תחבורה ציבורית ומוניות ביפן ”תובנות - jr pass, מ-5 שבועות רצופים ביפן“

מסקנות מ-5 שבועות שממש "חרשתי" את יפן לאורך ולרוחב עם 2 פסי Jr של 3+2 שבועות:

1. מחיר הנסיעה קופץ פי 2 ויותר בשינקנסנים שבהם הוזמן מקום ישיבה.

ללא Seat Reserved המחיר מאוד סביר ביחס לעלות התחבורה בישראל.

2. ישנן נסיעות רבות בשינקנסן, בין ההרים ליעדים רחוקים, בהן הנסיעה ומחיר לא ממש גבוהים (כמו מסנדיי למוריוקה, או קיוטו לקינוסאקי.

3. ניתן להוזיל הרבה, באם מתכננים נכון, ומבצעים כמה נסיעות בודדות ליעדים רחוקים, ללא שמירת מקום ישיבה (באם ניתן, צריך לברר)

עם זאת באם לא בטוחים ביעדים, הפס מאוד נוח.

4. בכל עיירה ולו הקטנה ביותר, שמספיק ויש בה אונסן נניח, תמצאו טוריסט אינפורמיישן ביציאה מתחנת הרכבת, באילו הלא תיירותיות על מערביים, אזי יהיה כתוב רק ביפנית, אבל ברגע שנכנסתם, ייסייעו בכל מקרה.

5. התחבורה מדייקת, נהירה וברורה. ואם נניח לא תמצאו כיתוב באנגלית, אזי שואלים ויש גם GPS.

6. ישנם הרבה קווי רכבת ל-Jr שאינם שינקנסן, הם נקראים Local. המהירות והמחיר נמוכים, זה כמו אוטובוס מאסף אצלינו. למשל בין קיוטו לנארה, או נארה לקויאסן. המחיר אינו פונקציה של אורך זמן הנסיעה ואו מס' התחנות.

7. יש מעליות בכל התחנות (מחוץ בודדות בעיירות נידחות ורחוקות) כך שאין בעייה להיצמד למזוודה.

8. אין ממש דימיון בין הטירוף שיש בתחנות הגדולות של טוקיו/קיוטו לשקט בתחנות אחרות כמו של סנדאי (עיר גדולה) ולאילו בערים בינוניות.