כדי להבין את הפלישה צריך להשקיע קצת יותר זמן, אז התחנה הראשונה שלנו היום הוא מוזיאון הפלישה ב-Arromanches-les-Bains שמוקדש לנמל המלאכותי שהוקם כאן כדי לתמוך בכוחות הברית שפלשו לאירופה. אחרי כמה פשיטות כושלות על נמלים בצפון אירופה במהלך 1943, הבין מישהו שכדי להביא לכאן כוחות צריך ל"הביא נמל מהבית". אני לא צוחק איתכם, זה אמיתי. Arromanches נבחרה כי היא היתה באיזור פחות מוגן ע"י הגרמנים ויש בה מפרץ רחב. מאות ספינות ישנות הוטבעו במרחק של כ-1,000 עד 2,000 מטר מהחוף מסביב למפרץ ועליהן הונחו מאות תיבות בטון חלולות באורך של 60 מטר ובגובה של 18 מטר (כל אחת) כדי ליצור שובר גלים.
הוקמו כאן 3 רציפי פריקה עצומים שעמדו על רגליים הידראוליות (כדי לפצות על הפרשי גאות ושפל) שנחו על קרקעית הים. מנופים שימשו לפריקת הסחורות ורציף נוסף שימש לפריקת הנחתות שהמשיכו להזרים לכאן כוחות. כבישים צפים הוקמו כדי לאפשר תנועה מהירה (60 קמ"ש) בין רציפי הפריקה לבין החוף.
רק לחשוב על מבצע הנדסי כזה זה מופרע, והחבר'ה האלה ביצעו את זה. באמת. יש תמונות וסרטים של הדבר הזה. אם עד היום חשבנו שמי שהציל את אירופה, והעולם, מהנצים היו חיילי בנות הברית, היום אנחנו מבינים שלמהנדסים היה חלק לא פחות חשוב בהצלחת המבצע. הם איפשרו לצבא לקבל תגבורות, ציוד, תחמושת, מזון, ותמיכה רפואית דרך הנמל שנבנה כאן. בלי הנמל בארומאנש הגרמנים היו מעיפים את כוחות הברית מאירופה תוך שבועות בודדים.
הנמל בחוף ארומאנש פעל כשישה חדשים, עד שנפתחו נמלי אנטוורפן שבבלגיה וברסט שבמערב צרפת לשימושן של בעלות הברית בנובמבר 1944. בנמל נפרקו מעל 2 מיליוני טונות של ציוד ואין ספק כי הוא מילא את ייעודו. כיום ניצבות כאן חלק מתיבות הבטון העצומות ושרידי האוניות הטבועות, כעדות אילמת למבצע המטורף שהתחולל בחוף הזה במחצית השנייה של 1944. טיפ- אם בא לכם לצמצם (לא מומלץ) את ביקורי הפלישה, בואו לארומאנש. כאן תבינו את גודל האירוע.
מכאן לבית הקברות לחללי המלחמה האמריקאים. אנחנו לא חסידים של ביקורים בבתי קברות, אבל המקום הזה הוא אתר חובה למי שמגיע לנורמנדי, ולו רק כדי לתת כבוד לאלו שנתנו את חייהם כדי לשחרר את העולם. זה מקום מאוד מרשים. הכניסה חינם, דרך מגנומטרים שמאויישים ע"י חיילי מרינס. אתם מתחילים במוזיאון קטן שמוקדש למבצע הפלישה ולחיילים (הנופלים והשורדים) שלחמו כאן. 156,000 חיילים אמריקאים הוצנחו ונחתו כאן ביום הפלישה, ובסך הכל הונחתו כאן למעלה מ-314,000 לוחמים. בבית הקברות טמונים 9,387 חללים אמריקניים, אשר נפלו ביום הפלישה ובקרבות שהתחוללו כאן בשבועות שלאחריו, הוא ממוקם מעל "חוף אומהה" אחד מאתרי הנחיתה של הכוחות האמריקאים. מעניין שרוב משפחות החללים בחרו להשאיר את הבנים כאן באירופה ולא להחזירם לארה"ב.
אחרי המוזיאון, וחדר השמות בו מוקראים שמות כל החללים, אנחנו מסתובבים בשקט בין אלפי הצלבים הלבנים (ומגיני הדוד) המציינים את הקברים. מרשים!!!
לסיום אנחנו עולים לפואנט דו אוק (Pointe du Hoc), נקודה על החוף שנמצאת מעל מצוק סלעי שגובהו 30 מטר מעל פני הים. כאן היתה עמדת השליטה של הצבא הגרמני ששלטה על חופי הנחיתה. המקום היה מבוצר בצורה מדהימה, עם בונקרים מבטון קבורים עמוק באדמה, סוללת תותחי 155 מ"מ, בעלי טווח של 25 ק"מ ועמדות תצפית והאזנה. ללא כיבוש המקום היה חשש שהגרמנים יוכלו לפגוע קשות בכוחות האמריקאיים הנוחתים ובספינות הצי של בעלות הברית מול חופי הנחיתה. לפיכך נטרול העמדה היה מרכיב חיוני בהצלחת הנחיתות בחופי אומהה ויוטה. המשימה הוטלה על גדודי הריינג'רס השני והחמישי בפיקודו של לוטננט קולונל ג'יימס רדר.
הנחיתה של גדוד הריינג'רס השני בפואנט דו אוק בוצעה מעט אחרי השעה 07:00. החיילים טיפסו על המצוק (30 מטר!!!!) עם ציוד מלא, תחת אש גרמנית עזה (!!!), השתלטו על המוצב לאחר שספגו אבדות כבדות וניטרלו את התותחים והעמדה כולה. לאחר שהשלים את משימתו מצא עצמו כוח הריינג'רס (רק כ־200 חיילים שרדו את הקרב) מנותק משאר הצבא (הגדוד החמישי שנחת באומהה לא הצליח לחבור אליו עקב הלחימה הקשה בחוף), ונאלץ להדוף התקפות נגד גרמניות במשך יומיים, עד אשר חברו אליו כוחות אמריקאים שהתקדמו מחופי הנחיתה.
יש כאן מוזיאון קטן ומרכז מבקרים, אבל העיקר זה המסלול בין העמדות הגרמניות למצוקים עליהם טיפסו הריינג'רס. להסתובב כאן זה כמו לבקר בגבעת התחמושת. אתם יודעים שהם עשו את זה, אבל ממש לא ברור לכם איך. כבוד!!!!
זהו. סיימנו את הביקור בנורמנדי, קצת יותר מבינים מה קרה כאן בקיץ 1944, בחבל הארץ המקסים הזה. אנחנו נוסעים לברטאן, ל-Gite קטן בכפר עוד יותר קטן בשם Plerguer. כאן נבלה את הימים הקרובים. טיפ- למי שלא הצליח להבין בין השורות, נורמנדי זה לא רק הפלישה הגדולה. נורמנדי זה חבל ארץ ירוק ומרהיב, עם נופים מדהימים, חקלאות מפוארת, אנשים טובים, אוכל משובח וכמובן סיידר, פומו וקלבדוס.
ברוכים הבאים לברטאן.
