מסלול עד שבוע בסאפה ”הטיפוס על הר פאנסיפאן“

ידענו שרצינו לטפס על הר פאנסיפאן כבר בארץ. מעט מאוד מטיילים כותבים על החוויה, וידענו שאם זה ההר הכי גבוה בויאטנם- הנוף בטח יהיה מרהיב ואנחנו חייבות להיות שם.

בסוף הגענו לאכול ארוחת צהריים במסעדה מצוינת שנקראת Viet-Emotion, ו- Nam המקסים (בעל המסעדה) קישר אותנו לסוכנות שמציעה טיפוס בן יומיים לראש ההר.

מסתבר שתיירים באמת לא ממש מכירים את ההר, וחוץ משני גרמנים מקסימים, היו איתנו רק ויאטנמים אדירים, חבורה של 10 אנשים שעובדים יחד באיזו חברת הייטק בהו-צ'י-מין סיטי והחליטו לצאת יחד לטיול שנתי בנחל עמוד.

הטיפוס מתחיל מוקדם בבוקר, רגוע, ולאחר כמה שעות מגיעים למעין מבנה בו ניתן להסתתר מעט מהגשם, לנסות להתייבש ולאכול ארוחת צהריים. מעיל גשם הוא בגדר חובה בטראק הזה.

המשך הטיפוס כבר תלול וקשה יותר (אבל כה יפה! ) ול- Base Camp הגענו קצת אחרי 17:00.

הלילה היה מדהים בתחילתו; אוכל טעים, ריקודים ושירה עם הויאטנמים מסביב למדורה ואח"כ חוסר שינה בגלל הקור ושיניים נוקשות עד השעה 04:00, בה סופסוף התחלנו להתארגן לקראת הטיפוס לפסגה. שוב חשבתי שיהיה קל, ושוב גיליתי שויאטנם יכולה להפתיע אותי. הטיפוס מתחיל בקפאון של ארבע בבוקר, עליות וירידות תלולות ואפילו מעבר מעל תהום, כשחבל אדום הוא כל מה שמפריד בינך לבין נפילה אינסופית מטה (בחלק הזה היו כמה חברים שהרימו ידיים וחזרו ל- Base Camp) .

הנוף מהפסגה יכול להיות עוצר נשימה, או פשוט ענן אחד גדול של ערפל, תלוי במזל שלכם J

את הדרך למטה ניתן לעשות בשתי דרכים:

1. ברכבל- נוף משגע, 25 דקות עוצרות נשימה

2. לרדת עד ל- Base Camp ואז למטה לבסיס ההר כמו שמטפסים.