מסלול בן שבוע-שבועיים בגאורגיה (גרוזיה) ”גאורגיה - 10 ימים“

גאורגיה – יומן מסע:

יום שני, ה-17 לספטמבר 2012: נחתנו בטביליסי בשעה 3:30 בלילה. מיד יצאנו לחפש את דרכנו למסטיה שבחבל סוונטי. במקרה תפסנו מונית עם שתי ישראליות שרצו לנסוע ישירות למסטיה במונית. הן בדקו אפשרות זאת עוד בארץ ונאמר שהמחיר נע בין 350 ל-450 לארי, לכן הרגשנו ממש טוב כשהצלחנו לסכם מחיר של 320 לארי. אחרי עצירה בדרך להחלפת רכבים ונהגים, יצאנו מטביליסי. הנסיעה נמשכה כ-7 שעות. הדרך סלולה ומסודרת לכל אורכה. מטביליס עד זוגדידי זה כ-4 שעות ומזוגדידי עד מסטיה הדרך הופכת לקשה יותר בגלל הסיבובים האינסופיים, אבל הנופים בדרך מרהיבים!

במסטיה התאכסנו במלון מסטיה (ככה הוא נקרא). חדר עם שירותים ומקלחת עם מים חמים צמודים בחדר - עלה 35 לארי (ללא ארוחות). מסטיה כשלעצמה היא עיירה קטנה הנמצאת בבנייה בכל מקום אליו תפנה. אכלנו בקפה שאחרה והאוכל היה סביר בהחלט. בעיירה יש בנק וכספומט וכן חלפן כספים. במרכז העיר יש Tourist Information ויש כמה מכולות שאפשר להצטייד בהן בשתייה ומזון להמשך הטרק (כי בעיירות בדרך אין). קנינו בקבוקי מים (גם אם יש לכם שקית מים אתכם מומלץ לשמור ת הבקבוקים כדי למלא בדרך בטרק מהנהר), כיכר לחם פרוס, ממרח שוקולד ונקניק – מומלץ. את שארית היום ניצלנו לטרק באזור לקרחון צ'אלטי. הדרך עוברת על פני שדה התעופה המקומי של מסטייה, ככה שיכולנו לקנות כרטיסי טיסה לטביליסי (כי להיטלטל שוב בדרך המפותלת נראה כסיוט ומהארץ מאד קשה להזמין כרטיסים מראש). הטרק מאד פשוט וניתן לקבל עליו פרטים ב-Tourist Information. אנחנו לא עשינו את כולו. כעיקרון, יורדים במורד הרחוב המרכזי של מסטיה לכיוון הבנק, לאחריו חוצים גשר ופונים שמאלה. ממשיכים עם הדרך העוברת דרך מבנים נוספים השייכים למסטיה, לאחר מכן חולפים על פני שדה התעופה המקומי, לאחריו מספר בתים נטושים ולאחר כברת דרך מגיעים לגשר, כל הדרך נמשכה כשלוש שעות. למיטב הבנתי אחרי הגשר יש טיפוס לא קשה במיוחד לעבר הקרחון.

יום שלישי, ה-18 לספטמבר 2012: יצאנו מוקדם בבוקר לכיוון זאבאשי. בחרנו לעשות קטע דרך זה ברגל ולא בג'יפ וזו אכן הסתברה כהחלטה נכונה, כי הדרך יפה מאד ונעימה. בבואנו לצאת ממלון מסטייה בשעה 7:15 בבוקר, גילינו כי האכסניה ריקה מאדם וכי אנחנו נעולים בפנים. עם קצת מזל, הצלחנו לפרוץ את מנעול דלת הכניסה ולצאת מוקדם כמתוכנן לדרך. המסלול מתחיל משביל הנמצא בין מרכז העיר בו שוכן ה-Tourist Information (פניה ימינה כשעומדים עם הגב ל-Tourist Information) לבין מלון מסטיה. הדרך מתפתלת שמאלה ומגיעה לגשר שיש לחצות אותו. מכאן מתחיל סימון אדום לבן, שמלווה את הדרך באופן יעיל מרבית הדרך. 

אחרי הגשר פונים שמאלה והדרך מתחילה לעלות למעלה באופן מתון. בשלב מסויים יש פיצול, יש לבחור בדרך השמאלית, זהו כביש העובר בתוך שכונה חדשה של מסטיה, הנמצאת בבנייה כמו שאר העיירה. לאחר הליכה של כשעה מגיעים למחסום של בסיס צבאי של גאורגיה. יש להמשיך ישר דרך המחסום לכיוון הבסיס הצבאי, החיילים במחסום ממש נחמדים. כחמישים מטר לפני הבסיס יש חץ אדום המצוייר על סלע ומפנה ימינה לעלייה תלולה - יש ללכת בה. בסוף העלייה יוצאים לכתף מרהיבה ירוקה, כמו אחו המוקף עצים ונשקף ממנו נוף עוצר נשימה של פסגות מושלגות והרים ירוקים. אחרי הליכה של כחצי שעה על הכתף, השביל נכנס לסבך עצים ומהר מאד מגיע לנהר. מטפסים במעלה ההר במקביל לנהר, כשהוא נמצא משמאל. לקראת הסוף ישנה עליה תלולה מאד, יותר מזו הראשונה ובסיומה מגיעים לאחו נוסף. 

לאורך כל הדרך עד כה, ניתן לראות מרחוק את מסטיה. בסופו של האחו, נגמר גם הסימון האדום לזמן מה, מתגלה עמק עם מספר כפרים שהאחרון שבהם זהו הכפר זאבאשי. מכאן מתחילה ירידה, לעיתים תלולה ויש להיזהר. אין לרדת נמוך מידי, לא להתקרב לנהר שלמטה, יש להתקדם בין בתי התושבים שבכפרים שבדרך. בכפרים בדרך יש עצי פרי, אפשר לקטוף ולאכול. בסוף המסלול מתקרבים לנהר, אחרי שכל הכפרים מאחורינו וזאבישי מלפנינו בגדה השנייה. השביל מתעקל ימינה ונגלה גשר רכבים מעל הנהר. יש לעבור בגשר והשביל יוביל לזאבאשי. כל הדרך לקחה לנו כשש שעות בהליכה איטית עם עצירות. התיישבנו לנוח בכניסה לזאבאשי וג'יפ הציע לנו טרמפ ל-Guest House. כמובן שהג'יפ לקח אותנו לבית שלהם שנמצא בכניסה לכפר, יש שלט של market, ואכן אם תבקשו בעל הבית יפתח את החנות שיש בה קולה, חטיפים ועוד כמה פינוקים קטנים. אל תצפו ליותר מידי למרות שזה המכולת היחידה בזאבאשי. 

האנשים נחמדים, הבית לא יותר טוב מהאחרים. יש שירותים רגילים אך ללא מים בניאגרה ויש מים חמים כל הזמן. שילמנו 30 לארי לאדם כולל ארוחת ערב. המארחת הזמינה אותנו לתה ופיראשקי לפני ארוחת הערב, פינקה אותנו בחצ'אפורי לדרך והמתין לנו קפה בבוקר לפני היציאה לדרך.