חברים מציעים לנו … “בואו לסופ”ש ארוך איפה שהוא … אתה המומחה … תציע … ותזמין”
מעט מחשבה – לאיפה טסים קצר וזול?
תשובה – נכון … לאי השכן … קפריסין!
אבל … יש החלטה אחת … לבד … לא דיל … לא המון … לא רעש …
אוקי … אתגרו אותי !
מחפש ב UP … ומוצא … 2 כרטיסים לחמישה ימים עם מזוודה אחת (20 ק”ג) בכ 400$ לזוג – מחיר “פצצה”!
עכשיו … מלון … רחוק מההמון … זאת אומרת לא לרנקה , לא לימסול , לא פאפוס , לא איה נאפה … אז איפה ? … אישתי (פעם ראשונה בבוקינג.קום) מחפשת ומוצאת במורדות הטרודוס המערביים , צפונית לפאפוס בעיירה Droushia במרחק 7 דק' נסיעה מקו החוף (תמונות) … מלון בוטיק (עם בריכה) Droushia Heights Hotel במחיר מצחיק של 72 יורו לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר …
מה שנותר זה לשכור רכב בכדי שנוכל להיות ניידים … ואת זה עושים בחברת אוטויורופ – סקודה אוקטביה (שירות מצויין כמו גם מחיר מצויין) במחיר כולל כל הביטוחים ב 220 יורו לחמישה ימים (הספק המקומי sixt)
זהו … היום הגדול מגיע … מוצ”ש
נפגשים בטרמינל 1 , צ'ק אין מהיר ומעבר לטרמינל 3 , המתנה לטיסה , בורדינג ולאחר כ 50 דקות נוחתים באי השכן …
לוקחים את הרכב ונוסעים, הפוך למה שאנחנו רגילים, למלון (כשעתיים נסיעה) … כמעט חצות … הבריכה המוארת נראית יפה מאוד, אוויר טוב (לא חם) … שותים כוס תה לשפת הבריכה והולכים לישון … לילה טוב …
מתעוררים ליום הראשון של החופשה, שמש … המלון והבריכה נראים עוד יותר יפים מאתמול בלילה …
ארוחת בוקר מצויינת ויוצאים לתור את החופים לאורך החוף המערבי לכיוון צפון …
עוצרים בחוף אחד שומם מאדם … אך עם שאריות ממסיבה שנערכה בו רק אתמול … הנוף יפה … המים מצוינים … משתכשכים לנו בהנאה וממשיכים הלאה …
מגיעים לנקודה הצפון מערבית בה עובר הגבול בין צפון האי (החלק התורכי) למערבו (הצד היווני) … איזה שהיא כנסיה יפה …
כוס קפה במסעדה מקומית וחוזרים על עקבותנו לכיוון pomos fishermans harbour
במקום נמל דייגים קטן ואוטנטי …
אבל ממש לידו חוף ים מדהים … חול נעים, שמשיות, מיטות שיזוף ובר על החוף … אין ברירה … בירה קטנה … ולמים הכחולים … אויייי … איזה מים !!!
כבר אחר הצהרים ולא אכלנו כלום … יוצאים מהחוף וליד החניה יש ברזי מים בתשלום לשטיפת המלח והחול … אבל מה? לא עובדים! … מה שכן ממש ליד יש ברז מים חופשי בו אנו שוטפים את עצמנו ...
“מעל” נמל הדייגים יש מסעדה … kanalli restaurant in pomos … עולים במדרגות ומתיישבים … בריזה מהים ומאווררים שנמצאים תלויים בתקרה … המסעדה תיירותית!
אבל זה לא מונע מהטעם להיות טעים ומהמחיר להיות סביר … אוכלים, שותים, צוחקים ונהנים ו… יאאלה חוזרים למלון למנוחה (כמה שהתעייפנו...)
השעה כבר תשע בערב ו… צריך לאכול משהו … לא? … בהמלצות שקראנו אנחנו מחליטים לנסוע ל latci marina הנמצאת במרחק 10 דק' נסיעה מהמלון …
מסתובבים לנו בהנאה במרינה הקטנה בה עוגנות יאכטות לצד סירות רגילות וסירות דיג ולאחר שערכנו “חקר שוק” איפה יושבים יותר מקומיים לאכול מקבלים החלטה לשבת במסעדה sea fare … מזמינים ארוחת דגים … הארוחה טעימה מאוד והבחירה הוכיחה את עצמה …
חוזרים למלון … לילה טוב יום אחד …
מתעוררים ליום השני של החופשה, גם הבוקר שמש …הבוקר מחליטים לצאת לסיבוב קצר בהרי הטרודוס … לאחר ארוחת הבוקר עולים על הרכב ומתחילים בנסיעה, עוברים מספר כפרים יפים אך “נטושים” – אין נפש חיה בכפרים … איפה כולם? בדרך עוצרים ביקב (הנמצא על דרך היין) לסיור וטעימות …
מזג האוויר חם … מחליטים שזהו … הנשים רוצות ים! … שמים בג'י פי אס פאפוס ומתחילים בנסיעה … בדרך רואים פתע פתאום מסעדה יפה בתוך סוכת גפנים … מחליטים לעצור … טברנה משפחתית בשם spring of life taverna … נכנסים ומבקשים שתיה קרה, פירות, קפה וכמה קינוחים בייתיים … האווירה נחמדה, תוצרת הבית טעימה והמפגש עם בני המשפחה גם הוא מעניין … מדברים קצת פוליטיקה, צוחקים ולאחר כשעה וקצת נפרדים לשלום … רצינו ים … לא?
שמים פעמינו לחוף הידוע coral bay beach , חניה גדולה (בחינם), יורדים לחוף החולי הזהוב … מיטות שיזוף ומטריות שיזוף … הפוגה … המים טובים, אם כי פחות מאשר אתמול, … “הבעיה” היחידה היא ההמון שיש בחוף … מלללאאאאא אנשים, ילדים … רעעעשששששש … לא כל כך נעים … אחרי כשעה ומשהו מחליטים שמספיק …
חוזרים לרכב ונוסעים לאורך החוף לכיוון צפון … פתאום מתגלה לנו חוף נוסף, ציבורי גם הוא, חוף corallia beach, אמנם לא ריק מאדם אבל הרבה פחות אנשים (כמעט ריק), גם כאן חוף חולי, מיטות שיזוף ומטריות שיזוף … כאן המים מצויינים! … אין גלים כי לאורך החוף (בתוך המים) יש ריף המזכיר את הריף שבחוף דור (טנטורה) אצלנו … פה ממש כייף! …
שמש, מים, ונהנים ממילקשייקים ב arapis coral bay resturant … כבר בין הערביים … חוזרים למלון למנוחה קצרה ולהכנות לארוחת הערב …
בהמלצת הגברת שיושבת בדלפק הקבלה במלון אנחנו נוסעים אל תוך הרי הטרודוס, מרחק נסיעה של כ 15 דק', בכביש חשוך ובשולי הדרך מוצאים את המלצתה … fytos takeaway… טברנה מקומית, ביתית שלמען ההגינות אני חייב לומר שללא ההמלצה מהמלון אין מצב שאני עוצר במקום כזה (וזאת טעות יסודית! – חובה לעצור דווקא במקומות כאלו!) … במסעדת הדרכים הזאת רק סועדים מקומיים …
בעל המסעדה שהוא גם הטבח והמלצר מקבל אותנו בחיוך רחב ועם אנגלית שוטפת וממליץ לנו לאכול את מנת הבית “מזה” (meza) … הכל מכל … ללא בחירה! … סומכים עליו ולא מצטערים … לשולחן מגיעות אין ספור של מנות ענקיות, סלטים קרים וחמים, בשרים קרים וחמים, ירקות טריים ומבושלים, לחם בייתי, יין, שתיה קלה ומה לא?! … אנחנו מתפוצצים!!! … לבסוף מגיעים גם קינוחים ביתיים, פירות, קפה ותה … אנחנו לא מוותרים על כלום … טועמים הכל כמו ילדים טובים (שבעל הבית/המלצר/הטבח לא יעלב חלילה...) … מסיימים עם בטן מלאה … היה טעים מאוד! … בעל הבית מציע לנו לא לעזוב ולעבור לשבת בשולחן אחר ליד כמה מקומיים … מתחילים לבדר “פוליטיקה” ואו אז … השולחן מתחיל להתמלא מחדש בפירות, עוגות, שתיה … נו דייי … לא יכולים יותר … האווירה מאוד נעימה וכבר לקראת 2 אחרי חצות … צריך ללכת לישון … גם מחר יש יום …
חוזרים למלון … לילה טוב יום שני…
מתעוררים ליום השלישי של החופשה, שמש (איך לא?) … בהמלצת חבר אנחנו נוסעים הבוקר ל latci marina (היינו שם בערב של יום אחד) … שוכרים ב latchi water sports centre סירת מנוע ל 4 שעות לצורך הפלגה (עם עצירות) לאורך חוף הים לכיוון דרום … מקבלים הסבר מפורט … משלמים … חותמים על מלא מסמכים ויוצאים לים … כבוגר חיל הים החלטתי שאני משיט את הסירה בעצמי (גיבור גדול...) … איך שאנחנו עוזבים את המרינה לכיוון הים הפתוח מתחילים גלים והסירה מתחילה להיטלטל קצת … אני מקבל “רגלים קרות” … עושה סיבוב פרסה ומבקש במכשיר הקשר לשלוח לנו סקיפר שישיט בעבורנו את הסירה … ממתינים כרבע שעה ומגיע בחור צעיר מחויך (בטח צוחק עלי...) ויוצאים יחד איתו לים … מעניין שאחרי חמש דקות הים פתאום רגוע … סתם הייתי פחדן? כן … אולי … אבל מה זה משנה שישיט ואנחנו נהנה … בהמלצתו עוצרים במספר חופים שההגעה אליהם ברכב בלתי אפשרית … לגונות כחולות ומדהימות … איזה צבעים?! … יורדים לשחות, לעשות שנורקלים … נהנים מאוד! …
אחרי כארבע שעות חוזרים לנמל … מקלחת טובה במשרד השכרת הסירות ובהמלצת הסקיפר הנחמד שלנו נוסעים לכפר שלו לטברנה של חבר שלו … תוהים … “עקיצה”? … נותנים אמון ונוסעים לטברנה half way house restaurant polis … מגיעם ומציגים את עצמו … “ההוא” שלח אותנו … גם כאן יושבים בתוך סוכת גפנים מדהימה … בריזה טובה מהים ונוף יפייפה … בשולחן לידנו כמה קפריסאים מבוגרים שותים להם משהו … אנחנו האורחים היחידים במסעדה … זה טוב? זה רע? הזמן יגיד ...גם כאן בעל הבית הוא גם המלצר והטבח … מאחר ואנחנו לא כל כך רעבים (חחח) מזמינים “רק” מרקי יוגורט, מיקס גריל וסלט יווני … לשולחן מגיעות מנות שקשה לתאר את גודלן … טעימות בטירוף … גם כאן כמו ילדים טובים מסיימים הכל (שחס וחלילה הוא לא ייעלב…)
ובזמן הקפה והשיחה עם בעל הבית שהצטרף אלינו אנחנו מבינים שממש ממול זה חוף הצבים בו צבי הים מטילים את הביצים … אנחנו הולכים לראות … ואכן בחוף יש פרויקט של שימור צבי הים … מלא נקודות מסומנות בהם יש ביצים … ממש מחזה יפה …מסיימים לשתות ונפרדים לשלום מבעל הבית …
בדרך חזרה עוצרים בעיירה polis … מחנים את הרכב והולכים ל polis square … מתחם אוטנטי ונחמד של חנויות, בתי קפה ומסעדות … מטיילים קצת ומחליטים לחזור למלון להתקלח ולהתרענן ולשוב לכאן לארוחת הערב …
חוזרים למלון, משתכשכים קצת בבריכה, הולכים לנוח מעט, מתארגנים ויוצאים בחזרה ל polis square , אני חייב לומר שהיצע המסעדות שם גדול והעיירה מלאה בתיירים … ההתלבטות קשה … איפה יושבים? … תוך כדי טיול אנחנו שומעים מוסיקה יוונית חזקה מאוד … הולכים בעקבות המוסיקה ואז נגלית לעיננו טברנה מלא בסועדים תיירים ומקומיים, להקה יוונית וריקודים … אופסססס … זה מעניין! … מוצאים שולחן ארבעה … מסתבר שהטברנה moustakallis tavern היא הטברנה היחידה בה יש “מוסיקה חיה” … האווירה מאוד מאוד נחמדה … בתפריט היום … רק “מזה” (meza) … מנות גדולות אבל טעימות פחות מאלו שאכלנו עד היום … אבל האווירה עושה את שלה … מוסיקה, יין, בירה, אוכל וריקודים … נחמד מאוד! …
לאחר כשעתיים מחליטים שמספיק ונפרדים לשלום בדרכנו חזרה ל square … בתי הקפה והפאבים מתרוקנים להם ואנחנו מחליטים לשבת לקפה ותה במקום שנראה לנו נחמד (עם שם שמחייב) central point cafe … מוסיקה שקטה ונעימה מתנגנת, תה צמחים מגיע יחד עם עוגת תפוחים מצויינת …
בחירה טובה … זהו עייפים …
חוזרים למלון … לילה טוב יום שלישי …
מתעוררים ליום הרביעי של החופשה (לצערנו היום האחרון),מאחר והטיסה בערב ויש לנו כשעתיים נסיעה מחליטים שהיום יוקדש למנוחה בבריכת המלון … אפשר לחשוב כמה התעייפנו בימים הקודמים?! … ארוחת בוקר ואנחנו מתיישבים לנו לשפת הבריכה … שמש … חם … שקט … מים קרירים ונעימים בבריכה … איזה כייף !!!
לאחר כשעתיים ובלית ברירה עולים לחדר, אורזים ומתארגנים ליציאה לכיוון שדה התעופה בלרנקה, מרחק של כשעתיים נסיעה על הדרך המהירה … לאחר הצ'ק אאוט פוגשים איש מבוגר (ראינו אותו במהלך כל החופשה במלון) שמתעניין בשלומנו ובשהייה שלנו במלון … מתברר כי זה בעל המלון … איש נעים ונחמד מאוד שלא מרשה לנו לעזוב את המלון מבלי שנשב איתו ונשתה “פרפה” (קפה שחור קר ומוקצף) ונספר לו עלינו ועל החופשה שלנו … איפה הוא היה אתמול ושלשום? חחח … מחליטים שלא להעליב אותו ויושבים יחד איתו לשיחה מעניינת על התיירות בקפריסין, הפוליטיקה בקפריסין ובישראל … ובכלל …
אחרי כחצי שעה, בצר לנו, אנחנו נפרדים ממנו לשלום ומבטיחים להיות שגרירים למלון הנחמד שלו …
מעמיסים את המזוודות על הרכב ונוסעים ללרנקה … ההגעה על פי התכנון … יש זמן ומחליטים ללכת לאכול … איך לא? מזמן לא אכלנו?! … נוסעים לכיוון העיר ועוצרים במסעדה לאורך החוף שלידה הייתה חניה בה נוכל לראות את הרכב עם המזוודות שלנו … מסעדת דגים ובשרים בשם plori … יש עוד כמה אורחים במסעדה ואנחנו מזמינים פירות ים, דגים, בשר וסלטים … המנות מתמהמהות להגיע ואנחנו מתחילים למהר … לאחר כרבע שעה מקבלים את המנות … “אוכלים מהר” (יחסית) … דבר שפוגע בהנאתנו … אבל אין ברירה אחרת מאחרים לטיסה ...מודים, משלמים ונוסעים לשדה התעופה …
מחזירים את הרכב, צ'ק אין, בורדינג … והמראה …
במערכת הכריזה שומעים … “גבירותי ורבותי ברוכים הבאים לטיסת UP לתל אביב … מדבר הקברניט שלכם ...” אני מסתכל על אישתי ואישתי מסתכלת עלי … זה הקול של XXXX (חבר שלנו) … בצורה אינסטנקטיבית אני קורא לדיילת ומבקש ממנה למסור ל XXXX שאנחנו איתו על הטיסה … לא עוברות שלוש דקות ואנחנו אורחים בתא הטייס … חוויה בפני עצמה !
חולפות להן 50 דק' ואנחנו נוחתים בנמל התעופה בן גוריון …
זהו … עם טעם מצויין תמה לה חופשתנו הקצרה באי השכן … קפריסין …
וכמו שאומרים אחרי הנחיתה … אני מקווה שנהנתם לנפוש איתנו … עד לחופשה הבאה ...
