מסלול עד שבוע בסאפה ”סאפה - כדאי להתרחק !“

למרות שעשינו מסלול צפון מדהים ולא מתוייר ולמרות שקיבלנו המלצה חמה ממישהו שמבין עניין להתרחק מסאפה התעקשנו לקחת יום אחד בסאפה.

בכל זאת כל העולם מגיע לשם אז כנראה שיש שם משהו.

אז זהו שאין שם כלום חוץ מאמצעי גישה טובים- רכבת או אוטובוס, מסעדות איטלקיות לתיירים, וחנויות עם חיקויים.

כשמסתכלים במפה רואים שצפון וייטנאם גדול ממדינת ישראל - אז למה כל התיירים או לפחות 99 אחוז מתרכזים בנקודה הקטנה הזאת? אין טראסות אורז באזורים אחרים? אין שבטים באזורים אחרים?

ערכנו דיון משפחתי וכנראה או שאנחנו סוג של עדר לא חכם במיוחד, או שזה זול, או שפשוט קל יותר לספקים המקומיים למכור מה שהם מכירים ומה שנוח.

בעזרתו של אודי מאירי יועץ הגענו לאזורים בצפון נטולי תיירים, מסלולים מדהימים עם טראסות אורז שסאפה נראתה לידם כמו גן ילדים ועם כל השבטים רק במצבם האותנטי.

ואז התעקשנו לעשות גם טרק באזור סאפה ומה שגילינו היה פשוט זוועה.

כפרי השבטים כמו קאט קאט, סין צ'אי, טוואן הם אוסף של חנויות למטיילים.

השבילים ברובם כבר שבילי בטון לתיירים.

אלפי תיירים והמקומיים פשוט למדו להושיט יד בכל מקום, להציק ולהיות לא נחמדים.

מלוכלך מכל שקיות הבמבה ועטיפות הסוכריות שמחלקים להם.

כל הדרך הן הולכות אחריך במטרה שתקנה מהם איזה תיק מטומטם.

והנופים ביחס למה שראינו לפני הם לא יותר מנחמדים.

מרכז סאפה עצמה הוא שלוש-ארבע רחובות עם אלפי תיירים, מלונו, מסאז'ים, מסעדות וחנויות ולא ככה רצינו לגלות את וייטנאם.

היה עצוב לראות שמקום כזה הפך להיות תאילנד עם אלפי מטיילים שרצים כמו מטורפים כדי לקנות חיקוי כזה או אחר או לאכול אוכל איטלקי בווייטנאם.

ממליצה לכם להתרחק מהמקום הזה ששכח מזמן שהוא נמצא בווייטנאם.