בלב הבזאר היפהפה בארנקולם, בין דוכני ירקות צבעוניים לחנויות בדים וקטורת, ישנה חנות אחת לדגי נוי. מסיבה לא ברורה ניצבים שומרים רבים מחוץ לחנות, וכדי להיכנס אליה צריך להציג דרכון. בעמדת הקופה יושב איש אחד מבוגר בן 71. שמו באבו, והוא אחד היהודים האחרונים שנותרו בארנקולם. הוא שומר במסירות על המקום, משום שאותה חנות שהיום מלאה באקווריומים ודגי נוי הייתה פעם הישיבה ללימוד תורה של קהילת ארנקולם. כשמסתכלים על רצפת החנות רואים אריחים מעוטרים בפרחים, המזכירים את עברו המפואר של המקום. אבל חנות הדגים, ששימשה בעבר בית ספר, היא רק הכניסה לבית כנסת יפיפה ושמור בן 826, שמסתתר מאחור.
לאחר חיפוש בין דוכני השוק אבא שלי ואני מצאנו את החנות. באבו שקיבל את פנינו מאחורי הקופה, בהתחלה היה מסויג וקצר בתשובותיו, ורק לאחר שיחה ממושכת התרכך ונתן בנו אמון. באבו סיפר לנו שהוא עוד זוכר מילדותו את הקהילה ששגשגה ממש כאן במשך מאות שנים והיום לדבריו, נותרו באזור 15 יהודים. בבית הכנסת הוא היחיד שמתפלל. לבד. כל שבת לבד בבית הכנסת "אני מתפלל ובוכה". רק אחרי שיחה של כ-25 דקות מחוץ לבית הכנסת, באבו קם, חבש כיפה לראשו ואמר לנו לבוא אחריו. הלכנו אחריו אל מאחורי החנות. באבו פתח במפתח דלת ישנה ובפנים נדהמנו לגלות בית כנסת מפואר נקי ועזוב. כיסאות ריקים שחיכו שישבו עליהם עם מקום ללפחות 30 מתפללים, קומה שניה של עזרת נשים עמדה ריקה גם היא. ארון קודש עם ספר תורה כשר, עמדת חזן ומלאי כיפות גדול שלא היה בו צורך. בכנות מראה מכמיר לב, ומה שהיה כואב ביותר היה המחשבה על באבו מגיע יום יום לבית הכנסת מתפלל בו לבדו, כשבזיכרונו הכיסאות עוד היו מלאים ובית הכנסת היה חי. באבו סיפר לנו איפה עמד בדיוק בבר המצווה שלו ומה היו המקומות הקבועים של אביו ובני משפחתו.
אם תגיעו לקרלה כנראה שתגיעו לקוצ׳י ואם תגיעו לקוצ׳י כנראה שתגיעו לפורט קוצ׳י ושם לרחוב היהודי ולבית הכנסת המפורסם שהיום הוא בעצם מוזיאון. אבל לא הרבה יודעים שבמרחק של כ-30 דקות נסיעה בריקשה בסה״כ עומד בית כנסת יפהפה, שאינו רק מוזיאון אלא עדיין משמש לתפילה, שמתחבא בין דוכני פירות וירקות לאקווריומים ורק מחכה להתמלא שוב, ולו לרגע אחד, כפי שהיה פעם. ומי שבעצם מחכה יותר מהכיסאות או מהסידורים הוא באבו שהתרגש עד כדי דמעות כשאבא שלי ואני הגענו לבקר בבית הכנסת שלו. אם אתם בקוצ׳י תלכו לבית הכנסת הזה לביקור או לתפילה לחוויה שמזכירה שהיום לשמחתנו יש לנו מדינה ואנחנו חיים בישראל אבל עד לא לפני הרבה זמן באמת אבל באמת היינו מפוזרים בכל מקום בעולם והשארנו מאחורינו תרבויות וקהילות שלמות.
כתובת של בית הכנסת:
Kadavumbagam Ernakulam Synagogue
*כניסה עם מכנסיים ארוכים בלבד.
