תחבורה ציבורית ומוניות במומבאי (בומביי) ”התניידות וסלולארי בבומביי“

בבומביי לא נוהגים! גם המקומיים לא! יש מיליוני מוניות (שחורות, קטנות, בלי מזגן) שעולות גרושים ואיתן מתניידים ממקום למקום. זה זול, זה יעיל והכי חשוב – בתנועה הרנדומלית והמטורפת של בומביי, אין לאף אחד (שהוא לא נהג מונית) סיכוי סביר לשרוד. 

אופציה אחרת היא מוניות של המלון, לרוב הן יהיו ממוזגות ונוחות יותר, אבל אז מפסידים את חווית הנסיעה. תופעה שכיחה למדי היא "מחלת ים" שנגרמת בנסיעות רצופות שנמשכות יותר משעה בתוך העיר. הפתרון? כל אחד ופתרונותיו הוא. בשבילי - פראמין (נמכר בהודו ללא מרשם). האוטובוסים בבומביי צפופים, חמים ומייגעים. 

הרכבת – חוויה אנטרופולוגית מרתקת, רק חשוב לשים לב שיש הפרדה בין גברים לנשים. ריקשות לא מורשות לעבור את הגשרים לכיוון מרכז העיר (בגלל זיהום האויר שהן יוצרות) ולכן רק בפרברים ניתן למצוא אותן. אגב, אפשר ומומלץ להימנע מהן. הן נוראיות, יחסית לכל מקום אחר באסיה.

לגבי סלולר בבומביי: התקשורת הסלולרית לארץ וקבלת שיחות מהארץ היא יקרה מאוד (ביחס לשאר העולם). מומלץ למצוא אלטרנטיבות.