מסלול עד שבוע בסופיה ”נסיעה לבולגריה - מסלול לשמונה ימים“

יום 1: נחיתה-סופיה צהריים. מכונית שכורה מהרץ שהוזמנה בארץ. נסיעה לבאנסקו. הכיוון- חולתה (KULATA). רק 150 ק``מ, אורך כשלוש שעות בכביש מאד משובש (לומדים לזגזג בין הבורות). באנסקו - עיירה נהדרת. אויר ואוירה.

יום 2: טיול רגלי בשמורת הרי הפירין. נוסעים עד X.Vihern משם - מסלול טיול אדום-ירוק עד לאגם בנדריצה. לשים לב למקום שבו מופיע האגם, אחרי כשעה וחצי הליכה, כי הירידה אליו אינה מסומנת ואפשר להמשיך ולעלות בשביל (כמו שאנחנו עשינו - בטעות). צריך נעליים טובות, מים וקצת נישנושים. יש עלייה רצינית בדרך לשם. פרחים ונוף מהמם. אפשר לבלות שם שעות אלא שאותנו תפס טפטוף ומיהרנו לחזור. איזה מזל. כשהגענו החל גשם סוחף, ואותו יותר כיף לראות דרך חלון הבקתה שמוכרת צ`יפס, בירה, שופסקה סלט, על הדרך. הכל מלא בולגרים שמטיילים ברגל, בכל גיל ובתלבושות מגוונות. עם או בלי מקל. השילוט וסימון השבילים מאד ברור. יש כמה מסלולי הליכה ואנחנו לא בחרנו בקשה שבהם.

יום 3: בוקר- בכנסיה בבנסקו (מיסת יום א`). הרבה ישישות עם בעיות בהליכה. שם עוד לא שמעו על ניתוחים אורטופדיים ועל רופאי שיניים. במקום כזה מבינים שרמה גבוהה של רפואה יש לה משמעות ביומיום. סיבוב בעיירה ובשוק חביב של יום ראשון. בורקס בשוק בגודל של ספר. טעים אבל כבד. נוסעים לסנדנסקי, לצד השני של הפירין. נוף קצת שונה, פיקניק גבוה בהר בין האשוחים. ממשיכים למלניק- נוף אחר, הרי אבן חול כמו בהר הגבוה בסיני אך הכל ירוק. טעימת היין המפורסמת (מיטקו- המלצת LP)- איכזבה. יין נחות. בסמוך- בית בולגרי משוחזר שהפך למוזיאון ובו מוכרים (וטועמים) יין טעים יותר. 

יום 4: נסיעה למנזר רוחן. יפהפה. איזה נוף.. אחר כך חזרה לכביש הראשי. נסיעה להרי הרודופי- מתישה וארוכה, בגלל תנאי הכביש. לאחר מעשה עדיף -לסייר למנזר ביום של מלניק (יום 3), ולצאת לרודופי בבוקר. הכפרים בדרך נידחים. מייצרים רעפי צפחה בעבודת יד, אוספים בקלשוני עץ את השחת, ובכל גיל עובדים קשה מאד, האנשים, הסוסים, החמורים. פיקניק בשדה בדרך. 

בדרך נכנסנו למערת ``לוע השטן`` בטריגראד. מחיר הכניסה 4lv. המדריכה חשבה שהיא דוברת אנגלית, אך לא כך היה. הדרך לשם מהכביש הראשי יפהפיה. נסיעה בכביש חדש, נוף מדהים ופראי. אין להחמיץ! ילדה עם עיניים כחולות מדהימות מכרה לנו גלויה במחיר מופקע, ושמחנו אתה על שסידרה אותנו. הגענו לשירוקה לוקה בשעה מאוחרת. סיבוב קצר בעיירה המתוקה, ארוחת ערב ולישון. 

יום 5: יום רגוע ואיטי בהרי הרודופי. נסענו למומלוביצ`י לאט לאט, התברברנו בדרך, עצרנו בפמפרובו - עיירת סקי עם מלונות ענק (ועוד נוספים בבנייה). אכלנו ארוחת בוקר - מיש-מש (שהיא שקשוקה ענקית וטעימה מאוד) עם טוסטים וקפה. כאן המחירים גבוהים יותר מאשר בכפרים. (10lv לארוחת בוקר זוגית). עלינו ברכבל (שחיטה במושגים מקומיים- lv 16). ירדנו ברגל דרך היער עד לחנייה. איזה יופי!! אחר כך - פיקניק ליד מומלוביצ`י על הנהר. לינה במומלוביצ`י. 

יום 6: בוקר במומלוביצ`י. אין ברירה מתחילים לחזור. קיבלנו החלטה אמיצה לוותר על קופריביטשה, למרות ההמלצות. נסיעה לפלובדיב עם עצירה בדרך במנזר באצ`קובו. בחוץ מאד ממוסחר. שוק דוכנים. בתוכו- חויה דתית. המאמינים בכל גיל ולבוש (הם לא מתרגשים מקוד הלבוש..) מתפללים בכוונה ומניחים לפני איקונין המדונה העשוי כסף, בקבוק שמן, מגבת, ככר לחם. מנחות פשוטות ונוגעות ללב. מקום יפה.בחצר-עץ סקוויה עתיק. 

פלובדיב פעיר גדולה. כיכר ג`ומאייה- מרכז עתיק יפה. תיאטרון רומאי עתיק עם תצפית על העיר. מסגד, מסלול סיור יפה ורחוב הליכה חביב. גם בכניסה וגם ביציאה מהעיר פגשנו בבולגרים היפים שלא יחסכו מאמץ לסייע. אחד חמוד, עזב את חנותו, נסע אתנו חצי שעה לתוך העיר כדי שנגיע, ואף מצא לנו חנייה, שלא יגררו אותנו, חלילה. נסיעה על הכביש המהיר לסופיה. לינה בביסטריצה.

יום 7: טיול בשמורת הר הויטושה. התברר שהרכבל (Lift) מסמיונובה עובד רק בסופי שבוע והתכנון לעלות בו ולרדת ברגל בוטל. הרכבל בדרגניצה עובד, אך לא הצלחנו לאתרו (לא התאמצנו מדי), וחבל, כי הנסיעה עד אלקו מייגעת. הכביש בנוי מאבנים קטנות ומעצבנות. כך גם לא יכולנו לעשות מסלול ארוך בירידה, והסתפקנו במסלול מעגלי קצר אך יפה, היוצא מאלקו Aleko. מהשלט בכניסה לשמורת ביסטריצה יוצאים כמה שבילים מסומנים, אך צריך רכב שיחכה בצד השני, כי עד כמה שהבנו אף אחד אינו טבעתי. אנחנו פשוט חזרנו באותה דרך. היתרון - בדרך חזרה - בירה וצ`יפס עם גבינה בולגרית במרום ההר ב-Aleko. בית קפה מתוק בין העצים עם גן שעשועים אתגרי לילדים. ממש נחמד. 

יום 8: המראה ב-9:30. שלום לבולגריה ולהתראות.