אוגוסט הגיע וחשבנו לעצמנו מדוע שלא נייצר חוויה בין דורית מיוחדת ונחבר את הנכדים לשורשים של סבא. אומנם הוא נולד בחלק ההונגרי אליו לא הספקנו להגיע, אבל היה זה תירוץ מספיק טוב להזמין טיסה לרומניה. המחירים אטרקטיביים להפליא והטיסה קצרה יחסית (2:20 – 02:45). נחתנו בבוקרשט ומשם שכרנו רכב לבראשוב, שהבנו שמהווה נקודת זינוק נהדרת לטיולים בטבע ולאטרקציות השונות.
הנסיעה לבראשוב נעה אומנם בין שעתיים לשלוש, אבל החלטנו בדרך לעצור בטירת פלאש בסינאיה. טירה אגדית שמציתה את הדמיון. לרוע המזל, הגענו אחרי שעות הפתיחה ולא יכולנו להיכנס פנימה, אבל הטיול לטירה המתובל בעלי שלכת ותצפית פנוראמית הסובבת חלקים נרחבים מהטירה היוו התחלה נהדרת לטיול הקסום. מחוץ לטירה שלל דוכנים עם עבודות יד ומזכרות, בתי קפה קטנים והכל פורח וירוק. הטירה עצמה מרשימה להפליא מכל כיוון שלא תסתכלו עליה ולא פלא שפגשנו בדרך זוגות שבחרו לקיים את צילומי החתונה שלהם ממש על רקע הטירה. סינאיה עצמה אותה ראינו רק כשחלפנו על פניה עם הרכב נראית מקום תוסס להפליא – עצרנו לאכול באחת המסעדות. השירות איטי אבל האוכל מצוין וזול להפליא.
למעשה, כל כך זול ברומניה באזור בראשוב הרבה יותר מבוקרשט, שכשהלכנו לאחד הסופרים של רשת לידל נדהמנו מהמחירים. כמובן שכמו ישראלים טובים, העמסנו כל טוב ולא עברנו את ה-200 לאו (ששוויו פחות משקל).
לאחר הטירה נסענו לדירה ששכרנו בבראשוב – חיפשנו דירה שתתאים לשבע נפשות והיות ונזכרנו מאוחר יחסית, לא נותרו הרבה אופציות ההוקינג. אפילו קצת חששנו כי על הדירה (Kiem Premium Apartments) היו רק 33 ביקורות בזמנו, אומנם מצוינות, אבל מעט. למרבה השמחה, גילינו דירה מושקעת להפליא, ששוכנת בבניין של פעם אותנטי שעבר שיפוץ. החיסרון היחיד הוא שהוא נטול מעלית. אנחנו היינו בקומה השנייה – דירה מרווחת עם 3 חדרי שינה מרוהטים איקאה, מטבח מאובזר היטב, שני מסכי טלוויזיה (בסלון רחב ידיים ואחד מחדרי השינה), כולל מרפסת גדולה משותפת הפונה לחצר פנימית ירוקה ויש שפע של חנייה ברחוב, ללא עלות.
ביום השני נסענו בדרך משגעת לאגם סנט אנה. הדרך לאגם מפותלת מאוד ומעט משובשת, אבל הילדים אהבו את ההרפתקה ובסופו של דבר – הגענו לאגם וגילינו שלט גם בעברית (לא לשחות). הגוון הטורקיז נשקף מרחוק, יש קיורטוש נהדר בכניסה ומסלול מעגלי שמקיף את האגם.
משם החלטנו לנסוע ולהכיר את בראשוב לעומק – השלט ההוליוודי שמבשר על בראשוב מתנוסס בגאווה, העיר העתיקה היא פנינה של רחובות ציוריים, מזרקות, בתי קפה ומסעדות, גלידריות. מסוג המקומות שכיף לשוטט בהם עם קפה קר ביד (יש נציגות של סטארבקס) ולגלות אותה לאט ובטוח. יונים מכל עבר, נגינה עליזה, התמזל מזלנו לחזות בתצוגת מכוניות יוקרה ספורטיביות שהתקיימה באותה עת (אבל לאחר מכן גם הפגנה נגד השחיתות של הממשל). זו עיר עתירת ניגודים – הווה ועבר מתערבבים יחדיו ויש בהחלט סיבה לקפוץ לבקר.
במהלך חופשה ברומניה בילינו יום שלם בדרך הרי פגרש, דרך נופית מדהימה עם תחנות עצירה כמו סכר מים מרשים ונסיעה בין מרחבים ירוקים המתמזגים עם הרים גבוהים, אוויר צלול. בדרך היה פקק אבל לפחות זה היה פקק במקום מסנוור ביופיו.
את היום האחרון בילינו בבוקרשט – ביקרנו במוזיאון הטבע הקטן אך המסקרן, ראינו תוך כדי נסיעה את שער הניצחון שמזהה את בוקרשט עם הטייטל הנחשק "פריז הקטנה", ראינו את הפרלמנט ואכלנו אוכל מצוין (במחיר גבוה יותר מאזור בראשוב). זה היה סופ"ש ארוך אך קצר – רומניה בהחלט השאירה טעם של עוד!
