טוב, אז הטיול לברלין מתחיל ברגל שמאל. מגיעים לוינה ומגלים שטיסת ההמשך לברלין נעלמה... על שום מסך אין הודעה ורק לאחר התרוצצות אומרים שהיא בוטלה, משהו שקשור למזג האוויר. כפיצוי מלינים אותנו ללילה קצר במלון נחמד ביותר בשדה התעופה (מלון NH) כולל ארוחות בוקר וערב, מברשות שיניים ומשחה....
למחרת טסים לברלין, הבלגן נמשך וצריך לוודא שהכל בסדר בטיסה חזרה. הכל לא.... איפה היעילות הגרמנית כשצריך אותה??? מארגנים לנו טיסה חלופית שעתיים יותר מוקדם מהקודמת (בדוכן של שלושה פקידים עם עמדת מחשב שמישה אחת, נשמע כמו בארץ...),. עד שגומרים ומגיעים למלון איבדנו חצי יום טיול...
החלפת בגדים זריזה ויוצאים לבלות. את הטיול אנחנו מתחילים בכיכר אלכסנדר (יענו, אלכסנדר פלאץ). הכיכר הומה מדוכני אוכל ודוכני הפעלות , בעיקר לילדים , מלאה אנשים ומסביבה שלוש חנויות גדולות C&A קאופהוף ופרימרק הפופולארית בשל מחיריה הנמוכים.
משם צועדים מערבה לעבר האנטנה המפורסמת שנראית מחצי עיר. עוברים אותה וניגשים דרך המזרקות לכיוון כנסיית מריה. אני נכנס לכנסיה האחרים נשארים להשגיח על הקטנצ'יק שנכנס לדשדש במי המזרקות עם עוד עשרות תיירים. בפינה ממול אגב, יש שירותים חינם מטעם העירייה. ממשיכים לכיוון מזרקת דיוניסוס כשמשמאלנו בית העירייה הבנוי מלבנים אדומות. בקצה הכיכר אנחנו חותכים שמאלה לכיוון כנסיית ניקולאי והרובע שסביבה. כמה רחובות ששופצו והפכו למעין מדרחוב מלא אווירה וחנויות נחמדו. מבלים כמה זמן בשוטטות נעימה ואפילו שמים עין על מסעדה קטנה.
חוזרים לכיוון הרחוב הראשי והולכים בתוך שדרת העצים עד לנהר. חציית הנהר מביאה אותנו לאי המוזיאונים ולמדשאה הגדולה והתוססת לפניו שנקראת "גן התענוגות". אנו יושבים לנוח, להסתכל בנוף המוזיאונים שמקיף את המדשאה הרחבה (פעם הייתה שם רחבת מסדרים). הילדים מתרוצצים במשחק, הדשא מלא בזוגות, איך נגיד, מתחרמנים. ממשיכים לאורך שדירת אונטר דן לינדן שכרגע נמצאת בשיפוצים אבל היא עדיין יפה ומגיעים עד לשער ברנדנבורג. מרחק של כ- 1.5-2 ק"מ, אנחנו עושים זאת באוטובוס. קו 100 המיתולוגי שעובר ברוב האטרקציות התיירותיות.
בשדה התעופה כבר קנינו כרטיס שבועי של נסיעות חינם (29 יורו מבוגר) מה שמאפשר לנו נסיעה חינם בכל התחבורה הציבורית בברלין. כך שתמיד אפשר לקפוץ לאוטובוס לתחנה שתיים. חוזרים לאוטובוס ונוסעים עד לסוף הקו. זה מאפשר להתמצא קצת, לראות אטרציות. הקו נגמר ליד גן החיות (בצד השני של הטירגארטן הענק) שם אנו משוטטים קצת ברחובות להנאתנו.
חוזרים לאזור שער ברנדנבורג לאנדרטה המדהימה לזכר היהודים הניצולים בשואה. אוסף מרשים של קוביות גרניט בגדלים שונים, מעין יער מצבות בו הולכים לאיבוד ומתנתקים מהסביבה.
חוזרים לאלכסנדרפלאץ – רובע ניקולאי ומוצאים את מסעדת כריש הברזל שראינו קודם. מסעדה קטנה בבעלות זוג וויטנאמי. היא מבשלת וצועקת על אנשים בטלפון- הוא מקבל הזמנות (יש גם טייק אווי). האוכל זול יחסית. סושי בינוני, מנות וייטנאמיות מדהימות. האווירה שקטה וכמעט בוהמיינית. חוזרים לרחוב הראשי ומוצאים קפה פתוח לקינוח. משום מה כל האזור שם נסגר לקראת 8 בערב....
יום שני: בוקר נוסעים לרייכסטאג לביקור שתואם מראש. שימו לב אי אפשר לבוא ללא תיאום מוקדם! משער ברנדנבורג צועדים רגלית למקום (כ- 800 מטר) יש לתאם באינטרנט זמן ויום, להגיע רבע שעה לפני עם הזמנה מודפסת ודרכונים כי עוברים בדיקה ביטחונית. הכיפה בה מטפסים למעלה מדהימה ויפיפייה וממנה נשקף נוף של כל העיר. המדריך הקולי שמסופק חינם מספק שפע אינפורמציה מעניינת על מה שרואים מסביב.
לאחר הביקור צועדים בחורשת הענק לבקר באנדרטה המדהימה שעיצב דני קראוון לזכר הצוענים. בניגוד לאנדרטת היהודים זאת מופנמת , מעוררת שקט. לא לפספס. חוזרים מערבה בין העצים עד לאנדרטה לזכר חללי הצבא האדום, גדולה, גרנדיוזית אך מרשימה. משם לעמוד הניצחון. מוצאים פיסת דשא מוצלת (לא חסר) ויושבים לאכול צהריים. פיקניק בטבע בלב בעיר.
משם נוסעים לרח' ברנאואר (תחנת נורדבאנהוף) לביקור בחומת ברלין ובכנסיית האיחוד היפיפה . כנסיה מודרנית שהוקמה על חורבות כנסייה שהמזרח גרמנים הרסו כי היא "הפריעה" להם בבנין החומה. הכנסייה מתכתבת בעיצובה עם מוטיב החומה. ממול יש מוזיאון קטן לתולדות החומה. לאחר שיטוט והתרשמות מומלץ להכנס , בעיקר בכדי לראות את הסרטונים על החומה ותולדותיה. מדהים לרראות את גודל המאמץ שהושקע בניית הכלא הענק הזה (מזרח גרמניה). לאחר חיפוש של חנות לשעוני קוקיה (הייתה יקרה מדי) אנחנו נוסעים למרקט האל, שוק מקורה קטן ונחמד. בשדרה המרכזית דוכני אוכל (ירקות, בשרים, גבינות ולחם) אפשר לקנות מוצרים ולאכול או ללכת בשדרה השמאלית שמלאה בדוכנים בסגנונות שונים (יווני, תאילנדי, עופות וכו) , קונים מה שרוצים ויושבים לאכול על הספסלים בפנים או בחוץ עם כל העולם.
לאחר מכן נוסעים לכיכר פוטסדאם לבקר במרכז סוני האולטרה מודרני אבל ממש יפה. מי שבא מוקדם יותר יוכל גם לערוך שם קניות. שווה גם לראות את שאריות המלון שהיה שם קודם ששולבו במבנה המתכת והזכוכית. גם הלגולנד נמצא שם , לבעלי הילדים.
יום שלישי: נוסעים לרובע היהודי- מתחילים בבית הכנסת שכיפתו נראית בכל רחבי ברלין (מטרו אורניינבורג) . במקום יש תערוכה על תולדות המקום ותולדות הקהילה היהודית. הכניסה קצת יקרה. בית הכנסת עצמו חרב ונשארה רק חצר גדולה שתעיד על מימידיו המרשימים.
משם צועדים לבית הקברות הישן שאף הוא חרב ונותרו בו מס' קברים מועטים. משוטטים ברחובות הצרים מסביב, יש מלא בוטיקים קטנים ומסעדות קטנות. על המדרכות, לוחיות זכרון קטנות ליהודי ברלין (תורידו את הראש!) מול הבתים בהם התגוררו. בדרך הולכים בעוד אנדרטת שואה- פסל השולחן והכסא המפורסם (בקצת רח המבורגר- בהמשכו של בית הקברות).משם מגיעים להקשה הופה- שמונה חצרות פנימיות שהוסבו לשכונת אמנים מרשימה שמלאה בחנויות של יוצרים.
יום רביעי: ארמון שרלוטנבורג והגנים שסביבו. הארמון נבנה בהשפעת ארמון ורסאי, בעיקר הגנים. הקומה הראשונה היא ממש אותנטית, יפה בעיקר הוא איזור חדרי המלכה וחדר הפורצלן. הקומה השנייה שופצה, יש בה ריהוט עתיק יותר אבל החלק המרשים בה הוא אוסף כלי המטבח של משפחת המלוכה. לאחר מכן מקדישים יותר משעה לשיטוט בגנים המרהיבים ולהפסקת צהריים על שפת הנחל. כמה רומנטי! הגנים הם שילוב של סגנון צרפתי- מסודר ונקי שמוקפים ביער טבעי.
משם נוסעים לשדרת קורפוסטנדאם הידוע על מנת להזדנגף. ככל שמתקרבים לאזור גן החיות החנויות הופכות עממיות יותר. בקצה אחד חנויות יוקרה בסגנון בברלי הילס בשני, חנויות מזכרות לתיירים. זהו רחוב ארוך של כ- 3 ק"מ.
לפנות ערב הולכים לשוטט ברובע הגייז ולאכול ארוחה תאילנדית טעימה במסעדת פפיה שבכיכר ווינטרפלאץ.
יום חמישי: - לפוטסדאם! נוסעים להאופטבנהוף. ראשית הולך לקופת הכרטיסים על מנת לקנות כרטיס הרחבה יומי לפוטסדאם (אפשר למעשה לעשות זאת מראש) משם לרציף 14 – הרכבות לכיוון מגדבורג עוצרות בפוטסדאם (כל חצי שעה ). עם הגיעכם צאו החוצה ותיפסו מיד אוטובוס לכיוון ארמון סן סוסי (695 או X15). הכניסה לארמון מוגבלת לכן רצוי להגיע לשם קודם כל ולשריין כרטיסים לשעה נוחה. עכשיו יש לכם זמן לשיטוט קצר בגנים (נחמד אבל לא כמו שרלוטנבורג) ולרדת רגלית למרכז העיר. להסתובב בלואיזנפלאץ, לשוטט לאורך המדרחוב ולהגיע לכנסייה צרפתית וממנה לרובע ההולנדי הציורי( אם כי קצת יקר שם). יום של כיף ונינוחות בעיר יפה ונחמדה.
יום שישי ואחרון: בבוקר קופצים לאקווריום המדהים שמהווה חלק מגן החיות. אפשר לבקר בכל אחד אפשר כמו כלום לבקר שם חצי יום. לאחר מכן קצת קניות וקדימה לשדה התעופה.
בשדה הבלגן הגרמני נמשך. אנחנו לא מופיעים ברשימה ולמרות שיש לי כרטיס הפקידה מודיע לי שמי שסידר לי את הכרטיס (בשדה התעופה בברלין להזכירכם...) עשה טעות בהזמנה. עאלק. לא מאמין למילה. אנחנו מחכים שעה במקום והיא עושה מליון טלפונים. בסוף מסדרים לנו מקום. מגיעים לפרנקפורט ומגלים שטיסת ההמשך נדחתה בשעתיים ושבדרך היא עוצרת באתונה. מסתובבים חסרי מעש שעתיים בשדה בפרנקפורט, מה כבר יש לעשות שם?. הטיסה יוצאת באחור, טסים ליוון שם הצוות מתחלף, המטוס מתודלק והנוסעים התשושים ממתינים שעה ויותר במטוס. לאחר 16 שעות ! מגיעים לבן גוריון.
סיכום קצר: ברלין יחסית עיר זולה. מבחינת אוכל אפשר לאכול ארוחה סבירה ב -8-20 יורו לאדם. אם תחפשו קצת אפשר אפילו בפחות. בוודאי בשווקים. בסופרים זיל הזול, בקבוק בירה עולה 27 סנטים! יוגורט גדול לשתייה 89, קופסא קטנה של עגבניות שרי 1.30. שלא לדבר על המון דוכני אוכל רחוב טובים. העיר אגב מלאה גינות ציבוריות בהן אפשר לערוך פיקניק או סתם לנוח על הדשא.
חשוב לקנות כרטיס נסיעה כי זאת עיר גדולה ומפוזרת. זאת לא פריז שאפשר לעשות כמעט הכל ברגל. לטעמי מערכת ההסעות לא נוחה להתמצאות כמו בערים אחרות, בפרט לא האוטובוסים.
אני ממליץ, בעיקר לאור גודל העיר, לנסות לאגן מראש איזשהו לו"ז כללי למה רוצים לראות ומתי. זה חוסך נסיעות הלוך ושוב.
מחיר הקפה דומה לארץ, קצת פחות. גלידות יותר זולות. כניסה למוזיאונים/ ארמונות מסתובבת סביב 12-13 יורו למבוגר ילדים עולים פחות, מתחת לגיל חמש חינם (גם בתחבורה ציבורית). חנויות המזכרות יקרות. חנויות גדולות כמו פרימרק וסי אנד איי קצת זולות מבארץ.
אגב, כמעט כל מי שנתקלתי בו דיבר אנגלית מעולה. הסתדרנו יופי!
