בתאריך 19.9.12 יצאנו אמי (55), אחי (בן 29) ואני (בת 25) לטיול של 23 ימים באנגליה.

תכנון הטיול ארך זמן רב, לאור העובדה כי אין ספרים חדשים על אנגליה בחנויות הספרים (הכי חדש יצא לפני כעשר שנים).
מסתבר שישראלים פשוט לא מטיילים באנגליה, מלבד לונדון, אז אין ביקוש ולא מפורסמים ספרי טיולים חדשים בעברית.
אני נעזרתי בספר של פספורט הישן, ובספר של Eye Witness החדש שמאוד מומלץ למי שמסתדר עם קריאה באנגלית.

לאורך כל הנסיעות בטיול נעזרנו בג'יפיאס ולכן יהיה לי קשה לתת מספרי כבישים בהם נסענו, אך אשתדל לתת את שמות כל המקומות גם באנגלית.
בנוסף, במהלך כל תכנון הטיול נעזרתי ב- google maps על מנת לבנות את המסלול עצמו ולחשב את זמני הנסיעה ממקום למקום.
בכל המקומות סגרנו לינה מראש, מהארץ, ואני ממליצה בחום על אתר booking.com שדרכו סגרנו את רוב מקומות הלינה. האתר הכי נוח בעיניי לשימוש ושירות הלקוחות המצוין ביותר שנתקלתי בו.

הטיול הוא טיול מעגלי שמתחיל ונגמר בלונדון, אנחנו בחרנו לטייל בלונדון עצמה בסוף הטיול ולא בתחילתו ולהלן המסלול בגדול:
 לונדון->קיימבריג'->נוריץ'->לינקולן->דרהאם->יורק->אזור האגמים->בלקפול->צ'סטר->חנדונדנו->סטרטפורד->צ'דר->וולס->באת'->סטונהאנג'->אוקספורד->לונדון

יום 1- נחיתה ונסיעה לקיימבריג':
נחתנו בלונדון בשעות הצהריים המוקדמות. בחרנו בטיסה שנוחתת כמה שיותר מוקדם כדי שאת ההיכרות עם הצד השני של הכביש נעשה בנחת ובאור יום.
אספנו את הרכב מחברת הרץ ואחרי שעה קלה של היכרות עם הרכב יצאנו לדרך.
אין ספק, לוקח כמה ימים להתרגל לנהיגה בצד שמאל, לפניות (ימינה רחוק, שמאלה קרוב) ולכיכרות.. הו הכיכרות! אנחנו מצאנו כי בעזרת עבודת צוות הכל הולך חלק יותר-
אחי נוהג, ואני מכוונת בעזרת הג'יפיאס. נכון, זה נשמע מצחיק כי הרי הג'יפיאס אומר ומראה לנו איפה לצאת וכו', אבל צריך להזכיר כל הזמן לנהג לאן לקחת את הפניה, לאיזה נתיב להשתלב, שהנתיב הימני ביותר הוא המהיר ביותר ועד כמה אנחנו צמודים לצד שמאל של כביש....
בכל זאת, גם רכב חדש ולא מוכר, גם מרצדס ענקית (צריך איכשהו לאחסן שלוש מזוודות בתא המטען) וגם נהיגה הפוכה, לא פשוט בכלל...
מי שעושה את כל זה לנוח ופחות מלחיץ הם הנהגים הבריטים - הם מאוד רגועים, לא שמענו אפילו צפירה אחת, לא מזגזגים בכביש, נותנים זכות קדימה ואפילו עוזרים להשתלב במקומות שזכות הקדימה היא לא לנו. האופי הזה של הנהגים עזר לנו מאוד במיוחד באזור האגמים בנהיגה המאתגרת יותר אליה נגיע בהמשך.
הגענו לקיימבריג' ומצאנו את מקום הלינה Hamilton lodge בקלות. המקום נמצא ברחוב ראשי (chesterton road) בו יש סופרמרקט, פאבים וחנויות. המקום עצמו קטן, אך החדר היה מספיק מרווח לשלושה אנשים ובהחלט מספק לשני לילות. מומלץ.
נחנו מעט ויצאנו לקנח את היום הראשון במשהו טוב לאכול. לא רחוק מהמלון, על אותו הרחוב מצאנו את הפאב-מסעדה The tivdi, wetherspoon וישבנו לאכול בה. המקום נעים, זול וטעים. מומלץ מאוד! (עוד פרטים אפשר למצוא בטיפ שפרסמתי על המסעדה).
 בכלל, בכל אנגליה מצאנו שהכי שווה לשבת בפאב מקומי. ממש לא כמו הפאבים אצלנו, לא מעשנים בתוך הפאב, המוזיקה רגועה ונעימה ומאפשרת שיחה, ולרוב אנשים מבוגרים שיושבים ומקשקשים על בירה והאוכל תמיד אוכל מקומי טעים וזול.

המכונית נוהגת לבד על הכביש!

יום 2- Cambridge :
את הבוקר הראשון פתחנו בהיכרות עם ה- Full English Breakfast שכמעט בכל המקומות בהם לנו הארוחה הייתה כלולה במחיר ובכל מקום הוגשה אותה ארוחה בדיוק. שעועית, פטריות, נקניקיות, בייקון וביצה עשויה לפי בחירתך. יש גם את אותה ארוחה רק בגרסא הצמחונית (שאני תמיד הזמנתי והאמת שהיא לא רעה בכלל).
יצאנו לדרך ותוך 10 דקות הליכה הגענו לגשר שבתחילת רחוב bridge וראינו את נהר ה-cam שעובר תחתיו. אין מה להגיד, קיימבריג' מהממת!
התחלנו בסיור בקולג'ים- בכולם יש לשלם דמי כניסה (בין 5 ל-12 פאונד, בכל המקומות הנחה לסטודנטים בהצגת כרטיס סטודנט). מכיוון שיש 31 קולג'ים בקיימבריג' אי אפשר להכנס לכולם, בחרנו להכנס לקולג'ים המפורסמים והמומלצים ביותר. הראשון אליו נכנסו הוא st. John's college הנמצא בתחילת רחוב bridge השני הוא Trinity college והשלישי הוא king's college. הקולג'ים והכנסיות שבהם מדהימים ביופים וממש נראים כמו בסרטים.
 בין לבין טיילנו בשוק הפתוח שב-market passage וברחוב market המסחרי ובו קניון גדול וחדש. שם גם קנינו שני סימים מקומיים בדיל נהדר. אנו הגענו עם שני סמארטפונים לאנגליה והיה חשוב לנו לקנות סים מקומי, גם עבור הטלפונים שהיה עלינו לעשות מדי פעם למקומות הלינה (במידה ולא מצאנו אותם לפי הכתובת, להודיע שנגיע בשעה מסוימת וכו'), גם עבור השימוש באינטרנט וגם עבור הטלפונים בינינו במידה והתפצלנו. בדקנו בהמון חברות ומצאנו שהחברה הזאת נותנת את הדיל השווה ביותר היא חברת "3" (פרטים נוספים בטיפ שפרסמתי בנושא).

נהר Cam

יום 3- Norwich ומסלול לאורך החוף:
עזבנו את קיימבריג' ונסענו לנוריץ', טיול של חצי יום. שוטטנו בעיר העתיקה מימי הביניים, בקתדרלה, עלינו למצודה וכמובן ביקרנו בשוק שב- Gentleman's walk. בשעות הצהריים כל האנגלים עמדו בתור בשוק, קנו פיש אנד צ'יפס וישבו לאכול בכיכר המרכזית המשקיפה על השוק. וכך עשינו גם אנחנו. תמורת 3.5 פאונד קיבלנו מנה ענקית של דג מטוגן וצ'יפס, טעים מאוד!
גם בנוריץ' יש קניון עצום בקצה המדרחוב של השוק, בו חנינו. החלטנו שלא להתעכב בו והמשכנו בדרכנו למסלול שבחרנו מתוך הספר eye witness על כביש 149 שלאורך החוף. המסלול מתחיל ב- cromer ומסתיים ב- hunstanton. רוב הנסיעה בכביש היא איטית ולכן לוקח זמן לעשות את המסלול שאורכו כ-45 קילומטרים, אך שווה כל רגע. מלבד הנוף המדהים שרואים לאורך הכביש , ישנן מספר עצירות: הראשונה נקראת cley windmill. מדובר בתחנת רוח מפורסמת שמשקיפה על שמורת טבע.
העצירה השניה נקראת Blakeney marshes - רצועת חוף בה לפי הספר גרים מאות כלבי ים ושחפים. לא מצאנו שילוט למקום, אבל עצרנו במקום שמוביל לרצועת חוף מדהימה. כלבי ים לא ראינו אבל בהחלט שווה עצירה.
העצירה שלישית והמדהימה ביותר היא אחוזה שנקראת Holkham hall. הגענו לאחוזה אחרי שעות הפתיחה, אך החלטנו בכל זאת לגשת לשער ולראות אולי יש דרך להכנס. צילצלנו באינטרקום שעמד לצד הנהג מול השער והגברת הנחמדה שענתה לנו אמרה שאי אפשר להכנס עם רכב ושהבית עצמו כבר סגור, אבל יש שער הולכי רגל שנשאר פתוח ואפשר להכנס דרכו, ללכת על השביל ולהגיע לבית תוך 5 דקות. כך עשינו ואחרי כרבע שעה הליכה (האנגלים, גילינו, לא ממש יודעים להעריך זמנים) בשטח עצום של דשא ובו עצים, ברווזים ואיילים הגענו לבית המקסים שעל האגם. המקום פשוט מדהים וכדאי אפילו להכנס רגלית גם כשהשער לרכבים פתוח. כך תחסכו תשלום על חניה (חנינו בחינם בכניסה לפני השער) ותזכו להנות מהמקום ולא לראות אותו בחטף תוך כדי נהיגה.
העצירה הרביעית היא ב-Hunstanton cliffs. צוקים שמתנשאים 18 מטרים מעל חוף הים. הים סוער, הרוח נושבת בחוזקה וכל הזמן מטפטף. ירדנו בשביל קטן לחוף הים וראינו את הצוקים. עצירה קצרה וחביבה!
 כל המסלול על כביש 149 לקח לנו כשלוש שעות, כולל עצירות. בסוף המסלול נסענו לבוסטון בה לנו (אך לא טיילנו). המלון נקרא Boston west hotel, מלון חדש, עם חדרים ענקיים, מעלית וזול. מאוד מומלץ למי שמחפש מלון באזור ללינה "על הדרך" (המלון לא נמצא במרכז העניינים והאמת שלא מצאתי משהו מעניין לעשות בבוסטון).

Holkham hall

יום 4- Lincoln:
ליקולן היא אחת הערים שהכי אהבתי בטיול, פשוט מקסימה וחובה לבקר בה. חנינו בחניון הגדול שליד לשכת התיירות, ממש ליד חומת המצודה ושם התחלנו את הטיול. ראשית נכנסנו לקתדרלה, לדעתי היפה ביותר מבין כל הכנסיות והקתדרלות שראינו בטיול. ביקרנו בה כשעה. המשכנו למצודה שנמצאת ממש מול היציאה מהקתדרלה. לצערנו חלק מהמצודה היה בשיפוצים ולכן לא ניתן היה להכנס לכל האזורים במצודה. עלינו על חומותיה ותצפתנו על הקתדרלה, העיר וסביבתה. הנוף עוצר נשימה. עצרנו לארוחת צהריים מעולה במסעדה Roman's place שנמצאת ממש מתחת למצודה, מנה ראשונה ועיקרית ב-4.95 פאונד לסועד, טעים וזול! (פרטים נוספים בטיפ שפרסמתי על המסעדה).
 המשכנו לאורך רחוב steep hill הראשי עד לקצהו הנמצא בסוף הירידה. ברחוב הזה נמצאות שתי חנויות שוות שנתקלנו בהן לראשונה- Primark וחנות כלבו הכל בפאונד - Pound land המומלצות מאוד (פרטים נוספים בטיפ שפרסמתי בנושא). כשיצאנו מהחנויות השעה הייתה כבר 18:00 וכל העיר הייתה סגורה, כמו בכל שאר המקומות באנגליה, מה שגורם לנו לתהות איך בדיוק הם מרווחים כסף אם הם סוגרים את כל החנויות (מלבד פאבים וסופרמרקטים נבחרים) בשעה שאנשים חוזרים מהעבודה. חזרנו חזרה את העלייה עד הרכב ונסענו ליורק.

תצפית על הקתדרלה מחומות המצודה בלינקולן

יום 5- York:
את היום התחלנו כמו אתמול בקתדרלה. הגענו בשעה בה נערכת מיסה ולכן תיירים אמורים לחכות בחוץ. אמרנו לאנשים הנחמדים בכניסה שאנחנו רוצים לראות את המיסה, קיבלנו כמה ספרונים ונתנו לנו להיכנס. היינו שם כחצי שעה, לא יכולנו ממש להסתובב ולראות כל פינה ופינה בקתדרלה אבל ממה שהתרשמנו, אי אפשר להשוות אותה בכלל לקתדרלה המדהימה של לינקולן. אחרי כחצי שעה מיצינו את השירים והדקלומים והמשכנו בסיור, בכוונה לחזור מאוחר יותר ולהיכנס כתיירים מן המניין. כשחזרנו, ביקשו מאיתנו 30 פאונד דמי כניסה (לשלושתנו), כמובן שוויתרנו. ביורק רשת של מדרחובים עתיקים ומעניינים מלאים בחנויות ובתי קפה שאפשר בקלות ללכת לאיבוד מרחוב לרחוב והאמת שכך עדיף. כל מה שיש לראות ביורק נמצא במדרחובים האלה בשטח העתיק והקטן יחסית כך שבכל מקרה כדאי לעבור בכולם והכי כיף זה לעשות את זה בנוח ובשיטוט מרחוב לרחוב.
למזלנו והפתעתנו, גילינו שנערך Food festival באחד הרחובות המרכזיים Parliament. ממש כמו ב"טעם העיר" אצלנו, מסעדות רבות מקימות דוכנים ומציעות מנות במחירים נוחים. המונים מגיעים לטעום ממגוון הדוכנים והמאכלים השונים. גם אנחנו, בכל פעם שעברנו ברחוב, קנינו משהו קטן לאכול.
 המשכנו לאטרקציה מרכזית בעיר והיא מוזיאון הויקינגים Jorvik. אמנם המחיר לא זול במיוחד (9 פאונד למבוגר) אבל בהחלט חוויה נחמדה, בעיקר אם מטיילים עם ילדים. המוזיאון הוא לא מוזיאון רגיל, לוקחים את המבקרים למסע ביורק של תקופת הויקינגים. החל מהריח (הלא נעים בכלל, אנחנו נעזרנו במסטיק מנטה) שאפשר להריח כבר מהכניסה ועד נסיעה במושבים ששטים לאורך הרחובות הישנים של יורק, מראים לנו את הדמויות - מה הם אכלו, במה הם עבדו ואפילו איך בדיוק הם נראו ואילו מחלות היו להם באותם זמנים.

מדרחוב ביורק והקתדרלה ברקע

יום 6- Durham:
 התחלנו את היום בנסיעה מיורק לדרהאם (כשעה וחצי). היום התחיל לרדת גשם, עד היום היה קר ואפילו קר מאוד אבל לא ירד גשם. לכן היה פחות נוח לטייל בדרהאם ובקושי היו אנשים ברחובות העיר. הסתפקנו בסיור קצר שהתחיל בכיכר מרקט היפה ובשוק המקורה שנמצא בכיכר, והמשיך לקתדרלה הגדולה (והראשונה שלא ביקשה דמי כניסה). כומר שמקבל את פני התיירים הנכנסים סיפר לנו שצולמו מספר סצנות של הארי פוטר הראשון והשני בקתדרלה. המשכנו לכיוון אמבלסייד הנמצאת באזור האגמים ובדרך עברנו בחומה האדריאנית Hadrian's wall. במסלול המקורי היינו אמורים לטייל יום שלם בחומה האדריאנית, ולקחת את האוטובוס שעובר לאורך החומה ועוצר במספר נקודות מעניינות. החלטנו לקצר את המסלול ולכן נסענו לשתי נקודות על החומה האדריאנית שהיו מומלצות בספרי התיירות, וטוב שכך. נסענו עם הרכב, ראינו את החומה (או מה שנשאר ממנה..) והמשכנו הלאה. אחרי עוד כשלוש שעות נסיעה מדרהאם הגענו לאמבלסייד, שם שכרנו קוטג' דרך האתר Holiday lettings. אתר שמוקדש רק לדירות להשכרה, מומלץ מאוד! בקוטג' שני חדרי שינה גדולים (ל-4 אנשים), סלון, מטבח מאובזר בתנור, כיריים, מיקרוגל, מכונת כביסה וכל הכלים הדרושים כדי להרגיש בבית. וכל זה במחיר של 85 פאונד ללילה.
החומה האדריאנית

יום 7 -Lake District :
את היום הראשון באזור האגמים הקדשנו ל-Ambleside בה לנו. אמבלסייד נמצאת במרכז אזור האגמים ולכן נוח לצאת ממנה לטיול בכל האזור. לדעתי אזור האגמים הוא היפה ביותר באנגליה, טיילנו בו שלושה ימים ועדיין לא שבענו.
הלכנו למרכז התיירות וקנינו במחיר סימלי חוברת מסלולים רגליים באזור אמבלסייד והסביבה. בדיעבד גילינו שרק שלושה מהם מסומנים כ-C, שאלו הם מסלולים רגליים קלים שאין צורך בציוד כלשהו על מנת לטייל בהם. מסתבר שיש באזור טרקים רבים שאורכים שעות רבות על הרים תלולים ולכן דרוש ציוד מיוחד על מנת לשרוד אותם. ממש לא מה שהתכוונו לעשות. בחרנו במסלול הראשון הקל שמתחיל ממש מחוץ למרכז התיירות של אמבלסייד. מסלול מקסים וקליל של כשעה, עובר ביער ולאורך הנחל ובסוף מגיע למפלים stockghyll force. מקסים ושווה ביקור.
 משם המשכנו ברגל עד אגם windermere, האגם הארוך ביותר באזור האגמים שנמצא כרבע שעה הליכה ממרכז אמבלסייד על הרחוב הראשי Lake road. בקצה הזה של האגם (הקצה הצפוני) יש פארק קטן וחמוד שנקרא Barrans park ומעגן סירות שאפשר לעלות על אחד משלושת הקווים שעושים סיבובים באגם ועוברים בעיירות שלחופי האגם. עשינו סיבוב בפארק שלחוף האגם וחזרנו לאמבלסייד.

Stockghyll force


יום 8 - Lake District:
 את היום השני באזור האגמים התחלנו באגם Brothers water. עשינו מסלול קצר ומישורי לאורך האגם, מקסים! משם המשכנו צפונה למפלי aira force. המקום מאוד פופולארי והרבה אנשים מגיעים לטייל בו. המסלול מתחיל בכר דשא מדהים המוקף עצים וממשיך בעליה מתונה עד למפלים. במהלך המסלול יש שתי נקודות בהן נמצאים money trees, גזעי עץ ענקיים עם אלפי מטבעות שאנשים מכל העולם קיבעו בעצים. גם אנחנו תרמנו שקל ישראלי. עלינו עד לקצה העליון וראינו את המפלים מקרוב. למזלנו הצלחנו לתפוס שתי קשתות שהופיעו במרכז המפלים, פשוט מדהים. עשינו את הדרך חזרה למטה עד למגרש החניה ולפני שחזרנו לרכב, חצינו את הכביש ונכנסנו דרך שער העץ בשביל שמוביל עד לאגם Ullswater. כנראה שאת השביל הזה פחות אנשים מכירים, היינו היחידים בפיסת החוף הקטנה הזו של האגם, הקפצנו אבנים ונהנו מהיופי עד שהתחיל לטפטף וחזרנו למגרש החניה. נסענו בחזרה לאמבלסייד לארוחת צהריים בדירה החמודה והפסקה קצרה. אחי הגדול, הנהג שלנו לטיול, לא הרגיש טוב כבר כמה ימים ולכן הוא נשאר לנוח בדירה ואני ואמא החלטנו לקחת אוטובוס לעיירה ווינדרמיר windermere. המחיר , יחסית לנסיעה הקצרה של כעשר דקות-רבע שעה יקר מאוד (7.5 פאונד הלוך חזור למבוגר). ירדנו בתחנה הראשית של ווינדרמיר, שם גם נמצאת תחנת הרכבת וסופרמרקט גדול הפתוח עד 21:00 בלילה. טיילנו לאורך הרחוב הראשי של ווינדרמיר דרומה עד לעיירה bowness on the water שגם היא שוכנת על גדות אגם ווינדרמיר הארוך. מכיוון שהגענו לעיירה בשעה 17:30, כל החנויות היו סגורות ולכן התרשמנו בעיקר מחנויות הראווה והטבע שמסביב.

מפלי aira force

יום 9 -Lake District:
 את היום השלישי והאחרון באזור האגמים התחלנו בנסיעה אתגרית עד לאגם wast water. רוב הכבישים באזור האגמים צרים (וגם דו סטריים) עולים ויורדים מלאי עקומות. הבוקר היה ערפל שכיסה את האזור הגבוה ובקושי ראינו כמה מטרים קדימה. למזלנו נסענו אחרי רכב גדול שהראה לנו את הדרך. כמו שסיפרתי בהתחלה, הנהגים האנגלים מאוד אדיבים, הרבה פעמים נעמדו בצד ונתנו לנו לעבור כשהכביש לא מספיק רחב לשני רכבים, וכשהרגשנו בטחון גם אנחנו החזרנו טובה. לפעמים היה צריך גם לעשות רברס עד לנקודה בה אפשר לעמוד בצד כדי שהרכב השני יעבור. הנהיגה האתגרית בסופו של דבר לא הייתה פשוטה אך שווה כל רגע, נסענו בנופים היפים ביותר באזור האגמים והגענו לנקודה שנחשבת היפה ביותר באנגליה wassdale בה תצפתנו על האגם (wast water) שבצבע דיו כשמעליו מתנשאים הרים וגבעות וביניהם הפסגה הגבוהה ביותר באנגליה. ההרים אדומים וירוקים מכוסים בדשא ומנוקדים בכבשים לבנות ונחלים קטנים זורמים מהפסגות עד לאגם. המשכנו לאגם buttermerre, שם עשינו מסלול קצר עד קצה האגם ואת האגם השלישי derwent water כבר ראינו מהרכב. השעה הייתה ארבע אחהצ ולא רצינו לחזור בחושך. אמנם המרחקים קצרים ממקום למקום באזור האגמים, אך צריך לקחת בחשבון שהנסיעה איטית לעיתים ולוקחת זמן. המשכנו צפונה עד לעיירה קסוויק keswick על מנת לעלות על הכבישים הראשיים והמהירים יותר בחזרה לאמבלסייד. כרגיל בשעה הזאת, סביבות חמש הכל כבר סגור בעיירה. לקחנו טייק אווי של אוכל סיני, מילאנו דלק במחיר הנמוך ביותר שנתקלנו בו מתחילת הטיול (141 פני לליטר) וחזרנו לדירה.

הנוף באזור האגמים

יום 10- Yorkshire Dales and Blackpool:
 עזבנו את אזור האגמים המדהים ונסענו לשמורת הטבע Yorkshire Dales National Park שם בחרנו לעשות את המסלול של מפלי Aysgarth falles המדהימים שהיוו המשך ישיר של אזור האגמים, עוד מקום שפשוט אסור לפספס. ההליכה נוחה ומישורית, מתחילים מהמפל התחתון והאמצעי וממשיכים למפל העליון שבכיוון השני. איתנו טיילו עוד הרבה מקומיים. בכל אטרקציה פגשנו בעיקר אנגלים מקומיים עם הכלבים שלהם ושום ישראלים (בכל הטיול כולו מלבד לונדון!). משם המשכנו לבלקפול השוכנת על החוף המערבי. לכאורה אין יותר מדי מה לעשות בה, אבל אנחנו הגענו במיוחד כדי לראות את ה-illuminations. האילומיניישן הוא פסטיבל תאורה שבמסגרתו מקשטים את הטיילת (רחוב רחב וארוך מאוד לאורך החוף) בשלושה קילומטרים של תאורה שמשתנה כל כמה מטרים. גם הרכבת שנוסעת לאורך הסטריפ זוהרת בנורות צבעוניות, גלגל הענק שבלונה פארק הצנוע מאיר למרחקים והמגדל הגבוה ממנו מתצפתים על העיר משנה את צבעיו באופן קבוע. לאורך הרחוב יש המון חנויות שמזכירות את הטיילת באילת, משחקיות למיניהן עם משחקי מחשב והימורים, בקיצור חוויה!. ניסינו לתפוס את כל היופי של האורות באין סוף תמונות, טיילנו לאורך כל הרחוב ובדרך חזרה עצרנו בלונה הפארק הקטן. אחי הגדול ניסה את מזלו בקליעת חיצים למטרה באחד הדוכנים והצליח! קיבלנו בובה חמודה למזכרת.

illumination in blackpool

יום 11- Chester and llandudno:
 היום התחלנו את הטיול של יומיים בלבד בווילס. את היום התחלנו באאוטלט ענק ששמענו עליו במספר מקומות שנקרא cheshire oak designer outlet ממש מחוץ לצ'סטר (צפונית). הגענו מוכנים ומזומנים לקניות שייחלנו להן כל כך (עד כה בקושי קנינו משהו עקב המחירים האסטרונומים בחנויות). המתחם ענק עם חניון לכל מותג. בחרנו את מרקס אנד ספנסר האגדי, בגדים איכותיים במחיר נוחים כך הובטח לנו. אחרי כשעתיים של שיטוט הבנו שלא כך הדבר. אמנם היו הנחות, שהגיעו אפילו לחמישים אחוזים, אבל ממחיר גבוה מאוד כך שבסופו של דבר עדיין לא משתלם לקנות שם. יצאנו מאוכזבים אך מקדימים את הלו"ז והגענו לצ'סטר. המקום חמוד ביותר, בתים מעץ צבועים בשחור לבן, מאוד מאוד מיוחד. ראינו את השרידים הרומים של האמפיתאטרון שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות לא מזמן, המשכנו לתוך הגן הרומי והגענו לטיילת שלאורך נהר dee. עלינו על חומות העיר ובה טיילנו עד למגדל השעון היפה. המדרחובים עמוסים אנשים והכל מאוד קטן וקומפקטי. המשכנו ל-llandudno. היועצת הבריטית בממסי הסבירה לנו שבוולשית קוראים את הדאבל L כ-ח' ולכן המקום נקרא חנדודנו. עיירת חוף - נופש אנגלית בסגנון ויקטוריאני. בחרנו במלון שנמצא על הטיילת כך שראינו מהחלון את הים. המלון נקרא elisnore hotel, עבור המיקום והמחיר המלון היה מספק עבור לילה אחד. לא חמישה כוכבים, אבל זול, כולל ארוחת בוקר, בטיילת שעל חוף הים וצוות נחמד מאוד. לא טיילנו בחנדודנו, חיפשנו מקום יפה לישון בו הלילה וזה היה מקום שענה על הציפיות.

chester

יום 12 - Betws-y-coed:
 בבוקר, אחרי שראינו את הגאות והשפל מחלון חדר המלון שלנו בחנדודנו, יצאנו לדרך לכיוון בטסי (קיצור לשם הארוך בטווס-י-קוד). מדובר בעיירה קטנטנה וחמודה שפשוט חובה לעצור בה. התחלנו בלשכת התיירות שם קיבלנו הסבר ומפה והתחלנו לפי עצתה של המוכרת החביבה בגשר (כמה מטרים מלשכת התיירות) ממנו אפשר לראות את הנהר שוצף ויוצר מיני מפלים ולפעמים אפילו דגים המנסים לקפוץ במעלה הנהר. מיד אחרי הגשר יש אזור חניה ושירותים ציבוריים ומסלול קצרצר לאורך הנהר העשוי מעץ, כך שנוח לטייל בו גם כשגשום והאדמה הופכת לבוץ. משם המשכנו לגולת הכותרת של העיירה ה-swallow falls. המפלים היפים, אם לא היפים ביותר שראינו בטיול כולו, נמצאים בהמשך על הכביש הראשי של בטסי. חנינו בחניון הגדול מול הכניסה, שילמנו 1.5 פאונד לאדם ונכנסנו. למזלנו היינו היחידים! אין מסלול כלשהו אלא מיד יורדים למפלים לכן השהות שם תלויה במספר התמונות שאתם מתכוונים לצלם. יש שתי נקודות תצפית על המפלים. לאחר כעשרים דקות הגשם התחיל להתחזק והחלטנו להמשיך בדרכנו ליעד הבא- סטרטפורד.

swallow falls

יום 13- Stratford-upon-avon and Warwick castle:
 את היום חילקנו לשני חלקים. בחלק הראשון טיול בטירת וורוויק ובחלק השני טיול בסטרטפורד. טירת וורוויק רחוקה בערך עשרים דקות מסטרטפורד, כך שמהר מאוד הגענו לטירה. במקום הלינה שלנו קיבלנו שתי ברושורות עם כרטיסים 1+1 לטירה. מכיוון שאנחנו שלושה מצאנו סטודנט חביב ששמח מאוד להצטרף למבצע, מה שהוזיל לנו משמעותית את המחיר כניסה. המקום מקסים ביותר, במיוחד לילדים, אבל גם אנחנו נהנו מאוד. טירה אמיתית שמורה היטב עם כל מני מופעים נחמדים, ממש מרגישים כאילו מטיילים בסט של סרט על ימי הביניים. התחלנו בהופעה הראשונה שהתנהלה מול שער הכניסה לאחד הצריחים של הטירה, בה הסבירו לנו על הטקטיקות להתגוננות מפני פלישות של צבאות זרים לטירה. הצוות נחמד מאוד ומעביר מעין שיעור היסטוריה בצורה כייפית ומעניינת וכל זה כמובן בלבוש מימי הביניים. משם המשכנו לסיור בחדרים המפוארים. לאחר מכן ראינו הצגת תכלית של מבנה עצום מעץ היורה כדורי ענק או כדורי אש (ממש כמו בסרטים). משם המשכנו למופע ציפורים שכלל בז, עיט ונשר שחגו ממש סנטימטרים ספורים מעל ראשנו. מרשים ביותר. עלינו על הגבעה ותצפתנו על הטירה ולאחר כארבע-חמש שעות מיצינו את המקום וחזרנו לסטרפורד. סטרפורד היא עיר הולדתו של שייקספיר ולכן כל האטרקציות המרכזיות בעיר קשורות בצורה כלשהיא לשייקספיר. לא נכנסנו ממש לתוך הבתים עצמם (הבית שלו, של אמא שלו, של אחותו וכו') כי המחירים פשוט מוגזמים והאמת שכבר ביקרנו בעבר בהמון מקומות דומים וזה כבר פחות מעניין אותנו. טיילנו בעיר עד רדת החשכה וסגירת החנויות וחזרנו למקום הלינה. בסטרטפורד לנו ב-B&B נחמד מאוד, נקי ומסודר שנקרא salamander house. בעל המקום נחמד מאוד ועוזר להתמצאות. המחיר מעט יקר יחסית לתמורה (90 פאונד ללילה).

תצפית על הטירה מהגבעה שבמרכזה

יום 14- Cheddar gorge and Wells:
 את היום התחלנו בקניון צ'דר שנמצא בעיירה צ'דר שבה מכינים את הגבינה המפורסמת. הבנו שאין אפשרות לעשות טיול רגלי כלשהו שכן תנאי מזג האויר לא אפשרו זאת ולכן המליצה לנו הבחורה במשרד התיירות לעשות את המסלול עם הרכב. נסענו עד לסוף הקניון ועצרנו בכל נקודות העצירה האפשריות, בהחלט מקום מדהים ביופיו ועוצמתו. לאחר מכן נסענו לוולס. עיר קטנה עם קתדרלה גדולה. בקתדרלה עשינו סיור מודרך (בחינם) מעניין ביותר. המקום באמת יפה ומיוחד. לאחר מכן המשכנו לטירת הבישופ, ארמון קטן עם גינה ומפוארת. עשינו את המסלול המומלץ על ידי מוכרת הכרטיסים בגני הארמון והמשכנו לחדרים המפוארים שבתוכו. משם המשכנו לטיול במדרחובים הקטנטנים של העיר ולסמטה העתיקה ביותר באירופה.

Cheddar gorge

יום 15- Bath:
 גם באת' היא עיר מדהימה שחובה להגיע אליה, שונה משאר המקומות בהם ביקרנו בטיול. הרבה בתים מאבן לבנה, ענקיים ומרשימים. התחלנו במרחצאות הרומיים, נכנסנו וראינו את האולם הגדול שהיום הוא גם מסעדה, המשכנו מעט פנימה וראינו את המרחצאות דרך חלונות הזכוכית. לא מצאנו סיבה לשלם מחיר מופקע על מנת להכנס למתחם המרחצאות עצמו (הקטן ביותר, מעין בריכה קטנה) גם ככה רואים את הכל מחלון הזכוכית של האולם הגדול שגם הוא חלק מההיסטוריה של המקום. לאחר מכן נכנסנו ל-bath abbey הכנסיה הגדולה והמרשימה של באת' שנמצאת ממש מאחורי המרחצאות. המשכנו לחנות קטנה שנקראת sally lunn והיא אחת האטרקציות המרכזיות בעיר. סאלי הגיעה לפני 300 שנים לבאת' והמתכון שלה ללחמניות מתוקות נשמר עד היום. גם הבית בו היא אפתה ומכרה את הלחמניות נשמר וזהו אחד הבתים העתיקים בבאת'. הלחמניות הגדולות והעגולות נמכרות בחצאים עם כל מני תוספות מעל. אכלנו שני חצאים - תענוג! והמשכנו לטייל ברחובות באת' - ראינו את הסירקוס, כיכר עגולה וענקית, את הרויאל קריסנט - מבנה מגורים ענק בצורת חצי סהר מרשים ביותר, המשכנו לכיוון הנהר וראינו את גשר פלוטני וגני parade שמתחתיו. גם בצד השני של הגשר נחמד להסתובב ולראות את הגנים והבתים הגדולים והמרשימים.

הנוף מ-pluteney bridge

יום 16- Stonehenge and the White horse hill:
היום צללנו עמוק לתוך ההיסטוריה. התחלנו בסיור מדהים בסטונהאנג' המפורסם. בכל מקום היה כתוב להגיע מוקדם ושהתור לכניסה ארוך. לא הצלחנו להגיע מוקדם כפי שרצינו (הגענו בסביבות תשע וחצי) ובקושי היו אנשים בתור. אחד מהיתרונות של טיול שהוא לא בשיא הקיץ. האבנים הללו עומדות כבר 5,000 שנה ורב הנסתר על הגלוי. עשינו את המסלול סביב האבנים, שמענו את ההסברים במדריך הקולי שקיבלנו בכניסה, הצטלמנו אין סוף תמונות מדהימות עם האבנים והמשכנו בדרכנו. דרך אגב, בפעם הראשונה באנגליה לא ביקשו מאיתנו כסף על חניה. המשכנו לאתר היסטורי נוסף שנקרא גבעת הסוס הלבן. באנגליה יש מספר מקומות כאלה של ציורים שונים ענקיים שחרוטים על גבעות. לא תמיד ברור מה הייתה מטרת הציור אבל כנראה קשורה לטקסים פאגניים. נסענו לגבעה ועלינו במסלול עד לסוס. הציור נחרט על העשב בעזרת פחם באדמה לפני 3,000 שנה ומתוחזק עד היום כדי שעשב לא יגדל עליו. מקרוב קשה לראות בברור את הציור הענק אבל גם הנוף מהגבעה עוצר נשימה. המשכנו במעלה הגבעה לראות עוד כמה דברים מעניינים שגילינו במפה שקנינו במכונה בחניון. בקצה הגבעה הייתה בעבר טירה והיום אפשר לראות את הבסיס ואת התעלה שסבבה סביב הטירה. עשרות כבשים מאוד אוהבות את המקום ומגיעות לטייל בו. בדרך למטה ראינו את גבעת הדרקון ואת תל הקברים שגם הם בני אלפי שנים. המקום מאוד מיוחד ונוח מאוד לטייל בו למרות שמדובר בעליה על גבעה.
 הגבעה נמצאת בדרך לאוקספורד (אם באים מכיוון באת' וסטונהאנג' היא מערבית לאוקספורד) במקום שנקרא Uffington. לא קשה למצוא את המקום ויש שילוט לגבעה. המשכנו בדרכנו למקום הלינה האחרון לפני לונדון והוא אוקספורד.

Stonehenge

יום 17- Oxford:
 באוקספורד תכננו לטייל היום ולמחרת בבוקר לנסוע ללונדון. אבל יום אחד פשוט לא הספיק. התאהנו במקום והחלטנו להקדיש לו חצי יום נוסף. את היום הראשון התחלנו בקולג' המפורסם ביותר Christ church. עשינו סיור מודרך בכנסיה, ראינו את הסרטון שמסביר על ההיסטוריה של המקום וטיילנו בין המבנים. המקום מאוד יפה ומעניין. לצערנו חדר האוכל המפורסם (ה- Hall) מצילומי הסרט הארי פוטר היה סגור ולא יכולנו לבקר בו. נו טוב, סיבה נוספת לחזור לאוקספורד. העיר מוצפת סטודנטים צעירים מה שנותן למקום אווירה שונה מקיימבריג' אליה משווים כל הזמן את אוקספורד. טיילנו ברחובות הראשיים cornmarket, high ו- queen ונכנסנו לקניון wesgate שב-bonn square. אחרי מסע שופינג בחנות primark המשכנו למוזיאון אשמוליאן המפורסם ולשאר המבנים המיוחדים באותו רחוב. את כל שאר הקולג'ים ראינו מבחוץ, כנראה באותו יום עשו כנס פתיחת שנה או משהו דומה והכניסה לקהל הייתה סגורה. בכל זאת היה מעניין לראות את כל הסטודנטים והמרצים מגיעים במיטב מחלצותיהם לקולג'ים. הסתפקנו בהצצה מהכניסה ודרך השערים. הקולג'ים מאוד יפים ומרשימים וקשה לתפוס את כל היופי והגודל הזה במצלמה. השעה מתחילה להיות שעת ערב ואנחנו חוזרים למלון. המלון נקרא Sportsview guest house והוא נמצא על הרחוב הראשי st Aldale, כ10-15 דקות מכיכר carfax. החדר מאוד מרווח, נקי נעים ומסודר. גם ארוחת הבוקר הכלולה במחיר הייתה טובה.

אחד מבנייני הקולג

יום 18- נפרדים מאוקספורד והרכב ומתמקמים בלונדון:
 לאחר שטיילנו שעות ספורות במרכז אוקספורד, ארזנו את מטלטלנו ונסענו ללונדון. החזרנו את הרכב בדקה התשעים מכיוון שבפעם הראשונה שהגענו, העובד שפגש אותנו בהרץ אמר שחסר דלק ואנחנו בחרנו באופציה בה מקבלים ומחזירים את הרכב עם טנק מלא. למרות שהמחוג הראה מילימטר מטנק מלא, היינו צריכים לצאת משדה התעופה לתדלק ולחזור וכל זה עד השעה בה לקחנו את הרכב (האנגלים לא גמישים, אם היינו מאחרים בדקה אחת היינו משלמים על יום שלם נוסף, כך נאמר לנו). הספקנו להגיע, ותוך עשר דקות קיבלנו חשבונית, גילינו שנסענו 1,380 מייל (וואו!) והדייל שחרר אותנו. לקחנו מונית לדירה ששכרנו בלונדון. העסק של מוניות משדות התעופה בלונדון לא פשוט. עם כל ההמלצות שקיבלנו על לקחת מונית מחברה ישראלית, גילינו שהם גובים הרבה יותר מאשר האנגלים. הישראלים ביקשו 55 פאונד ויותר וחברת המונית שבה השתמשנו ביקשה 35 פאונד. את פרטי החברה הזו מצאתי בטיפים פה באתר תחת הכותרת "חברת מוניות זולה" (החברה נקראת fairway kenwwod). כמובן שיש דרכים זולות יותר כמו לקחת את הרכבת התחתית, אבל בכל זאת מדובר בנסיעה ארוכה יחסית עם שלוש מזוודות גדולות שצריך לסחוב להרים ולהוריד. גם על הדירה בה לנו אני ממליצה מאוד. הגענו אליה דרך אותו אתר בו מצאנו את הדירה באזור האגמים- Holliday lettings שם אפשר למצוא דירות לכל אזור באנגליה במחירים נוחים במיוחד. האתר לא גובה דמי שירות (שלא כמו אתרים אחרים) ונוח מאוד להשתמש בו. הדירה ממוקמת שתי דקות הליכה מתחנת הרכבת התחתית bayswater וחמש דקות הליכה מהתחנה queensway. בנוסף, במרחק של כחמש דקות הליכה מהדירה נמצאת הכניסה להיידפארק. הדירה קטנה יחסית אבל נוחה, מאובזרת בכל מה שצריך (מיקרוגל, כיריים, קומקום, טלויזיה, מקרר וכו') עם מכונת כביסה בקומת המרתף והכי חשוב- בעלות נמוכה יותר מבתי המלון שבסביבה. שילמנו 85 פאונד ללילה. מומלץ מאוד.

יום 19- London:
 בלונדון כבר טיילנו שלושתנו בעבר ולכן את רוב האטרקציות המרכזיות כבר עשינו. אחרי התלבטויות קשות וקריאת חומר לא מבוטל החלטנו לקנות טראבלקארד ולא אויסטר למהלך השהות בלונדון. לפי החישובים אם עושים מעל שלוש נסיעות ביום, טראבלקארד יותר משתלם. פתחנו את היום הראשון בלונדון בכיכר טראפלגר, פיקדלי ורחוב אוקספורד. לאחר מכן המשכנו לכנסיית סיינט מרטין אין דה פילדס. מצאנו באינטרנט ובספרים שהיום מתקיים שם פסטיבל מלכי כפתורי הפנינה. משפחות אצולה לבושות בבגדים עמוסים בכפתורי פנינה. מוזר ומעניין. ליד כיכר טרפלגר מצאנו ביתן המוכר כרטיסים לאטרקציות בלונדון במחירים מוזלים, שם קנינו כרטיסים ללונדון איי. לפי תחזית מזג האויר היום הוא היום היפה ביותר מבין כל ארבעת הימים הקרובים ולכן החלטנו לנסוע היישר ללונדון איי. לא חיכינו הרבה בתור, קנינו את המפה שמציגה את הנוף מזוית של 360 מעלות ועלינו על הגלגל הענק. מאוד יפה. כשירדנו החלה לרדת גם החשכה. ישבנו בפאב שעל גדות נהר התמזה, תפסנו שולחן בחוץ והשקפנו על הנוף המדהים של כנסיית ווסטמיניסטר והביג בן מוארים בחושך. מחזה מדהים.

על גדות נהר התמזה

יום 20 - London:
 את היום התחלנו בטיול באזור קובנט גארדן. ראינו את כנסיית סיינט פול, טיילנו בסנטרל מרקט ומשם המשכנו לצ'יינה טאון שם קנינו מזכרות במחירים זולים יותר מאלו שאפשר לראות באוקספורד סטריט ושאר המקומות הפופולאריים, אכלנו צהריים בבופה all you can eat מעולה של אוכל סיני(פרטים בטיפ שפרסמתי על המסעדה). משם המשכנו לאוקספורד סטריט למסע שופינג קצר. חנות אחת מומלצת במיוחד נקראת uniqlo היפנית. בכניסה אפשר למצוא את המבצעים השווים שיש לרשת כדוגמאת ג'ינסים בצבעים שונים ב-10 פאונד. באוקספורד סטריט יש שניים או שלושה סניפים של הרשת. בנוסף, בפינת הרחובות charring cross ו- oxford street (מול סטארבאקס) נמצאת החנות השווה במיוחד - T.K MAXX חנות גדולה בעלת ארבע קומות. על חלון הראווה רשום big names small prices וזה מכיוון שיש להם בגדי מעצבים במחירי רצפה. צריך בכל זאת לחטט כדי למצוא בגדים שווים (בקומה הראשונה), אבל בקומות העליונות אפשר למצוא הלבשה תחתונה, כלי בית ואקססוריז במחירים זולים במיוחד. החלטנו לנצל את העובדה שכרטיס הטראבלקארד שלנו הוא גם לנסיעה באוטובוסים ולקחנו אוטובוס בחזרה לדירה. ישבנו כל הדרך בקומה העליונה והשקופה ותצפתנו על המבנים המדהימים מוארים בחושך.

אוקפורד סטריט בערב

יום 21- London:
 היום התפצלנו, אחי הלך לעשות סיבוב נוסף בפיקדלי ובמרכז ואני ואמא התחלנו את היום בתאטרון שמוכר כרטיסים להצגה wicked. מהיום הראשון עצרנו בכל מקום שמציע כרטיסים למחזות זמר והתעניינו במחירים למחזמר וויקד שאני חלמתי שנים לראות. בכל מקום המחירים היו שונים אבל בעיקר יקרים, מסתבר שהם מוכרים רק לאזורים היקרים שבאולם התאטרון. באחד המקומות המוכר היה נחמד מאוד והציע לנו להגיע בשעה עשר לתאטרון שמוכר כרטיסים שנשארו להצגה של אותו ערב. הגענו ולהפתעתנו היינו כמעט היחידות בתור. קנינו כרטיסים ב-22 פאונד לאותו ערב והמשכנו במסלול המתוכנן. נסענו לצד השני של הנהר והתחלנו במוזיאון טייט מודרן. הכניסה למוזיאון היא חינם, עלינו תחילה לקומה העליונה ביותר, שלכאורה למי שלא רוצה לשתות קפה אין מה לעשות שם, אבל גילינו שיש תצפית מרהיבה על הנהר והגשרים. המשכנו בשאר הקומות וראינו את כל התמונות, פסלים ומייצגים שמוצגים במוזיאון. נחמד מאוד. משם המשכנו לכנסיית סיינט פול, ארמון בקינגהאם וגניו המרהיבים שם עשינו את המסלול לזכרה של דיאנה, וכנסיית ווסטמיניסטר. השעה שבע הלכה והתקרבה בה קבענו עם אחי להפגש בתאטרון. התאטראות מוארים מבחוץ ומבפנים בהתאם להצגה שרצה בהם - זה כשלעצמו מאוד יפה לראות בלילה. הכרטיסים שלנו היו לשורות העליונות ביציע העליון (בהתאם למחיר ששילמנו, כרטיסים עולים גם למעלה מ-50 פאונד). אך מיד עם החשכת האור באולם, שיפרנו עמדות לשורה הראשונה של היציע (כיסאות שהיו ריקים כמובן) והנוף משם היה מעולה ואפילו לדעתי עדיף על מושבים באולם התחתון. התאטרון לא גדול במיוחד כך שראינו ממש את כל התפאורה והשחקנים. בהחלט המחזמר היפה ביותר שראיתי! נהנו מאוד ובדרך חזרה שוב לקחנו את האוטובוס חזרה לדירה. בדרך, הגענו בטעות לכלבו המפורסם הרודס, ראינו מרחוק ארמון מואר בצבעים מרהיבים ומיד ירדנו מהאוטובוס לראות מקרוב. הרחובות הראשיים של לונדון מוארים כמו בסרטי וולט דיסני, פשוט מדהים.

המחזמר

יום 22- London:
 היום לשם איזון הכנסיות הרבות שראינו בטיול, נסענו למקדש הינדי שנבנה לא מזמן. המקדש נמצא באזור 3 ולכן הוספנו כמה פאונדים לכל כרטיס כדי לעשות את הנסיעה הלוך חזור. ירדנו בתחנה neasden וממש מהיציאה היו שלטים שכיוונו אותנו למקדש. לאחר כרבע שעה הליכה מהתחנה ראינו את המקדש. כבר מבחוץ אפשר להבין שמדובר במבנה מדהים ביופיו. הכניסה למקדש חינם אבל מותנית בשמירת כל החפצים מחוץ למקדש, כולל מצלמות (גם שמירת החפצים היא חינם). גם את הנעליים התבקשנו להוריד בכניסה. המקום פשוט מהמם שקשה לתאר במילים. כל המקום עשוי מאבן שיש לבנה-אפורה עמוסה בפרטים וכל פרט שונה מחברו- דמויות רוקדות, פרחים וצורות שונות. במקדש צריך לשמור על דממה. השומר פתח עבורנו את הדלת לכניסה הראשית (אותה ראינו מבחוץ, אך לא נכנסים דרכה) והיופי פשוט עוצר נשימה, המקום כולו מוקף בפרחים, שיחים ומזרקות. כשיצאנו מהמקדש ראינו באזור שמירת החפצים מסעדה הודית. כשנכסנו ראינו שגם שם מדובר בבופה, הפעם עולה 7.99 פאונד לאדם. אמא ואני אוהבות מאוד אוכל הודי ולכן לא חשבנו פעמיים ונכנסנו למסעדה. האוכל היה מעולה מה שנתן לטיול במקדש ההינדי סיומת נהדרת!. מהמקדש חזרנו חזרה לכביש הראשי, שם נמצא סניף גדול של tesco extra, טסקו יש בכל פינה באנגליה- רשת סופרמרקטים עקית. הסניף הספציפי הזה כולל בתוכו גם כלי בית ובגדים. נכנסנו לסיבוב קצר והמשכנו חזרה לתחנת האנדרנגראונד. בדרך חזרה עולים על גשר שעובר מעל הכביש המהיר, ממנו אפשר לראות את אצטדיון וומבלי.

המקדש ההינדי

יום 23- London Tel Aviv:
 את היום האחרון לטיול התחלנו בגני קנסינגטון המקסימים, ראינו את כל האטרקציות המרכזיות בגנים כולל המזרקה המיוחדת לזכרה של הנסיכה דיאנה. משם נסענו ללונדון טאוור וכוס קפה אחרונה באנגליה. חזרנו לדירה שם האחראי בניין שמר לנו על המזוודות תמורת 10 פאונד (מכיוון ששעת הצ'קאאוט הייתה בבוקר היה עלינו לאחסן את המזוודות במקום כלשהו), הזמנו את אותו נהג מונית נחמד ונסענו לשדה התעופה. בדרך ירד מבול בלונדון ושמחנו שהיה זה היום היחיד שהגשם היה משמעותי ולא טפטוף שבקושי מורגש כפי שהיה לנו ביומיים האחרונים.

בגני קנסינגטון

עשינו המון טיולים בחול, אבל הטיול הזה בהחלט היה חוויה יוצאת דופן עם נופים שונים מגוונים ומדהימים שלא ראינו במקומות אחרים.

מקווה שהיה מעשיר ומעניין,
 נתראה בבלוג של הטיול הבא :)