תקופת הטיול: עשרה ימים בתחילת ספטמבר 2012
אנחנו שני מטיילים, בני 22, וחיפשנו לעשות טיול אשר רובו תרמילאות בהרים בדרום בולגריה, כשהטיול שלנו מסתמך על תחבורה ציבורית בלבד (ללא רכב צמוד).
מצורפות צילומי שתי מפות לאורך הטקסט, להמחשה של המסלול (לנו היה טיפה חסר לפני הטיול).
היום הראשון: סופיה - באנסקו - חיז'ה באנדריצה
נחתנו בסופיה בשעה 9:15 בבוקר, ויצאנו מהטרמינל עם כיוון כללי לתחנה המרכזית של סופיה, בדרך לבאנסקו. כמעט מיד ניגש אלינו נהג מונית, והציע לנו הסעה לתחנה המרכזית עבור 10 לב לאדם - הצעה שלקחנו בתמימות, במחשבה שהמחיר זול במיוחד (גם ההצעות שלו לעצור לנו בדרך לקנות מצרכים לטיול ולחפש בלוני גז לגזייה ללא תשלום נוסף רק תרמו לתחושה הכללית שלנו שפגשנו במקרה באדם הגון ונחמד, מה שבדיעבד התברר כשגוי - הנסיעה הייתה עולה פחות מחצי אם היינו לוקחים מונית רשמית עם מונה...).
מהתחנה המרכזית בסופיה לקחנו את האוטובוס של 11:25 לכיוון באנסקו. הגענו לשם ב-14:30 ויצאנו לחפש מפה של ההרים. משם המשכנו ישירות למנהלת הפארק הלאומי פירין על מנת לקבל המלצה למסלול (אני ממליץ מאוד לפנות אליהם, הם נחמדים מאוד ואפילו הביאו לנו מפה קטנה נוספת). שם אמרו לנו שבגלל השעה היחסית מאוחרת (16:00, לקחנו קצת את הזמן), כבר אין תחבורה ציבורית במעלה ההר לבקתה הראשונה ממנה הם ממליצים להתחיל לטייל (חיז'ה בנדריצה), אולם זהו כביש סלול שניתן לעלותו ברגל.
בשלב זה הם רמזו לנו שכדאי לקחת טרמפ במעלה ההר (כי כנראה שטרמפים אינם חוקיים בבולגריה) אולם לא הבנו את הרמז, והתחלנו את ההליכה ברגל.
עניין חשוב - העלייה היא עלייה מייגעת של 12 ק"מ, ולנסות ולהספיק דבר כזה בשעות האור האחרונות לא השפיע לטובה על הכוח שלנו לקראת המשך הטיול, לכן באמת מומלץ בחום לנסות לתפוס טרמפ למעלה, או לקחת מונית או כל דרך תחבורה אחרת...
הגענו לחיז'ה בשעה 20:00, והתיישבנו במסעדה נחמדה לידה לאכול ארוחת ערב. משם חזרנו לחיז'ה ללילה (17 לב לאדם לחדר עם 2 מיטות, שירותים ומקלחת [מים קרים]).
מפת הרי פירין (שקיבלנו במנהלת הפארק הלאומי, העיר בקצה המפה היא באנסקו):
(לגרסא באיכות גבוהה יותר: imageshack.us/a/img850/1419/scanpic0001jr.jpg)
היום השני: הר ויחרן
בגלל שבמסלול שבחרנו לקחת היה קשה לשלב את הר ויחרן (שמתנשא לגובה של כמעט 3000 מ') עם מסלול נוסף לאותו היום, ואחרי ההשפעה של העלייה של היום הקודם, החלטנו לעשות מסלול קצר יחסית (פחות משבעה קילומטר) שכולל עלייה וירידה של ההר.
פתחנו את היום על המסלול הירוק במעלה ההר, שהתברר כעלייה ארוכה ומייגעת. הודינו לכך שהחלטנו על מסלול קצר לאותו יום, שכן יכולנו להרשות לעצמנו עצירות ארוכות ומנוחות כפי שרצינו. הנוף לאורך העלייה הוא מדהים ומשתפר ככל שממשיכים לעלות.
הגענו לפסגת ההר בערך בשעה 15:00, שם גם אכלנו צהריים (לחם וגבינה שקנינו בסופיה). אחרי כמה תמונות בנוף המשוגע וקצת אכזבה שלא יצא לנו לראות קצת שלג, התחלנו את הירידה הארוכה למטה לחיז'ה ויחרן (שביל אדום), שם גם אכלנו את ארוחת הערב וישנו (12 לב לאדם, במעונות של 8-10 מיטות בחדר).
היום השלישי: חיז'ה ויחרן - טבנו אזרו
אחד הימים הכי יפים מבחינת נופים שהיו בכל הטיול. יצאנו בבוקר מחיז'ה ויחרן לכיוון טבנו אזרו (שמסומנת במפה כ-shelter ולא כבקתה, אולם למרות זאת המליצו לנו ללכת לשם, ואכן לא התאכזבנו..).
היום כולו עובר לאורך השביל האדום. בתחילה עברנו ליד אגמים יפים, שם גם עצרנו לקפה של בוקר. לאחר מכן השביל עולה דרך דרדרת של סלעים, מה שהופך את העלייה ללא פשוטה, לקו הרכס, ומשם נגלה נוף מדהים של האגמים משני צידיו.
על קו הרכס גם אכלנו את ארוחת הצהריים, והמשכנו לאורכו למשך מספר שעות. בסופו של דבר השביל יורד ולאחר מכן עולה חזרה, עד שמתגלה בקתה לצד אגם המוסתר בין הרים.
הבקתה בטבנו אזרו היא די פשוטה (כ-20 מזרנים צמודים אחד לשני בעליית הגג ב-12 לב לאדם ללילה, ארוחת ערב פשוטה וטעימה), אך ממוקמת במיקום מדהים מבחינת הנוף. הבקתה הכילה לא מעט אנשים, והאווירה הייתה נחמדה מאוד. מכאן המשכנו לישון, והודינו לעצמנו שהבאנו שק"שים איתנו...
היום הרביעי: טבנו אזרו - סנדנסקי
יום שרובו הליכה נחמדה במורד עמק. קמנו, אכלנו ארוחת בוקר בבקתה, ויצאנו דרומה לאורך השביל הירוק (אינו מסומן במפת סימון השבילים שקנינו, אבל כן מסומן במפה הקטנה שקיבלנו ממנהלת הפארק הלאומי, ובפועל קיים בשטח). השביל מוביל לעבר אוכף, אשר ממנו נפגשים עם השביל הכחול שהלכנו איתו לאורך כל היום. אם רוצים להוסיף עוד יום למסלול, המליצו לנו במקום זה להמשיך דרומה על המסלול האדום, לישון בחיז'ה פירין ומשם להמשיך ביום למחרת על המסלול החום. המסלול הזה והמסלול שעשינו בפועל נפגשים שניהם בחיז'ה בגוביצה, ממנה ממשיכים על השביל הכחול.
השביל יחסית נוח ועובר בירידה מתונה בעמק יפה בדרך אל עיירה קטנה (פופינה לוקה). ממנה לקחנו מונית (שהיה צריך להזמין בשבילנו) אל סאנדנסקי. נסיעה של כ-20 דקות, שעלתה במונית פחות מ-10 לב.
הגענו לעיר, שהיא יחסית מתויירת, לפחות בהשוואה למקומות האחרים שהיינו בהם לפני כן והתחלנו לחפש מקום לישון. למרות שרוב המקומות היו מלאים/יקרים לנו מדי, מצאנו (אחרי חיפוש ארוך ומייגע...) מלון נחמד בשם europass hotel קרוב למרכז העיר (22 לב לאדם ללילה). יצאנו לאכול ארוחת ערב בעיר והלכנו לישון.
היום החמישי: נסיעה למלניק
אחרי תשישות כללית מהימים הקודמים, החלטנו לקחת עוד יום מנוחה לפני הטיול בהרי רילה, ולנסוע לבקר בעיירה מלניק. אחרי ארוחת בוקר מאוחרת בסנדנסקי, הלכנו לתחנה המרכזית ולקחנו את האוטובוס של 11 למלניק.
בסך הכל מלניק עיירה מאוד קטנה ומאוד נחמדה, וקל למצות אותה תוך כמה שעות. עשינו סיבוב קצר בעיירה לראות את מצוקי החול מסביב ואת הטירה ההרוסה במרכז, והלכנו לאכול ארוחת צהריים גדולה. לאחר עוד סיבוב קצר לקחנו את האוטובוס של 16:00 חזרה לסנדנסקי.
בסנדנסקי הספקנו לטייל עוד טיפה ברחוב ולאכול ארוחת ערב, ופחות או יותר לסכם יום מנוחה נחמד לקראת הימים הבאים.
היום השישי: מסנדנסקי למנזר רילה
היום יועד להיות יום של נסיעות, כאשר תכננו להספיק עוד ביקור במנזר רילה וסביבו. מסנדנסקי לקחנו את האוטובוס של 11 לכיוון בלאגובגראד (תיכננו לקחת את האוטובוס של 9:40, אבל מסתבר שהכיתוב בקטן ליד השעה אמר "לא בשבת"). בבלאגובגראד עשינו סיבוב לקנות מעט אוכל למהלך הטיול, ולחפש מפה של הרי רילה (שלא מצאנו).
משם לקחנו מונית למנזר רילה, כי הנהג מונית מהיום הראשון המליץ לנו לעשות ככה. המונית עלתה 22 לב (וכאן הבנו שיכול להיות שהנהג מונית מהיום הראשון לא היה בדיוק ישר איתנו), ובאיזור השעה שתיים וחצי כבר היינו במנזר רילה.
לאחר שמצאנו (סוף סוף) מפה של הרי רילה, ולאחר ארוחת צהריים, השארנו את התיקים באחד המלונות (45 לב לחדר של שניים ללילה) ויצאנו לטייל במנזר עצמו שהיה נחמד ומרשים חיצונית, אבל לא נכנסנו למוזיאונים הפנימיים, שכן כולם דרשו תשלום ולא התעניינו מספיק בשביל להיכנס.
משם המשכנו לטיול רגלי באיזור העמק שבו ממוקם המנזר - העמק יפהפה, המשכנו בערך 1-2 קילומטר במעלה הנחל עד שמצאנו מקום נחמד לשבת, כנראה שאפשר להמשיך הרבה יותר ממה שאנחנו המשכנו (הבנו שיש איזורים מומלצים לטיול גם 7 קילומטר במעלה הנחל). חזרנו למלון לארוחת ערב ולישון לקראת הטיול למחרת.
היום השביעי: מנזר רילה - חיז'ה איוון ואזוב
מפת הרי רילה (חיז'ה איוון ואזוב נמצאת בקצה המפה משמאל, חתוכה מעט):
(לגרסא באיכות גבוהה יותר: imageshack.us/a/img24/2199/scanpic0002ld.jpg)
יצאנו בבוקר מוקדם עם כוונה לעלות להרים דרך השביל הכחול, שהיה נראה לנו לפי המפה יפה יותר מהעלייה הארוכה יותר דרך השביל האדום. למזלנו לא הצלחנו למצוא את התחלתו, ולכן מהר מאוד החלטנו לעלות דרך השביל האדום. העלייה הייתה יפה מאוד, והעובדה שעלינו דרך השביל האדום איפשרה לנו בעצם לעשות את המסלול שעשינו בפועל (ואני מאוד שמח על כך).
לא היה לנו תכנון מסודר בנוגע למה לעשות אחרי העלייה, אבל ידענו שאנחנו מאוד רוצים לראות את שבעת האגמים (סדמטה אזרה) ושהמסלול יעבור לידם. במהלך העלייה פגשנו שני גרמנים, שהמליצו לנו להמשיך לחיז'ה איוון ואזוב ולא לרדת לאגמים עוד באותו היום ולישון שם, כי שבעת האגמים מתויירים מאוד ולדעתם יהיה לנו נחמד יותר אם נלך קודם לאיוון ואזוב, ונשלב את שבעת האגמים ביום למחרת.
אכלנו צהריים לקראת סוף העלייה, והמשכנו על הרכס עד החיז'ה. החיז'ה עצמה מנוהלת על ידי היפים מוזרים, ומכילה חדר אחד של מעונות או בונגלוז בחוץ (12 לב לאדם ללילה במעונות) וסך הכל היא מאוד נחמדה. בחיז'ה פגשנו גם בחור בולגרי דובר עברית, שהמליץ לנו על המסלול למחרת.
היום השמיני: חיז'ה איוון ואזוב - מאליוביצה
לפי ההמלצה שקיבלנו, כיוונו לסיים את היום במאליוביצה, כי משם קיימת תחבורה ציבורית כלשהיא, וכי המסלול בדרך לשם אמור להיות יפה במיוחד.
התחלנו את היום בעיקוף קצר מההמלצה שקיבלנו, כדי שנוכל ללכת יותר על קו הרכס ולראות יותר משבעת האגמים (מומלץ מאוד, מוסיף קילומטר וחצי הליכה ליום לא קשה במיוחד, והנוף בהחלט שווה את זה). עלינו על הרכס דרך השביל הכחול, והמשכנו איתו לאורך הנוף של שבעת האגמים עד שהשביל התחיל לרדת לכיוון האגמים. בנקודה זו יוצא שביל שאינו מסומן, שיורד לכיוון התפצלות שבילים גדולה (ירוק, כחול, אדום וצהוב).
בנקודה זו התחברנו לשביל האדום, ועלינו על קו הרכס ("קו פרשת המים" של הרי רילה, נותן נוף מדהים של מנזר רילה מצד אחד, ושל העמקים והאגמים הנפרשים מצידו השני).
אכלנו צהריים על הרכס (קור אימים בגלל הרוחות החזקות על הפסגה, תביאו איתכם משהו חם!), והתחלנו לרדת עם השביל האדום בעמק שבתחתיתו ממוקמת מאליוביצה (עיירת סקי, ריקה בתקופה הזו כי אין שלג). התחברנו לשביל הכחול והמשכנו במורד העמק היפה עד שהגענו למאליוביצה. שם הסתבר לנו שבדיוק החמצנו את האוטובוס לסאמוקוב (פעמיים ביום, 9:00 ו-17:00), לכן התמקמנו במלון נחמד בשם אלן מאק, (50 לב לאדם ללילה, כולל ארוחת בוקר).
היום התשיעי והעשירי: סופיה
קמנו לארוחת הבוקר ב-8:00, וב-9:00 לקחנו מיניבוס לכיוון סאמוקוב (משיחה עם מקומי, מסתבר שהמיניבוס יוצא מסאמוקוב ב-8:15 ועושה מסלול מעגלי, לכן כנראה שהוא לא תמיד מדייק, ומגיע מתישהוא בין השעות 8:30 ל-9:00), ומשם עלינו על האוטובוס של 11:00 לכיוון סופיה.
בסופיה לקחנו מונית לכיוון הוסטל מוסטל - הוסטל של מטיילים (מומלץ בחום!), מכיל מעונות במחיר של 10 יורו לאדם ללילה, כולל ארוחת בוקר ופסטה ובירה לארוחת ערב. במקום הם שמחים לתת מפה ולהמליץ על מקומות בסופיה לטייל ולאכול, והם גם מוציאים סיורים (בחינם!) וסיורי אופניים סביב סופיה מספר פעמים ביום, כמו גם סבב ברים כל יום ב-22:00 (נחמד מאוד, גם הוא מומלץ בחום).
במהלך היומיים עשינו טיולים רגליים בסופיה לפי ההמלצות מההוסטל, שהתבררו כמצויינות. מסופיה לקחנו מונית לשדה תעופה (והפעם נסענו עם מונה, שעלה בערך שליש מכמה שעלתה המונית הלוך...)
מקווה שעזרנו, תהנו בטיול!
