הרכב משפחתי: זוג הורים 52, צעירים – 26, 23, 17.
אחרי איחור של שעה וחצי בהמראה תוך ישיבה במטוס חם וללא אויר הגענו לברצלונה באיחור של שעה. אספנו את הרכב וקיצרנו מעט את היום – (הביקור בRupit ירד מהמסלול) . נסענו לכיוון ריפול Ripoll , שוטטנו בסימטאות ונהנינו מהשלווה של העיר העתיקה. כנסיית סנטה מריה שמהווה את מרכז העניין במקום היתה סגורה לצערינו. הצלחנו לראות מבעד לדלתות הסגורות את דלתות הכניסה המרשימות.
המשכנו בנסיעה לכיוון ההרים, עברנו את River de Freser והגענו לבית ההארחה הראשון שלנו בטיול זה: cruells. וואו. חדרי השינה (3) מהממים – מעוצבים עם פריטי וינטאג', איכות גבוהה. הוצע לנו להתפנק בסאונה – ואכן כך עשינו בהנאה מלאה. לאחר מכן נכנסנו למסעדה של מקום ונהינו מארוחת שופעת ומשובחת, שכללה בקבוק יין ובירות. מחיר שווה לכל נפש 25 יורו לאדם: מבחר נקניקים ממלווים בלחם וחמאה, מנה ראשונה בחרנו קנלוני בשרית עם בשמל, ומרק עם פסטה והמון עוף. המנה העיקרית היתה צלעות טלה ברוטב ריבת בצל, תפ"א וירקות אנטיפסטי. לקינוח נהנינו מקרם קאטלאני – שמזכיר בטעמו את הקרם ברולה.
פקידת הקבלה של המקום דיברה אנגלית שוטפת ונעזרנו בשירותיה כדי לסגור סופית את הלוז של יום המחר.
בבוקר – לאחר ארוחת בוקר במקום, שהיתה כלולה במחיר – ירדנו לעיירה River de Freser וממנה עלינו ברכבת חשמלית הנוסעת על גלגלי שיניים לעמק Nuria. הדרך אורכת כ-45 דקות ומתפתלת בין ההרים, הנקיקים והעיירות הציוריות - כשיצאנו ממנהרת הרכבת האחרונה נפרס לעינינו אגם כחול משגע בלב עמק מרשים. זהו אתר סקי בימי החורף ואתר טרקים פורח בקיץ. טיילנו בין נקודות העניין השונות במשך שעתיים וחזרנו חזרה לעיירה שם נכנסונו למינימרקט המקומי והצטיידנו במוצרי בסיס, מים וכלים חד"פ.
בצהרים, לפי התכנון יצאנו לנסיעה לכיוון אנדורה – ליהנות במזחלת ההרים הארוכה ביותר באירופה היה מדהים. אנו מחוץ לעונה. לא היה תור. היינו לבדינו. מדהים!! חוויה מלאת אדרנלין.
יצאנו מאנדורה – בלב כבד ויתרנו על הקניות הפטורות ממכס והמשכנו לכיוון Espot, שם נשארנו שני לילות.
היה לנו מעט קשה למצוא את הבית אותו שכרנו. בעלת הבית דוברת ספרדית שוטפת ואף לא מילה אחת באנגלית. הידע שלנו בספרדית קלוש ביותר – הצלחנו להסתדר בין הסימטאות העתיקום הצרות עם הרכב הגדול שלנו (בקושי) ונכנסנו לבית צר וגבוה (4 קומות): 3 חדרי שינה, שני חדרי שירותים ומקלחת – מטבח מאובזר ופינת אוכל גדולה. הרבה מרפסות, ואפילו שולחן ביליארד שנותר ללא שימוש. חבל שאין מתקן בר בי קיו באף אחת מהדירות בספרד... ירדנו למינימרקט המקומי כדי לרכוש מוצרים – לא משהו. שתי חנויות עם מבחר מצומצם. אם אפשר – להצטייד לפני שמגיעים לעיירה זו.
המסעדות באספוט לא ממש לטעמינו – מריבת ממליצי הטיפים באתר "למטייל" המליצו על מסעדת יואכין – אבל אנו מצאנו אותנו בינונית מינוס. נכון – יש תפריט בעברית, אבל איכות הבישול נמוכה: הבשר יבש אפילו לא סיימנו את המנות. התיבול מלוח מדי אפילו לאוהבי המלח בינינו. יין הבית היה תוסס. השירות היה טוב ורק הוא. התבאסנו.... נאמר לנו שלמחרת מתקיים פסטיבל אוכל והחלטנו לקחת בו חלק.
למחרת יצאנו למסלול הרגלי הראשון שלנו בפארק הלאומי אגואסאטורטס (Aiguastortes). נכנסנו עם הרכב לנקודה הרחוקה האפשרית והתחלנו לצעוד בפארק לכיוון אגם מאוריסי והמפל (חמש שעות טיול כולל מנוחות):. סוגי פטריות שונים עלו מהאדמה, חורשות אורנים, נחלים, גשרים, סוסים רועים באחו. נוף פסטורלי מאד. לכל אורך הדרך נפגשים בישראלים נוספים ומחליפים חוויות. לאחר כשעה וחצי הגענו לאגם מאוריסי הממוקם למרגלות ההרים. מים בצבע כחול עמוק, ירוק של העצים, שמים תכולים למעלה ועננות מעטה לבנה – כמו ציור. יואב מוציא ערכת הכנת התה החם מהמארז ולאיטם התחממו המים על האש - נהנינו מאתנחתא קלה בשמש החמימה.
החלטנו להמשיך ולעלות לכיוון המפל. עליה לא כ"כ קלה אבל המטרה היתה שווה – המפל קסום, השלווה מרגיעה והקשיים נשכחו להם. לאחר פריסה של ארוחת צהרים בשטח התקפלנו וירדנו חזרה למטה.
חזרנו לעיירה Espot ונכנסנו לבית קפה להירגע על כוס אספרסו משובח וחזרנו לבית.
לגבי ארוחת הערב ידענו שנמצא את מבוקשינו בפסטיבל האוכל. מצאנו את המקום אך להפתעתינו אמנם היו שם 3 דוכנים שונים אך המקום נראה היה כמו אסיפת בחירות. המסעדות בעיירה היו ברובן סגורות ונאלצנו להיכנס למסעדה היחידה הפתוחה (חוץ מיואכין) של בית המלון הקטן המקומי. המלצר הבודד שחלש על השירות עבור כל התיירים שהופתעו מהעדר מקומות לסעוד היה מעט נואש ואף ביקש שנחליט ממש מהר כי זמנו קצר... בכל מקרה - האוכל היה גרוע. לאורך כל הטיול רק באספוט לא נהנינו מהארוחות. בכל המקומות האחרים האוכל הספרדי זכה רק למחמאות.
ביום רביעי עזבנו את האזור והתחלנו לנסוע לכיוון שמורת Ordessa – לינה בעיירה Broto. הדרך ארוכה ומתפתלת לה בין הרים, עמקים, נופים משתנים.
בעיירה וילהה נכנסנו לסופרמרקט גדול מאד Mercadona (מומלץ בחום) וקנינו מבחר נקניקים, סלטים טריים מוכנים, גבינות, יינות, בירות, ומטעמים שונים הן כדי ליהנות במהלך הטיול והן כדי להביא לארץ. מהבית בישראל הבאנו עימנו צידנית רכה גדולה וקרחומים והשתמשנו בהם לכל אורך הטיול. הגענו לעיירה Ainsa ולאחר בירור קצר בלשכת התיירות המקומית נסענו לפאתי שמורת Ordessa - לקניון אנייסקולו (Cañón de Añíscolo). המיקום נמצא לא רחוק משם. מסלול הנסיעה בפארק הוא טבעתי, כך שאפשר להיכנס מצד אחד ולהמשיך עם הכביש עד שיוצאים מהצד השני (ולא צריך לחשוש מכך שהכביש צר ומתחתיו מים גועשים). הקניון עמוק וצר, בחלקו העליון מכוסה בצמחייה ובתחתיתו זורם נהר. הכביש צר מאד והנהיגה דורשת ריכוז גבוה (מזל שהכביש לפחות חד סטרי בקיץ), אין בו כמעט מפרצי עצירה, לכן יש מעט מאוד מקומות שניתן לעצור בהם מבלי לחסום את הכביש. בכל אופן, באחד מהמקומות הרחבים יותר עצרנו ופרסנו בשטח ארוחת צהרים טעימה. המסלול בקניון מקסים, שעה וחצי של נסיעה מיוחדת במינה.
נוף הדרך השתנה בין ההרים והגענו לפנות ערב לעיירה Broto – הפעם קיבלנו יחידת דיור בבניין שכולו מיועד להשכרה של שתי קומות עם שלושה חדרי שינה ושתי מקלחות ושירותים. גם כאן המטבח מאובזר וחדר האוכל מתוקתק. הפעלנו חימום מרכזי (קר בערבים) והחלטנו להירשם לפעילות אקסטרים למחרת – ערכנו סקר בין שתי חנויות בעיירה המרכזית Torla שצמודה לברוטו ובחרנו בפעילות טיפוס על ההרים בין המפלים ועזרת ברזלים.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה המומלצת – הגמד El Duende: אכן ארוחה מצויינת. מרק עדשים, ריזוטו פירות ים – לראשונות, ועיקריות שוק אווז עם ריבה, תפ"א וירקות , סטייק עם תפ"א. יין טוב ליווה את הארוחה. רק מהקינוחים לא ממש התרשמנו...
למחרת בבוקר התעוררנו לצלצול ורשרוש פעמונים (כנסיה?? חתונה??). הצצנו מהמרפסת – ולהפתעתינו עדר גדול של פרות פסע לו בניחותא על הכביש הראשי, ואחריו השתרכו עשרות מכוניות בפקק יוצא דופן. אכן באזור כפרי מאד אנו מתגוררים.
אחרי ארוחת בוקר יצאנו לפעילות שהתחילה למרגלות המפל המקומי, הצמוד לגינה האחורית שלנו. איזה אקסטרים שזה היה: טיפסנו לצד מפל, על צוקים שניצבו אנכית לקרקע, מעל נהר הלכנו על חבל בודד, חלצנו נעליים ונכנסנו למים הקפואים בתוף מערה חשוכה כדי להגיע לצידה השני – רק יואב פסע על קירות המערה, עברנו מהר להר, מפיסגה לפיסגה – הפעלנו שרירים שלא ידענו על קיומם... לאחר טיפוס של מעל שעתיים כשהגענו לקצה המפל העליון, יואב הוציא את ערכת הקפה והכין לכולנו קפה שחור חם וחזק. תענוג. המשכנו לטפס עוד שעה ואחר כך ירדנו למטה את כל ההר חצי שעה נוספת. וואו! זה היה יוצא מהכלל.
חזרנו לחדר – הפעלנו מכונת כביסה (כולנו התכסינו בבוץ) וןהתלבטנו האם לצאת למסלול נוסף בשמורה. בסופו של דבר ויתרנו, נחנו על משחק קלפים ויין ובערב יצאנו לארוחת ערב במסעדה בבית מלון בברוטו. לא התאכזבנו. ארוחה מצויינת: קרוקטים מגבינה ובשר, מאפה תרד וגבינה לראשונות, קורדון בלו של בשר לבן, סטייק אנטרקוט, שוק אווז – הכל מוכן מצוין ומוגש יפה. גם הקינוחים היו טעימים: בלינצ'ס שוקולד עם גלידה, עוגת גבינה וקצפת ליד, קרם קטאלאן.
כל הארוחות בפירינאים הם ארוחה שלמה במחיר ממוצע של 20-25 יורו לאדם. בהשוואה לעלויות בישראל – מחיר שווה לכל נפש של ארוחה מצויינת!
זהו – נפרדים מהפירינאים ונוסעים דרום מזרח לכיוון ברצלונה.
איזה מיקום מעולה של דירה שכרנו בברצלונה – חצי דקה מכיכר קטלוניה, ומול הקורטה אינגלזה הגדול, בינות לרבות מחנויות המותגים. הגענו לאחר ארוחת צהרים ומיד פצחנו במסע קניות משתלם.
בערב כמובן שנהנינו מאד ב Ciutat Comtal.
למחרת, יום אחרון להיכרות העיר: שוק הבוקרייה, הרובע הגוטי וסגרדה פמיליה.
ביום ראשון בבוקר – השמיים התקדרו לאור עזיבתינו הצפויה וכשעלינו למטוס גם גשם החל לרדת. לשמחתינו הרבה מקומות הישיבה בטיסה חזרה שודרגו וישבנו בקומה השניה של מטוס 747 – בכסאות של מושבי ביזנס. שקענו כולנו בכורסאות הרכות, המרווחות והנעימות ולאחר שלוש וחצי שעות של טיפול אישי מצוות דיילי הקומה השניה, הגענו הביתה!
לסיכום: חווינו ביקור ממצה בברצלונה העיר, ובין הרי ושמורות הטבע בפירינאים.
מסע משפחתי שהוכתר כהצלחה מסחררת!
