מסלול בן שבוע-שבועיים בפרובאנס ”מסלול טיול - חלק ראשון“
נסענו (שני זוגות, אחד + תינוק וסבתא שלו, השני + שלושה ילדים בני 5-8) לעשרה ימים באזור פרובאנס, הריביירה והמשכנו (רק זוג + 3 ילדים) לכמה ימים לדורדונים.
אני מצרפת לקחי מסע וטיפים, לטובת הנוסעים החדשים, וכמחווה לכל מי שתרמו לנו מנסיונם בגיבוש המסלול והטיול - במיוחד ליונית, איתן וסקאף.
התכנית שלנו, כולל השינויים שביצענו מהתכנון המקומי וההמלצות (מתוך השגיאות שלנו...):
יום 1: קניון רדש כולל שיט בסופו.
לעצור ב 2-3 נקודות תצפית, אבל לא להיכנס למערות - לשמור את זה לסוף. אנחנו לקחנו את הקאנו (מיועדים ל 1-3 אנשים) קצת במעלה הנהר מהקשת שחצב הנהר בסלע, 34 מ` אורך ו 59 מ` גובה:Pont D'arc , ושטנו במורד הזרם - כך שעברנו מתחת לקשת. חוויה לנו ולילדים (רק מעל גיל 7, ושיודעים לשחות!)
בסוף המסלול - מערת Aven d'Orgnac - פתוח עד 18:00, הסיור נמשך כשעה.
יום 2:
התחלנו בסוז לה רוז, אוניברסיטת היין - ממוקמת בטירה, נוף יפה, תצוגה של כלים וחדר ``מטבח יינות`` - פקקים עם כל מיני ניחוחות שמאפיינים יינות שונים, מפירות, ירקות, פטריות ועד עצים ועוד.
אח``כ - נסענו צפונה לטירת גריניאן, אבל - הסיור מודרך, בצרפתית, ודי ארוך (שעה ורבע). כך שאם לא מבינים צרפתית, דפי ההסבר באנגלית הרבה יותר קצרים - ואסור להיפרד מהקבוצה. בשורה התחתונה, אם כבר ראיתם טירות מרוהטות - ממש לא חובה. ה``חבר`ה`` שלי, שמיצו את העניין אחרי רבע שעה, הסבירו לי יפה, שזו היתה טירה ראשונה ואחרונה.
המשכנו לקרפנטרה (למרות ההמלצות השליליות שהיא מיותרת - גם מאיתן, גם מיונית) - כי רצינו לראות את בית הכנסת העתיק, שאמור היה להיות יפה ומיוחד, מעבר לערכו ההיסטורי.
טעות!
בית הכנסת היה סגור (פתק על הדלת הודיע על סגירה עד סוף אפריל - הם לא פותחים אפילו בפסח!), והקתדרלה עם ``שער היהודים`` - מאכזבת. חבל לבזבז על זה את הזמן.
עדיף לעלות לפסגת הונטו - אם יש יום יפה, או להצפין (די הרבה) ולראות את ,הארמון האידאלי`` - מבנה יחודי, פרי מוחו (ועבודתו) הקודחת של דוור מקומי.
יום 3: קמראג.
דלתא שנוצרת משפך נהר הרון לים התיכון, שיוצרת שמורת טבע של ביצות, סוסים לבנים בכל רחבי הדלתא - שאם עוצרים בצד הכביש ויוצאים מהרכב, מתקרבים אליכם בתקווה שהבאתם קוביית סוכר, תפוח או לפחות חתיכת ביסקוויט. מדהימים!
ברחבי האזור יש גם שוורים שחורים, ושמורת ציפורים - הרוב בכלובים, אך גם ביצות ובהן להקות פלמנגו, חסידות ועוד.
עיירות מעניינות: סנט - מרי - דה לה מר: שתי המריות הקדושות, שהגיעו דרך נס בסירה ללא משוטים ומפרשים, אחרי צליבת ישו. איתן בסירה הגיעו אחרים - בעיקר המשרתת הכושית שרה, שהפכה לפטרונית והקדושה של הצוענים. הם חוגגים את ``יום שרה`` במאי, וזורמים לאזור כבר מאפריל - חוויה.
אג מורט (מים מתים) - עיירה מוקפת חומה, ממנה יצא לואי למסע הצלב לכיבוש ארץ הקודש (ממנו לא חזר). סיבוב על החומות, כיכר יפה, נמל.
יום 4:
נפלנו על יום השוק של סן רמי דה פרובנס (כל יום רביעי בשבוע), ואחרי הצטיידות המשכנו לבו דה פרובאנס (העיר החיה - סימטאות עתיקות, אטלייה של אמנים, נופים יפים) ולעיר המתה: מתקני בליסטראות, עתיקות ושיירי המבצר שחלש על סביבתו בימי הביניים - איך האדם מנצל לשימושו את מתנת הטבע של הצוק.
ביציאה - מיצג אור קולי ``אלכסנדריה``: במחצבות ישנות, מוקרנים על העמודים שקפים של מראות אלכסנדריה - החל ממבצרים ומבנים, דרך הספרייה האדירה, אקווריומים, כתבים וכו`. שלושה מהמבוגרים (כולל חבר שביקר באלכסנדריה) אהבו, שניים לא התלהבו.
משם - המשכנו ל אביניון - טעות!
אביניון ראויה ליום מלא נפרד. ראינו את ארמון האפיפיורים (עם מדריך אודיו באנגלית - כלול במחיר הכניסה), את הכיכר והמטבעה, אבל לא הצלחתי למשוך את החבורה להמשיך לגנים הסמוכים ולגשר בנזה - גשר אביניון המפורסם משיר הילדים (בצרפתית). יש גם הרבה חנויות ומסעדות טובות.
יום 5:
עיירות לוברון: התחלנו בעיירה העתיקה גורד Gordes, המקננת על ראש גבעה, והנוף (דווקא מהכביש המוביל לעיירה) - מרהיב. אח``כ אביי דה סנאנק Abbaye de Senanque הצמודה (2 ק``מ) - מנזר מהמאה ה 12, אבל לא נכנסנו לסיור המודרך (בצרפתית..) המקום יפהפה, והמנזר, כולל הגנים, יושב בעמק, מוקף גבעות. מראה יפה מבחוץ - ומהחצר.
ממש ליד גורד, יש כפר בשם BORIES: שחזור של כפר עתיק, בן 3000 שנה. לא שווה כניסה, ותשלום מופקע של 7 יורו לאדם - את סגנון הבנייה היבשה (של אבנים שטוחות, בלי טיט) ניתן לראות בדרך.
פונטיין דה וקלוז Fontaine de Vaucluse - צריך לראות כדי להאמין. מתקדמים לאורך הנהר, ולא מאמינים כשרואים את שפע ועוצמת זרימת המים שכל זה פורץ מבטן האדמה - עד שמגיעים למקור, ורואים בריכת מים צלולים בבטן ההר, ואת הנהר שוצף במורד. כפר חובה!! כשחוזרים, לעבור דרך אטלייה ייצור הנייר ליד גלגל המים, ממנו יוצאים דרך שדרת חנויות אמנים מקומיים.
משם, סיימנו את היום בכפר ROUSSILLION: לא לפספס בשום אופן את הכפר האדמדם הזה (זה ממש הצבע של הבתים והסלעים): צוקים תלולים של אדמה אדומה - צהובה - כתומה וכל מה שביניהם, והבתים צבועים בצבע שמפיקים ממכרות ה ``אוקר`` המקומי. בסוף הכפר יש מגרש חניה צמוד למכרות - ללכת ברגל (סיבוב של כחצי שעה עד שעה), אבל בנעליים ובגדים פשוטים - חוזרים אדומים וצהובים.
ראו טיפ נפרד בקטגוריית הריביירה - לחלק השני
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל