חודש נובמבר, 5 ימים מלאים. הכל התחיל כשחבר טוב עשה טיול ארוך באירופה והזמין את כולם לבקר. כשהוא יצא לטיול אני בכלל הייתי בארגונים לטיול ארוך בארצות הברית, טיול שחיכיתי לו המון המון זמן, אז בכלל לא חשבתי שאצליח לבקר אותו. מפה לשם, חזרתי אחרי חודש בארצות הברית, דיברתי איתו, ראיתי שנשאר לו עוד כחודש לטיול והמדינות שנשארו לו עניינו אותי, מצאתי טיסה זולה עם WIZZAIR (112 שח הלוך חזור), וככה מצאתי את עצמי תוך 10 ימים שוב על מטוס- והפעם סופיה, בולגריה! חשוב לי לומר שאני סופר מרוצה מחברת WIZZAIR. . טסתי איתם מספר פעמים ותמיד הטיסה הייתה מדוייקת להפליא. גם הטיסה לבולגריה. אז נחתתי בסופיה בשעה 11:00 בבוקר, לקחתי מטרו מהשדה למלון (20 דקות נסיעה) והגעתי למלון שלנו שהיה ממש על המדרחוב הראשי של סופיה (שדרות ויטושה).
היום הראשון: יום הנחיתה שלי, הטיסה הייתה טיסת בוקר והיה לי יום שלם לפניי. אבל דבר ראשון- הלכתי לפגוש את החבר שבשבילו טסתי. קבענו בפיצריה נחמדה מאוד שאני לא זוכרת את שמה על רחוב ויטושה. ישבנו לאכול, החלפנו חוויות כל אחד מטיוליו ויצאנו להכיר את העיר. עברנו בין הכנסיות והקתדרלות הפרוסות ברחבי העיר. קתדרלת אלכסנדר נבסקי, כנסיית סופיה הקדושה וכמובן לחצות את שדרות ויטושה דרך הפסל הגדול של סופיה הקדושה. לא עשינו הרבה ביום הזה כי הוא התחיל די מאוחר ורצינו לנוח טוב לקראת היום הבא. כן חשוב להגיד שבסופיה עצמה אין הרבה מה לעשות. מסיימים אותה בקלות ביום אחד. כן אפשר להקדיש עוד יום לשופינג. יש קניונים בשפע ושווקים
.היום השני: ביום הזה החלטנו לצאת מהעיר ולנסוע לעיר שנקראת "פלובדיב". על העיר הזו קיבלנו המון המלצות שלא איכזבו כלל. פלובדיב הינה עיר עתיקה עם המון היסטוריה וארכיאולוגיה (לאוהבים). היא יפה ממש ומביאה אליה המון תיירים. הסמטאות בה ציוריות והיא יפה בהרבה מאשר סופיה.
דרכי הגעה: יש 3 אפשרויות- נהג פרטי/מונית, אוטובוס, או להשכיר רכב. אנחנו בחרנו באופציה של האוטובוס. הנסיעה אורכת כשעתיים וחצי ויש אוטובוס כמעט כל שעה מהתחנה המרכזית של סופיה שנמצאת כרבע שעה נסיעה במטרו מהמרכז.
אז יצאנו מוקדם בבוקר כדי לנצל כמה שיותר את היום, נסענו לתחנה המרכזית, ובדקנו את אופציות הנסיעה. קנינו כרטיסים ונסענו לפלובדיב. האוטובוס מוריד כ10-15 דקות הליכה מהמרכז המעניין של העיר. חשוב לדעת- יש כרטיס שכולל בתוכו את רוב המקומות של העיר. ז"א, יש בפלובדיב בין 10 ל12 אתרים ומוזיאונים, כשניגשים לאחד מהם מציעים לקנות כרטיס משולב שבעצם אתם בוחרים 8 מקומות מתוך הרשימה ואליהם אתם נכנסים בהצגת הכרטיס שרכשתם. בעיני זה ממש משתלם- לא יקר בכלל. העברנו כמעט שלוש שעות בין האתרים השונים, בחלקם היה מעניין ועל חלקם היה אפשר לוותר.
לקראת סוף היום ישבנו לאכול באחת המסעדות ברחוב הראשי שם, וחזרנו לכיוון האוטובוס לסופיה. לפני שחזרנו לסופיה החלטנו לחפש חדר בריחה כי זה הקטע שלנו, בארץ אנחנו עושים המון חדרי בריחה יחד אז החלטנו לאתגר את עצמינו ולנסות לראשונה גם בחו"ל. הזמנו כרטיסים באתר אחרי שחיפשנו המלצות. כשהגענו חזרה לסופיה, חזרנו למלון לנוח מעט ולהוריד את התיקים של הטיול ויצאנו לחדר בריחה. היה נחמד מאוד, המפעיל קצת היה נודניק וזרק לנו מלא רמזים גם בלי שביקשנו, אבל סך הכל היה בסדר, הם היו נחמדים ואדיבים מאוד. קינחנו את היום בבר מסעדה בשדרות ויטושה ולישון.
היום השלישי: ביום הזה החלטנו להשכיר רכב ולנסוע למסלול הליכה מאוד מפורסם שנקרא: שבעת אגמי הרילה. במשך שנתיים אם לא יותר חיכיתי להגיע אליו ועכשיו הייתה לי את ההזדמנות. אחרי כשעתיים נסיעה הגענו למקום.
חשוב לומר- אין דרך להגיע לשם בתחב"צ. זה או להשכיר רכב או מדריך צמוד או כמובן מונית (מה שעלול להיות בעיה עם החזור).
החנינו את הרכב בחניון בכניסה ועלינו ברכבל לתחילת המסלול. העלייה למסלול כוללת נסיעה של כ-20 דקות ברכבל. איך שיורדים מהרכבל יש מפה שמסבירה את המסלול וזהו יוצאים לדרך. המסלול הוא מעגלי וניתן לעשות אותו משני הכיוונים אבל הרוב הולכים בכיוון אחד כדי לסיים את החלק הקשה יחסית בהתחלה ולא לעשות אותו בסוף כשמותשים. המסלול מהמם!!!!! לקח לנו בערך 8 שעות לסיים אותו ועשינו אותו די בנחת. הוא לא קל, הרבה עליות וירידות, אבל הוא מהמם ושווה כל רגע. אנחנו הגענו באמצע נובמבר וכמעט הכל כבר היה מושלג מה שהקשה לנו קצת על ההליכה אבל הנופים המושלגים היו הרבה יותר יפים ומרשימים. בקיצור, שווה כל רגע. באמצע המסלול, יש חלק שבו אפשר לעלות על הר נוסף וממנו לתצפת על כל שבעת האגמים בבת אחת. זה לא חלק רשמי מהמסלול, זה לעלות ולרדת ולחזור למסלול הרגיל. כדאי מאוד. עליה סופר קשה, אבל לא ארוכה ושווה כל רגע מלמעלה. סיימנו את המסלול עייפים אך מרוצים, חזרנו לסופיה, החזרנו את הרכב ונזרקנו במלון. היינו עייפים ברמות.
היום הרביעי: גם היום שכרנו רכב. החלטנו להתחיל באגם שנקרא פנצ'רובו שנמצא במרחק לא רחוק מסופיה. אגם יפה ופסטורלי שאפשר להשכיר שם סירות פדלים ולשוט. וזה מה שתכננו לעשות. לצערי כשהגענו לשם היה ערפילי מאוד ומעונן והנוף לא היה כפי שציפינו וגם החנויות להשכרת סירות היו סגורות. אז ויתרנו ונסענו למקום הבא- הר ויטושה. כשהולכים בסופיה בשדרה הראשית רואים בקצה שלה הר נחמד שמתנוסס לו, זה הר ויטושה ועל שמו גם נקראת השדרה.
עלינו שם לאיזה תצפית נחמדה על העיר. המזג אוויר היה כבר יותר טוב והייתה תצפית די מרשימה. ממש לא רחוק משם נמצא הגולדן ברידג'. אין בו יותר מידי מה לעשות, אז עצרנו והמשכנו לנקודה הבאה- מפלי בויאנה. כדי להגיע למפלים צריך לטפס כשעה-שעה וחצי במעלה ההר. עליה לא מאוד קשה אבל ארוכה. התקופה שבה היינו זה נובמבר- עונת השלכת. הדבר המרשים ביותר במסלול הזה היתה השלכת הצבעונית והאדומה שהיתה שם. פשוט מרהיב ויפה. אז עלינו למפל, עשינו פקל קפה צמוד למפל וירדנו הכל חזרה (ירידה לקחה כ-40 דקות).
התחלנו לחזור לכיוון סופיה. החזרנו את הרכב יחסית מוקדם וחזרנו למרכז העיר. החלטנו היום להסתובב עוד קצת בשדרת ויטושה- יש שם חנות ממתקים בסגנון "עמי ותמי/הנזל וגרטל". נחמד בעיקר להצטלם שם, הממתקים עצמם לא עפנו עליהם. בהמשך הערב, יצאנו לקזינו שהיה במרחק כ-20 דקות נסיעה בחשמלית. אחלה קזינו, הרווחתי 150 שקל. וזהו, חזרנו למלון ללילה אחרון.
היום החמישי: את היום הזה לקחנו באיזי. אכלנו ארוחת בוקר נחמדה ולאחר מכן, גררתי את החבר לחנות האהובה עליי בעולם "JUMBO". העברנו שם איזה שעתיים. הוא היה צריך בשלב הזה של היום כבר ללכת כי הוא הזמין כרטיסים לרכבת למדינה הבאה שלו בטיול. מה שהשאיר לי חצי יום לבד. הסתובבתי קצת בשוק הנשים, עוד קצת בשדרות הויטושה, נכנסתי גם לאיזה קניון שראיתי בדרך, וזהו. הלכתי לישון די מוקדם כי הטיסה שלי היתה ב5:30 לפנות בוקר. הזמנתי מראש מונית שתחכה לי מתחת למלון בשעה 2:30 וכך היה. הלכתי לישון כמה שעות טובות עד הטיסה, קמתי, המונית חיכתה לי, ונסעתי לשדה.
סך הכל היה אחלה טיול. בולגריה יעד מעניין מאוד. שווה לגמרי לצאת מהעיר כי היא עצמה קצת משעממת. חובבי סקי- יש במרחק כמה שעות ספורות את עיירת הסקי הגדולה- בנסקו.
דברים חשובים- אפליקציית מוניות מומלצת: YELLOW. זולה מאוד ואפשר להזמין מראש מונית. יש בבולגריה רשת מסעדות שנקראת: HAPPY. בעיני אוברייטד לגמרי. תורי ענק מחוץ למסעדה למרות שיש אותה בכל פינה בעיר. מבחינת האוכל, אין להם סגנון. הם מכינים הכל. מאסייתי ועד אוכל מערבי מודרני ובעיני זה מה שגורע מהמקום. אבל נחמד לדעת שיש מקום שיש בו הכל כשלא יודעים מה לבחור לאכול. האוכל שם גם לא מאוד טעים, אבל זול ובסוף תמיד מוצאים מה לאכול שם. ממליצה מאוד על הבורקסים שם. טעימים מאוד, זולים מאוד.
