הודו טיול לחבל ראגסטן תניו דלהי ורישיקש

אז ככה אין דבר בעולם שיכול להכין בצורה מושלמת ולתאר את החוויה שחוו אדם שמגיע להודו בפעם הראשונה בחייו ותאמינו לי ששמענו את כל הסיפורים ,וקנינו כל ספר מטיילים אפשרי שיצא וכמובן התייעצנו בפורומים .
אז ככה נסענו להודו לסה"כ 16 יום (מה לעשות שזה המקסימום שהצלחנו לחלוב מהעבודה ולעיתים חשבנו שטוב שכך)
המסלול היה חבל ראגסטן ,העיר דלהי וגיחה לרישיקש והרידואר.
אז ככה החכמנו לעשות ול- 10 ימי הטיול הראשונים שכרנו נהג מדהים שחיכה לנו בשדה התעופה וליווה אותנו לאורך כל חבל ראגסטן.
מאוד שמחנו על החחלטה הזו ואנו ממליצים עליה בחום רב,כשאתה נוחת בהודו אתה מקבל חום ,הלם ,שוק ואפילו קצת פאניקה מהכאוס המוחלט ששורר ברחובות הסואנים ,ותודה לאל שנחתנו לפנות בוקר והעיר עוד היתה שקועה בתרדמה .
אז ככה נחתנו בהודו לאחר טיסה מעמן שהייתה נעימה ביותר -; מטוסים חדישים שירות טוב ובעיקר טיסה חלקה וקצרה להפליא.
הגענו לשדה התעופה בניו דלהי ב-4 וחצי לפנות בוקר וקומץ קטן יחסית של אנשים חיכה לקבל את פנינו .הנהג היקר שלנו חיכה לנו עם שלט ובו הוא בירך את פנינו .
הוא הוביל אותנו לרכב מסוג tata חדש וממוזג.המזג אוויר היה לח אך רטוב מגשמי המונוסון ששטפו את דלהי כמה שעות קודם .
הוא הציע לערוך לנו סיור קל ברכב בדלהי -; בבניני הפרלמנט ובאזור הירוק והנעים של העיר ומשם יצאנו לעיר הראשונה במסע -; אגרה .
יום א -; אגרה
מקום קשה ביותר ולא מומלץ בעליל ליום ראשון בהודו -; אגרה התגלתה כעיר מטונפת ורועשת.
הכבישים היו סואנים ובמצב רע ,מלאי בורות .את פנינו קיבלו רוכלים מכל סוג שניסו לדחוף לנו כל
מיני סוגי שטויות.
למזלנו העייפות מהטיסה ומהנסיעה הארוכה התישה אותנו והיינו בעיקר עסוקים בנימנום.
מזג האוויר היה זוועתי גשום ואפור והוסיף לתחושת הדיכאון שקיבלה את פנינו.
ביקרנו ב איטימאד א-דאולה (בייבי טאג') שזו אחוזת קבר קטנה שיש שאומרים שמזכירה במעט את צורת הבנייה של הטאג. אנחנו בעיקר הוקסמנו מכמות הצפצופים ששמענו בכביש שעובר ליד ומכמות הקופים שקיבלה את פנינו.
לא ממש עשינו הרבה ביום הראשון מאחר והגשם לא הפסיק לרדת -; בדקנו כמה מלונות ובסוף החלטנו להתאחסן ב -Hotel Regency Agra מלון בדרגת שלושה כוכבים שהיה סביר.
החדר היה סביר והמקלחת גם כן ,היה אינטרנט בלובי ולילה הראשון זה היה בסדר.
המחיר היה סביב 1800 רופי לזוג כולל ארוחת בוקר.
יום ב- אגרה
היה חשוב לנו לנצל את היום וקמנו בסביבות 5 וחצי בבוקר על מנת שב- 6 כבר נהיה בטאג מאהל ,לשמחתנו הגשם פסק .6 בבוקר זו שעה מצוינת לבקר בטאג- המטרידינים עדיין ישנים והכבישים ריקים והתור לטאג יחסית קצר מאוד.לאחר בדיקה יסודית ותשלום של סכום שערורייתי של 750 רופי לאדם זכינו לצפות באחד המקומות הכי מדהימים שראינו בחיינו .הטאג הוא בפירוש מבנה מושלם ומפואר ולקח לנו כמה רגעים לעקל שאנו ניצבים מולו.
לאחר הביקור בטאג המקסים המשכנו ל מבצר אגרה (לאל קילה) ומשם זכינו לראות את הטאג המדהים ניצב מרחוק ואת נהר יאמונה שעובר בין השנים.
ביקרנו בחנות שבה הראנו לנו את הדרך העבודה שבה בנו את הטאג וכמובן שניסו לדחוף לנו משהו יקר ערך לקנות אבל ללא הצלחה.
אחרי אגרה המשכנו ל Fatehpur sikri.
את היום סיימנו בהגעה ל jaipur ולינה כמובן .
יום ג ויום ד -;
בילינו בגאיפור שנקראת העיר הוורודה ולא כל כך הצלחנו לראות ולהבין את הסיבה לכך ,המזג אוויר הפך לשמשי ונעים והגשם חלף כלא היה כלל וכלל.
בילינו באתרי העיר השונים ויצאנו לקראת אחה"צ לערוך קניות בשווקים הססגוניים.
ערכנו ביקור במבצר אמבר שהיה מדהים וממש נהנו בו ומנופיו .
ביום ה -; המשכנו מגאייפור לאגמר וממש התאכזבנו מהמסגד,אנחנו ספציפית לא נהנו כלל והצטערנו שנכנסו בכלל לעיר המלוכלכת ומלאת הקבצנים,שאר הטיפוסים הדביקים האחרים.החזות שלנו המערבית משכה המון תשומת לב וממש הרגשנו לעיתים פחד .
מאגמר המשכנו לפושקאר.
עיירה קטנה וחמודה שוכנת על שפת אגם קדוש.העיר מלאה בישראלים ויש עדויות רבות להשפעותיהם ,חלק מהסוחרים בעיר יודעים עברית היטב היטב.
לנו במלון איכותי על שפת האגם שלאחר מכן הצטערנו על הבחירה בו מאחר שלאורך כל הלילה שמענו מוזיקה רועשת וצלצולי פעמונים עד שעות הבוקר המאוחרות.יש שנהנים מהרעש אנחנו בסה"כ רצינו לישון וממש לא הצלחנו.יום ו פושקר
טיול ברחבי העיר וקניות (השוק יחסית זול),העיר לא מציאה הרבה אטרקציות למעט האגם והשווקים הססגונים ויש שלוקחים בה קורסים בנושאים שונים.פושקר אמנם קטנה אבל יש בה קסם מדהים ורוגע ואווירה נפלאה.יום שבת -;
נסיעה ארוכה כמו נצח מפושקר לאודיפור
הגענו בצהריים מותשים ,לא ממש התלהבנו מהעיר או מהאגם .ביקרנו בשלל האתרים שהעיר מציאה.
נשארנו באודיפור יום וחצי לאחר שהרגשנו שמיצינו והמשכנו צפונה לראנקפור המדהימה והירוקה .ביקרנו במבצר העשיר והמפואר ושמחנו מאוד על הדרך הארוכה שעשינו.זכינו לראות בדרך כפריים מסורתיים ואנשים ססגוניים וחמי לב.
בראנקפור ביקרנו במקדש של דת הג'אן ולנו במלון מדהים ביופיו ,עם ארוחות עשירות וכל מה שתייר מערבי יכול לחלום עליו.בבוקר למחרת יצאנו לגודפור.
גודפור -; עיר ממש מפוזרת בכלליות ,פרות ועיזים ברחובות בשפע .ביום הראשון הגענו לעיר לאחר נסיעה לא קצרה ,נחנו מעט ויצאנו למבצר המרשים שצופה על העיר שכעת קצת מצדיקה את המונח העיר הכחולה.
יש תור ענק בכניסה אך למזלנו זה למקומיים שמשלמים פרוטות ומפנים אותנו לעמדת הזרים -; אנחנו רוכשים כרטיסים למעלית ועולים לתצפית המאוד מרשימה.
משם אנחנו ממשיכים לארמון קטנטן שנמצא בקרבת המבצר,נסיעה קצרה וביקור חטוף בעיקר כי אנחנו כבר מותשים.
אנחנו מתקבעים על מלון שהוא בהחלט ממש נחמד ויפה אך לצערנו אין בו אינטרנט מה שדורש מאיתנו לצאת כל הזמן לעמדת אינטרנט במלון אחר ורועש.
אנחנו מתלבטים אם להקדיש לעיר יותר מיומיים או להזמין כבר טיסה למחרת לדלהי.
בסוף החלטנו לרכוש כרטיסים ליום למחרת ולצאת לדלהי.
בבוקר יום העזיבה אנחנו עושים כמה קניות ומבקרים בארמון המארגה שהוסב למלון חמישה כוכבים.
החצופים גובים 2000 רופי לסיור קצר בארמון וכוס צאי גם במידה ואתה מתעד להזמין במלון חדר.
אנחנו עושים קניות של טכסטיל וכמה כלי בית כבדים ממש וממשיכים לשדה התעופה.
הטיסה -;
טיסה קצרה ממש בחברת air india שירות טוב והופ אנחנו בדלהי.חשוב לציין שהמזג אוויר בדלהי ממש טוב כעת ושהגשם פסק ממש לכבודנו אחרי שכמה ימים רצופים הוא לא הפסיק.
אנחנו ניגשים לעמדה ומזמינים מונית(בהמלצתכם) ומחכים בתור ,מקווים לאיזה מרצדס ממוזגת.
לצערנו מגיעה סוברית שנת 70 במקסימום עם נהג חסר סבלנות ,אנחנו עולים למונית ויוצאים לטיסת המשך ,סתם הוא נוהג ממש מהר וצופר ועוקף שזה מרגיש לי כמו טיסה.
הרכב נכנס לרחוב צדדי באיזור הרכבת ויש בו המונים ברחוב, ואנחנו כל כך מתגעגעים לנהג האהוב שלנו ולפחות דוחק שאפיין את חבל ראגסטן .
הנהג מעוניין לזרוק אותנו בתחילת הרחוב אך אנחנו מתעקשים לראות את המלון בעינינו וטוב שכך
כי מסתבר שזו לא נסיעה ממש קצרה כלל וכלל.
אנחנו משתכנים במלון הנסיך פולוניה שנמצא ברחוב צדדי שמקביל למיין באזר ,המלון נראה מעולה אך לצערנו נערכים בו שיפוצים והרעש והריח זוועתיים.
אנחנו נרשמים ליום אחד כי מחר על הבוקר אנחנו יוצאים ברכבת שטבדי להרידואר.
אנחנו מאחסנים את התיקים במלון ולוקחים תיק קטן להארידואר.
הנסיעה ברכבת -;
אנחנו מגיעים לרכבת עם דפי הכרטיס האלקטרוני וכבר מקבלים את פנינו כמה רוכלים שטוענים שהכרטיס לא תקף ושעלינו להחליפו לכרטיס אמיתי בדלפק מעבר לכביש.אנחנו סורקים את האנשים והם ממש נראים מוזר ללא מדים ומחליטים לבקש מהם להניח לנו ואנו ניגשים לדלפק הרכבת שממש לא נמצא מעבר לכביש -;ושם כמובן שנאמר שהכל בולשיט ושניתן ללכת ישירות עם הדף שהדפסנו לרכבת.
החוויה ברכבת -;
שמענו מלא סיפורים על הרכבת והאמת שממש נהנו בנסיעה ,בקלות איתרנו את הרכבת והקרון .
הנסיעה להרידואר עברה חלק ,כבר בדרך ראינו שהנוף משתנה והופך לירוק והררי וממש שמחנו על כך .
הגענו לתחנת האירדואר וחיפשנו מונית -; הנהגים השרלטנים נקבו כמובן במחירים מטורפים.איתרנו תיירת יפנית שגם היא חיפשה מונית לרישיקש ויחד נסענו (600 רופי).
רישיקש יפה היא ירוקה והררית והאוויר בא נעים ונקי.נשארנו בעיר 3 ימים למנוחה ,צפינו בטכסים עשינו מסאג מסורתי ב"בבה מסאג" ביקרנו בחלקי העיר השונים ,אכלנו במסעדות טובות שהציעו אוכל שממש מזכיר את הארץ.
יצאנו לראות את הטקס בהרידואר וכמובן ששם ביקשו מאיתנו לתת תרומה לגנגס -;ההודים האלה לא מפספסים אף תייר לצערנו.
והם נדבקים ומטרידים אותך עד שאתה כבר מתיאש.
העיר די מגעילה לדעתי וחזרנו לישון ברישיקש.
אחרי כמה ימים בעיירה חזרנו לדלהי .
חשוב לומר שהחוויה בדלהי עכשיו הרבה יותר קלה מבהתחלה, הגענו לעיר מחושלים ומפולפלים.
חיכינו כבר לבוקר שבו נסתער על שווקי העיר אך לצערנו גילינו שהיום זו יום הולדתו של גנדי והכל סגור.
מה שהותיר לנו לא הרבה חוץ מלבקר מבמצר האדום,במסגד ובגן הבאיי.
יום למחרת הקדשנו לקניות -; למרות ששוב לצערנו חלקים רבים מהעיר היו סגורים עקב המשחקים שנערכו בה.
למזלנו המיין באזאר פתוח תמיד וערכנו קניות שם -; קנינו מעילי עור מעלפים אצל שייח ופרוק וקנינו מצעים אצל אבי מוארנסי ,קטורות וצעיפים ומוצרי הימליאה ועוד כמה מוצרי קוסמטיקה,קנינו זעפרן ותיקים .
קנינו פירות קשים בדוכן נחמד וניגשנו התחלנו להפתענו להנות מדלהי ולראות את הטוב ולא רק את הרע,למדנו לסנן את המראות הקשים ולהרחיק מאיתנו כל מיני שרלטנים ואנשים מפוקפקים.
יום הנסיעה הביתה הגיעה -; והפעם ממש היינו מאושרים לחזור ,הרגשנו שמיצינו את הודו לפעם הזאת והצצנו לתרבות אחרת ומאוד מענינת.הרבה אנשים בתחילה אמרו ש 16 ימים זה ממש מעט ולחוץ אבל אנחנו חושבים שלנו זה היה ממש נהדר וממצה לפחות לביקור ראשון.
פגשנו בטיול אנשים טובים יותר וטובים פחות (למרות שההתנהגות שלהם לא נובעת מרוע אלא מנסיון להתפרנס),אנשים שבפירוש לא נשכח אותם זמן רב.
פיתחנו ראייה מסננת ולמדנו להסתכל רק על הטוב.
קנינו דברים יפים במחירים מצחיקים בהשוואה לארץ
וכמובן שצילמנו המון ...
הודו היא מקום מדהים ,קשה מאוד בהתחלה אבל אחרי שמתרגלים היא נחמדה בהחלט.
הודו היא מקום של פרצופים ותלבושות ומנהגים שונים ומענינים.
הודו היא גן חיות אחד גדול -; כלבים קופים פרות גמלים חמורים סוסים נחשים וציפורי ענק שחגות מעל.
הודו היא כאוס ענק אך למרות כל זאת נראה מהצד שהכל מתנהל בהרמוניה מושלמת ורק לנו זה נראה ככאוס אחד גדול .ספקים שאנו ממליצים עליהם בחום רב:הנהג המקסים שלנו
ששמו אניל anil
הטלפון שלו הוא 9891362894
 האימיל שלו הוא [email protected]
 אדם מקסים וסובלני וקשוב ובישן וצנוע- אדם נדיר במונחי הודו כולה והכי חשוב נהג זעיר ובעל ידע רב בכל אזור בהודו