בכביש צר. החדר כולל מטבח מצוין, השרות מעולה, האתר מקסים והחדר גדול, עם מרפסת. מהמרפסת נשקף הנוף היפה ביותר שראיתי בימי חיי ממלון כלשהו. האלפים הצרפתיים, הר שהוא חלק מרכס המונט-בלאן (דנט דו מדי), ענק ומלא הוד מול הפנים ולמטה, עמק ירוק מדהים ובו בתים שוויצריים קטנים (רחוק … ). מדהים.
יום 3: טיילנו בסיון שהיא עיר המחוז (לא חובה), טיפסנו לטירת ואלר (הנוף יפה אבל שוב – לא חובה). משם לאגם התת-קרקעי לאק סוטריין Lac-Souterrain שאהבנו מאד. נכנסים אל בטן האדמה ושטים בסירה בתוך בטן ההר. משם לכפר אבולן, בדרך צפינו בפירמידות האדמה שהן תופעת טבע מעניינת.
יום 4: צרמאט. נסענו עם הרכב לעיירה טש, משם רכבת לצרמאט (16.5 פרש הלוך ושוב). העיירה מקסימה ביופיה. טיילנו ברגל בפנים ובחוץ (מסביבה), בסוף מסעדה איטלקית יקרה ובינונית (=מסעדת תיירים) ברחוב הראשי וחזרנו למלון.
יום 5: לוזאן. העיר היפה (אהבנו !) בנויה על צלע של הר. שני ספרי הטיולים שקניתי בארץ ממליצים להתחיל בתחנת הרכבת (שזה “למטה”) ומשם לטפס בעליה. אני הלכתי הפוך: נכנסתי למרכז המידע התיירותי בתחנת הרכבת, שאלתי איך לעלות. קניתי כרטיס משולב למטרו פלוס אוטובוס ( 3.3 פרש) שהביא אותנו לנקודה הגבוהה ביותר המתוכננת: מוזיאון קרן הרמיטאז'. המוזיאון מקסים ומציג ציורים של קלוד מונה, מאנה, ואן-גוך ועוד. משם הלכנו בירידה לקתדרלה היפה. מול דלת הכניסה ישנן מדרגות מקורות (“מדרגות השוק”) אל כיכר בית העיריה ובה מזרקת הצדק. משם ברגל אל כיכר סאן פרנסואה. העיר כאמור יפה ולדעתנו מומלצת. בלי כוונה חנינו מיד כשהגענו בחניון תת קרקעי של כיכר סאן פרנסואה שהיא נקודת הסיום ולכן החניון מומלץ.
יום 6: התחלנו בנסיעה אל העיר מרטיני כדי לראות את מוזיאון קרן פייר גיאנדה. הוא סגור כי בונים את התערוכה שתתחיל רק בעוד כמה ימים. צריך הייתי לבדוק באתר. משם אל מכרה המלח – סגור גם הוא לרגל שיפוצים ועתיד להיפתח רק ב- 2018. התחלנו ברגל שמאל …
נסענו לטירת שיון (יפה, שווה) 12.5 פרש כניסה ומשם למונטריי. טיילנו על הטיילת היפה, ישבנו לאכול במסעדה הטובה של מלון עדן (כמובן שלא זול, אבל שווה) על הטיילת מול האגם. כיף.
יום 7: נסענו אל הכפר גרוייר. לא ציפינו, הוא פשוט נהדר ומומלץ מאד. הכיכר המרכזית יפהפיה, התיישבו בבית קפה ולא רצינו לזוז. טיול קצר כולל הטירה (לא חובה) וירדנו אל מפעל הגבינות למרגלות הכפר: מייזון דו גרוייר. 7 פרש: מיותר לגמרי. נכנסים, הולכים למעלה מעל למכונות ויוצאים. משם למפעל השוקולד של Callier (שייך לנסטלה) בעיירה ברוק Broc – ביקור מוצלח ומומלץ. כולל כל סיפור לידתו של השוקולד אצל האצטקים, כיצד הגיע לאירופה, כיצד קם והתפתח המפעל. בסיום יש חדר טעימות בו ניתן לאכול את מוצרי השוקולד הנהדרים של המפעל כמה שרק תרצו (או יותר נכון: תוכלו … ). משם נסענו לעיר העתיקה של פריבורג (נחמד, שום דבר מיוחד. כנסיה ובתי קפה – כרגיל).
יום 8: מונט-בלאן ושאמוני. כיף גדול וחובה. עלינו אל ההר אגיל-דו-מידי (60 אירו), הנוף עוצר נשימה ומרהיב עין. שמוני יפהפיה כמון צרמאט: קטנה עם לוק שוויצרי יפה. אהבנו.
יום 9: נסענו לעיירה אנגלברג זרקנו את הדברים במלון ומיד טיפסנו אל הטיטליס ( 95 פרש, כולל הקרחון). יום כיף, אחד משיאי הטיול ומומלץ ברמת החובה. המלון שלקחנו, מלון קתרין, נמצא כ- 200 מטר של הליכה מתחנת הרכבל להר. זה כיף. מצד שני החדר קטנצ'יק, פצפון. ללילה אחד בלבד זה בסדר (143 פרש). על הטיטליס הלכנו למערת הקרח (יפה וקר), משם לגשר הכבלים, על רכבל הכסאות אל הקרחון ושם גלשנו על האבובים ועל כסאות הפלסטיק. כיף גדול. מזג האויר היה מושלם. יום חוויתי.
יום 10: נסענו לג'נבה, עצרנו בעיירה פרניי הסמוכה לשדה התעופה כדי לקחת את החדר במלון ולזרוק את המזוודות. משם נסענו לעיר אנסי בצרפת שהיא פשוט יפהפיה ואהבנו מאד. טיילנו על שפת התעלות – כיף ומומלץ מאד. חזרנו למלון שלנו: Campanile Genève ‐ Ferney‐Voltaire שהוא למעשה מלון לשדה התעופה. 65 אירו ללילה ללא ארוחת בוקר, מכיון שיצאנו מהחדר בשעה רבע לחמש בבוקר. בערב ירדנו לעיר ג'נבה, טיול לאורך האגם, בית קפה מול המזרקה, חזרה למלון לשינה קצרה וחזרה.
לסיכום: בעיני, שוויץ היא המדינה היפה בעולם. ישנם כאלו הטוענים ש”אוסטריה היא כמו שוויץ רק פחות יקרה”, ישנם אחרים התומכים בסלובניה. לדעתי אין יפה כמו שוויץ. כן, היא יקרה, עדיין הטיול שלנו היה פשוט נפלא, בין השאר משום שבאנו בעונה ה”נכונה” יוני: עונת ההפשרה, כל הערוצים והמפלים בשיא הזרימה ולא פגשנו אף לא טיפת גשם אחת.
