מגדל אייפל ”מגדל אייפל“

בן זוגי ואני נסענו לחגוג את הסילבסטר בלא אחרת מאשר עיר האורות, פריז. היה קר, אבל קסום. נסענו בסיומו של חג המולד, אך עדיין נותר ריח החג וההכנות לשנה החדשה. כמו כל אחד, שמגיע לפריז למספר ימים, הלכנו לראות את מגדל אייפל. הזדעזענו מכמות האנשים הממתינה בתורים הנשרכים לכל עבר, לכן החלטנו לוותר על העליה באותו היום ולשוב למחרת מוקדם בבוקר.

הגענו בסביבות השעה 11 בבוקר למחרת. שוב אותו הדבר. תורים עצומים, לקח לנו כמה דקות רק להבין מאיפה הם מתחילים. לרגע חשבנו לוותר ואחר כך אמרנו שאם כל כך הרבה אנשים עומדים, כנראה שהתור זז מהר. 

המעלות בחוץ נעות בין 7-11, קר. אנשים מכל העולם עומדים ומצפים לעלייה לבניין המפורסם. אנשים מתחילים לרקוד ולקפוץ, כי הקור מתחיל לשתק אותם ואין עוד תחושה באצבעות. כל רבע שעה מתקדמים במטר, מסתכלים אחורה ורואים את התור מתארך, מה שנותן תחושה מטעה שמתקדמים באמת. לבסוף, מגיעים לקופה ומגלים שגם עכשיו, עם הכרטיס צריך לחכות בתור למעלית. ההמתנה נמשכה ובסופו של דבר היינו בפסגת האייפל כעבור ארבע שעות על השעון. האבסורד הוא שעד שמגיעים לפסגה כל כך סובלים, שזה פוגם בהנאה. לא הצלחנו לעלות לחלק העליון הפתוח של האייפל, כי פשוט היינו קפואים. תכל'ס היינו פחות מ-10 דקות על האייפל וזה אבסורד שחיכינו לו כל כך הרבה זמן. קינחנו את אותו יום עם סיבוב בגאלרי לפייט. שופינג תמיד עושה טוב להנשמה. אולי כדאי לבדוק אופציה של הזמנת כרטיסים באינטרנט.