הבלוג הזה נכתב לחליפין ביידי שנינו -; ולכן בודאי תבחינו שישנם הבדלי גישות- היא (היותר יפה ביננו) כותבת חוויות אני (החזק -; סוחב התרמילים) פרקטי (ממאדים)
אני משוכנע שיחדיו אנחנו מכסים חלקים נרחבים שהקורא המלומד יוכל להפנים להנות ולהשתמש. כל הנכתב כאן ניתן ללא אחריות גם לא זאת המוגדרת בחוק פחות מ 14 יום.
הכנות הטיול עצמן היוו תהליך למידה, ההמלצה הראשונה שקיבלנו -; הייתה שחייבים להכין הכל מראש כי בויאטנם אי אפשר להסתדר אם לא הכל מוכן מראש.
לא נכון !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יאמר לזכותה של היפה ביננו שאפשרה והציעה שלא לרכוש הכל מראש. אני היותר זהיר ארגנתי לפחות מלונות וכאן תקבלו טיפ ראשון אתר www.agoda.com יעיל אמין ועובד מצויין
תארגנו לכם כמה לילות ראשונים וכל השאר מהמקום עצמו. מחשב נישא או טאבלט יעזרו לכם מאוד במהלך הטיול
לעבודה
הטיול עצמו מתחיל בתכנון - שמהווה הנאה לא קטנה ומתניע את הטיול עצמו. מדובר במתנת יומולדת וטיול בזוג. אין לנו כוונה לחיות ברמת החיים של המשתחרר הממוצע, ולכן פינקנו את עצמו בבתי מלון טובים בעלויות ממוצעות של 60 -; 100$ ללילה לזוג עם ארוחת בוקר ובדרך כלל גם אינטרנט -; עוזר מאוד לתקשורת.
קודם כל החלטנו על מה לא -; לא טיול מאורגן
מה כן -; מתחילים בחיפוש באינטרנט ועוברים מספר שלבים. השלב הראשון -; ארגון טיול עצמאי באמצעות סוכן -; וכאילו יש הרבה. לאחר בדיקה עם מספר סוכנים המסקנה המתגבשת -; כולם מציעים אותו דבר, המחיר יקר להחריד ואפשר לעשות הכל לבד. אז לכל אלו שמחפשים לטייל עצמאית זה דיי פשוט וחוסך חצי מהמחיר.
בתחילת התכנון מתקבל הרושם שלויאטנם רצוי להגיע כשכל מוכן ומתוקתק -; טעות. ויאטנם לאחר הסתגלות קטנה של פחות מיום -; היא ארץ קלי קלות. ראשית בויאטנם משתמשים באותיות לטיניות כך שלא קשה להעתיק ולהראות ולמצוא כתובות. השפה היא לא משלנו אבל בכתיבה הכל עובד.
בויאטנמים עצמם אפשר להתאהב בפחות מיום -; אני רציתי לאמץ אותם -; אבל יש כלכך הרבה שויתרתי. הם מחייכים לא עצבנים ונחמדים.
הטיסה להנוי נחתה ב 22:10 תהליך הכניסה הינו קצר ויעיל (ויזות הכנו בארץ מבעוד מועד אצל סוכן הנסיעות שממנו רכשנו כרטיסים) המעבר והבירוקרטיה בכניסה הינם מינימאלים שנתב"ג -; נראה כמו סיבוך קשה לידו.
הנסיעה לעיר מהשדה פשוטה לחלוטין
צאו החוצה חפשו מונית רשמית (הסדרן כבר יפנה אתכם) אין צורך להזמין מראש, אין סיבוך זה קצר ועובד -; המחיר קבוע הלוך 320,000, חזור 180,000 (מה יש יותר עליות או ירידות -; זה לא ברור)
וכאן הזמן לדבר על הכסף -; הרבה אפסים
תסגלו לכם את הכלל הפשוט 20,000 זה 1$
או 5,000 זה שנקל
תוך כדי נסיעה נחשפנו למוזיקה לוקאלית שהזכירה במשהוא את גרסת ויאטנם לכוכב נולד שבה קבלנו את השיר הרוסי ישראלי קקלינקה בגרסת היפ הופ.
הרושם הראשון המתקבל בנסיעה בכביש הינו של כאוס מוחלט כשבכניסה לעיר הכאוס מתגבר ומוכיח לנו שבלאן יכול רק לגדול. אני לא רואה שום נהג ישראלי מסתדר עם כביש ויאטנמי.
התמקמנו במלון ברובע העתיק ולילה טוב
על המלון הזה יש לומר הלל ועוד פעם. שירות כזה לא ראיתי לא קיבלתי בשום מלון אי פעם (אין לי מניות במלון). מעבר לשני הלילות שישנו בו אפשרו לנו לאפסן מזוודות, להתקלח במלון באחד החדרים יומיים אחרי כשאנחנו כבר לא דיירי המלון וכן להוביל אותנו לרכבת לאתר את הקרון ולוודא שאנחנו מאורגנים.
כל זה ללא בקשת תשלום וכשהצענו הם דחו את התשלום עם חיוך מתנצל.
וכל זאת מעבר לעובדת היות המלון נקי מאורגן אסטתי טעים וממוקם באופן מושלם במרכז העיר.
ולמלון קוראים rising dragon palace
יום ראשון -; הנוי
בהנוי קיימת התארגנות של סטודנטים שבעבור יום דיבורים בשפה האנגלית ילוו וידריכו אתכם ללא תשלום,
Hanoikids.org
על הבוקר ב 8:33 הגיעה אל המלון שלנו NGAN , ילדונת בת 21, שנה שלישית בלימודי כלכלה, מקסימה מעניינת והיה תענוג להסתובב איתה. דרכה למדנו את הכללים הבסיסיים להתנהגות בעיר הגדולה.
ראשית אם בערב הנחיתה חשבנו שהכביש מסובך אזי היום הבהיר לנו שהכאוס רק גדל. כלי תחבורה הנפוץ הינם האופנועים (יותר לכוון הטוסטוסים למיניהם). התנועה בכבישים מתנהלת על פי הכלל הפשוט: אין לעצור בשום אופן. מה שמכתיב תנועה מתמדת וגמישות מחשבתית ופיזית. רמזור אדום הוא בגדר המלצה בלבד -; ראו הוזהרתם!!! ובאופן כללי יש מעט מאוד רמזורים. התנועה לעולם לא נעצרת וכולם עסוקים בצפירות (אני צופר משמע אני קיים) והשתלבות. יש לציין כי למרות החום והעדר מיזוג (על האופנועים) הם לא מתעצבנים וחסימת ההשתלבות או הפרעה בצורת חיתוך גס של הרכב לידך/ לצידך / לפניך ומאחוריך (אחת שתיים שלוש) - מתקבלים בשוויון נפש מוחלט.
מעבר כביש ראשון הינו אתגר מחשבתי ודורש שינוי גישה לחיים באופן כללי. תשכחו כל מה שלימדו אותכם במשמרות הזה"ב. זה מיותר וגם לא נכון. קודם כל אל תסתכלו לא ימינה ולא שמאלה. אם תתעלמו מהמלצה זו תתקלו בנחיל רב של כלי רכב שזורם לכיוונכם וזה רק עשוי להבהיל ולבלבל אתכם. אז סיכמנו -; מסתכלים בנחישות קדימה ומתחילים לחצות בקצב אחיד. זו אולי נראית לכם המלצה לא רצינית אבל למעשה זוהי המלצה מצילת חיים. הקצב חשוב -; כדי לא להפתיע ולגרום עוגמת נפש לנהג הקטנוע הויאטנמי. בשעה שאתם חוצים בנחישות ובקצב אחיד בלי לבצע תנועות חדות, הנהגים הויאטנמים יעקפו אתכם מכל הכיוונים. מי שסוחב שקיות -; להצמיד אותן לגוף. כשהגעתם לצד השני של הכביש בכל פעם מחדש תתפעמו מהעובדה שזה פשוט עובד ואתם עדיין בחיים.
לאחר תרגול קצר מתרגלים וזה עובר.
איזור העיר העתיקה צפוף והומה אולם כמו בכל כאוס ויאטנמי יש בו סוג של סדר וארגון. הרחובות מאורגנים בהתאם למרכולתם וכך גם שם הרחובות: רחוב הנעלים, רחוב הברזל (לא, לא זה שברמת החייל), רחוב הפלדה וכד'. מדרכות הן בעצם חנייה לאופנועים כך שהאנשים הולכים על הכביש עם האופנועים המכוניות והמשאיות. החזק (זה שסוחב את התרמילים) ביקש מ NGAN ארוחת צהרים במסעדה קטנה ורומנטית. כשנן עשתה פרצוף שאינה מבינה מה מבקשים ממנה הסביר לה החזק "מקום שאליו החבר שלך היה לוקח אותך לארוחת ערב רומנטית". בתגובה לקחה אותנו נן למסעדת פועלים במרכז הרובע העתיק, שנראתה כמו כוך מטונף וצפוף במיוחד (הצפיפות היתה מבחינתנו ההמלצה על המקום..). במקום יש מנה אחת בלבד של מרק עם נודלס, בקר, נבטים, נענע ועוד הפתעות -; טעים להפליא. כשביקשנו קולה קיבלנו שני בקבוקים וכוסות. התלבטנו מה יותר מטונף: לשתות מהבקבוק או מהכוס ו... החלטנו ללכת על הכוס (מכאן יסיק הקורא האינטלגנטי איך נראתה פיית הבקבוק). בשעה שאנו אוכלים קירות המסעדה שנצבעו במאה שעברה או באלף שעבר, משובצים במאווררים עתיקים בערך מאותה תקופה קדומה. לפתע, בלי אזהרה מוקדמת צ'ופרה הסועדת שמולנו בכנף מאורר שעף לכיוונה ונחת אחר כבוד בסמוך לצלחתה. אף אחד לא ממש התרגש מהאירוע. כמו שאמרנו -; בטיחות מעל הכל. בדרך החוצה זכינו להעיף מבט ברוחץ הכלים ועדיף שכך (כלומר שזה היה בדרך החוצה).
לידיעתכם חזרנו על החוויה פעם נוספת כעבור יומיים -; כשלהפתעתנו הצלחנו גם לזהות את המקום -; והמסקנה המתבקשת שאוכל טעים נמצא לפעמים במקומות לא צפויים. עד כה זו המנה המובילה בדרוג החזק והיפה.
אחר הצהרים הלכנו לבצע נוהל שלאף שטונדה כהילכתו ויצאנו לפגוש שוב את העיר לעת ערב. העיר היתה עטופה בנורות צבעוניות שקישטו אותה ומילאו אותנו שמחה והתרגשות.
יום העצמאות:
במרכז העיר שהייתה מקושטת לקרא יום העצמאות של העיר הנוי הייתה גם הבמה המרכזית ופוליטיקאי מוכשר ורב חשיבות נאם ולאחר מכן זכינו להופעה מרשימה של להקת הגבטרון (המקומית) . המופע כלל להקת זמר, להקת מחול שצעיר בניה חגג לא מזמן את יום הולדתו ה 60 ותפקידו כלל הנפת דגל הלאום (כוכב צהוב על רקע אדום) ברגש ועם כל הלב בעוד חבריו מודים לאל על כך שראשם לא נערף. הארוע כולו בודאי היה מזכיר לותיקים שביננו את תהלוכות אחד במאי של שנות החמישים של המאה הקודמת.
מוכרת הפירות:
העיר הנוי על צבעוניותה היא בעיקר שוק, לאורך כל הרחובות חנויות קטנות המציעות את מרכולתן ומסעדות רחוב בגודל בול עם מושבי פלסטיק קטנים מגודל ישבנו של כל מערבי המכבד את עצמו. במעבר אחד הרחובות התלבשה עלינו מוכרת פירות ופשוט העמיסה את כל מרכלתה על כתפיה-; של זו שצודקת תמיד. מפה לשם צילמתי וכמובן שמייד גם נדרשנו לקנות , וגם נענינו. כאן יש לציין את הפגישה הראשונה עם תחמנות ויאטנמית. בשל ריבוי האפסים בשטרות פירות שעולים 10,000 יימכרו לתייר הלא זהיר ב 100,000. נו לא נורא זה ההבדל שבן לשלם חצי דולר ל 5 דולר.
בקיצור תדאגו לספור את הכסף לפני מסירה -; לאחר מסירה הוא עובר דפוזיה ליידי המוכרת ואפילו מס הכנסה לא ישחרר אותו.
הלונג ביי
במהלך תכנון הטיול ושימוש נרחב באינטרנט כמקור, אתה לומד שיש מארגני טיולים שיסדרו לך כל טיול בהתאם לרמת הטיול אותו תרצה. ממרחק המפה זה נראה מורכב ולכן בחרנו במארגן טיול כזה. לאחר מעשה כל זה היה מיותר לחלוטין ובהכרח מייקר את הטיול ללא צורך. ארגון עצמי במקום מאפשר לכם לבחור כרצונכם ולקבל יותר בעבור הכסף אותו אתם משקיעים.
כמו כן יש להקצות את הזמן המתאים. הלונג ביי הוא מקום מופלא שכייף ללכת בו לאיבוד, נו טוב הסקיפרים לא בדיוק הולכים לאיבוד ולא ברור איך. אנחנו הפלגנו לאי CATBA הפלגה הלוך או חזור לוקחת 4 עד 5 שעות על סירה שנקראת בעגת המקום JUNK וכשמה כך היא. אם תנסו לבדוק שנת ייצור או כל פרט אחר תגלו שזה מיותר לחלוטין יש פה אלפי סירות כאלו ובכל יום הן יוצאת ברחבי המפרץ בכאוס מאורגן להפליא.
ההצעה למטייל שקורא פוסט זה היא להזמין 2 לילות במלון שתאורו נמצא בהמשך. למצוא נהג מונית שיסיע אתכם לעיר HALONG ופשוט לעלות על אחת הסירות שתוביל אתכם לאי.
לעת ערב הגענו לאחר תלאות של כ 45 דקות נסיעה מהמעגן המרוחק (למחרת גילינו שמעגן קרוב נמצא במרחק 4 דקות) למלון CATBA ISLAND RESORT & SPA.
המילה היחידה שיש לומר על המקום -; גן עדן -; ובמחירים שתחתית הצימרים בארץ לא מכבדים. מעבר למיקומו המיוחד המהמם (ועוד מני מילים) הארוח בו יוצא דופן. יום בשמש נסיעה ו נסיעה ארוכה תורמים רבות לרעב ולכן סעדנו במסעדת המלון במחירי שחיטה שכללו 4 מנות גדולות מכפי יכולתנו לאכול. והתענוג זה הוא ב 34$ לזוג.
הבוקר המפציע גילה את יופיו של המקום -; אבל אני משאיר ליפה ביננו לתאר זאת.
התעוררנו לקול הליקופטרים (שמיד התגלו בעצם כסירות מנוע דו-פעימות במים) ורק אז קלטנו בעצם היכן אנחנו נמצאים. יצאנו החוצה. קצת לפני קו המים ראינו מדרגות שהובילו לטיילת ארוכה שהקיפה את המצוק לאורך קו המים. המראה הינו מהמם ועם כל 10 מטרים שהתקדמנו הגלויה השתנתה לנגד עיניינו. גילינו שאנחנו לא לבד. ואז -; החלה השמש לעלות. התיירים שהשקימו איתנו היו רובם מקומיים. חלקם עסקו בתנועות התעמלות שהכתיבה "המפלגה", שאופיינו ברצף קבוע של תנועות מהירות והחלטיות שנראה היה שהוטמעו בהם מגיל צעיר. כשביקשנו מאחת מהם לצלם אותנו תמונה רומנטית עם הנוף המהמם היא נענתה בשמחה ומיד ביקשה מאיתנו להצטלם... איתנו במצלמה שלה גם כן. רצינו לאמץ אותה -; לצערנו לא הסתייע.
