מה כבר לא נכתב על מונטנגרו?

שהיא היעד הכי נחשק בשנים האחרונות באזור מדינות הבלקן, שהיא קרובה, שהיא זולה, שהיא יפיפיה, שהיא נעימה, שהיא מגוונת, שהיא נוחה להתמצאות, שהאנשים בה ידידותיים ומסבירי פנים, שרמת האירוח בה גבוהה, שהיא מתאימה לכולם – משפחות, זוגות ועצמאיים בשטח, שהיא רבת הוד ויופי, שהיא…. יודעים מה? הכל נכון! היא כל זה ועוד יותר!!!

אמנם חלפו לא מעט חודשים מאז הטיול שלי למונטנגרו עם שתי חברותיי, ליידי טלי וליידי סווטלנה (תיכף תראו הוכחות בתמונות שהן ליידיס!), אבל זה לא אומר שלא הגיע הזמן לבלוג טיפים עדכני. מונטנגרו ראויה להיות חלק בבלוג הטיולים שלי, בעיקר בגלל העובדה שאני מתכננת להגיע אליה בתקופת הקיץ הקרוב שוב , והפעם להביא איתי עוד ליידיס, במסגרת “טיוליידי” – טיולי נשים שאני מארגנת. אז מונטנגרו – התכונני לסיבוב נשי נוסף.

https://www.facebook.com/iracohen68/?modal=admin_todo_tour

אז לאחר הרבה חפירות בעמודי הפייסבוק של מונטנגרו למטיילים, הצלחנו למצוא את התמהיל הנכון לטיול שלנו, ללמוד קצת את המקום, להיערך לטיול עצמאי ובעיקר להתרגש. מונטנגרו היא מדינה לא גדולה במיוחד, אך מגוונת בנופים שהיא מציעה. בחמישה ימים אפשר לטעום מיופייה ולחוות נסיעות בכבישים מפותלים בתוך נופים הרריים, לסטות מהדרך ולנסוע בתוואי דרכים צרות שעוברות ממש בתוך הכפרים שנראים אותנטיים ומשמרים את צביון החיים הכפרי של פעם, כזה שחידושי המערב עוד לא שינו אותו לחלטין, לטייל בתוך שמורות טבע עוצרות נשימה ובין אגמים בצבעים מכשפים, להשקיף על מטעי פרי רעננים, על כרמים משפחתיים ונחלים קטנים, לעבור מנוף הררי לנוף חופי, להביט על המפרצים הציוריים, לשטוף את העיניים בנקודות חן היסטוריות ובמבנים שנראים כמו מימי הביניים, לטייל בסמטאות העיר העתיקה (יש שתיים כאלה, בודווה וקוטור), ואפילו לעשות שופינג בקטנה, לאו דוקא בחנויות ממותגות אלא יותר בחנויות בוטיק קטנות שאפשר למצוא בהן מציאות. לא הספקנו את הכל, היינו בראש רגוע, לא מיהרנו לכל מקום ומה שלא הספקנו במאי, נעשה ביוני…

עוד משהו שכדאי לקחת בחשבון בתכנון הראשוני: מונטנגרו היא יעד נפלא לטיול מעגלי ולאו דוקא לטיול כוכב. אם רוצים לחוות אותה כהלכה, להגיע למקומות בלי הצורך למהר ולחזור באותו יום, לטעום ממנה וליהנות מנסיעות נופיות רגועות, גם בכבישים מפותלים – עדיף לשכור רכב ולא להתקבע על נקודת לינה אחת לאורך כל ימי הטיול.

את הרכב שכרנו מראש דרך אבי בלוב, וגם אם הוא טיפ-טיפה יקר יותר מאחרים, הוא עדיין שווה את השירות האישי שהוא נותן עוד הרבה לפני הטיול (היינו בהתכתבויות בוטסאפ הרבה לפני הטיול). אבי הוא ההוכחה שיש שירות בעל ערך שלא נמדד בכסף.

מתי נסענו? לקראת סוף מאי 2018.

מי הנפשות? 3 חברות, נשואות באושר, 40-50, שיצאו לטיול שובר שגרה בן חמישה ימים.

ככה נראינו בשדה תעופה בשעת בוקר מאוד מוקדמת…

נחתנו בטיבאט וקיבלנו מאבי את הרכב ששירת אותנו נאמנה. התחלנו בנסיעה רגועה לכיוון העיר בודווה שהיא אחד היעדים המרכזיים והתיירותיים של מונטנגרו. בדרך לשם עשינו שתי עצירות, בכפר הציורי פרז'נו ובסבטי סטפן. החופים נראו מזמינים אבל המים היו מעט עכורים אז ויתרנו על טבילה והמשכנו לכיוון בודווה, לעשות שם את הלילה. הזמנו חדר במלון דירות שניצב ממש על הצוק. אמנם הנוף שנשקף מהסלון היה מטריף אבל אפשר גם לקחת מלון בקרבה לעיר העתיקה. לנו זה לא הפריע. מצורף לינק למלון. מדובר בדירת 3 חדרים יפיפיה, מודרנית, נקייה, נוחה מאוד, שמשקיפה מגבוה למפרץ המדהים. היא לא קרובה לגמרי למרכז, והנסיעה אליה קצת תלולה אבל שווה את המאמץ.

https://he.hotels.com/ho626593/?display=description

ככלל, אני ממליצה להתארח במונטנגרו במלונות דירות, בגסטהאוסים או באירוח ביתי. יש בזה משהו הרבה יותר אותנטי מבית מלון רגיל (יש רמות שונות של אירוח, החל מרמה בסיסית ועד רמה ממש מפנקת בוילות גדולות, יש בבוקינג אינסוף אפשרויות, כדאי לחפור עד שמוצאים את האופציה הכי מתאימה, זה יותר מעניין מבית מלון, לרוב גם יותר מרווח ונוח, ובדרך כלל יותר זול).

אפשר ומומלץ להקדיש לבודווה לפחות יומיים מלאים, אנחנו הספקנו לטייל בסמטאות העיר העתיקה בערב, לאכול ארוחת ערב במסעדת דגים ממש על המזח, זול מאוד באופן יחסי לארץ ולאירופה, תקציב הארוחה שנחשבת יקרה במונחים מקומיים היה כ-50 ארו לשלוש – כללה מנות ראשונות, דגים, סלטים, יין והרבה סבלנות מאת המלצר החביב. הנה קצת תמונות שממחישות את היום הראשון:

למחרת בוקר יצאנו לדרך לנסיעה יפה שהחלה לאורך החוף ונמשכה בנוף יותר כפרי. היעד הסופי שלנו היה העיירה קולאשין, שאני עוד חולמת לשוב אליה. הגענו לאגם סקאדר וויתרנו על השיט המסורתי שמוצע בלא מעט פורומים. היה חם מידי בשביל כמה שעות על האגם והעדפנו לנצל את הזמן בנסיעה עצמאית אל הלא נודע.... זה התגלה כהחלטה נכונה כי נסענו בכביש מפותל ותלול ועברנו דרך כפרים מקומיים אותנטיים. בכל מקום הציעו לנו לקנות דבש ויין. לפי המלצתו הנהדרת של רוני שוורץ, ישראלי שמתגורר מספר שנים במונטנגרו, הגענו לאזור שופע בכרמים ויקבי יין משפחתיים והוזמנו לאתנחתה וטעימה של יין וקפה בחצר של אחד מבעלי הכרמים.

ממשיכות הלאה, מאוד רציתי להגיע למנזר אוסטרוג אבל הזמן לא אפשר, ככה זה כשאנחנו בשאנטי, אבל אני משאירה את זה לפעם הבאה. ב“טיוליידי” באזור הקיץ, מתוכננת נסיעה מדהימה למונטנגרו וזה יכלול ביקור במנזר אוסטרוג!

https://www.facebook.com/iracohen68/?modal=admin_todo_tour

לאחר הכרמים המשכנו עד פודגוריצה בירתה של מונטנגרו הישר למפלי הניאגרה ששצפו במים עליזים, קצת פוזות בשביל הבוק ויללה, לקולאשין.

מישהו כתב על קולאשין שהיא עיירה קטנה ומשעמם בה...אבל זה ממש לא נכון!! קולאשין התגלתה לי כעיירה מקסימה, נחבאת גבוה בהרים, עם מדרחוב שבו מספר בתי קפה ומסעדות. הרחובות נקיים ושקטים ובתי המלון שבה הזכירו לי עיירות סקי אירופאיות. קולאשין היא בסיס היציאה לאגם ביודרדסקה, אגם קסום של צבעים כחולים-ירוקים שנשפכים למים. הרעיון הוא כזה: הולכים מסביב לאגם, כ-3 ק”מ, בהליכה רגועה ונעימה על השבילים, וכל הזמן אומרים “וואו...איזה יפה כאן...” . מקולשאין יוצאים טיולי ג'יפים יומיים ששמענו שהם מאוד מוצלחים. זה יהיה חלק מהטיול שאני מתכננת בקיץ! הנה קצת תמונות מהטיול סביב האגם:

נחזור רגע לקולאשין, זו ההמלצה הכי טובה שלי אליכם - בית המלון שבו לנו. הבחירה של המלון בבוקינג התגלתה כמושלמת, קיבלנו דירת צימר מדוגמת ומרווחת, יכולתי להישאר שם חודש ולכתוב בה ספר…https://chalet-kolasin.com/ בארץ הייתם משלמים על זה אלפי שקלים! רק אומרת!

ליד המקום יש מסעדה קטנה ומשפחתית שיושבת על זרם הנחל המבעבע, אכלנו שם ארוחת ערב טעימה בטירוף בגרוש וחצי וגם ארוחת הבוקר לא אכזבה. הקיצר – מי שנוסע לשם – אתם תגידו לי תודה על ההמלצה הזו!

לאחר הטיול המקסים שמנו פעמינו בנסיעה הררית וקצת אתגרית, בין היפות שהיו לנו בטיול, שבה עלינו ועלינו עם הרכב גבוה בהרים עד שהגענו לז'בליאק לעשות בה את הלילה. מקום כפרי ולא מפואר, אבל נעים ובלוקיישן קרוב למרכז. ז'בליאק נראית קצת כמו שויצריה הקטנה, בתי עץ מחודדי גגות, וברקע נוף הרים. המסעדה המומלצת שם לתיירים נקראת Oro. ארוחת הערב וארוחת הבוקר לא אכזבו.

זה המקום: http://holiday-home-vile-calimero-zabljak.zabljak.hotels-me.net/he/

נסיעה קצרצרה הובילה לשמורת דורמיטור ושם עשינו סיבוב של כ- 4 ק"מ סביב האגם הציורי. ההליכות סביב האגמים הן קלות, מישוריות ומוצלות. אבל באמצע חיכתה לנו "הפתעה", ארבעה מפלונים (אחד די שוצף) שהיינו צריכות לעבור במים קפואים רצח. התרטבנו כהוגן אבל צחקנו והיינו מבסוטיות על עצמנו.

מדורמיטור המשכנו בנסיעה בת כחצי שעה לנקודה שלה חיכינו: האומגה, שעוברת מעל קניון טארה. אמרנו "שמע ישראל" והלכנו על זה...☺ תכלס לא מפחיד, חוויה מטריפה של הלייף, דקה של מעוף ציפור (45 ארו לשלושתנו). סיימנו בארוחה קלה במסעדה שמשקיפה לנוף והתכוננו לנסיעה ארוכה, 3 וחצי שעות, עד קוטור.

הו קוטור, זו לא עיר רגילה, זאת הוט קוטור! עיר שיושבת על המפרץ המקסים, ובתוכה נחבאות סמטאות העיר העתיקה על שלל המסעדות, בתי הקפה וחנויות הבוטיק המעוצבות. את שני הלילות האחרונים עשינו במלון דירות קטן, משקיף לים, כרגיל בחירה מוצלחת, דירה מאובזרת ונעימה, נקיה ונוחה. הנה לינק:

http://apartments-bella-di-mare.kotor.hotels-kotor.com/he/

היום הוקדש בעיקר לשיטוט בעיר, לרוגע מהנסיעות ולקצת שופינג בקטנה.

לסיכום: אפשר ונוח לטייל בטיול עצמאי ברכב, וגם בקבוצות. בכל מקום היה לנו שירותי וויפי וגם בדרך כל הזמן הייתה קליטה (סים לגלישה בלבד 5 ארו, שיחות עשינו בווטסאפ).
 המחירים זולים באופן כללי. עדיף לטייל בתחילת העונה או בסופה כי מזג האוויר יותר נוח והכל פחות עמוס. תושבי המדינה נחמדים, שירותיים, יודעים אנגלית. הכל נקי ומטופח. מדינה נפלאה, טעמנו ממנה ומקווה לחזור בקיץ הזה הקרוב בחיזוק של עוד נשים שירצו לטייל איתי.

https://www.facebook.com/iracohen68/?modal=admin_todo_tour