הריביירה הרומנית ועוד

הפעם החלטנו לבקר במערב רומניה במקומות בהם לא היינו.

"העיר קונסטנצה של הים יושבת על שרידי העיר היונית "טומיס" עיר -;סחר יוונית, מן המאה ה6 לפני הספירה, הרומאים שבאו אחרי היוונים שינו את שמה לאחר כמעט 1000 שנה לשמה הנוכחי על הקיסר קונסטנטינוס, קונסטנצה על חוף הים השחור היא הנמל הגדול של רומניה, ואחת מ5 הערים הגדולות של המדינה, קרוב ל400000 תושבים. העיר שומרת עד היום על אוירה בין לאומית, ומשמרת עדיין אוירה בין לאומית יש בה נוצרים ומוסלמים ,טטרים ותורכים, ואף יהודים מעטים. בעיר שרידים ארכאולוגיים רבים, כנסיות עתיקות ומסגדים. מהנמל המסחרי הפלגות לכל העולם" - כך קראתי והחלטתי להתחיל בה ולהמשיך צפונה עד דורחאו (שורשים של חבר) ואז לחזור לבוקרסט לטיסה הביתה.

בשעות בוקר מוקדמות, קצת אחרי הזריחה, הגענו לטיילת שבמרכזה עומד בניין הקאזינו שנבנה בשנת 1910 בסגנון הבארוק. בתמונות נראה בניין הקאזינו מרשים, אך במציאות, אך מעט מתפארת העבר בולטת בין חורבות המבנה שסגור ומסוגר.

טיילנו לאורך הטיילת שזה עתה "התעוררה" ניכנסנו לדולפינריום וכרצינו לטפס במסגד הסמוך לטיילת התאכזבנו גם פה -; המקום היה סגור.

המשכנו למאמיה - אתר נופש בקצה הצפוני של קונסטנצה, על לשון יבשה בין הים השחור ואגם סיטגיול. נקראת גם "פנינת הים השחור". לשון היבשה היא למעשה טיילת השזורה מסעדות רבות ומקומות בילוי שלצידה חוף מסודר ומקסים המלא נופשים. במאמיה פארק מים "אקווה מג'יק" ורכבל הנקרה "טלה גונדולה". הרכבל עובר מעל הטיילת. את הרכב השארנו במגרש החניה ושמחנו להתיישב בתא כשהתחיל לרדת גשם קל. עד שהוא פסק הגענו לקצה הטיילת . דבר שאפשר לנו הליכה נינוחה בחזרה. הטיילת מלאה נופשים, ריחות ואווירה עליזה.

בערב הגענו לאפוריה נורד למלון El Stefanino את ההזמנה למלון ביצעתי באמצעות האתר BOOKING.COM ב50 יורו לזוג לינה וארוחת בוקר. המלון ממוקם על הטיילת של אפוריה נורד. המבנה קצת מיושן וכן גם מתקניו אך אולי בזה הקסם שלו. החדרים נקיים, ממוזגים. המסעדה שבגן מקסימה וקירבתו לים מהווים תמורה טובה לתשלום ששילמנו.

בשיחה עם מנהל המלון, התברר לנו שהוא גם מנהל אתר המרפא שלחופי אגם TECHIRGHIOL אגם ידוע בתכונותיו הרפואיות. במיוחד הבוץ שלו. הסיפור על האגם מיוחד-; האגדה מספרת על טורקי שהיה לו חמור חולה וזקן. הוא השליכו לאגם כדי להיפטר ממנו. והנה, להפתעת כולם, הופיע החמור בריא ואף צעיר.

הוא הזמין אותנו לביקור בבית המרפא. הביקור היה מוזר, מעניין ומחמיא. קיבלו את פנינו בכבוד רב. ליוו אותנו בסיור כבודה של ארבעה אנשים. רופאה, אחות ראשית המנהל ועוזרו. סיירנו במקום שנראה כאילו נלקח מסרט של שנות החמישים. ביקרנו בחדרי השינה ואף בחדרי הטיפולים השונים. לפי ההסברים השונים אדם אמור להגיע לשם לשבוע לפחות. הוא עובר בדיקה רפואית והתאמה של טיפולים. מרחב הבעיות הרפואיות המטופלות הוא רב. לא זכיתי לשמוע אף שפה מלבד רומנית, למרות שהמקום היה גדוש באנשים.

משם נסענו להסטריה HISTRIA - עתיקות של עיר יוונית עתיקה השוכנת לחופי אגם סינו SINOE.באתר מוזיאון ובו ממצאים שנמצאו בחפירות. (במוזיאון ניתן הסבר ע"י דובר רומנית. יש אפשרות לרכוש חוברת מידע באנגלית). וכן העתיקות עצמן. העיר נבנתה באמצע המאה ה7 לפנה"ס. עברה תהפוכות רבות. היא גוועה למעשה בעקבות נסיגה של הים השחור.

את היום קינחנו בטעימות מיינות שונים, בהסברים על היינות ודרך יצירתם ובארוחה מפוארת ביקב מורפטלר. יש לתאם הביקור מראש.

יקב מורפטלר הוא הוותיק ביקבי רומניה והגדול מבניהם.

האתר של הריביירה - http://www.romanianriviera.ro/mamaia.html

למחרת התחלנו להצפין לכיוון טולצ'ה. הנסיעה לוותה בהרבה סמני שאלה. התוכנית המקורית הייתה לישון שני לילות בכפר בתוככי הדלתא של הדנובה. אך כבר עם הגיענו שמענו על השיטפונות ולא ידענו למה לצפון מכיוון שהגשם לא פסק. בחדשות שמענו שבגאלץ' המצב קטסטרופה והחלטנו שנחליט רק כשנגיע לטולצ'ה. המראה בטולצ'ה לא היה מרנין. שקי חול כיסו את מכסי הביוב שלא נכנעו להם ופלטו נוזל מסריח לרחובות העיר. בשיחה עם אנשים מקומיים נודע לנו שהצפי שהדנובה תמשיך לעלות ושדבר כזה הם לא זכו לראות. ההחלטה הראשונית של כולנו הייתה לוותר על הלינה במרכז הדלתא. החלטנו ללון בטולצ'ה ולקחת סיור של 4 שעות בדלתא. ישנו במלון אגרטה שנתן תמורה מלאה למחיר ששילמנו. חדרים נקיים, ממוזגים, עם נגישות לאינטרנט. ארוחת בוקר ממזנון ומיקום מרכזי בכ45 יורו לזוג.

השייט בדלתא היה מקסים למרות החששות. הצטיידנו באוכל, שתיה, מעיל וכמובן מצלמה.

בדיעבד, אני חושבת, שהשהיה של ארבע שעות בדלתא, הספיקה לכולנו. שהיה של יומיים היא טובה לצפרים או/ו לצלמים או/ו לחובבי טבע מושבעים. לאדם הממוצע ארבע שעות מספיקות בהחלט. יש אפשרויות רבות לשייט במחירים שונים. לבדוק ולהחליט.

למחרת המשכנו להצפין. מכיוון ששונתה התוכנית ואת גאלץ' היה צריך לעקוף, הגענו לבוזאו (בתוכנית המקורית, יום זה היה אמור להיות היום האחרון של הטיול).

בבוזאו תכננו לראות שני דברים. האחד הבוץ הגעשי והשני מוזיאון הענברים.

אתחיל מכך ואומר שמוזיאון הענברים ב Colţi לא היה שווה את המאמץ של נסיעה ארוכה, בדרך בוצית, שחלקה נסחפה בשטפונות. זהו חדרון קטן, אפרורי , עם תצוגה מועטה והסברים ברומנית בלבד. האומנות של הפיכת תכשיטים מהענברים היא נחלת ההסטוריה בלבד, של מקום זה.

הבוץ הגעשי - MARIPICLELE - MICIPICLELE

גז מתן מעורב בנוזלים יוצר בועות בוץ מרשימות, במספר אתרים, ובקצב משתנה,לעיתים בצב של שניות ולעיתים הפוגות של כרבע שעה, כיוון שיש פתחים רבים, ישנה התרחשות כל הזמן. בין המבקרים כאלה המורחים עצמם בבוץ, כסגולה לבריאות.

משם נסענו דרך כביש יפיפה עם תצפית לגם ולסכר עד ראשנוב. שם לנו בביתה המקסים של אלינה. COLD MOUNTS - אם אתם רוצים מקום המשלב אירוח עם כל הלב, אירוח ביתי, נקיון, איטימיות (רק 3 חדריםלעת עתה) במקום מרכזי המאפשר טיולי כוכב לאטרקציות המרכזיות ברומניה. הפנסיון של אלינההוא התשובה. אלינה מארחת במאור פנים ובחום, בשילוב בישולמופלא ובאסתטיות רבה. המחיר ששילמנו היה 55 יורו לחצי פנסיון

טלפון: 0723950153

דוא''ל: [email protected]

אחרי טיול מוכר ורגוע של מראות וקניות ברחובות בראשוב ליום המחרת שכלל כמובן, אכילת עוגה טעימה בקונדיטוריה שליד הכנסיה השחורה, המשכנו צפונה.

יאש -; בירת מולדובה, התפספסה לי בשלושת ביקורי הקודמים ברומניה. הסיפורים עליה בילדותי על פרעות יאשי, על הרכבת שעצרה ברומן -; עיר הולדתם של הורי ומה שקראתי במקומות רבים הפכו את הביקור בה הכרחי מבחינתי. אך מה רבה הייתה האכזבה. יאש רובה ככולה בשיפוצים. בית הכנסת הגדול. (השיפוצים הופסקו בגלל בעיות תקציב),, המוזיאון, הכנסיה ואף מספר רחובות. טיילנו מעט בפארק, בכיכר ועזבנו מאוכזבים בדרך לארמון רגינוסה.

הפתעה -; גם ארמון רגינוסה בשיפוצים.... מעט לפני הארמון, גילה אחד מיושבי הרכב טחנת קמח תירס. זו הייתה האטרקציה שהמתיקה את היום. הטחנה פועלת בצורה הנוכחית כמאה שנה. טוחנים בה קמח לבהמות קמח לאנשים. ה"ממונה|" קיבל את פנינו בסבר פנים, אף נתן לנו לצלם בעת התהליך.

הנקודה הבאה -; בית העלמין בדורחאו. חיפשנו קבר מסוים. סבתא של אחד מהנוסעים. התברר שהמלאכה קשה. האחראי על בית העלמין הוא איש נחמד, חייכן, אבא לשנים עשר ילדים שהראה נכונות רבה, אך לא הועיל. אין בידו מחברת מסודרת שנכתבה ע"י אנשי הקהילה, אלא, מחברת בלויה בה כתב -; לפי דבריו -; לבד, ומכיוון שאינו יודע עברית, לא תיעד את כל הקברים.

לא מצאנו את הקבר. בעזרת האיש החביב יצרנו קשר עם הרב ינקו וביקשנו לראות את בית הכנסת.

הרב ינקו ועוזרו פתחו לנו את בית הכנסת . בית הכנסת הוא שריד לקהילה מפוארת הכללה שבעה עשר בתי כנסת. הרב שוחח עמנו ושיתף אותנו במצבה העגום של הקהילה היהודית באזור. אין מניין בכמעט כל בתי הכנסת באזור. בלוויה, הם מתארגנים במכוניות מערים שונות כדי לכבד את המת. השיחה הייתה מעניינת ועצובה, הרב נעים, לבבי ומסביר פנים. מחשבה חלפה בליבי -; האם יהיה מי שישמור על בית הכנסת כשיגיעו ימיו של הרב?

מצודת ניאמץ -;בטרגו ניאמץ המצודה הייתה בשיפוצים ביקרנו בה בשנת אלפיים לפני השיפוצים והחלטנו לבקר שוב ,במיוחד לאור העובדה שחלקינו לא היה בה בכלל. המצודה משקיפה על העיר והעליה אליה היא אמנם קצת קשה -; אך שווה את המאמץ. היא נבנתה ב1359. היא גדולה מאד. יש בה פינות חמד רבות המתעדות את העבר והתצפית ממנה מרשימה.

המוזיאון של יון פופה בטארפשטי -;נקודת חן מדהימה שהתפספסה לי בפעמים הקודמות ואני יותר משמחה שזכיתי לבקרה.

יון פופה ואשתו, שניהם אומנים. הוא כבן 90 חולה והיא בת 84 כפופה בתחילתה של מחלת האצהיימר. שניהם אספו בביתם כלי עבודה, מסכות, תלבושות באוסף מרשים הכולל גם פסלים מעץ ומאבן מעשה ידיהם. האשה קיבלה את פנינו וערכה לנו סיור מקסים. היא תיבלה דבריה בסיפורים ושירים. בעיניים בורקות ופנים מאירות עברה איתנו מפריט לפריט. זה השומר כי הוא לבוש כך וכך וזו הנערה שסערה אסוף וכו'

הבת מורה בדימוס שהצטרפה להוריה כדי לתמוך בהם וכדי לנהל את המוזיאון, באה לשאול בנימוס האם אמה לא מלאה. היא ספרה לנו שכשמגיע אוטובוס עם תיירים מגיעים ילדים העורכים לתיירים מופע פולקלור. יש אפשרות להזמינו (בתשלום כמובן) לכל גודל של קבוצה. מחיר כניסה למוזיאון 4 ליי.

אם אתם ברומניה, אל תפספסו מקום זה. מאחלת אני לכם שתיזכו גם, לסיור מהאשה המופלאה הזו ולה מאחלת אני בריאות ואריכות שנים.

פארק צ'חלאו

כדי לתאר את נמקום הבא אני אתחיל בציטוט מתוך אתר:

"I can't say better then Romanian novelist Nicolae Gane

 "Ceahlau is the Mounntain King, it is the jewel, the poetry of this country, it is the secret source of our people's legends and melancholy folk songs, it is the eye forever opened over the boundaries of our ancestors' estate"

הפארק המתואר כמלך ההרים וכתכשיט, מכיל כפרים קטנים, את אגם ביקאז והרים בהם מסלולי הליכה. והעיקר שקט, שלווה, מים והרבה הרבה ירוק בעיניים.

לנו בכפר צ'חלאו אצל קארול. הגענו לקאסה קארולבעקבות המלצות ולא התאכזבנו. קארול ואשתו מיכאלה קיבלואותנו במאור פנים. הם עשו הכל כדי לרצות אותנו. האוכל אותו הם מכינים ומגישים הואתוצר ידיה המופלאות של מיכאלה. לנו שם יומיים על בסיס חצי פנסיון. שילמנו 55 יורוליום לזוג. בחדרים הנקיים מקלחת צמודה. האויר, האווירה, האוכל (במיוחד הכבש בתנור( עשו מקום זה בעיני לאחד המועדפים.

טילנו מסביב לאגם ביקאז עד הסכר, שטנו באגם ובעיקר מילאנו את הנפש ואת הבטן עד לפעם הבאה....

טלפון: 0040233258154

דוא''ל: [email protected]