תחבורה ציבורית ומוניות בקייב ”מערכת התחבורה הציבורית בקייב“
מערכת התחבורה הציבורית בקייב לא התקדמה הרבה מאז ימי ברית המועצות, מלבד תחנות כאלה ואחרות שהוספו לאוטובוסים, טראמוואי (רכבת קלה), (טרולייבוס) אוטובוס חשמלי, מוניות השירות והמטרו. הנ"ל הם חמשתת שיטות התחבורה הציבורית הנפוצות ביותר בקייב.
השיטה הזולה ביותר היא האוטובוסים, הרגילים והחשמליים והנסיעה בהם שוות ערך לגריבנה אחת וחצי (המטבע המקומי) שזה פחות משקל. האוטובוסים הם נפוצים למדי, יש עשרות קוים (ואולי אף יותר ממאה) העוברים בכל שכונות העיר.
השיטה המהירה ביותר היא המטרו שמחירו 2 גריבין (שקל אחד בדיוק) התשלום כולל החלפות בקוי המטרו השנים והסבר מפורט יותר יינתן בטיפ נפרד בנושא המטרו. החיסרון שלו הוא שהמטרו נוסע למוקדים מרכזיים אך לא מגיע לפאתי העיר. נוח מאוד לתיירים, אך לא בהכרח למי שנוסע לביקור קרובים.
הרכבת הקלה היא הגרסה העילית למטרו. היא יעילה יחסית בגלל שיש לה זכות קדימה בכל מקרה בכבישים. המסלול שלה חוצה נתיבי תנועה של רכבים פרטיים ואוטובוסים והמסלולים שלה מיועדים בעיקר כדי לחסוך פקקים למי שעובד במרכז העיר, הרבה פחות רלוונטית לתיירים ויותר לתושבי העיר.
מוניות השירות היא גאוותה של העיר. מדובר (בשונה מישראל) בכלי תחבורה שאינו שונה בהרבה מאוטובוס, אלא בכך שהוא קטן יותר - 20 מקומות ישיבה, ומספר דומה של מקומות עמידה בשעות הלחץ.
מדובר בתחבורה היקרה ביותר - 2.5-3 גריבין (שקל וחצי), מחיר נוח למטייל הישראלי אך כפול מהאוטובוס. מוניות השירות נוסעות על פי לוז, הן אינן ממתינות לתפוסה מסויימת, הן תכופות ביותר ויש מאות קוים שונים, חלקם שכונתיים, חלקם אקספרס וחלקם מאספים.
שימו לב, התחבורה הציבורית אינה ממוזגת גם בקיץ! המטרו מאוורר כראוי ואילו בשאר הכלים בדרך כלל חם ולעיתים צפוף.
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל