הו בריטניה

אני אנגלופילית משחר ילדותי. בפעם הראשונה בה הגעתי ללונדון (בגיל 22) הרגשתי כאילו חזרתי הביתה.

לא פלא אם כך שלונדון ואנגליה היוו יעד מבוקש לטיולים הזוגיים שלי.

בהמשך גם הילדים נאלצו להפוך לאנגלופילים ומתוך שמונה נסיעות משפחתיות, שלוש היו לאיים הבריטיים.

אני מצרפת כאן מידע על ארבע ערים שאהבתי במהלך הטיולים שלנו לאנגליה:

ליברפול.

יורק.

באת'

לינקולן.

ליברפול – שדות תות לנצח

עירם הנפלאה של הביטלס פשוט שבתה את ליבנו והייתה אחד משיאי הטיול. קפצנו אליה לביקור של יומיים במהלך שבוע בו שהינו בפיק דיסטריקט.

ה- שיחוק הגדול בליברפול היה המלון!!!!

מלון מרשת פרימייר אין שממוקם באלברט דוק, צמוד ל'סיפור החיפושיות' , ממש בלב העניינים, ליד כל המוזיאונים, הטיילת ושלל בתי הקפה והמסעדות של אלברט דוק.

בנוסף הוא גם במרחק דקות הליכה מקניון ליברפול וואן היפה וממרכז העיר.

רשת פרמייר אין נחשבת לרשת זולה ולכן החדר המשפחתי עלה לנו רק 75 פאונד, כולל ארוחת בוקר. קיבלנו חדר מרווח, סגול ויפה הצופה אל שפך הנהר לים.

את אחה"צ ניצלנו לטיול לאורך הטיילת וביקור בליברפול וואן, בו החנויות נסגרות מאוחר, שם גם אכלנו ארוחת ערב עם החברים במסעדת וגאמאמה.

צעדנו לאיטנו בחזרה למלון, אלברט דוק יפה גם בלילה כשהמבנים מוארים.

למחרת, לאחר שנת לילה מעולה וארוחת בוקר טעימה וכל ההרכב נפגש בלובי כדי להגיע למקום לשמו הגענו לליברפול - 'סיפור החיפושיות'.

כולם מתרגשים, מי יותר ומי פחות, אבל לכולם ברור שהפעם אסור להפריע לי עם בקשות ואמירות כגון 'אמא אני רעבה', 'אמא משעמם לי'.

למעשה קיבלתי במוזיאון 'חופש הורי', הבכור הלך עם חברו הטוב ואחיו של חברו, אליהם הצטרפה, אימם שהיא גם חברתי הטובה, בתור 'מדריכת נוער', ע' לקח אחריות על העלמה הקטנה, ואילו בעלה של חברתי ואני הלכנו לבד, עם האוזניות, התעמקנו בפרטים ההיסטורים, מעת לעת הצטרפנו לחלק מהחבורה, בעיקר כדי לשתף ולהשתתף בהתלהבות.

ולמרות שהמקום היה מאד מרגש, אני חייבת לציין שהוא היה גם מאכזב קמעה, ולא רק לי, פשוט היה חסר בו מוזיקה. מילא אם החיפושיות היו ציירים או מדענים, אבל כאשר מדובר במוזיאון שמוקדש ללהקה מוזיקלית, הייתי מצפה לחוויה מוזיקלית קצת יותר עשירה.

החלק השני של סיפור החיפושיות כולל סרט אנימציה ארבע מימדי הקשור לליברפול עם מספר שירים של החיפושיות. אני הייתי בטוחה שזה סרטון הולגרמה של החיפושיות עצמן ומאד התאכזבתי לגלות שלא, הילדים דווקא התלהבו מהתלת מימד, הכסאות הרוטטים ושאר האפקטים.

לאחר הסרטון השיר 'אלינור ריגבי' הוגדר רשמית כשיר אהוב ביותר על הילדים.

במתחם גם גלריית צילומים קטנה וחנות גדולה.

יצאנו מהסרט רעבים וחזרנו לליברפול וואן לארוחה במסעדת בופה מומלצת המגישה מגוון מאכלים מרחבי העולם.

נפרדנו בצער רב מהחברים שלנו והמשכנו לטייל במדרחובים הסמוכים לקניון, אני אפילו קפצתי להביט ברחוב של מועדון הקאברן.

יורק:

אל יורק הגענו בסוף טיול ארוך מאד בסקוטלנד. היינו בה רק יום אחד ולטעמי שווה להקדיש לה לפחות יומיים.

הטיול בה מתרכז בחלק שבתוך החומות, מעבר לנהר.

עיקר הבילוי בה מתרכז בשיטוט בסמטאות העתיקות וברחובות הקטנים עמוסי חנויות ובתי תה מלאי אווירה.

העיר משומרת להפליא בעלת סגנון וינטג' מדליק.

משום מה יש בה ריכוז מאד גדול של 'חנויות מתוקות', חנויות וינטג' ובתי קפה מקסימים.

ובל נשכח את הקתדרלה המפורסמת של העיר

אם אתם ביורק אל תפספסו את מוזיאון הרכבות הנפלא.

המוזיאון מדהים, מרתק, מרשים, מעניין ועוד שפע סופרלטיבים.

כולנו חובבי רכבות וכל אחד ואחד מאיתנו מצא במוזיאון את החלקים שהוא התחבר אליהם.

(הכניסה אליו, אגב, חינם).

התמונות לעיל מאתר המוזיאון

לינקולן

בלינקולן ביקרנו במהלך שבוע בו התגוררנו בעיר ניוארק.

לינקולן עיר מאד יפה. יש לה מדרחוב ראשי ארוך ובו חלק עם מבחר גדול של חנויות ורשתות ומסעדות ולאחר מכן קטע צר יותר ובו חנויות מיוחדות ובתי קפה. הקטע השני של הרחוב הינו בעלייה (מה שגרר קיטורים למכביר מפי אחת מהמשתתפות בטיול), שבסופה מגיעים לקתדרלה המפורסמת ולמבצר. יש בלינקולן שוק נחמד ליד הנהר ושוק נוסף ברחבת הקתדרלה. אפשר לבלות בה יום שלם ואף יותר.

לנוסעים צפונה מלונדון, היא מהווה נקודת עצירה מומלצת. אני העדפתי אותה על נוטינגהם.

באת'

בבאת' הנהדרת ביקרנו במעבר בין השבוע שהיינו בקוטסוולדס לבין כמה ימים בסומרסט. על כל הטיול תוכלו לקרוא כאן.

בילינו בה שש שעות נהדרות של שיטוט ובעיקר שהות מתמשכת בחנות ספרים מדהימה, בת ארבע קומות ובית קפה.

יש בעיר כל כך הרבה נקודות עניין שהיא מומלצת לגיחה של סופשבוע זוגי.

למרחצאות הרומים לא נכנסנו, בשל גדודי היפנים שצבאו על השערים. אבל נהננו לטייל במדרחובים מלאי החנויות ולנשום ריח של עיר אנגלית. סוג של מיני לונדון.
 יש שם גם פארק יפה וגשר על פני מים סוערים.