יומלדת 40 רומנטי ברומא !
השארנו את 3 הילדים (3,6,9) בבית עם סבא וסבתא וקפצנו לסופ”ש ארוך ברומא.
יום רביעי, נוחתים ב20:00 ברומא ישר לתור של שעה וחצי בהגירה (מישהו לא התאמץ מספיק להוציא דרכון אירופאי :(
צועדים ימינה לפי השילוט של (airport shuttle) עד לרציף 14 – בלי לחצות אף כביש (פשוט הולכים 100 מטר על המדרכה לאורך הרציפים).
את האוטובוס/שאטל הזמנו דרך https://www.terravision.eu/airport_transfer/bus-fiumicino-airport-rome/ מהארץ ב-18 יורו לזוג (הלוך חזור) לשעה 19:45 אולם ניתן לעלות לכל אוטובוס אחריי שעה זאת.
בשעה 21:50 (האוטובוס הבא והאחרון היה בשעה 23:00) האוטובוס יוצא ובשעה 22:30 אנחנו בתחנה מרכזית termini.
מי שלקח מלון ליד המזרקות יצטרך לקחת רכבת תחתית (קו 1) מהמטרו הסמוך (תחנת termini) לתחנת barberini (אחד וחצי יורו) וללכת עוד 10 דק' לערך או לחילופין לעשות שימוש באטובוס (גם 1.5 יורו).
אחריי חצי שעה הליכה הגענו ל”מלון” הזמני (ryanair ביטלו את הטיסות של יום חמישי ובמלון שהזמנו לא היה מקום ללילה של רביעי :(
ה”מלון” (בעל 10 החדרים) היה למעשה קומה בבנייין דירות אבל מקלחת נקייה וחדשה ומיטה זוגית זה כל מה שהיינו צריכים והוא בהחלט סיפק את זה (80$ + 4e מס עיר).
יום חמישי : קמים ב-10:00 בeasy ועוברים למלון שלנו quirinale hotel – מלון מרשים (580$ + 48e מס עיר לכל ה-4 לילות) עם חדרים יפים (מקלחון קטן :( וגינה מגניבה ויפיפיה להעביר את הארוחת הבוקר הלא רעה בכלל בצורה רומנטית ושקטה.
ישבנו לא.בוקר אמריקאית בgeorge byron cafe (המקום כמעט היחידי באיזור שהציע מזגן) והתחלנו את היום.
הלכנו לאורך via nazionale מתחנת המטרו של repubblica עד לכיכר ונציה.
בדרך מצאנו את “גלידריית הבית” שלנו – יוגרטיה מדהימה וטעימה שצמודה למלון, את חנות KIKO ה”אופנתית” ועוד מקום מגניב לנשנש מאפים.
מעל כיכר ונציה יש קבוצת מבנים מרשימים שצופים על כל האיזור בכלל ועל שדרת via del corso הראשית בפרט.
מומלץ מאד מאד לעלות לרחבה הגדולה ליד פסל הסוס (3 קומות של עליה מחוץ למבנה ועוד 3 קומות של עליה בתוך המבנה) ולהנות מצפית 360 מעלות כל כל האיזור.
מי שרוצה להמתין בתור, יוכל בתוספת של 10 יורו לעלות במעלית (בחלק הדרומי של הרחבה מעבר למבנה) עד לתצפית גבוהה יותר (לנו לא היה כוח לחכות בתור).
ירדנו לכיוון via del corso בלי מטרה ספציפית.
ידענו שברומא הכל קרוב וידענו שהפנתאון והמזרקות במרחק של 0.5 ק”מ ממערב ומזרח (בהתאמה) לשדרה הראשית אבל היינו ב”מוד” של להתרשם מהעיר ועדיין לא ב”מוד” של לסמן וי על מקומות שהם “must”.
בדרך “נתקלנו” בחנות tiger מגניבה (חנות של סטוק – דברים קטנים במחירים קטנים), בקתדרלה מרשימה, בפיאצה מיוחדת, בבניין הפרלמנט ובחנות שקולד/גלידריית (עם קמצוץ שוקולד – קמצנים) תיירים מוכרת.
החלטנו שהגיע הזמן לחזור לחדר לsiesta איטלקית וכיוון שהמלון נמצא 1.5 ק”מ מזרחית למיקומנו בשדרה בחרנו לעשות זאת רגלית דרך מזרקות טרוי המפורסמות.
השעה היתה שלוש וחצי לערך והמזרקות היו הומות אדם.
כל כך מלאות בתיירים שלנו זה קצת הוריד את ה”וואוו” מהאתר הזה.
מה שכיף ברומא זה שגם בשיא החום בצהריים של חודש יוני אפשר ללכת בכיף (עם כובע ובקבוק כמובן :) בעיר כיוון שהסמטאות בין הבתים המדהימים מוצלות לפחות בחלקן.
אחריי מנוחה של שעתיים במלון, החלטנו לצאת דווקא מזרחה (2 תחנות בקו 2 לתחנת Policlinico) , להתרחק מהאיזורים המתויירים ולשבת לאפרטיף – מאין happy hour בסביבות 19-20 (פלוס מנוס) שבו אפשר להשיג ב-8 עד 10 יורו משקה + מדגם (מתחדש בערך 3 פעמים – המשקה כמובן שלא) של נשנושים (בתור שומרי כשרות המבחר לא גדול :(
בדרך חזרה למטרו Policlinico נתקלנו בבית קפה מגניב וצעיר (ממש בצמוד לתחנה) והחלטנו להמשיך שם את הלילה לעוד משקה או שתיים ואיך אפשר בלי איזה פיצה.
האווירה בבית קפה היתה מגניבה והחבר'ה ששהו שם בכלל עמדו ולא ישבו ואת השירות שלהם הם קיבלו ישירות מהברמן (נכנסו ל”תדלק” כל כמה דקות) ולא דרך המלצריות.
יום שישי : אחריי א.בוקר שקטה ורומנטית במלון ומנוחה קצרה לעיקול יצאנו לכיוון הותיקן (6 תחנות בקו 1 עד לOttaviano).
היו לנו כרטיסים מוזמנים למוזיאון ולכניסייה הסינסנטית שהזמנתי מהארץ ב-21 יורו (לפי טיפ מפורט שנתקלתי באתר) לשעה 12:00 בצהריים.
בדרך חלפנו על פני 1,548,923 מדריכי תיירים שרצו להציע לנו “עזרה” למקרה שנקלענו למקום ללא כרטיס מראש (לא רואה סיבה הגיונית למה לא להצטייד בכרטיס מודפס מהבית).
למרות שהקדמנו בחצי שעה, השומר לא שם לב ונתן לנו להיכנס (את החבר'ה ליד הוא “תפס” והורה להם להמתין 30 דק').
את הסיור במוזיאון ובכנסייה העברנו באמצעות ההסבר המצוין של rick steves בקבצי הmp3 שהורדנו מהאפליקציה החינמית שלו עוד בבית.
אחריי שעה וחצי-שעתיים של הסברים יצאנו החוצה, הקפנו את חומות הותיקן עד לרחבת כנסיית פיטר הקדוש.
התור היה ארוך ולא היה לנו יותר כח להסברים – בדיעבד, הייתי מוותר על המוזיאון והכנסייה הסינסנטטית ומברר מה הדרך המהירה ביותר להיכנס לבזיליקה של פיטר הקדוש ו/או לארמון (אם ניתן).
מכיכר הותיקן המשכנו ברגל (בערך ק”מ) לאורך השדרה הראשית עד לגשר הצמוד לטירת Sant'Angelo (מבנה מרשים ביותר שנראה שווה כניסה), משם חצינו את הנהר היישר לפיאצה נבונה (קצת יותר מעוד ק”מ הליכה).
השמש חיממה והבטן קירקרה והחלטנו לחפש מקום לאכול ארוחת צהריים.
הפיאצה אומנם ענקית ומלאה במסעדות אולם כולן נראות יקרות ומתויירות ואנחנו רצינו משהו קצת יותר אוטנטי.
במהלך החיפוש “נתקלנו” לפתע באחת הסמטאות בפנתאון המרשים – ככה זה ברומא, הכל במרחק 0.5-1.5 ק”מ אחד מהשני – אולם הרעב גבר עלינו ולא נכנסו פנימה (בכל זאת יש עוד 2.5 ימים).
בסוף נזכרנו בהמלצה שראינו באתר על מסעדת VOS הסמוכה והתיישבנו ב”חצר” הפנימית של המסעדה.
מקום לא זול בכלל אבל רומנטי (בכל זאת יומולדת 38 של דנה אישתי היפה והחמודה) ושווה כל שקל (התפוצצנו ב-50 יורו לזוג כולל 3.5 מנות, 2 בירות, קוקטייל וקולה).
שסיימנו תפסנו אוטובוס (אתמול במטרו קנינו סיטי פאס של 24 שעות ב-7 יורו המקנה נסיעה חינם במטרו ובאוטובוסים) למלון לנמנום של אחר הצהריים המאוחרים (18-19:30).
ברומא לא מחשיך לפני 21:00 ככה שיצאנו בערב באוטובוס לכיוון שכונת Trastevere היה עדיין קצת מואר.
ירדנו בכיכר bocca della verita צמוד לפסל “פה אמת”.
הפסל הקטן הזה “כלוא” בתוך כלוב (שהיה סגור בשעה כזאת) ולא שווה אפילו דקה של תור או קפיצה מיוחדת לאיזור.
אנחנו המשכנו לכיוון הרובע היהודי בכלל ובית הכנסת היהודי בפרט.
המבנה גדול ומרשים אבל למרות שהיה ערב שבת נראה שלא נערכה שם תפילה :(
החלטנו לחצות את הגשר בסמוך לבית הכנסת עד לגדה השנייה ולשכונת Trastevere.
כבר מרחוק, משכו את עיינינו אורות נוצצים מתחת לגשר ממש על שפת הנהר.
החלטנו לרדת במדרגות ול”חקור” את האיזור מקרוב.
להפתענו, גילינו שלאורך כל הגדה (בערך 2 ק”מ) בדיוק נפתחו, לתקופה של חודשיים בלבד, עשרות (אולי אפילו מאות) של דוכנים, בתי קפה, פאבים, ברים, “חנויות” מגניבים.
כל המי ומי של רומא בכלל והשכונה בפרט החל לרדת לאיזור והמקום התמלא אוירה קסומה, צעירה, מוזיקה, חבר'ה, בחורים, בחורות כאילו אנחנו באיזה אי בברזיל או תאילנד.
בילינו שם עד חצות וחצי רק כדי לגלות שכבר אין אוטובוסים באיזור בשעה הזאת לכיוון המלון שלנו :(
לבסוף הלכנו למסוף האוטובוסים של כיכר ונציה – ומשם באוטובוס הביתה – עייפים אך מרוצים.
יום שבת : ארוחת בוקר “כרגיל” בחצר הקסומה של המלון, מנוחה של שעה בחדר ויוצאים לדרך לכיוון הקולוסאום.
אפשר להגיע ישירות דרך קו 2 (המגיעים מקו 1 יחליפו בתחנת termini) אבל אנחנו בחרנו ללכת.
בדרך עברנו דרך כנסייה המציגה את פסל משה (למה עם קרניים ???) כפי שהפיסל לאונרדו דה וינצי הידוע.
הגענו לקולוסאום רק כדי לגלות שהפעם “נתפסנו” והכרטיסים שהדפסנו מהארץ (14e) תקפים לשעה 14:00 ומעלה (ככל הנראה כיוון שלא “התחייבתי” על שעה מסויימת בזמן ההזמנה).
למזלנו, הכרטיס תקף גם לפורום הרומאי הסמוך, וכך מצאנו את עצמנו השער טיטוס המפורסם (למעשה הכניסה הדרומית של הפורום הסמוכה לקולוסאום).
את השעתיים הבאות העברנו בשיטוט בפורום תוך שמיעת הסברים של קובץ הmp3 שהורדנו בבית מהאפליקציה של rick steves.
בניגוד לסמטאות רומא, הפורום הוא מקום פתוח והשמש קופחת על הראש.
בכל מקום שמצאנו טיפת צל, ישבנו, נחנו ושתינו.
בשעה שתיים וקצת התקפלנו חזרה לכיווון הקולוסאום.
גם שם, כמו בותיקן, לא קל ל”ברוח” מכל המדריכים שמעוניינים ל”עזור” למי שלא בא עם כרטיסים מהבית או עם אפליקצית הסברים.
הכניסה היתה חלקה, הקולוסאום הוא באמת מרשים.
מזכיר את הקאמפ נואו רק לפני 2000 שנה ובמקום כדורגל עם מסי, צ'אבי ואינייסטה נלחמנו שם גלדיאטורים עם המוות.
סרקנו את הרומה הראשונה, עלינו לקומה ה-2, מצאנו פינה מוצלת על המדרגות עם “נוף” למרכז ה”במה” והקשבנו להסברים של rick steves.
בדיעבד חבל שלא השגתי כרטיסים (20e אבל sold-out) ל”קלוסואום של ערב” (כולל כניסה למעברים התת קרקעיים).
אחריי שעה הרגשנו שמיצינו ותחושת הרעב שוב החלה לפעול.
החלטנו ללכת למסעדת http://www.trattorialuzzi.it/ הקרובה שהומלצה פה באתר ולא הצטערנו.
אותה כמות של אוכל כמו אתמול ב-VOS בחצי מחיר (איך רק 25e לזוג על כל האוכל והשתייה אנחנו לא מבינים עד עכשיו).
חזרנו למלון במטרו (בדרך עברנו דרך שאריות של מצעד הגאווה שהיה האיזור) ולמנוחת אחר הצהריים (בכל זאת הבטן היתה מפוצצת, הלכנו בשמש הרבה שעות ואנחנו בחופשה :).
בערב, לקחנו את מטרו קו 1 עד לתחנת Flaminio ומשם ישר במדרגות לתצפית terrazza del pincio בוילה בורגתה שמעל כיכר piazza del popolo.
התצפית הזאת היא must במיוחד בשעת השקיעה !
משם המשכנו מזרחה (דרך יפה ושקטה מבלי לרדת חזרה למטה) עד למדרגות הספרדיות.
אם היינו מגיעים מלמטה אני לא בטוח שהיינו מתלהבים מהאתר (לא ברור מה מיוחד ב״מדרגות״ ?), אבל עצם העובדה שהגענו אליו מתצפית גבוהה מעט (אני די משוכנע שראיתי שם יציאה של מטרו) העצימה את החוויה.
הרחבה של המדרגות היתה מלאה באמני רחוב ורוכלים אולם החלטנו להמשיך ולשוטט בסמטאות רומא ולחוות גם מקומות אחרים.
החלטנו לתת למזרקות טרוי (0.5-1 ק״מ של שיטוט) ״הזדמנות נוספת״ להרשים אותנו (הפעם בלילה).
החוויה היתה הפעם קצת יותר טובה אולם עדיין לא עוצמתית כמו ש״קיווינו״.
״נשנשנו״ פיצה, קרפ, גלידה, לגמנו קצת בירה וחזרנו חזרה למלון להתכונן ליום האחרון :(
יום ראשון : אחריי ארוחת הבוקר ומנוחה של שעה בחדר החלטנו ללכת לשוק של Porta Portese שפתוח בימי ראשון 6:00-15:00 (ב-14:00 מתחילים לקפל את הבסטות).
לקחנו אוטובוס לכיכר ונציה ומשם רכבת עילית (קו 3 נדמה לי) כ-8 תחנות בערך ישר לכניסה לשוק.
בשוק נמכרים דברים יד 2 ויד 1 זה לצד זהֿ, הוא מוצל יחסית (עדיין חם מאד) ודי לוקה באספקת המים/מיצים/אוכל.
שוטטנו שעתיים וחצי, קנינו כמה דברים קטנים (קצת בגדים ונעליים לילדים וקומקום אספרסו לעצמנו) והחלטנו לחזור (היה כבר כמעט 15:00 ורוכלים החלו להתקפל).
לקחנו אוטובוס עד לכיכר ונציה ואז נזכרתי שבעצם לא היינו עדיין בפנטאון (אומנם חלפנו על פניו יותר מפעם אחת אולם לא נכנסנו).
תפסנו צל באחת הסמטאות המקבילות לvia del corsa ואחריי הליכה צפונית כמעט ישרה במשך 10 דקות – הגענו.
הכניסה למבנה היא חינמית ומהירה (רק בידוק בטחוני) והמקום בהחלט שווה הצצה.
האזנו להסברים של קובץ הmp3 שהורדנו בבית מהאפליקציה של rick steves, התרשמנו מהכיפה הסימטרית של המבנה ומהעובדה שהוא עומד כמעט שלם כבר קרוב ל-2000 שנה.
נשנשנו משהו קטן, לגמנו קצת גלידה ובירה וחזרנו לחדר למנוחת אחר הצהריים האחרונה של הטיול :(
בערב החלטנו ל״פצות״ את עצמנו בארוחה במסעדת cantina e cucina ה״מפורסמת״ והמומלצת של trip advisor ושל כל מי שהיה ברומא ואכל שם.
התור של חצי השעה לא הצליח ל״הפחיד״ אותנו, והעברנו את ההמתנה בשתייה של קאווה (שמחלק המארח לממתינים) ובאכילה של טרמיסו קטלני בחנות הסמוכה (בהחלט שווה ביקור גם בלי קשר למסעדה).
ההמתנה אכן היתה שווה והאוכל במסעדה (באופן די מפתיע גם לא יקר יחסית – איפשהו באיזור 40e לזוג) אכן טעים ביוצתר ומיוחד (בייחוד מנת הצ׳יפס ב״שקית הגרעינים״ עם ה״בולגרית״).
זהו, נגמר הטיול :( חוזרים למלון ללילה אחרון, א.בוקר אחרונה וחזרה הביתה לילדים המדהימים שלנו ...
