הודות לאתר למטייל- לטיפים ובעיקר לבלוגים שתרמו להצלחת הטיול שלנו, החלטנו להעלות מרשמי הטיול שערכנו כדי לעזור למטיילים הבאים אחרינו.
הטיול שלנו היה מענג – אין לי מילה אחרת לתאר את ההנאה הרבה מהנופים, התרבות, ההיסטוריה, האנשים, האוכל ומקומות הלינה המקסימים שלנו בהם.
שהינו באיזור בין התאריכים החמישי עד השבעה עשר ליולי. בפרק הזמן הזה שהינו יומיים בפריז. מזג האוויר היה מצוין ונהנינו מאור היום עד שעה 23 בלילה שאיפשר הרבה שעות טיול.
היום הראשון: נחתנו בדה גול פריז בסביבות 12 בצהרים. שכרנו רכב מקסים וחדש מסוג מגאן. יש לציין שבסוכנות ההשכרה מצד אחד היו מאוד נחמדים ואדיבים אך מצד שני ניסו לדחוף לנו כל מיני ביטוחים מיותרים ומזל שהילה הסוכנת הקבועה שלנו- הזהירה אותנו לא להתפתות.
שמנו פעמינו לג'יברני ומאחר וידענו שנהיה אחרי לילה ללא שינה – תכננו ללון בה. כבר מהיציאה מפריז לכיוון נורמנדי התחלנו לנסוע בנופים המקסימים שילוו אותנו לאורך הטיול: כפרים עתיקים וירוקים, בתי אבן עם קורות שחורות, דשאים מטופחים, פרחים בכל בית ועל פנסי הרחוב, נקיון מופתי.
ג'יברני- כפר קטן שייחודו הוא ביתו של קלוד מונה ויותר מכך הגן הנפלא שאותו שתל ואחר כך צייר. התענגנו מהצבעים, השלווה, הגשר היפני, חבצלות המים. אומן שיוצר מציאות מרהיבה ואחר כך צייר אותה. לא להחמיץ. לנו בצימר חביב בשם "les coins des artistes " בג'יברני עצמה- ובערב קצת טיילנו בכפר המנומנם.
את יומנו השני פתחנו במצודת שאטו גילארד שנמצאת מעל אנדליס. המצודה ממוקמת בנקודת תצפית מרהיבה וניתן לראות ממנה את נופו של הסיין ואת לס אנדליס: שני כפרים יפים: אנדליס הגדולה ואנדליס הקטנה. חנינו בצד הדרך – עלינו בשביל צר אל נקודת התצפית. לא נכנסנו אל המבצר עצמו אך בנקודת התצפית היפהפיה יש לוחיות ברזל המתארות את ההיסטוריה של המקום וניתן לצפות הן בנוף והן במבצר מקרוב. סיירנו סיור קצר בפטיט אנדליס- כפר קטן על גדות הסיין- בתים עתיקים יפהפים, חנויות חמודות, אווירה קסומה והמשכנו את דרכינו לכיוון רואן דרך יערות עבותים, שדות תירס וכותנה, כפרים קטנטנים לצד הדרך, שלווה קסומה.
ברואן חנינו במרכז העיר בחניון תת קרקעי על פי העצה שקיבלנו באתר. רואן עיר מודרנית וגדולה. קתדרלת נוטרדם, המוקדשת לז'אן דארק , יפהפיה. המשכנו דרך רחוב השעון הגדול, מדרחוב עתיק שוקק תיירים וחנויות עליז ונעים. לא הפסקנו להתפעל מהבתים הנורמנים העתיקים שרבים מהם נזכה לראות במהלך הטיול. בכיכר העיר מרגשת עד מאוד הכנסיה שהוקדשה לזאן דארק. מבנה הספינה המעניין מבחוץ ושלל הויטראזים בפנים. סיימנו את היום בשתית קפה נהנתנית בכיכר הצופה אל הכנסיה הגותית בה נקברו קורבנות המגיפה השחורה, נהנים מקרני השמש המלטפות. רצינו להגיע גם למנזר גואמיס אך הוא היה סגור. ממה שראינו בחוץ עושה רושם שמדובר במקום מומלץ ומרשים. נסענו לצימר שלנו בהונפלור. La Bergerie" " – אחד הצימרים המהנים שהיינו בו. בעלת הצימר, ניקול, אישה חביבה מאוד שאמנם אינה יודעת מילה באנגלית אך השתדלה מאוד להנעים את זמנינו באירוח חביב ונעים. ופה כמה מילים על הצימרים: בעיקרון שכרנו את כל הצימרים באתר בוקינג. קראנו המלצות, בדקנו את הציון וראינו את התמונות . האתר מאוד מהימן והצימרים ששכרנו דרכו היו מצוינים. מאחר ואנחנו עברנו כמעט כל יום צימר ומאחר וחלק מהצימרים הם בקומה שניה וללא מעלית, השארנו את המזוודות באוטו וארזנו כל ערב רק את הדברים הנחוצים לנו ללילה וליום המחרת. הצימר בהונפלור אמנם היה בקומה שנייה ללא מעלית וגם לא היה בו ממש ווי פי- אך בעיננו הוא מומלץ - הן בשל גודלו, המיטה הנוחה, האירוח הנעים, ארוחת הבוקר הטעימה והן בשל קירבתו להונפלור.
היום השלישי: התחלנו את היום בצוקי אטרטה המרהבים . הטיפ שלנו: כפי שכתוב בכל המקומות יש אכן שני צוקים. צוק ד' אמון שבראשו אנדרטה וכנסיה. והצוק היותר מרשים, פאלייה ד'אוול, שלצידו מגרשי גולף ירוקים. המיוחד בעליה לצוק הזה היא שבכל נקודת תצפית בה עוצרים מתרחבת נקודת המבט עד שמגיעים למקום שבו ניתן לראות את כל שלוש הקשתות. חשוב לא להפסיד את נקודת התצפית האחרונה הזו כי היא מרשימה מאוד. אחר כך סיירנו בהונפלור המקסימה, עברנו דרך טרוויל אך לא ממש סיירנו בה עקב עייפות רבה. בדרך חזרה מטרוויל להונפלור, עצרנו בקוטה דה גראס. כפר שבו כנסיה עתיקה בשם נוטרדם דה גראס. ליד הכנסיה שורת פעמונים עתיקה המחוברים למנוע ומשמיעים צלילים קסומים כל שעה. ליד הכנסיה פסל של ישו ותצפית על גשר נורמנדי ועל הנקודה בה הסיין נשפך אל הים. כשחזרנו אל הצימר- כיבדה אותנו ניקול בעלת הצימר בבירה קרה וישבנו בגן השלו והנעים נהנים משעות הערב שבצרפת נראים כאילו אמצע היום. קינחנו את היום במסעדה מאוד מומלצת בהונפלור שניקול שלחה אותנו אליה:
l 'endroit (3, rue Charles et peul br'adאכלנו ארוחת גורמה מצויינת שכללה מרק קרם תפוחי אדמה עם סלומון, גיל אכל ביף בורגניון ואני אכלתי דג מקרל עטור תבלינים וטעמים. קינחנו בעוגת תפוחים מצויינת ותותים. המסעדה לא זולה אך שווה את המחיר.
יומו הרביעי של הטיול הוקדש לחופי הנחיתה: התחלנו את היום בכפר pont l'evec בקניית קלבדוס במזקקה magliore pere. ההמלצות שלנו ליום זה- התחלנו במוזיאון השלום בקאן. בפתח המוזיאון פסל ענק של תצלום ידוע המתאר חייל אמריקני המנשק אחות והכותרת היא "תודה לאל המלחמה נגמרה". מבט נוסף בפסל וקריאת הכותרת מלמדת שהתמונה אינה רומנטית כפי שהיא נראית. החייל נישק בכוח אחות שכלל לא הכיר ועשה זאת לשורה ארוכה של בחורות. היום היו תובעים אותו על מעשה מגונה ולא מנציחים אותו בפסל ענק. המוזיאון מרשים, מעניין, מומלץ. גיל טוען שהמוזיאון מייפה את התבוסה הקשה של הצרפתים, מציג אותם כשווי כוח לכוחות הברית, מקטין את ממשל וישי וכן את סיפורו של העם היהודי. לעומת המוזיאון המרשים והרציני של קאן, לדעתנו אין צורך לראות גם את ארומנש 360. הסרט עובד בעיקר על הרגש שלנו ולא תורם משהו נוסף למה שקיבלנו במוזיאון השלום בקאן. אנחנו המשכנו משם לחוף אומהה, לבית הקברות האמריקאי המרשים, לפונט דו הוק וסיימנו בעיירה המומלצת סנט מאר אינגלייז. עיירה חמודה שמעלה על נס את אותו צנחן אמריקאי שצנח בצרפת ומצנחו נתפס על גג הכנסיה ושם הוא נותר עד תום הקרב. העיירה כולה מלאה פסלים, כתובות, וצילומים של הפלישה. משם נסענו אל הצימר בטרייסי סור מר le clos de pommiersהמצויין , היפה והמושקע. בריג'יט, בעלת הבית מאירת פנים ודוברת אנגלית מצויינת. החדר גדול ונקי מעוצב עם אלמנטים של כלניות בצבעי אדום. יש בצימר אפילו חלוקים וארוחת הבוקר היתה מושקעת ביותר (המושקעת ביותר שאכלנו בצרפת).
ביומנו החמישי: התחלנו בבאייה. התחלנו במוזיאון שטיח הקיר. אין לנו מה להוסיף על הנאמר מחוץ לזה שהמקום מאוד מומלץ ומעניין. הקתדרלה העתיקה של באייה היא מהיפות שראינו. לא להפסיד את הקריפטה שם יש כנסיה עתיקה עם ציורי קיר מענינים. סיימנו את היום בסן מישל. ופה המלצה חשובה: מעניין לראות את סן מישל לאורך כמה שיותר שעות ביממה שכן בכל שעה מצב השפל או הגאות משנה את הנוף. לכן שהיה בסן מישל עצמה (לא על האי) היא רעיון מצויין. הגענו בחמש אחר הצהרים בשפל. חזרנו באחת עשרה בלילה לראות את הגאות המרשימה וחזרנו שוב למחרת לבקר במנזר באי.
את היום השישי התחלנו בסיור מאורגן במנזר. לא להחמיץ. ההדרכה באנגלית של יניק המדריך היתה מרתקת ומתובלת בחוש הומור נהדר ואפשרה לנו להבין כיצד חיו הנזירים במנזר בימי הבינים. נפרדנו מנורמנדי ועברנו לבריטני היפה לא פחות, ביקרנו בקנקל, בקוט דה גרויין- צוק מרשים ויפה. ראינו את הסירות בשעת השפל חונות ביבשה. וקינחנו במסעדה מצויינת, Au Galichon בכפר Suliac Saint
היום השביעי כלל את סן מאלו המקסימה וסיור על חומות העיר העתיקה. משם נסענו לדינאן ולפורט לה לאט- מבצר מרשים וסיימנו בכף פריהל. לא להפסיד.
היום השמיני כלל בעיקר את דרך המוכסים - חוף הגרניט הורודה. מקסים , שווה. לא להחמיץ. סיימנו את היום הזה בצימר CoatArmor Residense הצימר הכי שווה בו שהינו במשך כל הטיול. הצימר נמצא בכפר קטן בשם טונקדט. בחרנו בו כי הוא היה באמצע הדרך בין דרך המוכסים לבין קרנק. בעל הצימר יאן, איש נעים הליכות, עיצב צימר משגע שמוטיב הים שולט בו. הוא חשב על כל פרט ופרט, החל ממגבות רכות וריחניות, חלוקים, פינוקים שונים ועד אור כחול על הרצפה שמודלק בלילה כדי שאפשר יהיה ללכת לשירותים מבלי שהאור יפריע. הוא אף שלח אותנו למסעדה יקרה מאד אך משובחת במיוחד ומאוד מומלצת בשם L 'Anthocyane הנמצאת בלניון.
היום תשיעי כלל את אתר המוגליטים המומלץ בקרנק. אנחנו לקחנו רכבת תיירים מודרכת שסיירה בעיר ובין אתרי המוגליתים המדהימים. המשכנו לחצי האי קיברון, טיילנו על החוף ונהנינו עד מאוד. סיימנו את היום באורי.
החזרנו את האוטו בתחנת הרכבת בנאנט ומשם לקחנו רכבת לפריז.
לסיכום נורמנדי ובריטני מקסימות, נהנינו מכל רגע. מומלץ ביותר.
