בדרך לוונקה
נפרדנו מ- Haast בטיול בוקר בשפך נהר Hapuka לראות ציפורי מים מדשדשות בגדה הבוצית. הדרך ל- Wanaka עוברת ב-Haast Pass, גבולו הצפוני של שמורת Mt. Aspiring פה ושם מצביעים שלטים על מפלים בדרך. האמיצים שבכם יוכלו לנסות להיכנס למים הקרים והשקופים שב- Blue pools river. המקום שווה עצירה. אנו טובלים את הרגליים מרגיעים את עקיצות זבובי החול.
הכתבה האחרונה נכתבה ב"שעת גירוד" אך קיבלנו מכם הדים מבוהלים משהו שכדאי לאזנם. זבובי החול הם זבובונים קטנים אשר עקיצתם מורגשת בדרך כלל. הרצון לגרד מתחיל שעות מאוחר יותר והלילה מאפשר גירוד לא מאופק המותיר אותך עם בוקר סחוט ושרוט. זבובי החול גדולים ורבים יותר לאחר כמה ימי גשם ולכן החוף המערבי הוא בית גידולם העיקרי החל מטרק איבל טסמן ועד למילפורד בדרום. לא מתרגלים אליהם אך ניתן להתגונן מפניהם. כל עוד אתם בתנועה לא תראו אותם אך בחנייה התעטפו היטב. אם אתם הולכים בסנדלים, לבשו גרביים. אזור הרגליים הוא הפגיע ביותר. ניתן להצטייד בתכשירים טבעיים וכימיים המרחיקים אותם. אנחנו זלזלנו בכללים, מאושרים מחולות הים והגלים ולכן הלילות היו קשים. מי שמקפיד, צפויה לו שנת ישרים לעוד בוקר נפלא בארץ היפה הזאת.
...ועוד מילה טובה על ישראלים - לקחנו טרמפיסטים. הפעם היו הם שני צעירים מהאי הצפוני, ניו-זילנדים. שניהם יורדים דרומה וממתינים די הרבה לטרמפ. הקמפרים הגדולים לא עוצרים הם אומרים, אחד אפילו עצר והתנצל שהוא אינו יכול לקחת כי המיטה עדיין לא מסודרת... מי כן עוצר? ישראלים! בעיקר ישראלים הם אומרים. אז בואו בהמוניכם לניו זילנד, פה תוכלו לקחת טרמפיסטים מקומיים כמו פעם אצלינו, בלי לחשוש מחטיפה, טרור או אנסים... ובנימה אחרת, כל הכבוד על השגרירות הטובה. התחושה היא שאוהבים אותנו כאן. דרך אגב, רגע לפני שנפרדנו קיבלנו מהם הזמנה לגור בבית הקיץ של המשפחה באי הצפוני. הכנסת האורחים שלהם לא תאמן ואנו מוסיפים את הפתק לשקית ההזמנות שכנראה לא נממש.
מיומנה של מאי
ואם כבר החלטנו לסטות מתיאורי הדרך אנחנו מצרפים לכם קטע מיומנה של מאי ביום לא מוצלח במיוחד. הזמן שייך לכתבה הקודמת, על הטרק שלא טורק, אבל נחמד לקרא אותו בריחוק מה. אולי דווקא מהזווית הזו תוכלו להרגיש בין השורות את אורח החיים וההתנסויות הרבות של מאי ועדי ושלנו.
"...בבוקר קמנו מוקדם מאוד ויצאנו לטיול רגלי לצד הקרחון. זה היה טיול מעגלי, מסלול בתוך הג`ונגל לאגם קטן מאוד שההרים עם הקרחונים משתקפים עליו. זאת הייתה הליכה ארוכה ואני לא נהנתי בה כי כל הזמן נפתחו לי השרוכים ואבא כל הזמן ברח לי והייתי צריכה ללכת לבד. בקיצור, בוקר לא מוצלח. חזרנו ל- Fox, אבא ירד לעשות תצפית על הקרחון ואנחנו נשארנו במכונית. הגענו לקמפינג ואני ועדי שיחקנו בכלבים הדלמטיים שלנו. בבוקר רצינו לצאת לטרק של שמונה שעות ולישון בבקתה שישנים בה 20 איש ביחד על דרגשים ואם לא מגיעים מהר אז ישנים על הרצפה. אני הכנתי מלא סנדוויצים וגם קציצות טונה (בהגזמה). בקיצור, הכנו הרבה אוכל עם שניצלים אורז ועוד... יצאנו לטרק ותקפו אותנו מלא יתושי חול כשחלצנו את הנעליים ועברנו במים מקפיאי רגליים בנהר. המשכנו ללכת ואבא ועדי נעלמו. הם איבדו את הדרך ולא שמענו אותם. לאמא היה כבד התיק וגם לעדי ואבא. אני היחידה שלא קיטרתי ורציתי להמשיך. בסוף עצרנו וחזרנו ונשאר לנו מלא אוכל. נסענו ל- Haast ובדרך עצרנו בחוף ים ענק שיש בו גלים שאף פעם לא ראינו גדולים יותר מהם. הגלים של האוקיינוס. האכלנו שחפים וברחנו מהגלים שהתיזו וברחנו גם מה- sand fly , היתושים של החול. הגענו ל- Haast...
בחזרה לדרך
הגענו לאגם Wanaka (...מותירים את הזבובים מאחור), והנוף המתגלה מדהים, מושלם מדי, מפתה לעצור בכל רגע. הכביש עוזב את האגם ולו רק כדי ליפול תוך שלוש דקות לאגם גדול נוסף Lake Hawea. אחה"צ כבר ישבנו על שפת האגם בעיירה Wanaka בוהים בהרים המשתקפים במים.
הגענו ביום חם במיוחד, החם ביותר שהיה הקיץ, אך למחרת קידם אותנו גשם שהמשיך וירד לאורך היום. ניצלנו את הזמן ללימודים כתיבה ומשחקים. המטבח וחדר האוכל בקמפינג הם הרחבה ניכרת של הקמפר שלנו והבנות טרחו והכינו כדורי שוקולד. לאורך האגם ממוקמים שלושה אתרי קמפינג גדולים. הקרוב לעיר היה שוקק חיים ומלא צעירים ולנו היה נחמד שם.בערב התנקו העננים מפנים מקומם למופע השקיעה.
Wanaka - העיירה קטנה מאוד ונעימה למדי. היא יושבת על אגם וסביבה מסלולי הליכה ואטרקציות רבים. טיול לאורך גדת האגם המפותלת ניתן לעשות גם על גבי אופניים. המסלול ההקפי של Mt. Iron מאפשר תצפית 360 מעלות יפה ונמשך קצת יותר משעה. עתר ואושרי המליצו על ה- Rob Roy, מסלול בן שלוש שעות הלוך וחזור ששיאו בקרחון. לא עשינו אותו, אך הנסיעה לנקודת ההתחלה לאורך האגם הינה יפה בפני עצמה. הכביש מסתיים בדרך עפר העולה במעלה ההר.
לתחילת הכתבה
עולם הפאזלים
בכניסה ל- Wanaka לרגלי Mt. Iron נמצא ה-Puzzle world . בשעה שחיפשנו את דרכנו במבוך נתקלנו בלא מעט ישראלים מה שגורם לנו לתהות מדוע דווקא אנחנו בוחרים להסתבך במבוכים מורכבים... לאחר כשעה מצאנו את הדרך החוצה לאחר שביקרנו בכל ארבעת מגדליו. לממהרים או לחסרי הסבלנות, ישנן דלתות מילוט מהמשחק. הכל החל ברעיון שהגו וישמו בשנות השבעים זוג צעירים. המקום קיבל תאוצה ומאז, מלבד המבוך, ישנו אזור נוסף המרכז משחקי חידה והרכבה מהנים או מתסכלים ואזור תעתועים העובד על החושים ומשתעשע בין תחושת הכבידה לתעתועי ראיה. מומלץ. בהמשך הכביש, במתחם שדה התעופה, ישנו מוזיאון תעופה קטן לטייסי הקרב הניו זילנדים. לידו, שמורים ומטופלים מטוסים ישנים במצב טיסה. אפשר לוותר. במוזיאון ח"א בחצרים תמצאו קצת יותר מורשת קרב...
חיה מוזרה אחרת במתחם הוא המוזיאון לצעצועים ותחבורה. נוסד ע"י אדם אחד המשוגע לדבר. למזלו מאפשר השם הכנסת אוספים רבים ומוזרים למקום. חלק מהמוצגים עזוב ומוזנח אך ניתן למצוא שם פריטים מרתקים והרבה נוסטלגיה לגדולים. אם אתם מתגלגלים לשם, כדאי לעצור ולבקר. היעד העיקרי ב- Wanaka היה לעשות קורס מצנחי רחיפה. לאחר המתנה של שלושה ימים למזג אויר שקט וירידת הרוח, ויתרתי וירדנו ל- Queenstown, עיר השעשועים, לנסות את מזלנו שם.
מיומן המסע של עדי (יום ב- wanaka)
"... מצאנו קמפינג שיש בו בריכה ובאמצע הבריכה יש בול עץ שצריך ללכת עליו בלי ליפול. אם אתה נופל, אתה נופל למים. בערב כתבנו מכתבים והלכנו לישון. בבוקר הלכנו לעיר והסתובבנו בחנויות ומצאנו חנות מאוד יפה וקנינו דלי עם בצק וכלים וצורות לבצק ואבא הלך ל- E-mail . אחרי זה, הלכנו למקום ששמו Puzzle World. במקום הזה יש מבוך, מוזיאון, מקום שיש בו משחקי חשיבה. אנחנו הלכנו קודם כל למבוך. במבוך יש 4 מגדלים, צהוב ירוק כחול ואדום, שצריך לעבור בכל המגדלים ולצאת. לנו לקח שעה לצאת. זה היה מאוד קשה ועברנו בכל המגדלים.
אחרי זה הלכנו לשחק במשחקי החשיבה ולא הצלחנו כלום ואז הלכנו למוזיאון וראינו הולוגרמות של פה מחזיק סיגריה ושל בננות ושל אנשים שיורים בך והיה של אישה שכשזזים לצד אחד היא מחייכת, וכשזזים לצד שני היא סוגרת את החיוך. היה גם מיקרוסקופ שרואים בתוכו ג`וק אלקטרוני. אז הגענו למקום שבנוי עקום ומה שרואים שעולה הוא בעצם יורד. בסוף הגענו למקום שיש בו מלא אנשים מגבס וכשאתה זז, הם כאילו מסתכלים עליך כל הזמן. חזרנו לקמפינג וכתבנו מכתבים והלכנו לישון. בבוקר קמנו והלכנו למוזיאון של צעצועים ומטוסים והיו שם כל מני צעצועים של ילדים מפעם והיו גם מכוניות מפעם ומכבי אש ענקיים והיה גם בית בובות יפה עם כל הדברים שצריך בבית, עם כיור עם מים חמים וקרים, עם מקרר תנור וגז. שירותים עם כיור ומקלחת ובית שימוש, סלון ודלתות, מיטה וארון בגדים ומדרגות לקומה השניה והגג נפתח כדי שאפשר יהיה לשחק. בחנות של המוזיאון קנינו את דיזי ואת דונלד דאק והמשכנו למקום ששמו- Queenstown"
הירידה לאורך כביש מספר 6 דרך Cromwell לאורך האגם שלידה. דרך קצרה יותר עוברת ברכס ה- Crown בכביש 89 אך לפחות 25 ק"מ ממנה אינם סלולים. רמז למתרחש ב- Queenstown ניתן לקבל כבר בדרך. על כך בכתבה הבאה. זו כבר כל כך ארוכה שלא בטוח ש"למטייל ברשת" יעלו את כולה...
להתראות שוב והפעם בעיר השעשועים.
לתחילת הכתבה
