תחילת השבוע
15.11-22.11.01
נראה לנו עתה, לאחר שבוע בעיר המדהימה, ניו יורק, כי מן הראוי להקדיש לה פרק נפרד. למרות שהיינו בה מספר פעמים בעבר ותמיד התאהבנו בה מחדש לא ידענו איך זה יהיה לשהות בה עם ילדים ולטייל בה עם משפחה נוספת. אבל ניו יורק לא מאכזבת - הילדות גם הן התאהבו בכרך הסואן והמעניין הזה ורצו לשהות בה ימים נוספים. ניו יורק היא עיר המכילה את כל הניגודים וכל השילובים האפשריים: כלל המינים, הגזעים, הצבעים, האופנות, המאכלים, המראות, הבניינים.. כל אחד יכול להתאהב בה או לחילופין לתעב אותה, אך אי אפשר להישאר אדישים אליה.
אנחנו בחרנו, לאחר התלבטויות רבות, להתגורר במלון בניו ג`רסי הקרובה לניו יורק. שם יכולנו להחנות את הרכבים שלנו ולא לגעת בהם למשך כל השבוע. משם נסענו באוטובוס לתוך העיר - מרחק קצר מאוד והנסיעה זולה מאוד (1.50$ לאדם והילדים חינם) ובכך גם מצאנו חנייה וגם עלות השהייה הייתה זולה יחסית למלונות בתוך העיר. כולנו התרגשנו מאוד לקראת בואנו אל העיר הזו ושמחנו מאוד כי מזג האוויר היה מאוד לא אופייני לתקופה זו- חמים ונעים. נסענו באוטובוס ונכנסנו למנהרת לינקולן העוברת מתחת לנהר ההדסון וכשיצאנו ממנה ניבטה אלינו העיר במלוא הדרה, על אף האפרוריות והאובך ששרר באותו היום.
התחלנו את מסענו בבניין האמפייר סטייט בן 102 הקומות, שנותר היום הגבוה ביותר בניו יורק (Fifth Av. at 34th St. Tel:212-736-3100). בקומה השנייה של הבניין יש סימולטור ענק המדמה נסיעה בשמי ניו יורק תוך תצוגת אתריה המפורסמים. הסרט היה מצחיק, משעשע ומהנה. (9$ למבוגר 7$ לילד). לקראת אחה"צ עלינו לקומה ה- 86 של הבניין לצפות בניו יורק מלמעלה בשעת השקיעה. אחד המראות הבולטים והעצובים, שניבטו מהצד הדרומי של העיר היה כמובן ענן העשן שעדיין התאבק מכיוון התאומים שאינם. אנשים עמדו בתצפית ובכו.. קשה היה להאמין כשצפינו עוד בקנדה במראה, וקשה עוד יותר להיות נוכחים בעיר ולצפות בכך במציאות. אולם המראה של ניו יורק בלילה נותר מרהיב כשהיה.
גמרנו את יומנו הראשון בניו יורק נלהבים ותשושים לאחר שגמענו קילומטרים רבים ברגל. ההליכה ברגל וגמיעת הקילומטרים אפיינה את כל ימינו הבאים בניו יורק וכך הצלחנו לספוג את אווירת העיר. המעברים החדים בין חלקי רחוב רחבים, מהודרים ויפים לבין חלקים מלוכלכים וצפופים היו מעוררי פליאה ומדהימים ורק ברגל יכולנו לטעום ולהרגיש את הקיצוניות הזו. כאשר אזלו הכוחות עצרנו מונית (כאשר הנורית בשלט דלוקה סימן כי המונית פנויה) מבין אלפי המוניות הצהובות הטסות בעיר והגענו למחוז חפצנו. הנסיעה במונית כדאית רק כאשר נוסעים 4-5 איש ביחד. במידה ונוסע זוג או אדם אחד עדיף וכדאי לנסוע בסאבווי (הרכבת התחתית). הנסיעה בסאבווי עולה 1.50$ לאדם וניתן להחליף רכבות ללא תשלום נוסף במידה ואינך יוצא אל הרחוב.
ביום שהגענו לניו יורק הודיעו בחדשות כי מטורף זרק אישה אל פסי הרכבת התחתית וזו נפצעה אנושות. זו הייתה דוגמא חיה לילדים, לאחר שביקשנו מהם להיצמד לקיר כאשר אנו נמצאים ברכבת התחתית וזו גם הייתה פתיחה מייצגת לטרוף של העיר הזו. כאשר הולכים בעיר הזו, חולפים על פני עשרות ומאות אנשים רצים וממהרים עם כוסות קפה חד פעמיות בידיהם, חלקם עם חליפות ותיקים וחלקם פרועים עם שיער ארוך, חלקם לבנים וחלקם שחורים, מקבצי נדבות וחסרי בית, הישנים בצדי המדרכות.
קניות בעיר
בפינות המדרכות ניצבות עגלות מכירה ניידות עם ערמונים ובוטנים מצופים, אדים חמים עולים מפתחי הסאבווי, בניינים רבים, העוברים שיפוץ ותיקון וסביבם נמתחת רשת של עמודי ברזל, חנויות ענק עם מוסיקה רועשת, בניינים גבוהים ללא סוף שיש לכופף את הצוואר לאחור על מנת לראות את סופם, בתי קפה עם ריח מזמין שלא ניתן לסרב לו, בתי אוכל, המוכרים מרק מהביל, סוגי לחמים טריים ועוגות. באזור הסוהו, הווילג` והגריניץ` וויליג` מטיילים בין חנויות קטנות מעוצבות להפליא, המשרות נינוחות וכייף. את אווירת איטליה סופגים באזור ה"ליטל איטלי", כאשר עוברים בין המון מסעדות איטלקיות, כשבפתח כל אחת מהן עומד מלצר ומזמין אתכם להיכנס לתוכם, מפרט את מה שיש לו להציע לאכול ועוזר למיצי הקיבה להתחיל לפעול ולהכריע את החלטתכם כי אכן הרעב גדול מאוד.
מסעדה איטלקית מומלצת (לא באזור ה"ליטל איטלי" דווקא) היא: Tratoria, 262 Bleeker St. Tel; 212-645-2993.
שפע של חנויות צעצועים לילדים יש בעיר, כאשר המככבת ביניהם היא ה- F.A.O Shwartz, הנמצאת ב Fifth Av. & 59th St. - ליד מרכז רוקפלר. זוהי חנות שאין לפסוח עליה גם כאשר לא נמצאים עם ילדים. זוהי חנות מדהימה, הבנויה משתי קומות עם מדרגות נעות ומעלית בפנים. לעתים ניתן לראות עשרות אנשים עומדים בחוץ בתור מסודר הנמתח לאורך הרחבה שלפני החנות על מנת להיכנס. מוסיקה מסרטי וולט דיסני מקבלת את פני הנכנסים ואלפי צעצועים מדהימים מסודרים בכל מקום. באזור מסוים ניתן לראות אשה בלבוש נזירה מהפנטת אליה ילדים ומספרת להם סיפורים... באזורים אחרים ישנם אנשים העומדים עם בובה מיוחדת, הנראית ממש כמו תינוק חי, מקרופון חדיש, אשר ניתן לעשות עמו קריוקי ועוד ועוד.. בקומה מיוחדת ניתן לעטוף את מה קניתם בצורה מיוחדת ומוקפדת... חוויה לכל אחד!
אטרקציות
ליד הפ.א.ו שוורץ נמצא הסנטרל פארק, בין הפינות הירוקות הבודדות בעיר הזו. מקום מיוחד ויפה אשר יש בתוכו אגם, ברווזים, מסעדות, מוזיאונים, גן חיות - מקום יפהפה להליכה, המאפשר סוף סוף להתנהל באיטיות והנאה.
גולת הכותרת שלנו בניו יורק היה המופע של "סטומפ", שאין להחמיצו!! המופע נערך באולם אורפיאו הקטן ב- 2Nd St.&8th St.. כרטיסים ניתן להזמין בטלפון: 212-477-2477 או באולם עצמו. עלות הכרטיסים בין 25$ - 55$. התמקמנו לנו בשורה הרביעית במרכז האולם, מחכים בהתרגשות למופע המיוחד. על הבמה הייתה תפאורה של סירים, מכסים, מחבתות, קערות מפלסטיק ומפח. סולמות הועלו מעלה אל במה נוספת, שעליה תלו עוד מיני מינים של מכסים, סירים ומה לא... במרכז הבמה היו 3 מיכלי פלסטיק כחולים שדמו לתופים. אל הבמה נכנסו אט אט צעירים לבושים בגדי יום יום עם מטאטאים בידיהם והחלו לטאטא במקצבים שונים ומדהימים, בדייקנות ומיומנות.
מכאן ואילך מצאנו עצמנו נפעמים, נדהמים, צוחקים עד דמעות מהיכולת, הכושר, חוש הקצב, החוש הדרמתי ושאר המיומנויות שהפגינו החבר`ה על הבמה. הקהל שיתף פעולה ולא הסכים לתת להם לרדת מהבמה. הילדים נהנו מאוד מאוד! בסוף המופע, נשארנו ליד האולם ולפתע יצאו הרקדנים בדרכם הביתה. הילדים קפצו על ההזדמנות, הצטלמו עם כולם ודברו עמם. מומלץ, מומלץ, מומלץ!
אחד המקומות שקשה היה לנו להגיע אליו אך גם קשה לוותר עליו הוא כמובן האזור של הריסות בניני התאומים, הנמצא בדרום העיר. נאמר לנו כי לא ניתן להתקרב ממש עד למקום וכי כל האזור שממערב לרחוב ברודווי חסום ואילו האזור שממזרחו פתוח. הגענו לאזור ומה שפגש אותנו מיד היה ריח העשן החזק והאביך שנישא באוויר. דבר נוסף שאפף אותנו מיד הייתה אנרגיה קשה ודחוסה שנסכה בנו עצבות וקדרות. התקרבנו לאזור וראינו כי המשטרה הציבה מחסומים. עשרות אנשים התגודדו והסתכלו וגם אנחנו התקרבנו. המראה שנגלה לנו היה חלק שרוף והרוס של בנין שעמד ליד התאומים. ממנו עלה עדיין עשן, מנופים עמדו לידו וזרנוקי מים זרמו ללא הרף על הבניין.
ליד האתר נמצאת כנסיה ולידה ניצבו אנשי צבא - הסתבר לנו שלכנסיה זו באים קרובי הנספים להתייחד עם יקיריהם. תמונות של הנספים, פרחים, נרות ובדים גדולים נתלו על הקירות ועוברי אורח נעצרו לכתוב את אשר על ליבם לאות הזדהות. המראה היה עצוב והאווירה קשה. לא ניתן היה להסביר מדוע דווקא באזור זה לא היתה שמש, הכול היה אפור ורוח נשבה - זאת בניגוד לרחובות אחרים בהם זרחה השמש. נדמה היה כאילו הכול אומר קדרות. המשכנו ללכת באזור וגם החלק שנותר מן התאומים נגלה לעינינו ממרחק. אין מלים לתאר את המראות והתחושות שנלוו לרגעים הללו.
מן המקום הזה המשכנו להדרים לעבר ה"פרי" (מעבורת), שלקחה אותנו לסטטון איילנד. את השיט הזה עשינו כדי שנוכל לראות את ניו יורק מהים וגם את פסל החרות. השייט בחינם והמראה יפה. כמובן שמהים בולטים עוד יותר חסרונם של התאומים. תוכלו לראות את ההבדל בשתי תמונות שאייל צילם. אחת לפני כמה שנים (עם התאומים ברקע) והשניה כעת, ללא התאומים. שימו לב להבזק האור המדהים, הניצב בדיוק במקום בו התאומים חסרים. מעורר מחשבות?!!
שבוע ימים הוא זמן קצר, המתאים לטעימה בלבד בעיר המיוחדת ניו יורק, בייחוד כשנעים בתוכה עם ילדים וקבוצה בת 9 נפשות. על אף כל זאת, סיכמו כולם (כולל הילדים) את שהייתם בעיר ככייף, כמיוחדת, והיו מוכנים להישאר עוד. עזבנו את העיר כשהיא לובשת אור לקראת חג ההודייה והכריסטמס והמשכנו את דרכנו לשבוע של כייף והתפנקות אצל משפחתו של צביקה בצ`רי היל, ניו ג`רסי, מקום קסום, הנמצא בקרבת פילדלפיה.
להתראות לכם, מכולנו.
צילם: אייל הירש.
