דרום, מערב, אפוסן וטראנסאלפינה גם....קיץ 2013

זו פעם ראשונה שנחתנו בבוקרשט בלילה, חיכה לנו שאטל ממלון בשדה. (דנסיה – http://www.booking.com/hotel/ro/denisa.en.html ממליצה) רק למחרת בבוקר התחלנו את הטיול. להתחלה כזו יתרונות לא מעטים.

התחלנו בנסיעה לכיוון קריובה. הדבר היחיד שלמענו עצרנו היה בית הולדתו של צ'אוצסקו בעיירה שחלף זוהרה ונפלה עטרתה. הדלות שולטת בכל מקום שהעין מביטה. הבית סגור ולכן צילמנו מבחוץ.

את פנינו בקריובה, קיבל מזג אויר סגרירי, גשם ירד זה עתה. התחלנו בגן הבוטני.Botanical Garden, Str. Constantin Lecca nr. 26 .אולי בגלל האפרוריות והבוץ ואולי לא רק, התמונה שנתגלתה כאן היא של הזנחה - אריחים ומדרגות שבורים, בורות בשבילים, בריכות מכוסי צמחיה . גם כאן נראה שהתהילה של המקום חלפה – חבל. כשהשמיים התבהרו טיפה. הצטרפו אלינו לפוסעים בשבילי הגן עוד מספר מועט של אנשים שטיילו עם כלביהם. התאכזבנו ושבנו על עקבותינו.

הנקודה השניה בקריובה הייתה פארק רומנסקו Romanescu Park. פארק רחב ידיים עם מסלולי הליכה, בריכות עם ברבורים. ההשקעה בו נראית לעין וגם כמות המטיילים. הנקודה הבאה המתוכננת הייתה המזרקה במרכז העיר . musical fountain שבה מתחילה הופעה בכל ערב ב20:00, לכן, לא מיצינו את הפארק ומיהרנו למרכז העיר.

מוזיקה, עשן של קבבים וריח מתוק של עוגות ועוגיות קיבלו את פנינו. בשעה הנקובה החל מופע לצלילי מוזיקה קלאסית קלה. מופע נחמד שנפגם מכיוון שבשעה 8 בערב לא שרר חושך והאורות במזרקה לא נראו כמעט. את הלילה בילינו במלון קריוביצה.

למחרת המשכנו דרומה לכיוון פארק נרי >> מעט מאד מידע יש על האזור באנגלית. (http://www.romaniawanderer.com/cheile-nerei-beusnita-national-park/) בעברית יש רק מתוך ברושור של טיולי אופניים. התמונות של הטבע משכו אותי לאזור. הפארק רובו ככולו מיועד למטיבי לכת ולטרקים למיטיבי לסת כמונו הממעטים בהליכה אתגרית, מעט מן המקומות נגישים. הנקודה הראשונה בטרם הכנסנו לפארק היה כפר קטן שהמיוחד בו הן 22 תחנות קמח על אותו ערוץ נהר. התחנות האלה הם חלק מהמוזיאון מקומי של טחנות מים, הנקרא "muzeul Mulinologic Rudaria", הממוקם באזור הנקרא "Valea Almajului" הכביש מהכפר יפיפה נסענו חלק ניכר ממנו וחזרנו ברגל לאיטנו לכפר. בדרך עצרנו. צילמנו. אכלנו תות עץ שחור ולבן ו"ביקרנו" בתחנות. חלקן עדיין פעיל.חלקן סגור/ שבור אך המיים זורמים והמראות מדהימים. כל כך הרבה שנים והשיטה עדיין עובדת. ממש בפאתי הכפר פגשנו אשה מדהימה שפתחה תחנה פעילה, הסבירה ואף נתנה לנו מעט מתפוחי העץ שבגינתה.

מידע עם תמונות על תחנות הקמח –

מכיוון שהתקופה בה בילינו באזור הייתה תקופה של פסטיבל ג'אז, הייתה בעיה במציאת מקומות לינה. התוכנית המקורית הייתה שנלון לחופי האגם בואלוג. מצאתי מקום אחר ...

הפנסיון -

המיוחד בפנסיון, חוץ ממיקומו בפאתי הפארק, שהוא הוקם על חורבות מפעל בירה. זאת ועוד, ההסטוריה של המפעל מעניינת ושזורים בה סיפורים מעניינים כולל מקים יהודי בשם פישר. הפנסיון הוקם לפני שנתיים. יש בו אולם חתונות ומסעדה. האוכל טעים והמחיר סביר עד נמוך.

מידע על מפעל הבירה -

המפל המרשים הקל להגעה הוא מפל ביגאר –

אי שם על הכביש בין כפר Oravita וכפר Bozovici, בהרי אנינה על כביש מספר57, נמצא מפל Bigar. נקרא "הנס מערוץ Minis" על ידי המקומיים .Bigar נופל מגיע מנהר Minis והזרימה על קיר של 8 מטר של טחב. השם השני של מפל Bigar הוא Coronini, על שם מושל האזור במאה ה19 יוהן המטביל Coronini-Cronberg.

רשיצה Resita, תחנתינו הבאה, היא עיר הבירה של מחוז קרס-סברין ברומניה. מרכז חשוב של ברזל ופלדה,של תנורי פיצוץ, יציקת ברזל, צמחים לייצור מוצרי חשמל, כימיקלים ומכונות. בתקופת שלטון האימפריה האוסטרית, היוותה רשיצה מרכז תעשייתי חשוב, תוך התמקדות בציוד כבד, טכנולוגיית תחבורה ועבודות ברזל. . מוזיאון קטרים הכולל את הקטרים ​​הראשונים של רומניה ממוקם בשכונת . Triaj המוזיאון הינו מוזיאון פתוח, קטן, אסטתי המושך אוהבי קטרים למינהם . במוזיאון 16 קטרים, בינהם הקטר הראשון שנבנה ברומניה, אחד משניים שנבנו ב 1925 עבור מחלקת פורסט של מפעל Metalurgic עם מנועי קיטור ועוד. המוזיאון ממוקם ביציאה מרשיצה לכיוון טימישוארה.

אגם וכפר ואלוג –Valiug הכפר נוצר לאחר 1780 על ידי העובדים שהכינו את פחם העץ למפעל Metalurgic שבאזור.בין 1908 - 1909 אגם נבנה באזור שנקרא האגם הישן, והמטרה העיקרית שלו הייתה לשרת את הצרכים של המפעל הסמוך. בזכות הצמיחה של המפעל, אגם גדול נבנה בסופו של דבר.כיום, משמשים הכפר והאגם כמקום נופש בעיקר.

גשם סוחף קיבל את פנינו במבואות האגם והתוכנית לפיקניק שונתה לצילומים חפוזים של הנוף. גם רצוננו בכוס שתיה חמה נותר עקר מכיוון שכל מקומות הישיבה במסעדות התמלאו במהרה בכאלה שהספיקו לברוח יותר מהר מאתנו מהגשם הסוחף. כשרק תמונות בידינו עזבנו את המקום המקסים הזה.

הגענו לטימישוארה בשעות הערב וישירות לקניון. כל הדרך מרשיצה לטימישוארה לא נמצאה מסעדה הנראית ראויה ולכן מיהרנו לאכול.... הקניון גדול ומרשים.

הפנסיון בו לנו, היה פנסיון פארק.http://www.pensiuneapark.ro/localizare.html פנסיון מומלץ. אינטימי, מצוחצח ובמרחק הליכה מהבאגה ומרכז העיר. לאחר התמקמות יצאנו לטיול לגדות הבאגה. אוויר ואווירה נעימים. מסעדות, מוזיקה, בתי קפה סירות. התיישבנו באחת מן המסעדות על הגדה ו...כמובן הזמנו קלתיתה – בליצ'ס ופאפנש. רוצה לספר שלא טעמתי טוב ממנו. המשכנו ברגל עד ככר הכנסיה האזור מואר , מלא מטיילים ומזמין. למחרת בבוקר סיירנו בעיר, בגן הוורדים, ככר המהפכה ועוד. חוץ מהסטוריה מרשימה יש לטימישוארה מה להציע לתייר ואני חושבת שיום אחד זה מעט מדי לעיר כזו.

לארד הגענו בשעות הצהריים והישר לבית הכנסת ומשרדי הקהילה היהודית. בית הכנסת נמצא בחצר פנימית של בית. הכניסה לא מרמזת על הבאות. נביחות כלב רמות מקבלות את פנינו ואשה שהולכת לקרוא לבחורה ישראלית מבאר שבע שחיה בשנים האחרונות בארד ועובדת במשרדי הקהילה. לבחורה הצעירה אין מידע רב לשתף חוץ מלומר שבית הכנסת פעיל יחסית. גובה ומבנה בית הכנסת מרשימים. צילמתי תמונות רבות ואף טיפסתי לעזרת הנשים הסגורה כדי לברר אם אכן עוגב רואות עייני. http://www.synagogues360.org/synagogues.php?ident=romania_002

לבית הכנסת נכנסו לפתע שלושה אנשים. זוג יהודי אמריקאי וחברם הרומני שהיווה הנהג שלהם. הם שמחו לפגוש אותנו כדי לקבל קצת מידע. תוך שיחת חולין התברר שלגבר יש שורשים רומניים כמו לי – סבו יליד רומן. בית הכנסת והמפגש השאירו בי רושם רב.

לאחר סיבוב קצר בעיר החלנו בדרכנו ליקב. הזמנו מראש הדרכה, טעימות ארוחה ולינה בWine princesshttp://www.wineprincess.ro/?ppage=15. המקום ציורי. מוקף בכרמים. בחור נחמד ערך לנו ולעוד שלושה זוגות סיור ביקב שכלל הסברים ממצים וסבלניים. בתום הסיור הוזמנו לחדר בו חיכו לנו שולחנות עם כוסות ולחם עם שמן. הוצע לנו לאכול מעט מהלחם כדי לרפד את הבטן לקראת הטעימות. קיבלנו הסבר וטעימות ליינות לבנים ואדומים. כמובן, שההשפעה הנצברת של הטעימות נראתה ונשמעה הן אצל האורחים והן אצל המסביר מה שהפך את האירוע משעשע. בתום הטעימות הוגשה לנו ארוחה טעימה. הדבר היחד שמעיב על המלצה חמה אילו המיטות. "נפלה בחיקי" הזכות לישון על מיטה נוראית. לישון – זו לא המילה הנכונה מכיוון שכמעט ולא עצמתי עין כל הלילה. ארוחת הבוקר הייתה נחמדה. ראיתי שיש להם עוד מבנה לאירוח. ממליצה לברר לפני שסוגרים לינה או לישון במקום אחר....

Stana de Vale – לשם היו מועדות פנינו. מביוש מערבה לאפוסן. בגובה של 1100 מ' בקרחת יער הוקם אתר נופש. כמו מקומות אחרים – תהילתו הייתה בעבר. רבים היו מגיעים לנופש במקום מטעם מקום עבודתם. פגשנו זוג ישראלים ששהה שם מכיוון שהגבר יליד אורדיאה, זכר שאביו היה מביא את משפחתו לשם בחופשות. חוץ ממלון iadolina שאר המבנים היו נטושים. המקום מומלץ כבסיס לטרקים ולטיולי אופניים. אנחנו סיירנו מעט באזור: צעדנו למפלי - Iadolina Falls שלמימיהם (כך נאמר לנו) יש תכונות מרפא.

משם, לכיוון השני לכנסיה קטנה. עצרנו לקנות פטל, לצלם את הנוף היפה וליבנו נחמץ למראה העזובה. למלון יש גם ספא עם טיפולים.אתר הנופש מומלץ בטיפול בasthenia, במחלות אנדוקריניות, הפרעות בדרכי הנשימה, חולשה של הגוף, אנמיה והפרעות גדילה בילדים. היופי והשקט של הנוף, האוויר הטהור, ללא אבק ואלרגיה, אפשרויות רבות של מסלולי הליכה, הם אלמנטים ההופכים את החגים והחופשות כאן מרגיעים.

את בוקר המחרת התחלנו בביקור במערת מזיאד. http://www.romguide.net/Visit/Meziad-Cave_vt226. ההליכה למערה נעשית בעליה מתונה בצל עצים. ההדרכה במערה נעשית באנגלית, רומנית והונגרית. המערה גדולה ומרשימה גם בהשוואה למערות אחרות ברומניה. אך חייבת להזהיר –מספר רב של מדרגות מצפה למבקר במערה – הן בכניסה אליה והן בתוכה.

המשכנו לאוראדיה. עברנו בבאיה פליקס לסיור ממונע קצר והגענו לעיר. העיר הפתיעה אותי לטובה. מככר המוקפת במגדלי שעונים , בתים יפייפים משוחזרים בצבעוניות מדהימה עד למדרחוב חמוד . ניכרת תנופת שיפוץ ושיחזור. טיילנו במרכז העיר ובככר ויצאנו לאפוסן – לבליש לפנסיון אנה. לפנסיון אנה ארבעה כוכבים ואכן הדבר ניכר בחדרים. החדרים רחבים, מיטות גדולות ולכל מקלחת מקלחון ג'קוזי או אמבטיה עם ג'קוזי. האירוח לבבי וטעים. המחיר 160 ליי ללינה וארוחת בוקר. יש אפשרות לארוחות נוספות במסעדת הפנסיון.

בבוקר המחרת יצאנו לכיוון מפל הינומת הכלה - Cascada Valul Miresei. הדרך מבליש שופצה לאחרונה ורובה מאפשר נסיעה נוחה בנוף מדהים. המפל נקרא גם מפל Răchiţele. גובה המפל הוא כ -50 מטרים, על 2 רמות, והוא ממוקם בגובה של כ -1,000 מ '.ישנה אגדה, המספרת כי שמו של המפל מגיע מתאונה טרגית של כלה ביום חתונתה, שנפלה ממצוקי ההרים, ההינומה שלה נותרה כרוכה בסלעים. אורחי החתונה עצרו את המסיבה ובכו לכלה ובדיוק במקום שבו בכו התעורר לחיים המפל: ". הינומה של כלה" אכן, במראו , מזכיר הוא הינומת כלה.

את החלק השני של היום בילינו באזור אגם פנטנלה. ישבנו לשתות קפה לחופו וכמובן טיילנו וצילמנו. האגם מלאכותי שנוצר כדי לבנות תחנת חשמל הידרואלקטרית כמו רבות אחרות שיצר צ'אוצ'סקו יש המספרים שבתקופת שפל אפשר לראות את צריח הכנסיה. נתקלתי במידע באינטרנט על צלילות שנערכות באגם בין בתי הכפר הישן ובכנסיה.

את הדרך למחרת – לדרום אפוסן – עשינו דרך מכרה המלח בטורדה ודרך קלוז'. בפעם הקודמת שהיינו המכרה היה בשיפוצים. המכרה מרשים. הביקור השני לא אכזב. בפעם הקודמת התמקד ביקורינו בקלוז' בגן הבוטני. עתה טיילנו במרכז העיר. בככר ובמדרחוב. גם כאן נראה שהשיפוצים והשיחזורים החלו. אני רוצה לציין את השינוי הניכר שאני חווה מביקור לביקור. הדבר בולט בעיקר בקניונים שצצים בכל עיר שלא מביישים שום קניון בארץ עם חנויות בעלות שם בין לאומי.

אחרי יום ארוך בכבישים הגענו לפנסיון מרידור בגרדה דה סוס. את פנינו קיבלו מריה ובעלה. קבלת הפנים הייתה חמה. הפנסיון נושק לנהר, מצוחצח והאוכל מדהים.

יום המחרת הוקדש ליום בג'יפ. את עניין הג'יפ והנהיגה בו השארנו לנהג שלנו – תומא. לא שיא הנוחות – אך חוייה שלא היתה אפשרית ברכב רגיל. התחלנו את היום בטיפוס על הר לצפות בתופעת טבע יחודית. מעין בולען הבולע מים. המים נעלמים באדמה ומופיעים לאחר מס' ק"מ. את התופעה בחנו מומחים אף צבעו את המים בצבעי מאכל כדי לראות איך יצאו ומתי. על התופעה אפשר לצפות בסרט שערך ערוץ נשיונאל ג'אוגרפי. טיילנו, טיפסנו, ירדנו בערוצים – יום למטיבי הלכת שבנינו....על המערה הגדולה (COBIA MARE) ועל הקטנה :http://www.welcometoromania.ro/Apuseni/Apuseni_Pestera_Coiba_Mare_e.htm

המשכנו עם הג'יפ למפל הבא :

לקראת ערב חזרנו לגרדה דה סוס לצפות גם כאן בתחנת קמח ישנה על מים. כאן ציפה לנו אדון זקן שלא טרח לספר לנו שהתחנה מושבתת כשנה וביקש 5 ליי מכל אדם על ביקור בתחנה. התאכזבנו. לא שהתחנה הייתה מושבתת ולא על הסכום, אלא, על התמונה המכוערת של אלה המנצלים תיירים והרואים בהם ארנק נפוח בכסף. זה לא אופייני לאנשים שפגשנו עד כה (וזו פעם חמישית שלנו ברומניה) ארוחת הערב העשירה והטעימה בביתה של מריה המתיקה את הגלולה. אחרי הארוחה נחנו בחוץ והתנדנדו בנדנדה לצלילי מוזיקה שבקעו מרמקולים שצמודים לפנסיון.

קמנו מוקדם שמנו פעמנו לשוק שהגיע לאזור ביום א'. זה לא שוק לתיירים זה שוק למקומיים והוא כולל מספר חלקים: כל עבודה, בגדים כלי מיטה, ירקות ופירות, רהיטים ואף בעלי חיים שונים. קמנו מוקדם כי הדרך ארוכה – המטרה – טראנסאלפינה – והלינה בראנכה.

טראנסאלפינה – דרך המלך. http://www.transalpina.biz/index.html, http://romaniatraveldestinations.com/the-transalpina-road-in-romania/

כביש נופי שחודש. תחילתו בימי הרומאים ועם השנים השתמשו בו צבאות ורועי צאן. ברום גובהו הוא מגיע ל2145 מ'. הכביש לא נפתח באופן רשמי: חלקו לא סלול, ברובו אין מעקי בטיחות אך הוא מתחרה חזק מאד לטראנפאגרשן. הנוף הנשקף ממנו בחלקיו השונים מדהים. נשימתך נעצרת בפסגת הכביש שפסגות הרים, עננים, קרחות שלג ויערות נשקפים לעיינך. התחלנו את הכביש בצפון מסבס והנוף השתנה לנגד עייננו . היער הפך צפוף יותר ומרשים יותר. העצירה המשמעותית הראשונה הייתה באגם אושה.

Oasa - האגם שוכן באזור הררי עם מדרונות מכוסים ביערות של אשוח. את שני הצדדים של האגם ניתן לחצות ברכב או ברגל. התנאים טובים לחובבי דיג. כמו כן, מסלולי הליכה רבים ורכיבה על אופניים משני צידי האגם. פנסיון צנוע ממוקם ממש על האגם – בחלקו השמאלי .ניצלנו את ההפסקה לצילומים ושירותים. בהמשך שוב השתנה הנוף כשאגם אושה נעלם מאחורינו והגענו לפסגה. מד החום במכונית הראה 10 מעלות אך כשיצאנו רוח מקפיאה קיבלה את פנינו. עצרנו בכמה נקודות אך רק האמיצים יצאו ליותר מכמה דקות....
המשכנו בדרכנו עד שראנכה התגלתה. תמונה יפיפיה של גגות אדומים מוקפים ירוק עז.

התמקמנו בפנסיון אלפין. הנוף הנשקף מחלק מחדריו מדהים, חדריו מרווחים אך אני לא ממליצה עליו. את פנינו קיבל איש לא כל כך נעים ודי מוזר וארוחת הבוקר שקיבלנו הייתה הדלה ביותר בהשוואה לכל המקומות בהם אכלתי ארוחת בוקר בחמשת הפעמים בהם הייתי ברומניה. ארוחת הבוקר הכלולה במחיר כוללת: קפה, לחם, חמאה וריבה. כל דבר מעבר לזה מחוייב בתשלום. נראה שראנכה תרוויח מפתיחת הכביש וכבר נראית בה תנופת פיתוח. לעת עתה זו עיירה רדומה עם מקומות לינה, דוכן או שניים ומעט מסעדות.

 את הדרך למחרת לבוקרשט דרך השוק של הורזיו עשינו בניחותא. עצרנו להפסקה וסיימנו את טיולנו בקניון של לבייב. אכן קניון מרשים. ממליצה לערוך קניות בסופר קארפור שבקניון.

הערה: מכיוון שאת רוב המידע על המקומות בהם היינו דליתי מהאינרנט, צרפתי קישורים להעשרה.